לבד, בינתיים

אנחנו קרובים לגלות אם אנחנו לבד ביקום
X זמן קריאה משוער: 3 דקות

ועתה נעבור לתחזית מזג האוויר: היום ובמשך השנים הבאות, יהיה מעונן וחם. הטמפרטורות יגיעו ל- 232 מעלות צלזיוס ושכבת עננים גבוהה וסמיכה תרכך את אורו של הננס האדום ברקיע. כמו כן, אין סיכוי לגשם מים, שכן ככל הנראה, העננים מורכבים מאשלגן כלורי או אבץ גופרי. תחזית זו, שהתפרסמה ביום חמישי בכתב העת Nature, היא פרי מחקר שהשתמש בטלסקופ החלל האבל והניב את הנתונים המדויקים ביותר עד כה, לגבי מזג אוויר באקזופלנטה- כוכב לכת הנמצא מחוץ למערכת השמש שלנו. הממצאים נחגגים בימים האחרונים באתרי המדע הפופולארי השונים כאבן דרך חשובה בניסיונות השנים האחרונות לנתח את תנאי הסביבה בפלנטות מרוחקות, בין השאר כדי להבין את ההיתכנות לחיים על גביהן.

הפלנטה GJ1214b, שלגביה מתייחס המחקר, היא באופן יחסי ממש "בשכונה". לצורך המחשה, אם נכווץ את גלקסיית שביל החלב לקנה מידה של צפון אמריקה, הפלנטה הזו תהיה מרוחקת מאתנו רק כקילומטר וחצי. זה אמנם לא קרוב דיו כדי שנוכל להגיע אליה בפועל (בכל זאת, מדובר במרחק של ארבעים שנות אור) אבל מספיק קרוב כדי לחקור את מאפייניה. זו הסיבה שהחוקרים מאוניברסיטת שיקגו השקיעו 11 חודשים בתצפיות שהצטברו לכמעט מאה שעות, משך הזמן הארוך ביותר במהלכו נוצל האבל לצורך תצפית באקזופלנטות. מעבר לקרבה הפיסית, מסלול הפלנטה עצמו הופך אותה גם כן לנוחה לחקירה, משום שבכל הקפה סביב הכוכב שלה, מסוג ננס אדום, היא נגלית בדיוק מולו. הדבר מאפשר למדוד בקלות יחסית את אורך גל אורו של הננס האדום העובר דרך האטמוספירה של הפלנטה, וכך להעריך את סוג החומרים שבאטמוספירה.

הפלנטות החיצוניות למערכת השמש מסוג Super-Earth – כלומר, כאלה שגודלן נע בין זה של כדור הארץ לבין זה של נפטון – מעניינות אסטרונומים במיוחד משום שהן ככל הנראה הפלנטות מהסוג הנפוץ ביותר בגלקסיה. האפשרות שלפחות חלקן דומות במאפייניהן לכדור הארץ יותר מאשר לנפטון, היא אפשרות שמציתה את הדמיון משום שמשמעותה היא, שאלה הם כוכבי לכת שמסוגלים לקיים חיים. בשנים האחרונות מושקע מאמץ תיאורטי ואמפירי בניסיון להבין את טבעם של ה Super-Earths. לדוגמה, מחקר שפורסם לאחרונה על ידי חוקרים מ- MIT והמרכז לאסטרופיזיקה של הרווארד-סמיתסוניאן, מציע דרך לזהות את אותן פלנטות בעלות אטמוספירה עשירה במימן, שעשויה להעיד על מקורות מים על השטח. המחקר שפורסם בחמישי הוא אבן דרך חשובה משום שמדובר בתצפית אמפירית עם נתונים מרשימים. "ממש דחפנו את הגבול של מה שניתן לעשות עם האבל בסוג המדידות הזה", אומרת לורה קריידברג שהובילה את המחקר. "ההתקדמות הזו מניחה את היסודות לאפיון פלנטות אחרות עם אותן טכניקות".

האם אנחנו קרובים לגלות שאיננו לבד ביקום, כלומר, שיש צורות חיים פרט לאלה שעל כדור הארץ? שאלה זו הולכת ונעשית מעשית יותר ואסטרונומים רבים מאמינים כי זו רק שאלה של זמן. יותר מחצי מאה חלפה מאז פרנק דרייק ניסה להעריך את מספר הציביליזציות בגלקסיה ובאותה העת, מספר הפלנטות מחוץ למערכת השמש שידענו על קיומן היה אפס. כיום אנחנו יודעים על יותר מאלף, מספר שעולה כמעט מדי יום, ואף על פי כן, השאלה האם אנחנו קרובים לגלות חיים בחלל החיצון נשארה תיאורטית עד לאחרונה, משום שעד היום אין לנו באמת מושג מה מתרחש באותן פלנטות. העובדה שהן קיימות לא באמת אומרת לנו משהו על ההרכב הכימי של האטמוספירה, האם יש שם שכבת אוזון, אילו סוגי עננים מרחפים בשמים וכיו"ב. זו הסיבה שהתגלית של קריידברג ועמיתיה מרגשת אך למעשה, היא רק ההתחלה. בכל הקשור לתצפיות באקזופלנטות, עם כל הכבוד להאבל, אסטרונומים מחכים להתפתחויות הצפויות בעתיד הקרוב. כמו למשל הפעלת טלסקופ החלל James Webb הצפויה בשנים הקרובות. "היכולות של הטלסקופ הזה תאפשרנה לנו להתבונן דרך העננים שבפלנטות כמו GJ1214b", אומרת קריידברג. תמונה מדויקת שתספק פריסת צבעים רחבה יותר, תאפשר לחוקרים להעריך לא רק את מצב האטמוספירה, אלא גם אם ישנה צמחיה על השטח ואפילו אם קיימות מולקולות אורגניות. בהקבלה לשעשועון טלוויזיה, מספר הדלתות (הפלנטות) שמאחוריהן עשוי להתחבא הפרס הגדול (גלוי חיים) הולך ומתרבה ובשנים הקרובות צפוי להגיע ככל הנראה לכמה אלפים. אך מה שמרגש במיוחד הוא הטכנולוגיה שבקרוב עומדת לפתוח דלתות אלה ולגלות לנו את התשובה על אחת השאלות העתיקות ביותר.

מקורות:המחקר של לורה קריידברג ועמיתיה בכתב העת Natureידיעה ב- Los Angeles Times וגם ב- Space.comסרטון יוטיוב בו קריידברג מסבירה על המחקר וממצאיו. 

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק

3 תגובות על לבד, בינתיים

עוברת לי מחשבה מטרידה בראש. האם החיפוש אחר חיים תבוניים ביקום, אינו חיפוש מסוכן מאוד?. בסגנון "הסקרנות הרגה את החתול"?. ונניח שחיים תבוניים ("חייזרים") ימצאו אותנו. סביר להניח שיהיו מפותחים טכנולוגית מאיתנו אלף מונים, הרי מאירות האור אינה מחסום עבורם כפי שהיא עבורנו. מה היחס של צויליזיה מפותחת כלפי צויליזציה פרימיטיבית?. מנסיוננו, הכלב הוא חיית מחמד, התרנגולת היא שניצל ואת הנמלה , רומסים ברגל מבלי להרגיש. האם נהיה הכלב?, התרנגולת? או הנמלה?. בכול מקרה, טובות, זה לא מבשר. כדאי לזנוח את נקודת המבט הרומנטית ולאמץ נקודת מבט רציונאלית, המבוססת על הנסיון.