להרגיש דרך הגוף

מודעים לקצב הלב שלכם? זה יכול להיות המפתח לחיי רגש תקינים
X זמן קריאה משוער: 3 דקות

מראה מרהיב של שקיעה, צליל של טלפון מצלצל, ריח משכר של לחם טרי – אנו נוטים לחשוב על תפיסה חושית כעל הדרך שבה אנו מעבדים גירויים חיצוניים בעזרת העיניים, האוזניים, הפה, האף והעור שלנו. אבל יש צורה נוספת של תפיסה חושית, הידועה כאינטרוספציה, שכוללת תחושות שנובעות מתוך הגוף שלנו, כמו רעב, צמא, קוצר נשימה, כאב, חום, פעימות לב, שרירים תפוסים ולחץ בשלפוחית. הצורך במידע הזה ברור – לא תחיו זמן רב אם לא תדעו שאתם מתים מרעב – אך עניין מחודש בתופעה מאיר תפקידים נוספים, מלבד הבטחת ההישרדות הפיזית שלנו. מחקרים חדשים מגלים שאינטרוספציה קשורה הדוקות לאופן שבו אנו מעבדים רגש. ויש אנשים שטוענים שאם נוכל לשנות את המודעות שלנו למצב הפיזי של גופנו, נוכל לשנות גם את מצבנו הרגשי.

לאינטרוספציה יש רמות שונות, אומרת ויויאן איינלי (Ainely), נוירו-פסיכולוגית באוניברסיטת לונדון שחוקרת את השפעתם של אותות אינטרוספטיביים על רגש, קוגניציה והיבטים אחרים של תפיסה עצמית. אמנם לכולם יש מודעות כלשהי לתחושות הפנימיות שלהם, אבל רמת הרגישות שונה מאוד מאדם לאדם, כמו שמגלים מחקרים שבודקים באיזה דיוק אנשים מזהים את פעימות הלב שלהם. לדברי אליס, הוכח כי לאנשים בעלי מודעות אינטרוספטיבית גבוהה – כלומר, אנשים שמצליחים יותר במשימות מדידת פעימות הלב – יש "אינטואיציה גבוהה יותר, יכולת גבוהה יותר לחוות עוררות רגשית חזקה, זיכרון טוב יותר למידע רגשי ואולי גם שליטה טובה יותר ברגשות השליליים שלהם".

למצב שבו איננו יכולים לפרש כראוי את אותות הגוף שלנו יכול להיות מחיר. מודעות אינטרוספטיבית נמוכה קושרה לבעיות קליניות, כולל הפרעת דה-פרסונליזציה, הפרעות אכילה ותסמינים גופניים בלתי מוסברים, כמו כאב. מחקרים קישרו גם בינה לבין דיכאון. במסגרת מחקר שפורסם בשנה שעברה ב-Biological Psychiatry התבקשו הנבדקים לבצע משימת קשב אינטרוספטיבי; פעילות מוחית נמוכה יותר נרשמה אצל אנשים שסובלים מדיכאון חריף לא-מטופל בהשוואה לאנשים לא מדוכאים; החוקרים הסיקו כי דיכאון מז'ורי קשור לאינטרוספציה לא תקינה. במחקר דומה מצאו דניאלה פורמן (Furman), דוקטורנטית לפסיכולוגיה באוניברסיטת סטנפורד, ועמיתיה שאנשים הסובלים מדיכאון קשובים פחות לפעימות הלב שלהם. ככל שהמודעות האינטרוספטיבית נמוכה יותר, היא אומרת, "כך חוויות הרגש החיובי בחיי היומיום שלהם היו עזות פחות, והיה להם סיכוי גבוה יותר להתקשות בקבלת החלטות יומיומית".

מובן שהרעיון שיש קשר בין הרגשות שלנו לתחושות גופניות נמצא בסביבה מאז הולדת הפסיכולוגיה. אולם רק בשנים האחרונות התברר עד כמה הם קשורים כתהליכים עצביים. מחקר שהתפרסם ב-NeuroImage ב-2012 בדק נחקרים שעקבו אחרי פעימות הלב שלהם תוך כדי צפייה בסרטונים שבהם סיפרו אנשים סיפורים רגשיים. הנחקרים הציגו דפוסי פעילות דומים בקורטקס האינסולרי – אזור הממוקם במעמקי המוח ואחראי הן על תחושות רגשיות והן על אינטרוספציה. הממצאים שלהם, כתבו החוקרים, תומכים בקיומו של "קשר אינטימי" בין מודעות גופנית לבין רגש. במחקר נוסף, שהתפרסם ב-Human Brain Mapping ב-2013, נמצא כי הערכה של המצב הנפשי והפיזי מעוררת דפוסי פעילות דומים בקורטקס האינסולרי, הוכחה נוספת לכך "שתשומת לב למצב הגופני עומדת ביסוד המודעות למצב הנפשי".

בזמן שהמתאם בין מודעות אינטרוספטיבית לבין רגש הופך מבוסס יותר ויותר, החוקרים בודקים איך הם משפיעים זה על זה – ואילו השלכות אפשריות יש לכך מבחינת טכניקות לשיפור הרווחה הנפשית בעתיד.

"מוקדם מדי לומר שנוכל לרפא בעיות שונות על-ידי הגברת הרגישות של אנשים למצבם הגופני," אומר אניל סת', חוקר מוח וקוגניציה ומנהל שותף של מרכז סקלר למדעי המודעות באוניברסיטת סאסקס, שבוחן במחקרו את האופן שבו המוח מעבד מידע חושי. "אבל אנחנו יכולים להשפיע על הרבה דברים אם אנחנו נותנים לאנשים פידבק והכשרה מתאימים. אני חושב שסביר מאוד שהיכולת האינטרוספטיבית היא משהו שניתן לשינוי, ושיהיו לכך תוצאות מעניינות, שאולי יפתחו דרכי טיפול חדשות".

מחשבה זו פורסמה במקור על-ידי טורי רודריגז ב-Psychology Today.

Reprinted from Psychology Today. Copyright 2015 Sussex Publishers LLC. Distributed by Tribune Content Agency

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי Psychology Today.


תגובות פייסבוק