מדוע נגינה משפרת ביצועים קוגניטיביים?

מעבר ליתרונות הברורים העולים מנגינה על כלי מוסיקאלי, כמו שיפור קואורדינציה מוטורית וחברתית יחד עם חיזוק השליטה העצמית במסגרת אימון מתמשך, מחקרים רבים מצביעים גם על שיפור במגוון כישורים קוגניטיביים. ככל שמצטברים הממצאים, מתחזקת המסקנה כי לימוד נגינה מעודד חיווט במוח המשפר יכולות מתמטיות, קריאה והבנת הנקרא וריכוז, ואף מעלה את מנת המשכל. מחקרים רבים אינם מסתפקים בקורלציה כדי להדגים את הקשר בין נגינה ליכולות קוגניטיביות אלה, אלא מראים השפעה מובהקת באמצעות השוואה ארוכת טווח בין קבוצות ניסוי שלמדו מוסיקה, לבין קבוצות ביקורת שלא למדו. אולם בינתיים, רב הנסתר על הגלוי באשר לסיבה לקשרים הללו.

מחקר שהתפרסם לאחרונה בכתב העת נוירופסיכולוגיה, מאת חוקרים באוניברסיטת St. Andrews בסקוטלנד, מצביע על יתרון נוסף ממנו נהנים נגנים, יתרון אשר עשוי להסביר את הקשר שבין נגינה לבין חלק מהיתרונות שתוארו לעיל. החוקרים מצאו כי בהשוואה לאנשים שאינם מנגנים על כלי מוסיקלי, מוחם של הנגנים מתמחה בזיהוי טעויות ותיקונן, הן ברמת המהירות והן ברמת הדיוק.

נגינת יצירות מוסיקאליות מצריכה ערנות גבוהה לפידבק קולי תוך התאמה מוטורית מידית ויכולת לצפות טעויות אפשריות בזמן אמת. אין עוד משחק או ספורט המעוררים ערנות רציפה, מורכבת ואינטנסיבית כמו זו שמעוררת נגינה. תוצאות המחקר מעלות את האפשרות כי עם הסתגלות המוח לערנות מסוג זה, מתפתחת מיומנות עיבוד מידע יוצאת דופן, שעשויה להשפיע גם בשדות אחרים של למידה ויכולות קוגניטיביות. כיוון שנבדקי המחקר היו נגנים חובבים ברמות שונות, החוקרים מציעים כי התועלת הקוגניטיבית מקבלת ביטוי גם בפעילות מוסיקלית לא אינטנסיבית ובלתי מקצועית.

אינס גֵ'נץ', החוקרת שהובילה את המחקר, מוסיפה כי זיהוי מהיר ומדויק של טעויות ותיקונן הם מהתהליכים הראשונים להיפגע עם הזִקנה, כמו גם במהלך מספר מחלות נפשיות כגון דיכאון. "המחקר מציע", טוענת ג'נץ', כי פעילות מוסיקלית עשויה לשמש באופן אפקטיבי כגורם שעשוי להאט, לעצור ואף להפוך על פיהם תהליכים של התדרדרות מנטלית".

היתרונות הקוגניטיביים השונים מקבלים ביטוי הלכה למעשה גם בהיבט הפדגוגי. מחקר ארוך טווח שנעשה בבתי ספר בשוויץ ובאוסטריה, למשל, מצא שתלמידים שלמדו מוסיקה חמש שעות בשבוע על חשבון שיעורי מתמטיקה ולשון הגיעו במתמטיקה לרמת הישגים השווה לזו של חבריהם שלא למדו מוסיקה, ובלשון הגיעו אף להישגים גבוהים יותר משל חבריהם. מחקר ישראלי מ- 2009 התמקד במועדוניות ביפו עם ילדים בגילאי 6 – 12 מרקע סוציו-אקונומי נמוך והראה אף הוא שיפור בתחומי למידה שונים. אך ג'נץ' ועמיתיה, בהקדמה למאמרם, מציינים את האירוניה כי למרות היתרונות הקוגניטיביים המוכחים, מחקרי עבר הראו כי בזמנים של קשיים כלכליים, אחד המרכיבים הראשונים שמערכות חינוך נוטות לקצץ, הוא לימוד נגינה ומוסיקה.

מקורות"שיפור באפקטיביות ביצועי ניטור בקרב מוסיקאים חובבים"- המחקר שהתפרסם בכתב העת נוירופסיכולוגיה."מוסיקאים מזהים טעויות מהר ומדויק יותר מלא-מוסיקאים"- סקירת המחקר באינדיפנדנט עם ציטוטים נוספים מפי החוקרים."מנגנוני יסוד המקשרים בין למידת מוסיקה לבין שיפור ביכולות קוגניטיביות וחברתיות"- תרגום מאנגלית למחקר ישראלי שהתפרסם ב- Research Studies in Music.

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

4 תגובות על מדוע נגינה משפרת ביצועים קוגניטיביים?

שלום בר, שמי אלי גל ואני מנהל מכון כושר למוח ומביא לידיעת הקוראים שלי בכמה פורומים אינפורמציה עדכנית על המוח עם דגש על גמישות המוח.
אוהב את המאמר שלך ואשמח לצטט חלקים ממנו בפורמים בהם אני כותב, תוך מתן קרדיט מתאים. האם אוכל לקבל את רשותך?
אלי
eli@brain-train.co.il

03
יוסי

שכחת לציין את הכלי המדהים ששומר על עירנות ועוסק בעקומות למידה לעיתים קיצוניות ביותר, הלא הוא משחקי המחשב והסימולטורים למיניהם.
כאחד ששיחק שעות רבות ברור לי שהנהיגה שלי הפכה לטובה משמעותית ודבר זה התברר לי בשיחות עם חברים אחרים שעסקו במשחקים מסוג זה.
עוד אציין כי האופי המדיטבי של הנגינה כמו גם של תפילה כנראה שגם להם יש קרדיט בתוך התהליך (אבל מדיטציה זה לא מדעי/פוליטיקלי קורקט)