להיעשות פראית - להתפרע

די בהגיית המילה בעברית או בכתיבתה- היעשות- או- להיעשות- כדי להרגיש בנמלולי התחוללות. בפרט בכתיב מלא, עם י', מרחב גבולי, קפל קטן בין ה' וע' ששכבה זעירה מתגבשת בו. כשם שהיעשות נעדרת סובייקט נבדל ומובחן, כך גם המונח היעשות נעדר מסומן נבדל ומובחן. זאת לא כדי לומר שרעיון ההיעשות הוא נטול משמעות או בעל משמעות מעורפלת, כלל וכלל לא- אלא שהוא לא פוסק מלהזדווג עם משמעויות ומסומנים נוספים. שהוא מרובה ממדים ואלה הולכים ומכפילים עצמם במהירויות ודחיסויות שונות. "השאלה 'מה אתה נעשה?' היא בייחוד טיפשית. מכיוון שכשמישהו נעשה, הדבר שהוא נעשה משתנה באותה מידה כמו שהוא עצמו משתנה". ¹

"מנקודת המבט של דלז וגואטרי.. ההיעשות היא הטיפוס הכללי של ההתרחשויות ביקום. כל היקום כולו, מהחלקיקים האלמנטריים ועד לצבירי הגלקסיות נמצא בתהליכי היעשות בלתי פוסקים. שינוי, סימביוזה, התמרה, אסימילציה- אלה הם מנת חלקם של כל הישים בעולמנו, גם אלה הנראים בקנה המידה האנושי המוגבל כיציבים וכחסינים משינוי.
... אונטולוגיה ממין זה תופסת את העולם כזירה של אירועים ושל התרחשויות המשתנה בלי הרף, עד אינסוף, ובה זהויות קבועות- אדם, כלב, כיסא, מלחמת השחרור- הן דבר נזיל ביותר, סוג של פיקציה לשונית שפועלת בצורה טנטטיבית בלבד. הויתור על שמות העצם, שאינם אלא אשליה מטאפיזית, מוביל לבחירה בצורת המקור של הפועל; רק היא מסוגלת בעיניהם לייצג בקירוב גס את ההוויה הנזילה של ההיעשות: להיעשות שרץ- להשתרץ, וכך גם להתכלב, להתאנש, להתיירק, להתערפד". ².

היעשות-אישה, היעשות-ילד, היעשות-חיה, היעשות-חרק, היעשות-מיעוט, היעשות-מוסיקה, היעשות-תאית, מולקלורית, גלקטית.
התנאי ההכרחי ה(כמעט) יחיד להיעשות הוא גם התוצאה שלה: היעשות היא ריבוי וריבוי הוא היעשות.
"אנחנו מדבריות, אבל כאלו שמאוכלסות בשבטים, בחי ובצומח. אנו מעבירים את זמננו בארגון השבטים הללו, בלסדר אותם אחרת, להיפטר מחלקם, ולאפשר לאחרים לשגשג. וכל השבטים הללו, כל ההמונים הללו, לא מבטלים את המדבר, שהינו הפרישות שלנו עצמה, להיפך הם מיישבים אותו, עוברים דרכו, עליו... המדבר, ההתנסות על גבי עצמך, הינה הזהות היחידה שלנו, האפשרות הייחודית שלנו לכל הקומבינציות שמיישבות אותנו״. ³).

היעשות-גבר לבן לדוגמה, אינה אופציה, מאחר ומסה יציבה, אחדותית, לא מאפשרת היעשות עמה. ⁴ היעשות היא תמיד היעשות-מינורי והיא מתרחשת במקום בו אין 'אחד' סטטי אלא הרכב דינמי, להקה; להקת זאבים או חולדות, ושולי הלהקה עלולים להיתפס בשוליה של להקה אחרת, להדבק בהם כמו בנגיף, ויצורים חדשים, בני כלאיים, נוצרים. לא כאבולוציה או כתחילתו של שינוי המוביל בשושלת לאיפשהו, לא הלאה, לא קדימה. היעשות היא טבע שהולך נגד עצמו, זיווג בין שתי ממלכות חי שונות, זיווג שהינו ההיפך של זוג, כלומר, ההיפך של צמד בינארי. במילים אחרות היא "אבולוציה לא מקבילה של שני יצורים שאין להם דבר וחצי דבר אחד עם השני. ⁵

לרגעים, או לכל הפחות, בשעה זו, נדמה לי שהדבר המטלטל ביותר במחשבה על היעשות הוא ההכרה בכך ששכבות (מישרים, רבדים) יכולות תמיד רק להתווסף. לעולם לא להתקלף. אז כאמור- אין תנועה הלאה או קדימה, אך בוודאי שגם לא אחורה, ובטח שלא לעומק. (המישרים של דלז וגואטרי משתרעים אך ורק בקווי אורך ורוחב).
בהיעשות- ההיקסמות, המבט, המפגש, הדיאלוג- לא מגרדים את הציפוי אלא ההיפך, מתווים שכבה נוספת של משמעות, של דבר מה חדש שלא היה קודם. ההיקסמות, היא היא התנאי ההכרחי הנוסף להיעשות. אז את מנסה להתבונן בעבר/נפש/טבע פראי אך במקום להבריש אבק מממצא ארכאולוגי את הופכת/יוצרת היעשות חדשה, חד פעמית, שפולשת אלייך ממש עכשיו ובסוף המשפט כבר תהיה אחרת. מה עוד תוכלי לעשות בעצם? (היעשות אינה תוצר של כוונה, תכנון, או בחירה).

"על ידי הפשטתם של צבעי שקיעה ויישומם על הנוף המיוצג, בסיוע פילטרים צבעונים המוחזקים בפני פלאש על מצלמה, האמנים ניסו לייצר סוג חדש לגמרי של צילומי טבע. הצילום החדש הזה שם דגש על חקירה משועשעת של רכיבים נפרדים, כמו אורות, צבעים, אפקטים, במטרה להבין מה בדיוק אחראי לריגשה הבלתי נתפסת שאנו חשים בהתבוננות במאורעות טבעיים הנתפסים כיפים במיוחד - כמו שקיעה על הים" ⁶.

"...מהו מפגש עם מישהו שאוהבים?... תנועות שמרגשות אותך, צלילים שחוצים אותך, ואיך להפריד את הדברים הללו?" ⁷ ריגשה, היקסמות, היעשות - "קו המילוט של תשוקה חסומה" ⁸.

היעשות שממה, ים, ערבה, פראות - לא קשורות בלהלך בכפות רגליים יחפות, לאחוז תרמיל מאריג גס או למרוח אדמת טרה רוסה רטובה על הפנים. להיעשות פראוּת עם מחשב, מצלמה, אפילו דיגיטלית, עדשת 35 מ"מ, פילטרים, פלאש, פייסבוק, אינסטגרם, פוטושופ. יצורים קפיטליסטים וטכנולוגיים המתמזגים בקליידוסקופ של תאורה טבעית חד פעמית (אור מסוים שפוגע במשך 1/000 השניה מלהיב במיוחד את אינקה וניקלאס, הם מספרים בראיון עמם) ומלאכותית, חד פעמית גם היא, ניתזות מאובייקטים אורגניים ואנאורגניים ונצפות מבעד ארבע עיניים (אפילו הקרנית עצמה מורכבת חמש או שש שכבות) שחלקיקי חלבוניהן גוועים ומתרבים, בתנאי אטמוספירה ובשעה מסוימת, תמיד בשעה מסוימת.
כולנו חמש אחר הצהריים, כתבו דלז וגואטרי. או שעה אחרת.

אינקה לינדגארד נולדה בפינלנד ב-1985, וניקלאס הולמסטורם נולד בשוודיה ב-1984. כיום הם חיים ופועלים יחד בסטוקהולם. תערוכת היחיד הראשונה שלהם נקראה Watching Humans Watching והוצגה ב-2011. הם זכו בפרס ספר הצילום השוודי ב-2012 והיו מועמדים גם לפרס הגרמני ב-2013. אינקה וניקלאס מצלמים במהלכם של מסעות בטבע אליהם הם יוצאים יחד, כשאחת השאלות המנחות אותם היא מה מייצר את ההיקסמות מאותם המראות הכמעט בנאליים- כדוגמת שקיעות- ומה מתחזק אותה, כמצב מתמשך וחזרתי. הסדרה Becoming Wilderness התפרסמה ב-2013 כאחת מתוך שלוש סדרות בספרם- The Visible Spectrum Series והוצגה כתערוכת יחיד בגלריה לאמנות שוודית בברלין.