לו היו חושי כפרחי בר

הבינה המלאכותית היא מעשה ידי אדם. ככל שנבין זאת וניקח אחריות על כוחה וגם על חסרונותיה, כך ננצל אותה לטובתנו, בני-האדם
X זמן קריאה משוער: 9 דקות

מומחי בינה מלאכותית שונים ממיינים את מערכות היחסים הצפויות לדעתם בין האדם למכונות ולתוכנות הבינה המלאכותית לחמש קטגוריות:

  1. סיוע מגוון – הבינה המלאכותית מבצעת פעילויות עזר, רובן מורכבות טכנית וניתנות לביצוע מהיר על ידי הבינה המלאכותית. בעתיד, יש להניח, יצטרפו עוד ועוד פעילויות לרשימה.
  2. החלפת האדם בביצוע תפקידים רבים – בעלי מקצוע רבים מוחלפים על ידי בינות מלאכותיות, המבצעות את המטלות ברמה לא פחותה, ולפעמים גבוהה יותר.
  3. איום תרבותי או קיומי - איום על הערכים ההומניים העומדים בבסיס התרבות, או איום על הצורך במגזרים אנושיים רבים.
  4. מינוף משמעותי, קפיצת דרך אבולוציונית - האדם מגיע למדרגת השגיות גבוהה בהרבה בזכות האינטראקציה המתמידה עם בינות מלאכותיות.
  5. שילוב מערכות שונות עם קבוצות אוכלוסייה שונות - קטגוריות שונות של בינה מלאכותית מוטמעות במגזרים אנושיים ונוצרות ישויות משולבות. למשל: סייבורגים המכילים מרכיבים ביולוגיים לצד מרכיבים מלאכותיים-אלקטרוניים, ננו רובוטים המחליפים איברים ויחידות מוטוריות וחשיבתיות באדם לצורך ביצועים יעילים יותר או הארכת משך החיים.

אף שיכולת העיבוד של המחשבים המתקדמים בתחומים מסוימים מאפילה על יכולות המוח האנושי, אלו עדיין אינן מכונות שחושבות, אלא הן מכונות שמגיבות לרשימת מקרים נתונה על פי חוקיות שנקבעה קודם לכן

טווחי הזמן המשוערים גם הם שונים. ריי קורצוויל, העתידן והממציא, שהוא היום הטכנולוג הראשי של גוגל, מציין את שנת 2029 כשנה בה הוא מעריך בסיכוי של 50% שהתוכנה תקרא מיילים, תבין משמעותם ותענה עליהם בשמנו. עתידן וסופר ידוע אחר - מרטין פורד - בספרו Architects of Intelligence (שראה אור לאחרונה) סוקר את דעותיהם של 23 מומחי בינה מלאכותית מובילים, אשר עונים על שאלה דומה (מתי נגיע למצב שבו הבינה המלאכותית תתחרה באדם בתחומים רבים, בסיכוי של 50%) והם מרחיקים שנים רבות נוספות: הם מהמרים בממוצע על שנת 2100, וההימור הרחוק ביותר היה על שנת 2200.

מרטין פורד סבור, בעקבות ראיונותיו וניתוחיו, כי: "אף שיכולת העיבוד של המחשבים המתקדמים בתחומים מסוימים מאפילה על יכולות המוח האנושי (למשל, במשחקי שחמט ו"גו"), אלו עדיין אינן מכונות שחושבות, אלא הן מכונות שמגיבות לרשימת מקרים נתונה על פי חוקיות שנקבעה קודם לכן". מרווין מינסקי המנוח - נוירופיזיולוג ואחד מאבות הבינה המלאכותית -הגדיר את הבינה המלאכותית באופן צנוע יותר מממשיכיו (ולכן התחרות בין האדם והבינה המלאכותית מוגדרת בעיניו אחרת):"מכונה המתנהגת בדרך שהייתה נחשבת אינטליגנטית לו אדם התנהג כך". מדבריו נובע שהבינה המלאכותית נותנת תשובות הנראות סבירות, אך הן אינן בהכרח מחליפות אותנו ואת תשובותינו. מכונות אינן כוללות בשיקוליהן רגשות, שהם נפרדים מן החשיבה הרציונלית וגם אישיים ביותר, ובכל מקרה הכרחיים ליצירת האינטליגנציה המלאכותית. למעשה, המודל העתידי חייב לכלול קבוצה אינטראקטיבית של מודלים וכלים. הוא מוביל אותנו לעבר תפישה שלפיה הבינה המלאכותית תיתן סיוע לאדם הרבה שנים לפני שתוכל, אם בכלל, לתת תשובות מחודדות. בראיון ל"אלכסון" משנת 2014 מציג ד"ר קובי גל מאוניברסיטת בן-גוריון את האופן שבו בינה מלאכותית מסייעת, למשל, בתחומי משא ומתן. שנים לאחר מכן הוא ממשיך ופועל להחדרת הבינה המלאכותית כמסייעת בתחומי למידה וחינוך.

גישה אחרת מעיזה לחזות כי האדם לא רק יסתייע במכונות ובתוכנות, אלא הן יחליפו אותו בחלק ניכר מפעילויותיו, ואולי אף במרביתן. כבר היום אנו צועדים ממטוסים ללא טייסים אל מכוניות אוטומטיות, וכמובן, משתמשים כבר שנים לא מעטות בסימולטורים ורובוטים בתעשייה. ההתפתחויות הללו משמשות עתידנים רבים כמעין הוכחה לגבי ההתפתחויות העומדות לפתחנו.

אור, קווים, פרופיל, אדם, פנים

קווים של אור אנושי, תצלום: ז'ואקים הונקסאלו

קטגורית האיום מוצגת על ידי הפילוסוף וההיסטוריון יובל נח הררי בספרו האחרון "21 מחשבות על המאה ה-21": "כשאלגוריתמים יכירו אותנו לפני ולפנים, ממשלות רודניות תוכלנה להשיג שליטה מוחלטת באזרחים שלהן וזה יהיה כמעט בלתי אפשרי להתנגד להן. לא זו בלבד שהמשטר ידע בדיוק מה אתם מרגישים, הוא גם יוכל לגרום לכם שתרגישו את מה שהוא רוצה שתרגישו". ובהמשך נאמר כסיכום: "או שהדמוקרטיה תמציא עצמה מחדש, או שהיא תוחלף על ידי אלגוריתמים, ובני אדם יחיו תחת שלטונן של דיקטטורות דיגיטליות".  בהמשך מציג הררי גישה יותר אופטימית: "המדע הבדיוני נוטה לבלבל בין אינטליגנציה לבין תודעה, ולהניח כמובן מאליו שכדי להתעלות על חוכמתם של בני האדם, מחשבים יצטרכו לפתח תודעה... במציאות, אין שום סיבה להניח שבינה מלאכותית תפתח אי פעם תודעה, כי בינה ותודעה הן דברים שונים לגמרי. בינה היא היכולת לפתור בעיות. תודעה היא היכולת לחוש דברים... אנחנו נוטים לבלבל ביניהן, כי אצל בני האדם והיונקים הבינה והתודעה שלובות זו בזו. יונקים משתמשים ברגשות כדי לפתור בעיות, אבל מחשבים עובדים בדרך אחרת לגמרי... המחשבים אמנם יידרשו לדעת איך לנתח רגשות אנושיים... אבל הם יוכלו לעשות זאת מבלי להרגיש בעצמם... בכך הבינה המלאכותית תעצים את טיפשותם הטבעית של בני האדם... כדי להימנע מתוצאות כאלה, על כל דולר ועל כל דקה שאנו משקיעים בפיתוח הבינה המלאכותית, מוטב שנשקיע דולר ודקה בפיתוח התודעה האנושית". עד כאן האופטימיות הזעירה, ומכאן חזרה לפסימיות: "אבל אנחנו לא עושים את זה. ההחלטה באילו יכולות אנושיות כדאי לנו להשקיע מסתמכת בעיקר על הצרכים המידיים של הכלכלה, הממשלה והצבא ולא על הצרכים ארוכי הטווח שיש לנו כישויות מודעות". בהמשך המאמר אציג את תפישתי, תפישת המינוף, שעל פיה דווקא הבינה המלאכותית תאפשר לנו לפתח מהותית את התודעה ולמנוע את הקטסטרופות המתוארות על ידי הררי.

הבינה המלאכותית מאפשרת לאדם לבחון ולשקול יותר אפשרויות העונות לצרכיו, ובכך להעמיק ולהגביה תודעתו של האדם ולהימנע מ"דיקטטורות דיגיטליות"

אקדים להצגת גישתי ואצטט דברים שאמר לפני יותר מחמשים שנה (בשנת 1966) הסופר חתן פרס ישראל לספרות אהרן מגד למראיינו צבי ינאי, עורך "מחשבות" (בגיליון 18) בנושא יחסי אדם-מכונה. שואל צבי ינאי: "האינך סבור שעוצמת המכונה מגמדת את האדם?". עונה אהרן מגד: "בסופו של דבר היא מגביהה אותו". ובהמשך הוא מדגים: "מחשב יכול להיות גרפומן ,אבל לא אמן מקורי. כל עיקרה של האמנות היא היותה חד פעמית. יצירה אמנותית היא הבעת יחס חד-פעמי להוויה, יחס שהוא נמנע ההעתק ונמנע החזרה, הוא בנוי על הבלתי צפוי והבלתי ידוע... והרי זה ניגוד גמור לפעולת המכונה שהיא בגדר החוקיות". בהמשך דבריו מסביר אהרן מגד (בעקיפין) כי תשובות "לעוסות" אינן ממצות את פוטנציאל האינטליגנציה, אך המכונה יכולה להציע כיוונים והאדם הוא הבוחר. ובמילותיו שלו: "הבחירה היא המתנה הגדולה ביותר שניתנה לאדם, כי היא החירות".

גישתי, גישת המינוף, גורסת כי הבינה המלאכותית מאפשרת לאדם לבחון ולשקול יותר אפשרויות העונות לצרכיו, ובכך להעמיק ולהגביה תודעתו של האדם ולהימנע מ"דיקטטורות דיגיטליות". אנשים רבים מחפשים תשובה מוחלטת (לכאורה, הם קוראים לה אמת, אך אין לה שום קשר לאמת) כדי שלא יצטרכו להתאמץ יותר, לחשוב יותר, ליצור. הפילטרים שבמוחנו, המולדים וגם אלו הנרכשים בהמשך, מונעים מאתנו לבחון אלטרנטיבות נוספות.

אביא מספר דוגמאות יישומיות לגישת המינוף:

  1. מחקרים פסיכולוגיים מצאו כי האדם יכול להתייחס בו זמנית לשלוש עד תשע יחידות מידע (בדרך כלל לחמש עד שבע כאלה) ובכך הוא מעלה לזיכרונו ולעיבודו רק חלק קטן מהמידע הנקלט בחושיו ובתחושותיו. גם כך צורך המוח כעשרים אחוז מהאנרגיה שלנו. תוספת של יכולות חישה ועיבוד ירחיבו את הידע הנאסף הנלמד והנשמר. זהו תפקיד אפשרי לבינה המלאכותית.
  2. קבלת החלטות משמעותיות אמורה להסתמך על קריטריונים רבים. האגדה מספרת על מבחן שנערך בהרווארד לסטודנטים בקורס לקבלת החלטות. במבחן הוצגו שלוש שאלות, בזו אחר זו. השאלה הראשונה הייתה: "כיצד תבחרו מיקרוגל?" התשובות היו ארוכות וציטטו את הנלמד בכיתה. השאלה השנייה הייתה: "כיצד בחרתם את הדירה שבה אתם גרים?" כאן התשובות היו מפורטות לפי המודלים, אך קצרות יותר מתשובת המיקרוגל. השאלה השלישית הייתה: "כיצד בחרתם בן/בת זוג?" התשובה הייתה באורך של פחות משורה. עצוב אך נכון לרובנו. אנחנו מקלים על עצמנו ומעמידים קריטריון אחד או שנים. במקרים מורכבים יותר אנחנו ממהרים אל שיטת השקלול שאינה מוצלחת במיוחד בשיקוף מצבים, אנחנו ממציאים משקלות ומעמידים פנים שיש לנו קריטריון אחד. אם אנו מתאמצים. בפועל, רבות מההחלטות מתקבלות בתוך שניות (אם לא פחות), כאשר הפילטרים במוחנו מאפשרים כנראה צמצום כזה של קריטריוני בחינה וזמן. תוספת יחידת בינה מלאכותית לצדנו תאפשר לנו להפעיל יותר פילטרים ולהעריך יותר חלופות, בתוך אותו פרק זמן קצרצר.
  3. אנו נסמכים רבות על זיכרוננו. הצרה היא שאנו זוכרים רק חלקיקים מהחוויות, וגם אלו משתנים עם הזמן. לעתים קרובות שמירה של חוויה בזיכרון מוסיפה, גורעת או משנה את הזיכרון המקורי. נניח שברצוני לבחור לשמוע קטע מוזיקלי שגרם לי הרבה נחת כששמעתי אותו בפעם הראשונה. אילו יכולתי למדוד את חוויותיי הרגשיות בכל עת ולשמרן בזיכרון, אז... כן. זה אינו חלום. כבר היום ניתן לעשות זאת על בסיס ניתוח תגובותינו הרגשיות על פי הקול והבעות הפנים שלנו בזמן שאנו חווים חוויה. הזיכרון העיקרי שלנו, שהוא הזיכרון האפיזודי, מתעצם כך ביכולותיו. נשמור בזיכרוננו עושר רחב ביותר של תחושות. נשמור אותן ללא שינוי והן יוצפו אוטומטית כשנבקש, ויספקו לנו מענה מוצלח יותר לצרכינו.
  4. סיעור מוחות עם הבינה המלאכותית מאפשר חדשנויות.
  5. דו שיח עם חברים מספק לנו זוויות ראיה נוספות. האינטליגנציה המלאכותית הצמודה אלי יכולה לבחון ברשת קבוצתית של אינטליגנציות מלאכותיות את אלו שהאינטראקציה עמם תאפשר לי ולהם להפיק מעצמנו את הפוטנציאל האנושי הרב ביותר. כלומר לבנות סוג של "חברותא" או "נשמה משלימה" בלשונם של קבליסטים.
  6. קשה לנו לזהות את חולשותינו ויתרונותינו האובייקטיביים. מערכת בינה מלאכותית אישית הנמצאת בתקשורת עם מערכות אחרות יכולה להציג לנו "מפת אמת של יכולותינו וחולשותינו" ולקיים עמנו דיון בשיפורים אפשריים.
  7. אנו נתקלים מדי יום בהזדמנויות לא מעטות אך הפילטרים שלנו מסננים אותן והעומס שלנו אינו מאפשר תגובה מידית. זיהוי הזדמנויות כאלו ושמירתן לדיון עמנו מדי שבוע או חודש או אחת לכל פרק זמן שנגדיר - מאפשרים התפתחות אישית משמעותית.
  8. מחקרים שונים מדברים על הכפלת כמות המידע המדעי הרפואי מדי 73 יום. דהיינו, בעוד שנתיים -730 ימים - הידע העומד לרשותנו יוכפל פי 1024 ובמהלך ארבע שנים הוא יוכפל פי יותר ממיליון. רופא יתקשה להתעדכן, וכבר היום תחום הרפואה סובל ממחסור בכוח אדם. האם הבינה המלאכותית יכולה לשרתנו כמכונת מעקב? התשובה היא כן, אך על כך במאמר נפרד (אחד התחומים שבהם אני עוסק כיום מאפשר זיהוי ומעקב אחר בעיות בריאותיות על פי קולו של האדם -vocal biomarkers).
סייבורג, אדם רובוטי

פנטזיית סייבורג: משיכה, פחד, ודימוי שגוי. תצלום: Frank V

היישומים האפשריים אינם רחוקים מאתנו וביכולתם להגביה את האדם החושב והיוצר. אני מכנה את הרעיון הבינה המלאכותית הרצויה והאפשרית הזו בשם Complimentally, שילוב של  complimentary  (משלים) ושל mentally. האדם זוכה לעזר כנגדו, שמאפשר לו לצמוח. איני מאמין ואיני רוצה להאמין בבינה מלאכותית העונה במקומנו. זו בינה שתנוון אותנו תוך מספר דורות.

הקטגוריה החמישית, הסייבורגית, קיימת כבר היום, בתחום המוטוריקה האנושית והיא מתפתחת בהדרגתיות. גם לגבי איבר הבינה האנושית, המוח, ניתן לדבר היום על תוספים משדרגים. גם כאן אנו מדברים לפי שעה על מינוף האדם או סיוע מוגבל. שינויים מורכבים ומסובכים יותר (כולל שינויי גנום או יצירתו), בעיקר בתחומי הבינה, מחייבים התעצמות ידע ניכרת. לדעתי, אין לנו עדיין אפילו  את היכולת להעריך מה אפשרי ומתי אולי יתאפשר. אולם אני מעריך שכבר בתקופה הקרובה נוכל להשפיע על תהליכים מוחיים שונים, ובכללם הנוירוגנזה (יצירת נוירונים חדשים), תקשורת מוח-לב ומערכת העיכול ושדרוג מערכות החיסון על בסיס ניווט בינתי משודרג. מחשבותיי  על כך  יוצגו במאמר נפרד.

אני מאמין בעיקר בגישת המינוף, ומצאתי לה ביטוי בשירה של המשוררת הנפלאה זלדה, "לו היו חושי":

לו היו חושי כפרחי בר
פתוחים תמיד תמיד
לרוחות, למרחב
לו היו הגיגי
שלמתי ובית מגורי
כשקיעות השמש הדר לוהב
לו הייתי מוסיקה
כולי
מקרסול ועד קדקוד
מוסיקה...
כולי

היית אשד
היית אוקיינוס
שחופיו גני עד
היית עוטף עצבות במשי
אשר בלבבך
כשקיעות השמש הדר לוהב
לו הייתי מוסיקה
כולי
מקרסול ועד קדקוד
מוסיקה....
כולי

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

ד"ר יורם לבנון הוא מדען רב תחומי (פיזיקה וחקר ביצועים) המישם מימצאי מחקריו בתחומי הרפואה, ההתנהגות ומינהל עסקים

תמונה ראשית: כוכבים מעשה ידי אדם. תצלום: פיליפ בונקנס, unsplash.com

Photo by Filip Bunkens on Unsplash

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי יורם לבנון.


תגובות פייסבוק

2 תגובות על לו היו חושי כפרחי בר

02
ויגדור רכניץ

מעט לא קשור , אבל הרגשתי צורך לכתוב:

תיקשורת הינה מעבר מסרים באמצעות שדרים ממערכת אחת לשנייה.

הדבר עשוי להתבצע באמצעות הודעות, מכתבים, מיילים, וואטסאפים.

תקשורת ישירה בין בני אדם עשויה להתבצע בעזרת חמשת החושים. חוש הראיה (חזותי), חוש שמיעה (צלילים).

מה הצורה שבה תתבצע התקשורת העתידית?

בוא נחשוב, מה היתרון בתקשורת של אם ותינוק? הם מתקשרים בצורה פנימית יותר.

תקשורת מעבירה הרגשה, ותקשורת שבין אם לתינוק אינה מצריכה פרשנויות, היא פנימית, ובכך יתרונה.

ומה צופן העתיד?

בעתיד השפה תאבד מחשיבותה. מדוע? מכיוון שאין היא מאפשרת להעביר את אמיתות הרגש הפנימי.

איננו מחפשים גלי אור וקול, אנו מחפשים שפת אמת, תקשורת חופשיה בין מחשבות ורגשות.

הקשר העתידי יתקיים מעל חמשת החושים.

ועד כמה שזה נשמע הזוי או דמיוני (גם אם היית מדבר עם מישהו על וואטסאפ לפני 100 שנה זה היה נחשב להזוי) , מחשבת הבריאה שמגלמת בתוכה את התפתחות התודעה תחייב אותנו למצוא את השיטה שבאמצעותה נוכל לשנות את פנימיותנו. ואותם הכלים שנפתח בתוכנו הם אלו שיהוו את כלי התקשורת המשודרגים והפנימיים של שפה חדשנית ומדוייקת יותר.