מאחרים לפגישה?

המשמעות האמיתית של נטייה לאיחורים במקום העבודה
X זמן קריאה משוער: 2 דקות

אתם יושבים ליד המחשב בעיצומו של יום עבודה עמוס, אצבעותיכם נעות בחדווה על גבי המקלדת, אך לפתע את מציצים אל השעון ונתקפים בהלה. הפגישה שהייתם אמורים להשתתף בה התחילה לפני 10 דקות! בזמן שאתם חשים להצטרף לעמיתיכם בחדר הישיבות אתם עשויים לחשוב לעצמכם, "מה האיחור הזה אומר עליי כעובד? האם הוא יגרום לחברי לעבודה להעריך אותי פחות? אני מקווה שאני לא היחיד שמאחר".

אז מה איחורים לפגישות באמת מלמדים עלינו כעובדים? לצערנו, בנושא הספציפי של איחורים לפגישות לא נעשה כמעט מחקר שמאפשר להגדיר את התופעה ולבדוק את הקורלציות ואת ההשלכות שלה. עם זאת, במאמר שפורסם לאחרונה ב-European Journal of Work and Organizational Psychology, צוות חוקרים בראשות סטיבן רוגלברג (Rogelberg) מאוניברסיטת צפון קרוליינה בשארלוט ניסה למלא את החסר באמצעות מחקר הבודק את ההשלכות האישיות והארגוניות של איחורים לפגישות.

במחקר אחד מתוך שניים שנערכו במקביל, כותבי המאמר בחנו את טבעה של תופעת האיחורים לפגישות באמצעות סקר מקוון. 665 משתתפים ממגוון תחומי עיסוק התבקשו לענות על שאלה פתוחה לגבי ההגדרה שלהם לאיחור. לאחר מכן, המשתתפים התבקשו לדמיין את עצמם במספר תרחישים שהוצגו בפניהם ולציין לגבי כל אחד מן התרחישים אם מדובר באיחור או לא. המשתתפים התבקשו גם לתאר את תופעת האיחורים לפגישות כפי שהיא מתבטאת בארגון שלהם.

מבין המשתתפים שנסקרו, 20% הגדירו איחור במונחים אובייקטיביים (למשל, הופעה לפגישה בשעה מאוחרת יותר מזו שנקבעה), בעוד מתשובותיהם של 20% נוספים עלה כי יש זמן "חסד" אחרי שעת הפגישה המתוכננת, שרק מי שמגיע אחריו נחשב למאחר. אחרים הגדירו איחור כמצב שבו האדם מגיע אחרי שהפגישה כבר באמת התחילה (32%). שאר המשתתפים אמרו כי אנשים נחשבים למאחרים רק כאשר הם מפספסים חלק מהאינפורמציה שנמסרה בפגישה או מפריעים למהלך העברת האינפורמציה, או כאשר הם לא "מוכנים" כשהפגישה מתחילה. התשובות של המשתתפים בשלב התרחישים שיקפו את הנתונים האיכותניים. על אף שנמצאה שונות בפעולות שהמשתתפים תפסו כגורמות לאיחור להיחשב לכזה, רבים מהם הגדירו איחור כהופעה לפגישה אחרי שהפגישה כבר החלה.

במחקר השני, החוקרים בחנו את השיעור, את ההשלכות ואת הקורלציות של איחורים לפגישות. במסגרת המחקר נבדקו המשתנים הבאים ב-195 המשתתפים: שיעור המקרים בהם הם מגיעים לפגישה מאוחר יותר מן השעה הנקובה, רמת שביעות הרצון שלהם ממקום העבודה, כוונתם להתפטר מעבודתם, תפיסתם ביחס לאיכות הפגישות וערכן, רמת המחויבות הרגשית שלהם לארגון, דרגתם בארגון ותפיסתם ביחס להשלכות של איחורים לפגישות.

המשתתפים דיווחו על איחורים בשיעור של 5%, והנטייה לאיחור לפגישות עמדה בקורלציה עם חוסר שביעות רצון מהמשרה, כוונה להתפטר, חוסר שביעות רצון מפגישות, מצפוניות וגיל. מידת המחויבות לארגון, תפקיד בכיר או עומס הפגישות לא נמצאו כקשורים עם איחורים לפגישות. הרוב המוחלט של המשתתפים ציינו כי הם מגיבים באופן שלילי לאנשים שמאחרים לפגישה, חשים זלזול מצד המאחר, כעס כלפיו ותסכול ואכזבה ממנו. הם גם תפסו את האדם המאחר כגס רוח והודו שהם שופטים את המאחרים.

מממצאים אלה עולה כי בעוד שקיימת שונות מסוימת בין אנשים באופן שבו הם תופסים ומגדירים איחור, אצל רוב האנשים איחור נתפס כהופעה לפגישה אחרי שהיא התחילה. איחורים לפגישות קשורים בכמה גורמים אישיים, כגון שביעות רצון מהמשרה ומצפוניות, ובאופן כללי מעוררים תגובות שליליות אצל העובדים שהגיעו לפגישה בזמן. אם כן, בפעם הבאה שיש לכם פגישה חשובה בלו"ז, יצגו את עצמכם כיאות. שימו לעצמכם תזכורת, תנו לדייקנות שלכם לבטא את התכונות הטובות שלכם, וכך תזכו בהערכה ובחיבה מצד הקולגות שלכם.

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי APS Observer.
§ מחשבה | # כלכלה וחברה
- דימוי שערעובדים משתעשעים באדיבות סאנד דראגון


תגובות פייסבוק

2 תגובות על מאחרים לפגישה?

02
חיים

המחקר נעשה ע"י שאלונים משני סוגים: 1. תרחישים - מה דעתך על תרחיש זה ואחר, 2. איך אתה מתנהג במצב זה או אחר. במלים אחרות, השאלות מסתמכות הן על הזיכרון הן, על הערכות סטטיסטיות, כמותיות, וגם על הערכים (הסובייקטיביים!) של הנשאל, ועל השאיפה, המודעת או הלא-מודעת של הנשאל, להציג את עצמו בצורה זאת או אחרת.אי לכך, המחקר יכול לבדוק (במקרה הטוב!) את הזיכרון של הנשאלים, הערכים המוצהרים שלהם וכו', אבל בכלל לא את בעיית האחורים לפגישות.
זה כשל שכיח מאד, כאשר יש מטרה מוכרזת לבדוק תופעה X, בודקים משהו אחר. הרי עניין הזיכרון הרבה יותר מורכב מסתם "כמה פעמים בשבוע אתה מגיע לפגישה באיחור של יותר מ15 דקות אחרי השעה המתוכננת". יש מה שאנו יודעים ב"זמן אמיתי", מה שאנו זוכרים מיד אחרי, ובמרחק זמן, וכו'. הטיות אמרתי?
ח.ל.