הצרה התחילה לפני כמה שנים, מאוחר בלילה, בעיצומו של בר. מישהו העלה את השאלה, ודיון ער התלקח מיד וכילה את שארית הלילה. טלפונים חכמים וטיעונים מטופשים נשלפו זה מול זה, מחנות נוצרו, הסתכסכו, התפלגו ואז התלכדו שנית, פעם אחר פעם הפסיק אחד מאתנו בלהט את הוויכוח ופסק בקול: תקשיבו, לפני כמה שנים בדקתי את זה, פשוט הלכתי ופתחתי את מילון אבן־שושן והתשובה מופיעה שם, זה במילון. נו, תבענו, והתשובה הנכספת מהי? ״זהו״, טען העקשן, ״שאני לא זוכר״. מיותר לציין שאותו עקשן היה אני.
השאלה הייתה השאלה הקלה והקשה מכל: איך אומרים ״פות״ ברבים?
מאז אותו ליל עיוועים גורלי, חזרה ופקדה השאלה מפגשים רבים, לרוב בסביבת אלכוהול, תמיד בקרב חברים, תמיד בקבוצה מעורבת. לנצח נשלפו אותן תוצאות חיפוש, אותם טיעונים נחרצים העומדים על כרעי תרנגולת, ואף אחד מאתנו, משכילים ועמי־ארצות, לא חשב לפתוח מילון. כי מי בכלל מביא מילון לבר, ומנגד, מי זוכר שאלות של שתיים בלילה כשהוא מתעורר בראש הולם על הספה, מרחק נגיעה ממדף הספרים?
שאלת לשון פשוטה זו, שאלה של מה בכך, כמו הוויכוח הנפוץ בדבר הדרך הנכונה לבטא ״צהריים״ (אחסוך לכם: הדרך הנכונה היא ״צוהוריים״), התגלתה במשך השנים כנייר לקמוס ערמומי. כי השאלה אינה באמת ״איך אומרים פות ברבים״, אלא ״באיזה ביטחון אתה מוכן להילחם על טענה שאתה לא מבסס על כלום״.
וכך, מחוזקים בשיכר ועיוורים לתהומות אי־הידיעה, פעם אחר פעם בברים בכל העיר, מצאתי את עצמי בלבה של סערה סביב נושא אשר, מלבד ההתנצחויות הפוליטיות החריפות ביותר, אין שני לו בהצתת אמוציות נפיצות בקרב הנוכחים.
האם אומרים ״פותיות״, כמו אותיות, שהרי ״פות״ היא בוודאי כמו ״אות״ (תו במילה)? או שמא ״פותות״, שהרי כמו ״אות״ (סיגנָל) גם ״פות״ הוא זכר? מחנה אחד מחזיק עד המוות בדעה כי אם כבר ״פות״ הוא זכר, הרי שיש לומר ״פותים״; המחנה היריב טוען בתוקף דווקא ״פוותות״, כמו ״שוורים״. למה? מישהו מציע דיפתונג, ומושתק מיד. אף אחד לא ממש זוכר את הסיבה לכך שכך בהחלט אומרים, אך באוויר שורה הוודאות מעבר לכל ספק שהסיבה ההיא, תהא אשר תהא, היא שרירה וקיימת ואין בלתה. בוודאי, פוותות - או פותים, או לכל הפחות לא ״פותיות״, זה בטוח.
ובין גירסה אחת לאחרת, את האוויר המחניק-ממילא מפלחות שאלות טפלות, הניתזות מבין סדקי הוויכוח בעיקר כדי לאוורר את המוחות המאומצים: באילו סיטואציות נדרש אדם להתייחס לצורת הרבים של פות? בבורדל? בבואך לגדל תאומות? בכנס גניקולוגיה? מדוע אין באינטרנט תשובה פשוטה וזמינה? כמה מבין הנוכחים שלחו באישון לילה שאילתא בעלת אופן מיני לאקדמיה ללשון עברית? ולמה האקדמיה מעולם לא ענתה? האם יש לה מסנן אוטומטי לשאלות המכילות מילים גסות, או לחילופין כאלו הנשלחות לפנות בוקר? האם כבר יש מילה עברית לשליחת מסרונים בעודך בגילופין? למה אין מילה טובה ל״אקסית״? במה הם מתעסקים שמה כל הזמן באקדמיה ההיא אם לא במציאת מילים חדשות לרגעים כאלה בדיוק? למה המילונים העבריים הגדולים, דוגמת אבן־שושן או ספיר, לא מספקים לציבור גרסה מקוונת?
אה, מגלה אחד, מאלה ששתו פחות, דווקא יש. הנה, מילון ספיר המקוון, בעריכת איתן אבניאון. הרוחות מיד מתלהטות שוב: למה הוא לא עלה בגוגל כששאלנו איך אומרים פות ברבים? על מי אפשר לסמוך בעולם הזה? אך הפיכח ממהר להשקיט: רגע, אני מכניס את החיפוש.
אה, תראו, הנה.
דממה נופלת על הבר. תוך שניות המסך הבוהק עובר מיד ליד, מאיר בתורו לסת שמוטה אחרי לסת שמוטה. על התשובה הזו לא חשבו אפילו אלה מבינינו שהשלימו תארים מתקדמים בתרגום, ברפואה, בלשון המקרא.
איך אומרים פות ברבים?
פּוּתות.
זה ממש שם, במילון ספיר, במילון אבן שושן, ועכשיו, אם אלי האלגוריתם יהיו בעזרנו, גם בראש תוצאות החיפוש. מעכשיו, אי שם בעומקו של איזה בקבוק, תוכלו לשלוף את הטלפון ולהאיר את עיניי חבריכם באור תכלכל. פחחחח, מה, אתם לא יודעים? פּוּתות. ברור, ברור.
תגובות פייסבוק
21 תגובות על להגיד פות ברבים
שוק - שווקים, דוד - דוודים ==> פות - פוותים.
בדיוק! קיוויתי שאתה צודק, אבל סמכויות הלשון העברית טוענים אחרת.
אבל בשתי הדוגמאות שסיפקת מדובר על ו"ו עם שורוק, בעוד פות הוא עם חולם. אני לא מבין, אם כן, למה ההנחה הזו כל כך מובנת מאליה מבחינתכם.
שור = שוורים
זה בדיוק מה שאני חשבתי גם כן. לפני שנים אני והחברים שלי יצאנו לטיול ים אל ים כמדומני, ואיתי לימד אותנו על פרח הצלף. צורתו כה מזכירה פות עד ששמו העברי של פריו הוא "אביונה"- אורגזמה בלשוננו הקדושה. הדבר הוביל לדיון מעמיק על איבר המין הנקבי והמסקנה אליה הגענה הייתה כי פות ברבים זה פוותים.
בין הדוגמאות השונות לתמיכה בטענה היו המילים שוק, שור, גון, דוד וכולי. כה התגאנו במסקנתינו עד כי כאשר עברנו על פני מעיין המוקף בפרחי צלפים קראנו לו "עין פוותים".
לגלות כי המילה הנכונה היא פותות היא רמיסה של שנות אמונה כוזבת...
וכן ראה: שוד - שוודים
כתיבה נהדרת!! אני לא מאמין שיש תשובה חד משמעית לסוגיה הזו :)
הערה קנטרנית: diphthong צריך להכתב עם תי"ו, ולא עם טי"ת
תודה, עמוס. אכן "דיפתונג", ותיקנו. :-)
כמה פעמים הייתם בישיבה כשמישהו נלחם בה עד חורמה כדי להגן על רעיון או דעה שגויים בעליל ושאינם מעוגנים במציאות?
טוב לדעת. רק תיקון קטן: פות זו לא מילה גסה.
מעניין לדעת.
מזכרוני, בחטיבת הביניים שאלנו את המורה שלימדה אותנו "לשון והבעה" מהי צורת הרבים של פות כמין שאלה קנטרנית ששואלים צעירים מבוגר בכדי להתריס ולהפתעתנו לאחר זמן מה היא חזרה אלינו עם תשובה שלטענתה הגיעה ממחוזות האקדמיה העברית ללשון והתשובה דווקא הייתה פוותים (על משקל שווקים, שוורים וכד').
מפתיע לגלות שהתשובה השתנתה או שלא הייתה נכונה מעולם.
מורתכם שגתה. אעמיד פנים שידוע לי מה זה "עיצור שורק", עיצור פוצץ" וכן הלאה ואומר שצורת הריבוי הזו תלויה בעיצור הראשון במילה, והיא לעולם לא נהוגה כשהוא פוצץ (נניח פ' או ב').
הריבוי של "בור" אינו "בוורים", הריבוי של פוד אינו פוודים, והריבוי של פוץ אינו פווצים (למרות שיש הנוהגים להגות כך, אולי כדי להדגיש את פווציותם של הפווצים בהם מדובר)
אקסית זו יציאה. זה כתוב בכל אולם ומבנה ציבור. EXSIT הנה אמור מעתה: היציאה שלי, היציאה שלך וכו לך גמור.
בלי s
ואקסית בלי Ass לא ממש מעניינת.
אולי כדאי לתלות הפות על מתלה הסירים בפינת המטבח
ולכנות את האיבר המקסים הזה בשם פיוטי יותר כמו למשל "פירחה" ,
ברבים "פרחות" .
ואז זה ישמע כך: פרחות יפיפיות יש לבנות האלה, אבל שימו לב עד כמה
יחודיות הן - אין פירחה אחת דומה לרעותה!
בהזדמנות זו כדאי גם להמיר את ה"אביונה" ב"רוויון" (ואז יש לבנים רוויונים ולבנות רוויונות)
מופתע שאףאחד פה לא פשוט שאל את האקדמיה:
"שלום וברכה,
לפי המילונים צורת הרבים היא פֻּתּוֹת. בלי ניקוד: פותות.
מקור המילה בתנ"ך, ואולם הגיזרון שלה לא ברור. נראה שהמילונים מטים אותה כך בגלל החולם החסר (כמו דֹּב–דֻּבִּים, חֹק–חֻקִּים).
בברכה,
תמר קציר
לבירור נוסף באותו עניין אנא ציינו פנייה חוזרת ואת מספר הפנייה.
שימו לב! אין להשיב ב"השב" או ב"reply" אלא באמצעות הקישור הזה:
http://hebrew-academy.huji.ac.il/Pages/haveQuestion.aspx
מילים ומונחים שאישרה האקדמיה ראו באתר מונחי האקדמיה בכתובת: http://hebrew-terms.huji.ac.il
המזכירות המדעית
האקדמיה ללשון העברית"
חבורה של גברים בבר מתווכחים איך לומר פות ברבים. וואו. איזו חדשנות, שלא נומר קריאה לשוויון! לא. "מילה גסה" זו ההגדרה לפות. חבל לי שיש לך במה שבה תוכל לפתוח אנשים לנושאים שונים, להביע את דעתך. אבל איפה הדעה? אין פה שום דבר חוץ משימוש במילה פות כדי לכסות על טור ריק מתוכן.
ואוו.. באמת מקסימה. מה כאב לך כל כך בפוסט הזה שהרגשת צורך לצאת על הכותב (והמגיבים) בארס שכזה?
אלי האלגוריתם שמעו לתפילתך. חיפשנו, בן זוגי ואני, בפעם המי-יודע-כמה, את התשובה לשאלה הרת-הגורל ומפלגת המגדרים, שהריי כל אחד מאיתנו *יודע* כיצד יש לרבות פות (גבות גבות). הוא: מומחה (על פי הצהרותיו) לאנטומיה נשית, שכן הוא גב-גבר. אני: מתרגמת, מגיהה, כותבת תוכן ואישה.
לכשהיינו על סף חתימה על מסמכי הגט, שכן אין לגשר על פער רגשי שכזה, פנינו שוב לגוגל, צמאים לתשובות, כזוג ההולך בעל-כורחו ובשארית תקוותיו למטפל זוגי שיציל את הזוגיות המתפוררת. הקראתי לו את מה שכתבת לפנות בוקר, אפופת עשן מהסוג המשובח. צחקתי. בכיתי. התרגשתי. כאבתי את כאבכם. שיתפתי על הקיר שלי בפייסבוק בכדי לזכור ולעולם לא לשכוח.
אתה, אדוני, לא פחות מגאון. הצלת את ברית העולם שלנו.
לדעתי זו שגיאה נפוצה, ו"צורת הרבים" של פּוֹת היא פּוֹת, כיוון שפּוֹת היא בעצם מילת זוגיים, כמו מים או צהריים.
מכל מקום, עבורי המִלה פּוֹת אינה הולמת את המושג, ועדיף להשתמש בצורה נִיףּ, שמתכתבת יפה יותר עם הצורה פִּין. לטעמי יש להעדיף את הפ"א פתוחה, כמו בצורת הפ"א הסופית.
יש רגעים שתהשתיקה יפה להם
שותפים לרצח
קתרין רמסלנדמה גורם לאנשים רגילים לשתף פעולה עם פשעים מזעזעים? היכולת של רוצחים...
X רבע שעה
ימים של קונספירציה
נתחיל בדברים ברורים: קונספירציה היא קשר בין שני אנשים ויותר, שנועד לתכנן ביצוע של דבר אסור או לא ראוי. בעברית המילה ״קשר״ במובן העברייני-פלילי הזה קיימת ומוכרת, הגם שבשנים האחרונות דומה שתחום התחולה שלה הוגבל. ״קשר״ משמשת היום בעיקר בנוגע למצבים של ניסיון להפיל משטר או לבצע מהלך פוליטי חריף נגד יריבים. בעגה המשפטית היא אמנם חלה על מזימות שנוטלים בהן חלק לפחות שני אנשים, אך בלשון הכללית, היומיומית, ״קשר״ משמשת במובנים המוגבלים יותר, הפוליטיים, הנוגעים למשטר ולמנגנוניו. וגם למזימה יש מקום: היא מציינת תוכנית שמטרתה להזיק, ונראה שהיא אינה מחייבת שני אנשים אלא מסתפקת גם באדם אחד.
אלא שלצד כל זאת, ומעל לכל, בשנים האחרונות אנו עדים לפריחה עצומה של המונח ״קונספירציה״. המילה הלועזית היא ותיקה מאוד ובעלת היסטוריה מבוססת היטב. אפשר לראות אותה מתוך המילה האנגלית conspiracy. מובנה של המילה האנגלית ברור: הסכמה חשאית בין שני צדדים או יותר לעשות משהו מזיק, לא מוסרי או חתרני, כולל הפרת חוק. מקורה של conspiracy הוא בלטינית, conspiratio. מכאן הניתוח מתבקש ופשוט: ״נשימה ביחד״ או ״השמת קול ביחד״, כשבלטינית מוביל המובן הניטרלי מבחינה מוסרית, ואפילו מובן חיובי: הסכמה, זהות בדעות, הרמוניה. יחד עם זאת, גם בלטינית היה לה מובן שלילי יותר: קשר, התמרדות. במקור, או בכל אופן הרחק מהצד המזימתי או הפסיכולוגי, בלטינית נשמרו גוונים של השמעת קול ביחד, בהקשר המוזיקלי. העניין שקוף, שכן spirare בלטינית מובנה לנשוף, והדבר ניכר בשפות אירופיות רבות שבהן יש מילים מהגזע הלטיני הזה ומובנן פליטת אוויר, אנחה, נשיפה, ושריקה. יש טענה שהמקור ההודו-אירופי של spirare ואמותיה הקדומות הוא בכלל אונומטופאי: צליל הנשיפה או פליטת האוויר מקודד בצלילי המילה. יתכן: אלו עניינים שקשה מאוד להוכיח או אפילו לבסס.
אם נשוב לענייני המזימות וקשירת הקשרים לביצוע דברים אסורים, לא נוכל לחמוק מהאינטימיות המושרית מהמילה הלטינית: אנשים נושמים ביחד, מאחדים את נשימותיהם, מערבים יחד את הבל פיותיהם, בלחש, בחשאי, בקרבה גדולה של שתיקה מלאת הבנה. כך נראית מזימה, לפחות במבט תיאטרלי, וקשר נגד שליט נוטה להיות כזה, בעיקר אם הוא מומחז על במה.
ומה קרה בדורנו? באנגלית, בוודאי באנגלית האמריקנית, נפוץ המונח conspiracy theory. בעיקר התפשט העניין בעקבות רצח הנשיא קנדי. מי ירה? האם הייתה ירייה אחת בלבד? בשליחות מי, אם בכלל, פעל הרוצח? מי יזם את הרצח? מדוע? מה קרה בחקירה? האם הממצאים תואמים את ההסברים שניתנו? וכך נמשכות השאלות. וביניהן, מאחוריהן ומעבר להן צמחו תאוריות (וכעת נלך בזהירות: תאוריות) בדבר מזימה להציג את הדברים לא כפי שהם היו באמת. זאת תאוריית הקונספירציה: תאוריה שבליבה טענה שהדברים אינם כפי שהם מוצגים לציבור, ושההבדל נובע ממזימה רבתי. המזימה, הקונספירציה שהיא עניינה של תאוריית הקונספירציה היא תמיד כפולה או משולשת: יש קשר לעשות דבר באורח שנסתר מעיני הציבור ויש קשר נוסף – להציג מצג אחר של המציאות במקום ״הסיפור הרשמי״.
הסיבות להתפשטות התופעה וההשלכות החמורות שנודעות לה אינן מענייני כאן. די אם נאמר שעם התפשטות התופעה רב מאוד השימוש ב-conspiracy theory ואיתו התפשט בעברית העכשווית השימוש במקבילה, שהיא תרגום ישיר מאנגלית: ״תאוריית קונספירציה״. אלא שכאן פעלה נטייה מוכרת של השפה היומיומית, הנטייה לקיצור. רבים מדברים היום בעברית על ״קונספירציה״ כשכוונתם ל״תאוריית קונספירציה״. ויש הבדל עקרוני, קריטי. קונספירציות יש והיו תמיד והן כנראה חלק מטבע התנהלותה של החברה האנושית, על החיכוכים, ההתנגשויות והרצונות המנוגדים, על מבני הכוח ועל הרצון של יחידים לקדם את עצמם או לשנות סדרי שלטון ועולם. אך ״תאוריית קונספירציה״ היא עניין אחר לחלוטין, כי בליבה יש טענה – על פי רוב לא מוכחת או קשה מאוד להוכחה ומרובת ספקות ופערים לוגיים – שהמציאות אינה כלל כפי שהיא מוצגת לנו, ושההסבר לדברים חשובים מסוימים הוא אחר לגמרי, מסדר עניינים שונה לחלוטין. כלומר: ״תאוריית קונספירציה״ היא תאוריה בדבר קיומה של קונספירציה, מזימה אפלה, שבאפלתה מעוותת את תפישת המציאות שלנו. ההבדל חשוב, גם אם אין שום קונספירציה לשונית שגרמה לכך שבמקום לדבר על ״תאוריית קונספירציה״ מדברים על ״קונספירציה״.
עושים בית ספר
מארק שולמןמחינוך בשירות המדינה ועד לבית הספר הדומה לכלא - היתכן עתיד טוב...
X 12 דקות