מגיע לנו משהו טוב יותר

למה קונדומים הם כזה סיפור מעיק?
X זמן קריאה משוער: 5 דקות

כידוע, קונדומים נמצאים בשימוש לפחות כמה מאות שנים – יש שגורסים שאפילו אלפים. פעם השתמשו אבותינו ואמותינו בעורות של חיות, והיום יש לנו קונדומים בטכנולוגיה מתקדמת, שמבוססים על מדע עדכני שאחראי לחידושים מדהימים בתחום.

אבל זהו, שלא. תחום הקונדומים פחות או יותר קפא על שמריו בחמישים השנה האחרונות, מאז תחילת השימוש בלטקס ובבקרת איכות אינדיבידואלית לכל קונדום. החומרים, אופן הלבישה והקונספט עצמו לא השתנו כמעט בכלל. ולא שיש לנו ביד מוצר מנצח – היעילות שלו אמנם סבירה, אך היא איננה מושלמת, בין השאר כי הוא אינו פשוט לשימוש כמו שהוא נראה. והוא בעיקר לא מאוד פופולרי – למעשה, הפופולריות שלו נמצאת בירידה, בעיקר בקרב גברים הומואים צעירים.

הסיבה העיקרית לאי-הפופולריות הזו ידועה: זה פשוט פחות כיף. אבל הבחירה בכיף, גם אם היא מובנת, מסוכנת מאוד: מגפת האיידס משתוללת באפריקה, ברוסיה ובחלקים האחרים של העולם, בעוד שבמדינות כמו ארה"ב נשמר שיעור קבוע של נדבקים (50,000 איש בשנה; רק 16% מהנשים בארה"ב מעידות על שימוש בקונדומים). פרט לאיידס ולמחלות מין אחרות, ארה"ב מובילה גם במספר ההריונות הלא-רצויים, סטטיסטיקה נוספת שהייתה יכולה להשתפר עם קצת שימוש בקונדומים (גם אם במקרה זה יש סיבות נוספות להימנעות משימוש באמצעי מניעה). אז איך אפשר לגרום ליותר אנשים להשתמש בקונדומים, או במילים אחרות – איך עושים את זה יותר כיף?

אם נתחיל את חיפושינו בפניה לימים עברו, נגלה שקונדומים מן החי לא עברו לגמרי מן העולם – רק כמעט. יש יצרן אחד בלבד שמייצר היום את מה שמכונה lambskin condoms, שבניגוד למה שעלול להשתמע משמם אינם מיוצרים מעורם של כבשים, אלא מחלק מהמעי שלהם. כן, ממש כמו פעם באירופה, כשיצרני נקניקיות פיתחו עסק צדדי מכניס בייצור אמצעי מניעה. לקונדומים האלה, שמכונים בקיצור “skins”, עורות, יש מספר יתרונות על פני קונדומים רגילים מלטקס – הם מתחממים לטמפרטורת הגוף, קלים יותר ללבישה וקשה מאוד לקרוע אותם. אז למה הם לא פופולריים יותר? ובכן, פרט לכך שלא בטוח שכולם מוכנים להחליף את ריחו הלא-נעים של הגומי בריח שנע, לפי הדיווחים, "בין פירותי לדגי לבשרי", ה"עורות" יעילים פחות במניעת מחלות מין.

לפי הוראת ה-FDA, הקונדומים היחידים מסוג זה שקיימים בשוק, Trojan Naturalamb Condoms, משווקים מאז 1991 כאמצעי מניעה כנגד הריונות לא-רצויים בלבד. בדף הבית של המוצר נכתב "אידיאלי לזוגות מונוגמיים שחושקים ברגישות מוגברת עם מגע של עור-לעור שאי אפשר לקבל בשימוש בקונדומים אחרים". הסיבה שה"עורות" לא יעילים או יעילים פחות כהגנה מפני הידבקות במחלות מין קשורה לגודל הנקבוביות שלהם. אלא שהמחקרים שבדקו את הגודל המדויק של הנקבוביות האלה ואת מה שיכול או לא יכול לעבור בהן אינם אחידים כלל.

הסיבה לחוסר האחידות הזו נוגעת בעניין מהותי יותר: האופן שבו נבדקת יעילותם של קונדומים אלטרנטיביים. היעדר החלופות לקונדומים המסורתיים מלטקס טבעי או מלטקס סינתטי (פוליאיזופרן) אינו נובע מחוסר עניין בתחום. קרן מליסה וביל גייטס החלה לחלק ב-2013 מלגות ליזמים שיפתחו מודלים אחרים, מושכים יותר למשתמש, מתוך אמונה שאלה יוכלו לסייע בבלימת התפשטות האיידס בעולם. חלק מההצעות שהוצגו, במסגרת הפרויקט או מחוצה לו, ניסו להשתמש בחומרים אחרים, כמו גרפן; הצעה אחרת ניסתה להשתמש בחומרים מסורתיים מן החי ולעבד אותם בטכנולוגיה מודרנית; ויש גם הצעות שמתמקדות בצורה, כמו "הכובע הגלקטי", שגייס למעלה מ-100,000 דולר באינדיגוגו, קונדום פשוט ללבישה שמכסה רק את קצה איבר המין הזכרי.

את כל ההמצאות החדשות האלה צריך לבדוק איכשהו, וזה לא כל כך פשוט. אחרי הכול, אי אפשר לחשוף בני אדם בריאים לסיכון של הידבקות במחלות מין או אפילו לסתם הריונות לא מתוכננים. אז מה עושים? נותנים לזוגות מונוגמיים, הטרוסקסואליים ובריאים, שמשתמשים באמצעי מניעה נוסף (כמו גלולות) לנסות את הקונדומים. הזוגות משתמשים בהם למשגל וגינלי, ואז מדווחים על חוויות השימוש בפירוט רב, הן בכתב והן בראיונות בעל פה. לפי הסטנדרט הקיים, על כל קונדום חדש להיבדק 1000 פעמים.

פרט לכך, תהליך הייצור של קונדומים כולל, לפי החוק, בדיקות איכות: מילוי של הקונדומים במים כדי לוודא שאין בהם חורים, ומילוי באוויר כדי לבדוק את הלחץ שבו הקונדום יכול לעמוד. הנה, אפילו בעמוד המוצר של הקונדומים הטבעוניים האלה (כי אם מה שהפריע לכם ב"עורות" הם החומרים מן החי, נזכיר שגם בתהליך הייצור של קונדומים רגילים נעשה שימוש בקזאין, שהוא חלבון מן החי) רואים תמונה של גבר ארוך שיער שמנפח את המוצר לממדי ענק. אבל בניגוד למבחני התרסקות של מכוניות, שמדמות התרחשות אפשרית, הקשר בין מבחן העמידות לבין הפעילות בפועל לא מאוד הדוק.

קונדומים מחומרים חדשים צריכים להוכיח שהביצועים שלהם משתווים לאלה של המוצרים הקיימים. לכאורה, הגיוני – למה לאפשר לאנשים לבחור במוצר שיש ספק לגבי יעילותו? אלא שכאמור, הצרה הגדולה עם קונדומים מלטקס היא שהם יעילים בפוטנציה: "בשימוש מושלם", היעילות שלהם היא 98% במשגל וגינלי (ורק 86% בסקס אנאלי, שאם שמתם לב לא נבדק באף שלב). שימוש מושלם הוא שימוש בקונדומים בכל חדירה, לכל אורך החודש אם אתן נשים פוריות, ולכל אורך המשגל. בנוסף, יש לבדוק את הקונדום ולוודא שאין בו חורים לפני השימוש. אז אתם משתמשים מושלמים? נו, אתם ממש לא היחידים.

העובדות האלה מסבירות מדוע המבדקים שנערכים לקונדומים חדשים (או ישנים כמו ה"עורות") אינם משמשים מדד מדויק ליעילותם (פרט לכך שאף אחד מהם לא יכול לבדוק ישירות שיעורי הידבקות במחלות או אפילו הריון). הזוגות הנסיינים מדווחים על תקלות שונות, כמו קרעים או החלקה של הקונדום, אבל לא מספקים לנו אינדיקציה לגבי גורמים משמעותיים לא פחות, כמו תדירות השימוש. בעולם מושלם (?), שבו בחירותיהם של אנשים מושפעות מרמת הסיכון שלהם בלבד, אכן אין טעם לאשר מוצרים אחרים. אבל מה אם יותר אנשים ישתמשו בקונדומים הלא-מושלמים מהשיעור שמשתמש היום במוצר העדיף כביכול, או ישתמשו בהם לעתים תכופות יותר?

צורת מחשבה דומה גרמה גם למסע תעמולה של אקטיביסטים בנושא איידס נגד הגלולה טרובדה. נטילה אדוקה של הגלולה מגנה כנגד הידבקות באיידס ב-99%. לכאורה, סיבה מצוינת להתחיל לקחת אותה, אבל ה-AIDS Healthcare Foundation חשש משינוי המצב (הלא מזהיר) הקיים והתנגד לאישור התרופה – מה אם אנשים יפסיקו להשתמש בקונדומים? מה אם ישכחו לקחת גלולה ויידבקו? חששות כאלה לא גרמו לאף קמפיין כנגד הגלולה נגד הריון, ששיעורי ההצלחה שלה דומים. אמנם הריון לא מתוכנן והידבקות ב-HIV הם דברים שונים, אך אפשר לשער שזו לא הסיבה היחידה.

לקריאה נוספת: למה אין לנו קונדום טוב יותר ב-slate

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק