לצערנו, נותר רק מעט גזר

אתם רוצים שהילדים שלכם יאכלו אוכל בריא יותר, אולי אפילו שיצרכו פחות זמן מסך? יש דרך לעשות את זה, והיא פשוטה וכעת גם מדעית
X זמן קריאה משוער: 5 דקות

מיכל מימרן ויובל סלנט ישבו בארוחה משפחתית במסעדת סושי כשילדיהם החליטו שהם אינם רוצים לאכול את ה"מאקי רולס" שהיו על השולחן. במקום זה, הם רצו לאכול רק את כפיסי האבוקדו הזעירים שהיו בתוך הרולס.

ההורים, שהם גם אנשי סגל בבית הספר לניהול "קלוג", נענו לבקשת הילדים והזמינו מנה של תוספת אבוקדו, פרוס דק. הילדים אכלו את האבוקדו מיד, ורצו עוד.

"בסוף הזמנו עוד מנה ועוד מנה", אומרת מימרן, פרופסורית-חוקרת בתחום השיווק.

מימרן וסלנט הסתקרנו. ילדיהם אכלו אבוקדו בעבר, אבל הם לא גילו עניין בירק. האם הם רצו את האבוקדו במסעדה פשוט כיוון שהייתה שם כמות מוגבלת שלו?

ואם כך, האם יכלו מימרן וסלנט, פרופסור לכלכלת וניהול ולמדעי קבלת ההחלטות, להשתמש בתובנה זו כדי להשיג יתרון כהורים ולהבטיח שילדיהם יאכלו בריא יותר?

"כך התחיל הפרויקט", אומרת מימרן.

כדי לפתות, תציבו גבולות

הגבלת מזון בריא הזמין לילד יכולה להיראות כהחלטה מנוגדת לאינטואיציה, שהרי הורים דווקא רוצים שילדיהם יאכלו יותר מזון בריא

הגבלת מזון בריא הזמין לילד יכולה להיראות כהחלטה מנוגדת לאינטואיציה, שהרי הורים דווקא רוצים שילדיהם יאכלו יותר מזון בריא. וכך, רוב ההורים נוקטים טקטיקה הפוכה – ומבטיחים פרסים לילדים שלהם אם אלה יאכלו אוכל בריא, או שהם מנסים לשכנע אותם באמצעות הסבר שירקות הם מזון בריא שיועיל להתפתחותם – טקטיקה שקוצרת מידות שונות של הצלחה.

כשמדובר בהצבת גבולות, הורים נוטים להתמקד במזון שאינו בריא ובפעילויות שאינן רצויות, כמו אכילת ממתקים והזמן שילד מבלה מול מסך.

יחד עם זאת, הפחתת הזמינות של פריט עלולה להעלות את ערכו. כך שהגבלת הזמינות של מזון לא בריא ושל פעילויות לא רצויות עלולה להשפיע השפעה הפוכה. אבל מימרן וסלנט חשבו שיתכן שיש דרך לאפשר להורים להשתמש בכך לטובתם. האם הגבלת מזונות ופעילויות רצויים עשויה להעלות את ערכם גם בעיני הילדים?

כדי לבחון את השאלה, הם גייסו קבוצה של בני 4 ו-5 בגן הילדים הקרוב, וניהלו שלושה מחקרים.

במחקר שכלל 51 ילדים, החוקרים הזמינו את הילדים להיכנס לחדר, בזה אחר זה, ואמרו להם שהם יכולים לשחק בקוביות לגו. לחלק מהילדים נאמר שהם יכולים לשחק בלגו רק 10 דקות, ואילו לאחרים לא הוצב גבול.

החוקרים גילו שהילדים שניתן להם גבול שיחקו לגו זמן רב יותר: בממוצע, הם שיחקו דקה וחצי יותר מאשר הילדים האחרים.

לאחר שהם שיחקו בלגו, הילדים הוזמנו לגשת לשולחן אחר, שם הייתה מונחת צלחת עם פיסות של גזר. לילדים אחדים נאמרו "אני מצטער, אבל זה כל הגזר שיש לנו". לאחרים לא נאמר דבר.

ילדים שנאמר להם שכמות הגזר מוגבלת אכלו כ-50% יותר גזר מהילדים האחרים, ויותר ממחציתם אכלו את כל הגזר (לעומת 35% בקבוצה של מי שלא הוצבו להם גבולות).

מעניין לגלות כי הילדים שחשבו שכמות הגזר מוגבלת גם חשבו שהגזר טעים יותר. כשביקשו מהם לדרג האם הגזר "טעים" או "מגעיל", 96% מהילדים בקבוצה הזאת דירגו את הגזר כ"טעים" לעומת 67% בלבד בקבוצה שלא הוצבו בפניה גבולות.

"זהו הגיל שבו ילדים מתחילים להיות עצמאיים ולבחור כרצונם, אבל עדיין יש אפשרות להשפיע עליהם", אומרת מימרן. "הדבר מראה שהגבלת הכמות של מזון מסוים גורמת לו להיות רצוי יותר, אפילו במצבים שבהם יכול להיות שהילדים אינם אוהבים במיוחד את האוכל מלכתחילה".

סוכריות, ממתקים

אפשר להתמודד. תצלום: יואנה קוסינקה

עידוד אכילה בריאה בקרב ילדים

מחקר שני אישש את הממצאים הללו.

במחקר הזה, הציעו לילדים גזר וקרקרים. לקבוצה אחת נאמר "יש לנו קרקרים ויש לנו גזר", ואילו לקבוצה האחרת נאמר "יש לנו קרקרים וכמעט נגמר לנו הגזר". הקבוצה השנייה אכלה 1.08 גרם יותר מהגזר לכל גרם של קרקרים, בעוד שילדים שלא נאמר להם שהגזר מוגבל אכלו רק 0.5 גרם של גזר לכל גרם של קרקרים.

"מיצוב הגזר כמוגבל גרם לילדים לצרוך כמעט פי שתיים גזר", אומר סלנט.

בנוסף לכך, ילדים שהוגש להם גזר בכמות מוגבלת נטו הרבה יותר להתחיל באכילת גזר לפני אכילת הקרקרים. למעשה, 64% מילדי הקבוצה הזאת החלו בגזר, לעומת 34% בקבוצה השנייה.

פחות ברירות, יותר ענבים

במחקר השלישי, החוקרים רצו לבחון את ההשערה שלהם מבלי לומר לילדים במפורש שאחת הבחירות שלהם מוגבלת. במקום זאת, ילדים הוזמנו לקחת הביתה אחד משניים: קערה קטנה של ענבים או קערה קטנה של קרקרים. לקבוצה אחת הוצע מספר זהה של קערות ענבים וקערות קרקרים לבחירה. לקבוצה השנייה הוצעו יותר קערות קרקרים מקערות ענבים.

אפילו לא צריך לומר שום דבר לילדים. אתם פשוט צריכים להציב בפניהם את האפשרות לבחור

בקרב הילדים שהוצעו להם אפשרויות במספר שווה, רק 26% בחרו בענבים. אך כשכמות הענבים הוגבלה, 52% בחרו בענבים.

"אפילו לא צריך לומר שום דבר לילדים. אתם פשוט צריכים להציב בפניהם את האפשרות לבחור", אומרת מימרן. "הדבר גם מצביע על כך שניתן לעשות זאת בהצלחה גם עם ילדים קטנים יותר, שאולי עדיין אינם מסוגלים להבין את המניפולציה המילולית. אם אתם רוצים שהם יאכלו פירות או ירקות, פשוט תציעו להם פחות פירות או ירקות".

השימוש ב-FOMO כדי לעודד החלטות בריאות בקרב ילדים

ההסבר הפסיכולוגי של התופעה הזאת אינו ברור דיו.

חוקרים יודעים שמבוגרים נמשיכם למוצרים המצויים בכמויות מוגבלות, גם כיוון שהם רואים בכך סימן לביקוש רב ולכן לאיכות גבוהה. מימרן וסלנט משערים שהילדים הקטנים עדיין אינם רואים מוצרים שכמותם מוגבלת באופן הזה, אלא שיתכן שהם בוחרים במוצר מוגבל מתוך פחד להחמיץ (מה שידוע כ-FOMO, כלומר Fear of Missing Out), או כיוון שהם מייחסים ערך רב יותר לחופש לבחור כשהברירות מוגבלות.

סלנט עצמו משתמש כעת באסטרטגיה של זמינות מוגבלת כדי לגרום לילדיו לאכול מזונות מסוימים (מימרן מדווחת שסלנט נחל הצלחה בשימוש באסטרטגיה הזאת בכל הנוגע לירקות).

אך הוא אומר שהורים יכולים להשתמש באסטרטגיות המוגבלות הללו כדי לעודד את ילדיהם לקבל כל מיני החלטות בריאות. "זה יכול להגיע לידי כך שנוכל לעודד ילדים להתנסות ולחקור", אומר סלנט.

ברור ששום הורה אינו רוצה להגביל מנה של גזר רק כדי שילד יאכל את המנה וירצה יותר לאחר שנאמר לו שאין עוד גזר, כך שהחוקרים ממליצים להגביל את גודל המנה המוגשת לכמות האופטימלית שהילד צריך לאכול.

מצד אחר, הורים גם אינם רוצים להציע לילדיהם כמות בלתי מוגבלת של ממתקים או של זמן מסך, ולגלות שילדיהם מנצלים את ההצעה עד תום. מציאת האיזון הנכון דורשת, בסופו של דבר, לנהל את מאזן התמורות והתועלות, והחוקרים מקווים שמחקרים עתידיים יסייעו במציאת דרכים לעודד ילדים לקבל את ההחלטות הטובות ביותר בכוחות עצמם.

"אנחנו רוצים להבין איך ילדים בוחרים ואיך אנחנו יכולים לעודד אותם לבחור בדברים שיש בהם תועלת ארוכת-טווח עבורם", אומר סלנט. "כהורים, כולנו עוסקים בשכנוע של ילדינו. אנחנו רוצים לשכנע אותם לעשות דברים מועילים, ולעשות אותם באורח עצמאי. אנחנו מקווים שהמחקר הזה יוכל לסייע בכך".

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

מקורות:

Maimaran, Michal, and Yuval Salant. 2019. “The Effect of Limited Availability on Children’s Consumption, Engagement, and Choice Behavior.” Judgement and Decision Making. 14: 72–79.

אמילי איישפורד (Emily Ayshford) היא כותבת עצמאית העובדת בשיקגו.

Previously published in Kellogg Insight. Reprinted with permission of the Kellogg School of Management

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי אדם הררי

תמונה ראשית: אבוקדו, פיתוי גדול. תצלום: twinsfisch, ב-unsplash.com

Photo by twinsfisch on Unsplash

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי אמילי איישפורד, Kellog Insight.


תגובות פייסבוק