להילחם בסרטן בשיטה הדרווינסטית

זה היה המעשה הבלתי אנוכי המושלם. ביודעו שנותרו לו רק חודשים ספורים לחיות, ושמאוחר מדי לקוות לתגלית רפואית חדשה, האיש הידוע בשם "חולה מספר 2", עבר את שתי הביופסיות הכואבות האחרונות. בעשותו כך, הוא הפך, ככל הנראה, לאדם הראשון שהאבולוציה של הסרטן שלו תועדה מהופעתו הראשונה ועד למוטציה האחרונה, הקטלנית.

ניתוח גנומי של הגידולים שלו לאורך התפתחות המחלה עשוי לעזור להבין כיצד למנוע מסרטן לפתח את מאפייניו הקטלניים ביותר – את יכולתו להתפשט ברחבי הגוף ואת כישרונו המדהים לפתח עמידות בפני תרופות.

זו מטרתן של כמה קבוצות מחקר ברחבי העולם שמנסות להבין את המחלה על-ידי בחינתה מנקודת מבט דרוויניסטית. "ההיבטים היסודיים של האבולוציה מתגלמים בגידולים – גיוון, בררה והסתגלות," אומר צ'רלס סוונטון מבית החולים יוניברסיטי קולג' בלונדון ומארגון Cancer Research UK. "אנחנו יכולים להשפיע על הדברים האלה בעזרת גישות מדעיות."

חולה מספר 2 היה אחד משמונה חולי סרטן ערמונית שאת מצבם ניטרו כריסטופר הוֹבֶנְס מאוניברסיטת מלבורן ועמיתיו. לאחר שאובחן, עבר חולה מספר 2 ניתוח להסרת הגידול, שאותו שמר הובנס. המצב נראה טוב עד שנה וחצי אחר כך, כשהסרטן חזר והופיע בשלפוחית השתן שלו, סמוך למקום שבו צמח הגידול המקורי. הוא גם התפשט לשני מקומות רחוקים יותר, באגן שלו. שוב הסיר הצוות של הובנס את הגידול שבשלפוחית ושמר אותו לצד שתי ביופסיות של שתי הגרורות באגן. ואז, לאחר שהטיפול בהורמונים נכשל, וחולה מספר 2 ידע שהסרטן סופני, הוא הסכים לביופסיה נוספת של כל גרורה – החתיכות האחרונות של הפזל.

זה אומר שלהובנס יש שש דגימות שמתעדות את האבולוציה של הסרטן של האיש, משלבי האבחנה והטיפול ועד למוות. לראשונה, הובנס אמור להיות מסוגל לשרטט תמונה מפורטת של האופן שבו הושפעה האבולוציה של הסרטן על-ידי הטיפול, תודות לריצוף גנום מלא, וכן ריצוף עמוק של רנ"א וריצוף מתילציה – טכניקות המראות מתי ואיפה הודלקו וכובו הגנים.

כבר בתוצאות הראשוניות התגלו הפתעות. אף על פי ששתי הגרורות נדגמו באותו זמן והתפשטו מאותו גידול מקורי לאותו סוג רקמה, ההרכב הגנטי שלהן שונה לחלוטין. "בפועל, היו לו שני סוגי סרטן באותו זמן," אומר הובנס. משמעות הדבר היא שפעלו שני מנגנונים שייצרו את הגרורות. "אם יש כמה דרכים מקבילות לייצר גרורות, זה מאוד מפחיד, כי  איך נוכל לטפל בהן באופן ממוקד?" הוא אומר.

מורכבות אדירה

אם הדבר יאושר, זו תוצאה מעניינת מאוד, אומר קרלו מלי, מנהל המרכז לאבולוציה וסרטן באוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו. גרורות נוצרות ככל הנראה בכמה שיטות, הוא אומר. "לא יפתיע אותי לגלות כמה מהן במקביל באותו גידול."

הממצא עולה בקנה אחד עם מה שגילה סוונטון בשנה שעברה כשהוא בחן את הגיוון הגנטי בסרטן כליות. גם בתוך אותו גידול, אזורים שונים נשאו מוטציות גנטיות רבות ושונות.

נדמה שהמורכבות הזאת היא זו שמניעה את יכולתו המדהימה של הסרטן להיעשות עמיד לתרופות. "זאת הסיבה שסרטן הוא מלך כל המחלות," אומר סוונטון. עם גנומים רבים שונים, יש סיכוי גבוה שהגנים במספר קטן של תאים יפתחו עמידות באופן אקראי. התרופות הורגות את תאי הגידול האחרים, ומאפשרים לתאים העמידים למלוך במעין תהליך של בררה דרוויניסטית."

אם זה נכון, משמעות הדבר היא שככל שהסרטן מגוון יותר מבחינת גנומית, כך הוא מסוכן יותר, ולכן יש לטפל בו בצורה אגרסיבית יותר. "התקווה היא שזה יהיה סמן ביולוגי יעיל לדרגות סיכון בקרב חולים," אומר סוונטון. אבל קיים יעד שאפתני אף יותר. "החלום הוא, שעל-ידי הבנה של מקורות הגיוון, נוכל לזהות טיפולים חדשים שיעצרו את הגיוון ברגע שהוא מתרחש – או ימנעו ממנו להתרחש מלכתחילה," הוא אומר.

סוונטון אמור להיות יכול לבחון את התיאוריות שלו, במה שהוא מכנה מחקר "דפיניטיבי" של האבולוציה של הסרטן. הוא התחיל לגייס את הראשונים מבין 850 אנשים שהוצעו, החולים בסוג מסוים של סרטן ריאות, אנשים שיהוו את נבדקי המחקר שלו. כל משתתף יעבור כמה ביופסיות של הגידול הראשוני. לאחר מכן יעשה ריצוף של אזוריו השונים ושל כל מוטציה שהתפתחה עם התקדמות המחלה, כמו גם ריצוף רגיל של דנ"א מהגידול המשוטט בדם.

המחקר יבחן גם את תגובתם של הגידולים לטיפול. אם אפשר להסתמך על הממצאים הראשוניים ממעקבו של הובנס אחר סרטן הערמונית, מחקר זה אמור להניב תוצאות מעניינות. לאחר הטיפול בהורמונים, אחת מהגרורות של חולה מספר 2 הפכה לדומה יותר גנטית לגידול המרכזי השני שכבר הוסר, "ובאופן פרדוקסלי לא טופל תרופתית," אומר הובנס. זה ממצא מבלבל והובנס מודה שהוא עדיין לא בטוח מה משמעותו. הצוות שלו מנסה כרגע להבין בדיוק כיצד קשורים הגידולים של חולה מספר 2 זה לזה.

אם גיוון גנטי הוא מה שעושה את הסרטן יריב חמקמק כל כך, המטרה תהיה למזער את הגיוון על-ידי האטת האבולוציה של תאי הסרטן, אומר מלי. ביולוגים אבולוציוניים יודעים מה קובע את מהירות האבולוציה – כמה מהר התאים מתרבים, באיזו תדירות הם עוברים מוטציה, כמה גדולה אוכלוסיית התאים וכמה מוצלחת כל מוטציה בסביבתה – ולכן הצעד הבא יהיה מדידת הדברים האלה במונחים של תאי סרטן, ומציאת דרכים לתמרן אותם.

גישה אחת, בעלת רוח דרוויניסטית, נבחנת על-ידי רוברט גטנבי ממרכז הסרטן מופיט בפלורידה. הוא משתמש רק מעט בטיפולים מוכרים, וכך שומר על אוכלוסייה יציבה של תאי סרטן שרגישים לכימותרפיה, כדי שיתחרו עם תאים חדשים ועמידים.

תקוותו של סוונטון טמונה באימונותרפיה. נדמה שהגיוון הגנטי של סרטן הוא הסיבה שהתרופות מפסיקות להשפיע, אבל עם אימונותרפיה, תכונה זו עשויה להתגלות כעקב אכילס של הסרטן, הוא אומר. החוקרים יוכלו לנסות להשתמש בשיעור המוטציה הגבוה ביותר של הגידול כדי להתריע בפני מערכת החיסון שמשהו אינו כשורה. התרעה זו עשויה להניע את הגוף לתקוף את הגידול בלבד, אף על פי שהוא עשוי מהתאים ומהדנ"א של הגוף עצמו.

"אם זה לא היה סרטן, זה היה הדבר היפה ביותר שנחקר מעולם," אומר סוונטון. "אתה רואה פה בררה טבעית במהלך תקופת חיים אחת. אתה רואה את מה שאמור לארוך, לפי דרווין, מיליארדי שנים, בתוך שלושים שנה."

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי מייקל סלזק, New Scientist.


תגובות פייסבוק

3 תגובות על להילחם בסרטן בשיטה הדרווינסטית