לוכדי החלומות

ארכיון חלומות מתרבויות העולם מציע מבט אינטימי על האנושיות שלנו
X זמן קריאה משוער: 5 דקות

מאז שהשוּמֶרים החלו לחרוט בכתב יתדות רשימות על לוחות טין, בני אדם מכינים מסדי נתונים במידה זו או אחרת. זמן רב קודם לכן, תרנו אחר דרכים להיאחז במידע האישי החמקמק ביותר – החלומות שלנו – ולנסות ללמוד את סודותיו.

רבּקה לֶמוֹב, פרופסורית עמיתה להיסטוריה של המדע באוניברסיטת הרווארד, בוחנת בספרה החדש Database of Dreams, את המאמץ חסר התקדים שנעשה בשנות החמישים של המאה שעברה לאסוף ולאחסן "מסמכים אנושיים". היה זה חזון של חוקר צעיר לפסיכולוגיה בשם בּרט קפלן ועמיתיו בוועדה לרישום נתונים מוקדמים בתרבות ואישיות של המועצה הלאומית למחקר של ארה”ב. מטרתם הייתה לשמר חלומות רב תרבותיים וסיפורי חיים באמצעות טכנולוגיה חדשנית שתאצור אותם לעד. למוב טוענת כי העובדה שהאמצעי שהם בחרו לתיעוד התקיים בקושי עשור, אינה מפחיתה מערך מאמציהם.

כסטודנט לדוקטורט בהרווארד לאחר המלחמה, נסע קפלן לניו מקסיקו כדי להעביר מבחני רורשך ולאסוף נתונים פסיכולוגיים אחרים בקרב קבוצות של שבטים אינדיאנים. הוא החל לדאוג באשר לשימור החומרים שלו ואלו של חוקרים אחרים באזור, חלקם אספו דיווחי חלומות במשך שנים. הוא שאף לשלב את טכניקות איסוף הנתונים האופנתיות עם מנגנון אחסון הנתונים הטוב ביותר שהיה זמין – המיקרו-קארד. בהמשך לקדחת מזעור המידע ששררה אז, שיטה זו אפשרה להקטין דפי טקסט רגילים לתמונות בגודל אחד חלקי עשרים וארבע, ולאחר מכן לשחזר את המידע על כרטיסים שאפשר לצפות בהם באמצעות מכונת "Redex" שולחנית או קורא כרטיסים נייד במחיר $25. תשלילי התמונות אוחסנו בבטחה על ידי תאגיד מיקרו-קארד (Microcard).

הפרויקט היה מתקדם ומרחיק ראות הן מהפן הטכנולוגי והן מהפן הפסיכולוגי. חלומות לוקטו ותועדו מזה זמן רב על ידי ישועים, פסיכולוגים יונגיאניים ואחרים אך למוב מציינת ש"היה זה תמיד מתוך שאיפה לתמוך בתאוריה מסוימת או מבנה קוסמולוגי כלשהו". קפלן ועמיתיו התייחסו לדיווחי חלומות, בין אם נאספו מאנשים חולים או בריאים, בין אם עסקו בשדים או כללו רשימת קניות, כנתונים גרידא. "הם אספו את הארצי והרוחני במקום שבו הם נפגשים", כפי שלמוב מנסחת זאת. המאגר יהיה זמין לכל חוקר בכל עת, "המשימה התבססה לא בהכרח על השאלה האם הממצאים שנאגרו הם הוכחה מוחלטת לתקפותה של תאוריה זו או אחרת”, מציינת למוב, "כי אם על ההנחה שיתכן שהנתונים יעוררו שאלות נוספות בעתיד". אף שיותר ממחצית ממסד הנתונים שתועד נאספה מאוכלוסיות אינדיאנים בעיקר מדרום מערב ארה"ב, המסד כלל גם דיווחי חלומות מתושבים מקומיים מאזורים נרחבים כמו אלסקה, ברזיל, מיקרונזיה והפיליפינים. מסד הנתונים קלט לתוכו אוסף כה מגוון של תצפיות כמו תצפיות שעקבו דקה אחר דקה אחר אנשים הנמצאים בתאי חסך חושי בניסיון להיכנס למצב תודעתי שונה. בהתחשב בכך שאלו סדרות נתונים הפזורות באופן כה רחב, כותבת למוב, המידע היה "אינטימי באופן חסר תקדים". כשהפרויקט החל לזכות בתשומת לב נמכרה סדרת הכרטיסים הראשונה (רק ארבע סדרות פורסמו אי פעם) במחיר $35.

אוספי המיקרו-קארד עדיין מוחזקים בכמה מרכזי מחקר, וכן בספריית הקונגרס, ולמוב טוענת שהם מספקים חומר קריאה מרתק.

באוסף החלומות של האנתרופולוגית דורותי איגן, שעבדה בעיקר בקרב שבטי ההוֹטי וסיפקה רשומות זמינות למסד הנתונים במשך שנים, אפשר לעקוב אחר ההשפעה הזוחלת של התרבות הרחבה יותר על אנשי השמורה. איגן זיהתה שכלפי חוץ תושבים רבים נאחזו בתרבותם המסורתית אך חלומותיהם סיפרו סיפור שונה לחלוטין: רבים מהם חלמו חלומות על אלים כגון אשת העכביש ואל האדמה והמוות (Masau'u) משולבים בנסיעה באוטובוס בית הספר, בקניית מיטות חדשות ובמפגשים עם רוחות רעות שחלקו אלמנטים משותפים לנצרות ולתרבות המקומית. בסופו של דבר הם חלמו על העולם שבו הם חיו (ולעיתים קרובות גם על מתעד החלומות עצמו).

מסד הנתונים "הפך את הבלתי נגיש לנגיש" כשהוא משמר לא רק "תיעוד של אבדן עמוק ושינוי אישי ותרבותי גדול" אלא גם סיפק "הצצה לתוך עצם המסתורין של השינוי וההתמדה". אף אחד מעולם לא סיפק חומר כזה באופן כה נגיש – לבטח לא בלי להוסיף שכבות של פרשנות אישית.

למוב טוענת שהחזון של קפלן הקדים בחצי מאה את זמנה של הטכנולוגיה שמפיקה כיום אוסף אוניברסלי נגיש של רשומות. היא טוענת כי הרעיון שזו צריכה להיות מטרה כשלעצמה הקדים בעשור אפילו את האוונגרדיים שבבני הזמן, חלקם פקפקו במעשה ותהו מדוע שמישהו יטרחו כל כך. בעיניהם רק מי שהוא בעל "נטיות אנאליות" עשוי להתעניין באוצרות גנוזים כאלו ובכן, נראה כי היום כולנו אנאליים. אך קפלן התעקש שיש אוצר במה שאחרים ראו כזבל, ושלמעשה הדבר הכיל את "כל גוף התצפיות האמפיריות שעליו מבוססת הפסיכולוגיה".

הדילמות האתיות של הפרויקט גם הן הקדימו את זמנן. רשומות אינטימיות כמו סיפורי חיים וסיפורי חלומות אשר בדרך כלל נאספים לשימוש צוות מחקרי יחיד, הפכו עתה לזמינים עבור כל מי שברשותו קורא כרטיסי מיקרו-קארד. הדבר עורר בעיות פרטיות מטרידות, בעיקר מכיוון שבתקופה זו עדיין לא נהגו להחתים על כתב ויתור סודיות, מה גם שרבים מהנבדקים לא ידעו קרוא וכתוב. הקלות היחסית שבה מישהו מהמכרים של הנבדקים יכול לזהות אותם דרך הסיפורים הייתה גלויה לעין. אך הצוות של קפלן התחמק במידה רבה ממה שלמוב מכנה "הפער הבלתי ניתן לגישור בין פרטיות להכרח המחקרי שילך ויחריף עוד ועוד".

למוב היא היסטוריונית של המדע והיא בעלת ענין רב בכלי המחקר של התחום. היא מזכירה לנו שבעוד שהאבולוציה של הטכנולוגיה נראית פעמים רבות כמצעד מרשים שנע ממיזם בעל חזון אחד למשנהו, זאת איננה המציאות. "מסעות נתונים" לעיתים רחוקות מתנהלים בצורה חלקה וכמה מהחלוצים החשובים כדוגמת קפלן לא יכלו אפילו להכיר בתרומתם. כאיש שיווק כושל, המכירות שלו היו מוגבלות והטכנולוגיה שבה בחר, גם אם הייתה הטובה ביותר עם תחילתו של הפרויקט, החלה להתיישן במהירות. בתוך עשור אזל המימון לקבוצת המחקר, וב-1964 המיזם דעך. קפלן מעולם לא יזם משימה דומה.

ועם זאת, כפי שהוא חזה, תובנות רבות בתחום בריאות הציבור והפסיכולוגיה נוצרות בדיוק באותה שיטה: על ידי הצגת שאלות חדשות על מסד נתונים ישן הזמין לנו. לדוגמא, מסקנות לגבי השמנת יתר והשפעה חברתית התבססו על מחקר בתחום רפואת הלב שנערך לאורך זמן על ידי Framingham. ספריית הקונגרס קנתה את כל הארכיון של טוויטר המצטבר בקצב של יותר מ- 20 מיליון הודעות ביום, אוסף בשל לחקר מצבי רוח חברתיים ומנהגים לשוניים. הרשומות הנצברות של משתמשי נטפליקס מספקות מידע עשיר דומה על תרבות שלנו, אשר רק ממתינות לשאלות של החוקרים במדעי החברה.

תרומתה של למוב מעשירה את הבנתנו לא רק באשר לאופן ניהולו של מחקר פסיכולוגי אלא גם באשר לתרומתנו היומיומית, מרצון או בדרך אחרת, למסד נתונים "נצחי" שכבר היום נחקר באופן אינטימי יותר ויותר. כפי שלמוב כותבת, זה "ניסוי מתפתח בקנה מידה עולמי באיסוף מידע אישי נצחי" כזה "שבו כולנו חיים וכולנו לוקחים בו חלק בפועל".

Reprinted from Psychology Today. ©2016 Sussex Publishers LLC. Distributed by Tribune Media Services, Inc.

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי גארי דְרֶביץ', Psychology Today.
§ מחשבה | # מדעי המוח
- דימוי שערMola, עבודה על בד, חלומות של נשות שבט Guna בפנמה. תצלום באדיבות: Mather's Museum of World Cultures


תגובות פייסבוק

2 תגובות על לוכדי החלומות