לשקם מחבל ולנוח

הם נסחפו אחר קיצוניות דתית ופוליטית והצטרפו לארגוני טרור, וכעת הממשלה, יחד עם הפעלת יד חזקה, מחפשת דרכים להבין את הסיבות ולהחזירם לחיים נורמטיביים, אתגר רצוף שאלות
X זמן קריאה משוער: 8 דקות

ישיבה לשתיית כוס תה עם מחבל היא חלק אופייני מיומו של אחמד אל-מוחמדי. באותה המידה, הוא מזמין לביתו קיצונים המצויים בהליך שיקום. הוא גם מבקר אצלם במהלך נסיעותיו ומשתמש בוואטסאפ כדי לתת להם עצות כשיש להם צרות בתחום הרומנטי.

אל-מוחמדי אינו משרת ציבור מהסוג המקובל. בשנת 2011 הוא מונה על ידי ממשלת מלזיה לשמש חלק מצוות לשיקום של קיצונים. יחד עם חבריו, הוא עובד עם עצורים, קונה את אמונם, ממפה את המניעים שלהם ומחלץ אותם מתפישת העולם הקיצונית שלהם בטרם יורשו לשוב אל החברה.

אך מערכות היחסים הללו אינן מסתיימות עם שחרור האסירים: אל-מוחמדי שומר על קשר עם מי שהוא היה אחראי עליהם. "זה לתמיד", הוא אומר. "כל עוד אחיה, אמנה אותם בין ידידיי. אחדים מהם הפכו לחבריי הטובים ביותר".

האסטרטגיה של מלזיה במלחמה בטרור היא תערובת של טקטיקה נוקשה – כגון מעצרים ומעקב צמוד – ושל גישות רכות יותר, כמו שיחות טיפוליות ודאגה לאסירים המשוחררים

האסטרטגיה של מלזיה במלחמה בטרור היא תערובת של טקטיקה נוקשה – כגון מעצרים ומעקב צמוד – ושל גישות רכות יותר, כמו שיחות טיפוליות ודאגה לאסירים המשוחררים. ככל שאיום הטרור הגלובלי גדל, ממשלות רבות יותר משתמשות בכוח, במעצרים, בעינויים ובטכניקות חקירה אגרסיביות אחרות כדי ללכוד חשודים ולסחוט מהם מידע.

אלא שהטכניקות הללו, לא רק שהן שנויות במחלוקת – אלא שלעתים קרובות הן אינן מגיעות אל לב הבעיה: האידאולוגיה של הטרור. באמצע שנות ה-2000, המשטרה המלכותית של מלזיה (RMP) הבינה שצעדי ענישה גורמים רק להקצנה נוספת של הקיצונים: על ידי כך שמטפלים בהם באורח לא אנושי, החוקרים ואנשי החוק זורעים את זרעי הנקמה.

ה-RMP השיקה את תכנית השיקום שלה בשנת ,2005 במטרה להילחם בשורשי הסיבות לטרור. באמצעות התכנית, אנשי משטרה עובדים יחד עם אנשי אקדמיה ומומחים בתחום הדת, כדי להבין את טבעה של האידיאולוגיה של המחבלים ולתקן תפישות מוטעות שלהם ביחס להלכה האסלאמית ולשיח הדתי.

אין הרבה נתונים סטטיסטיים בשלב זה, אך נראה כי הנתונים המצטברים מורים על כך שהתכנית פועלת היטב. בין השנים 2001 ו-2012, רק שמונה מתוך 289 מחבלים מלזיים שהורשעו ושוחררו שבו לסורם. במהלך השנים 2012 עד 2018 – תקופה שכללה את שיאו של העימות בסוריה והתאפיינה גם בשיא כוחו של דאע"ש – יותר מ-300 איש נעצרו במלזיה באשמת פעילות טרור.

כדי להתמודד עם השטף הזה, ה-RMP עדכנה את תכנית השיקום במסגרת החוק למניעת טרור משנת 2015. בחודש יוני של אותה שנה, תשעה עצורים ראשונים שהשלימו את התכנית שוחררו ממאסרם. איש מהם לא שב לעסוק בטרור.

מסגד, מלזיה

המסגד העירוני ב-Kota Kinabalu, מלזיה. תצלום: יוג'ין לים

הגישה האנושית במאבק בקיצוניות

המטרה היא לאפשר למחבלים להשתלב בחזרה בחברה מתוך כבוד, מה שעשוי למנוע מהם לשוב לפעילות טרור לאחר שחרורם. קציני שיקום כמו אל-מוחמדי אמונים על טיפוח קשרים ארוכי-טווח עם המחבלים, כך שהם ממלאים תפקיד מורכב המשלב היבטים של מאמן אישי, כומר מוודה, מנטור וחבר.

מערכת היחסים בין העצור והקצין החוקר היא בת-קיימא. הם תמיד מתקשרים ביניהם ונפגשים באורח סדיר: דבר כזה לא נעשה בשום מקום אחר

"לכן התכנית מצליחה כל כך: מערכת היחסים בין העצור והקצין החוקר היא בת-קיימא. הם תמיד מתקשרים ביניהם ונפגשים באורח סדיר", אמר אל-מוחמדי. "דבר כזה לא נעשה בשום מקום אחר".

הגישה הזאת לשיקום, שנראית לא-שיפוטית, עומדת בניגוד חריף לאופן שבו מדינות אחרות מתמודדות עם טרור: לפי הפרסומים, ארצות הברית עצרה ועינתה חשודים בטרור על פני פרק זמן בלתי מוגבל בגואנטנמו. צרפת סגרה מסגדים שהיא סברה שמסתירים קיצונים. בריטניה קראה לאזרחים שנסעו לסוריה ולעיראק כדי להצטרף לדאע"ש "אויבי המדינה" ושללה מהם את אזרחותם. מדינות נוספות איימו לנהוג באורח דומה.

בעוד שבמדינות אחרות, כמו בריטניה, קיימות תכניות כדי לטפל באנשים שנחשבים כנתונים בסכנה של הקצנה ולהרחיקם מההשפעות הקיצוניות, מדינות מעטות בלבד מנסות לשקם מחבלים מורשעים ולאפשר להם לשוב לחיק החברה.

גישה שאפשר להשוות זאת אליה היא "מודל ארהוס" בדנמרק – גישה שהתקשורת כינתה בשם "חבק מחבל". בעוד שמדינות אחרות מנדות אזרחים שנסעו לסוריה ולעיראק, דנמרק אמרה שהם יכולים  לשוב אליה באורח חופשי. פסיכיאטרים ומנטורים עובדים עם הקיצונים בשלבי שובם לחברה, עוזרים להם בכל דבר, החל ברישום לבתי ספר וכלה בבנייה של קבוצת חברים. התמיכה עוזרת להם להשתלב מחדש, והרשויות אומרות שהדבר מחליש את נחישותם להתמיד בקיצוניותם.

אך שיקום של מחבלים אינו עבודה פשוטה. אל-מוחמדי, שהוא גם פרופסור למדע המדינה ולימודי האסלאם באוניברסיטה האסלאמית הבינלאומית של מלזיה, עשוי לבלות את יומו כעד מומחה בבית המשפט, או בעבודה עם חוקרים כדי להרכיב רשימה ממוקדת של חשודים לאחר פיגוע. אך בהמשך הערב, עדיין מצופה ממנו להיפגש עם מחבל לשעבר ולשתות איתו קפה, או להיענות לשיחת חירום ממחבל לשעבר שמגיעה אליו ב-2 לפנות בוקר.

מלזיה, קיר, נדנדה

מלזיה: תקווה למרות הקושי. תצלום: מוהד פזלין מוהד אפנדי.

גם עבורי מדובר בתהליך של לימוד. אני רואה בהם מורים, אפילו אם הם מחבלים

"צריכה להיות בך תשוקה מסוימת כדי להיות מסוגל לעשות את העבודה הזאת, כי לפעמים, כדי לעזור להם, אתה צריך לעשות דברים שמעבר להגדרת התפקיד. בכל שעות היממה אתה צריך לענות לשיחות שבהן אומרים לך 'אני בצרה, בבקשה, תדבר איתי'", סיפר אל-מוחמדי. "גם עבורי מדובר בתהליך של לימוד. אני רואה בהם מורים, אפילו אם הם מחבלים".

קשה למצוא סטטיסטיקה אמינה על היקף הטרור במלזיה, אך מומחים אומרים שהמדינה, שרוב תושביה מוסלמים, מצויה ברמת סיכון גבוהה מבחינת איומי הטרור עליה. בסקר של מרכז המחקר Pew שנערך ב-2015, 12% מהמלזים אמרו שיש להם "דעה חיובית" על דאע"ש.

בעוד שמאמציה של מלזיה "לתכנת מחדש" קיצונים זכו לשבחים מצדן של מדינות אחרות, הגישות ה"קשוחות" שלה למאבק בטרור זכו לביקורת. התנועה העולמית לזכויות אדם (The Worldwide Movement for Human Rights) מדווחת שחוקי ההגנה נגד הטרור במלזיה משמשים כדי לעצור ולאסור אנשים באקראי, ללא משפט. היא גם מדווחת על פגיעות מצד המשטרה ועל עלייה של מספר המקרים של עצורים המתים במעצר: בשנה שעברה, מתו במעצר במלזיה שמונה עצורים.

כיצד לזכות באמונו של מחבל

במהלך ראיון שארך 90 דקות, אל-מוחמדי אינו משמיע ולו מלה אחת של ביקורת על יותר מ-100 גברים ושתי הנשים שהוא סייע להם לשוב לחיק החברה. אל-מוחמדי אומר שיש דבר פשוט אחד שדוחף אנשים לטרור: סימפתיה.

"למוסלמים יש בעיה בעולם הזה. הם סובלים  מדיכוי, מכיבוש ומרצח. המדינות שלהם כבושות על ידי כוחות זרים. ברגע שהטרוריסטים נאחזים בנרטיב הזה, הם שולפים גרפים, סרטוני וידאו ופוסטים ברשתות החברתיות, שנועדו לשכנע אנשים בלגיטימיות של הנרטיבים שלהם, וכדי לעודד סימפתיה", הוא אומר.

משם, רשתות טרור דוחפות קיצונים-לעתיד לתרום כסף, לנסוע לאזורי עימות או לבצע פיגוע בארצם. לעתים קרובות, הם מתמקדים באנשים בודדים, שבריריים מבחינה רגשית, שבשל אפליה דתית או גזענות, נדחפו אל שולי החברה.

ברגע שאדם משתכנע ומאמץ את צורת החשיבה הזאת, תהליך הפירוק של מערכות האמונה של האדם שעבר הקצנה הוא מורכב. מבחינתו של אל-מוחמדי, הצעד החשוב ביותר הוא לאתר את מה שהוא מכנה "נקודת הסטייה": הנקודה שבה אזרח רגיל הופך למחבל.

כדי לאתר את הנקודה, הוא שואל אותם על חיי המשפחה שלהם, על השכלתם, על מניעיהם ועל אמונותיהם. כיצד הם מפרשים את מושג הג'יהאד? מה הם סבורים שצריכים להיות היחסים בין מוסלמים ולא-מוסלמים?

אך אל-מוחמדי עומד על כך שהאופן שבו הוא שואל חשוב יותר מתוכן השאלות. כדי לזכות באמונם, עליו להיות כן ככל האפשר. רוב העצורים שהוא עובד איתם הם אנשים צעירים – גילם בין 15 ל-30 – כך שעבודתו כפרופסור, הרגיל לעבוד עם סטודנטים, מסייעת לו להתחבר אליהם. הוא עושה מאמץ להבין את השפה שהם דוברים, להבין את תרבותם, את הסמלים והקיצורים המשמשים אותם. גם טעות קטנה בנימת הדיבור עלולה לקלקל ראיון שלם.

התהליך שונה מאדם לאדם, אך מה שמכתיב את הגישה של אל-מוחמדי הוא האופן שבו אדם קיצוני מגיב למעצרו. אחדים חשים חרטה, חלקם חשים בלבול – אלו האנשים שהוא אומר שקל יותר לעבוד איתם. הקשים ביותר לשיקום הם המחבלים "הקשים", שמאמינים באמונה עמוקה שמה שהם עשו משרת מטרה גדולה יותר.

התפקיד שלי הוא לשכתב את הסיפור אצלם בראש – את האופן שבו הם מבנים את המציאות. במוקדם או במאוחר, הם ייפתחו

"התפקיד שלי הוא לשכתב את הסיפור אצלם בראש – את האופן שבו הם מבנים את המציאות", אומר אל-מוחמדי. "במוקדם או במאוחר, הם ייפתחו. המפתח הוא לתת להם לדבר באורח חופשי".

למרות הצלחתה של תכנית השיקום, אל-מוחמדי מאמין שיש דרכים שבאמצעותן ה-RMP יכלה להיטיב למנוע מקיצונים לשוב ולהתחבר עם רשתות של טרור. גישה להכשרה חינמית בתחום היזמות עשויה לעזור להם לשוב ולעמוד על הרגליים, שכן מעסיקים מהססים, באורח מובן, ואינם ששים להעסיק מחבלים לשעבר.

מורשעים בעבירות טרור גם מסומנים על ידי הבנקים, כך שהם אינם יכולים לפתוח חשבון בנק או להשיג הלוואה. אילו הבנקים היו מקבלים אותם כלקוחות, הדבר היה עוזר לקיצונים המשתקמים לשוב לתפקד בחברה, והממשלה הייתה אז גם יכולה לעקוב ביתר קלות אחר פעילויותיהם.

ההצעה השלישית של אל-מוחמדי – שהיא גם ההצעה השנויה במחלוקת יותר מכל – היא שהממשלה תעניק למחבלים המשוחררים סיוע בגובה של 2000 עד 3000 ריאל מלזיים (כ-1800 עד 2700 ₪). "אם הם אינם יכולים לפתוח חשבון בנק או להתפרנס, אתה דוחף אותם בחזרה לזרועות ארגוני הטרור", הוא אמר.

מלזיה, חתונה, קבלת פנים

חתונה במלזיה: חפיז וסיוהאדא לקראת קבלת הפנים. תצלום: אזלאן דופרי

"אני מסכן את חיי עבור זה"

קציני השיקום של מלזיה הולכים על חבל דק: עליהם לזכות באמונם של המחבלים, ולאחר מכן להעביר את המידע הזה בחזרה לרשויות. הם מספקים לרשויות הערכות על אודות הילך הרוח של העצורים, על אודות האידאולוגיה והמניעים שלהם, וגם מעידים בגלוי בבתי המשפט. כשיש פיגוע, הם לרוב הכתובת הראשונה שהרשויות פונות אליה.

"עלי להיות [ידידותי איתם], כי אם לדבר בכנות, החבר'ה האלו מכירים אותי. הם יודעים איך קוראים לי, מכירים את פניי ויודעים היכן אני עובד. יש לי משפחה", אומר אל-מוחמדי. יש לו קבוצת וואטסאפ עם תשעת העצורים ששוחררו בחודש יוני 2018, יחד עם קצין משטרה. הם בקשר מתמיד, הוא אומר, והם דנים בשלל נושאים, החל בשאלות של פוליטיקה עולמית וכלה לבעיות משפחתיות. אל-מוחמדי מתלוצץ ואומר שהעבודה שלו היא שילוב בין תפקיד של קצין שיקום ותפקיד של יועץ נישואין.

"זוהי גישה אנושית למלחמה בטרור", הוא אומר. "הרבה אנשים סובלים. אם לא נושיט להם יד, הם ישקעו עמוק יותר ויותר בגיהינום. בהרבה מקרים הם פשוט צריכים מישהו לשוחח איתו פנים אל פנים, מישהו שיגרום להם להרגיש שוב כבני-אדם".

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי יוסף מנצור

Published by Alaxon by special permission of Apolitical

The original article appeared here.

תמונה ראשית: גדר קונצרטינה סביב בית כלא. תצלום: האדי בן-יונס, unsplash.com

Photo by Hédi Benyounes on Unsplash

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי apolitical.


תגובות פייסבוק

תגובה אחת על לשקם מחבל ולנוח

01
משה

מאמר ענק !!!
אפשר לסכמו בציטוט יחיד :
"למוסלמים יש בעיה בעולם הזה. הם סובלים מדיכוי, מכיבוש ומרצח" .
והמסקנה :
בואו נקבל ונחבק המחבלים המוסלמים ,
בואו נשלם להם כסף .
אין ספק ש"אלכסון" הוא האכסנייה הנוחה
ביותר לתעמולה השמאלנית-פשיסטית הזו .