מדינה מנדנדת

יותר ויותר ממשלות בעולם מחפשות במדעי ההתנהגות את התשובות לבעיות שונות הקשורות ביישום מדיניות. מחקר חדש מגלה כי אחדות מהאסטרטגיות המוכרות ביותר שנולדו מתוך מדעי ההתנהגות, אלה שנהוג לכנות בשם 'דחיפות קטנות' (nudge), התערבויות לעידוד הפעולה בכיוון הרצוי, הן כנראה יעילות במיוחד מבחינה כלכלית. מן המחקר החדש, הבוחן את יעילותן הכלכלית של התערבויות קטנות בתחומים שונים במשק, עולה כי אלה מניבות תשואות גבוהות במיוחד בתמורה להשקעה מועטה בכל הקשור, למשל, לעידוד החיסכון לפנסיה, הרשמה ללימודים גבוהים, חסכון באנרגיה וההחלטה לקבל חיסונים.

הממצאים מתפרסמים בכתב העת של האגודה הפסיכולוגית Psychological Science.

"השינויים בהתנהגות שמניבות הדחיפות הקטנות נוטים להיות כדאיים כלכלית בהשוואה לאלה שמניבים כלי מדיניות מסורתיים – ולכן כדאי מאוד להשתמש בהן בשילוב עם הכלים המקובלים", אומרת פרופסור קתרין ל. מילקמן (Milkman) מאוניברסיטת פנסילבניה, שלקחה חלק במחקר.

"על פי הממצאים שלנו, חשוב לחשב ולדווח על היעילות הכלכלית של כלי יישום מדיניות זמינים, ולא לבדוק את השפעת ההתערבות מבלי לשקלל את העלות", מוסיף שותפהּ למחקר, פרופסור ג'ון בשירס (Beshears) מבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת הארוורד. "הדבר יאפשר לממשלות וארגונים אחרים לקבל החלטות בצורה מושכלת יותר בנוגע לשימוש בכלי מדיניות במגוון נסיבות".

'דחיפות קטנות' – Nudges – הנבחנות כעת על ידי גופים ממשלתיים בבריטניה, אוסטרליה, גרמניה, הולנד, סינגפור וארצות הברית, נבדלות מכלי יישום מדיניות מסורתיים בכך שהן מעודדות סוג מסוים של התנהגות מבלי להגביל את האפשרויות העומדות בפני היחיד ומבלי להטיל עליו קנסות כספיים.

כשארגון מצרף את עובדיו אוטומטית לתכנית פנסיה, אבל מרשה להם לבחור שלא להצטרף, למשל, הוא משתמש בדחיפה קטנה, שמנצלת את העובדה שאנשים נוטים לקבל את ברירת המחדל, אך עדיין מגנה על חירות העובדים לבחור אם להצטרף לתכנית או לא.

אף כי הוכח כי רבות מהדחיפות הקטנות האלה מאפשרות ליחידים גישה נוחה יותר למגוון שירותים ותכניות, הן לא בהכרח מובילות לשינוי גדול בהתנהגות הכללית. משום כך, לעתים נוטים להתעלם מהן ככלי יעיל למרות העלות הנמוכה יחסית שלהן.

צוות המחקר, שכלל אקדמאים ומיישמי מדיניות במשרדי ממשלה ומחוץ להם, בחן נתונים ממחקרים קיימים במטרה להעריך את הכדאיות הכלכלית של דחיפות קלות והתערבויות אחרות במשק. התוצאות גילו כי בכל התחומים שנבדקו, 'דחיפות קלות', דרבון של הציבור לעבר הבחירות הרצויות, היו כדאיות כלכלית יותר מסוגים אחרים של התערבות.

בנוגע לתכניות פנסיה, למשל, דחיפה קלה שעודדה עובדים חדשים לציין בעצמם כמה כסף היו רוצים להפריש ממשכורתם, הניבה עלייה של 100 דולר לעובד על כל דולר בודד שעלה יישום התכנית. האסטרטגיה שדורגה מיד לאחר מכן בסולם הכדאיות הכלכלית הייתה זו המציעה תמריצים כספיים לעובדים שהשתתפו ביריד שבו הוצגו בפניהם תכניות אפשריות. זו הניבה רק תוספת של 14.58 דולר בתרומתו של כל עובד על כל דולר שעלתה התכנית.

באופן דומה, בעקבות דיוור המבוסס על דחיפה קלה בכיוון הרצוי, אשר ביקש מהעובדים לציין מתי וכיצד הם מתכוונים לקבל חיסון נגד שפעת, נרשמה עלייה של 13 איש בקרב מי שבחרו להתחסן, על כל 100 דולר שהושקעו בדיוור. מנגד, קמפיין חינוכי על יתרונות החיסון נגד שפעת הוביל לכך שרק תשעה עובדים נוספים בחרו להתחסן בעקבות כל השקעה של 100 דולר בקמפיין.

"הייתה לנו תחושה שדחיפה קלה, בעיקר באמצעים דיגיטליים, תהיה יעילה מאוד מבחינה כלכלית, אבל הופתענו לגלות שבמקרים רבים היא יעילה פי מאה, ולעתים גם פי אלף מאופני התערבות אחרים", אומר שלמה בן ארצי, מרצה בבית הספר 'אנדרסון' למנהל עסקים באוניברסיטת קליפורניה, לוס אנג'לס, וממחברי המחקר. "יש לכך השלכות עצומות עבור ממשלות ועסקים".

החוקרים מציינים כי ההשוואה שלהם לא כללה את כל כלי יישום המדיניות המסורתיים, וכי במקרים רבים כלים כאלה – למשל איסורים או ייפויי כוח – הכרחיים להשגת יעדים, ואז אין לעידוד מרומז בנוסח דחיפה קלה כל ערך.

אבל הממצאים החדשים מעידים בבירור כי אסטרטגיות בנוסח הדחיפה הקלה, המבוססות על מדעי ההתנהגות, אכן מציעות דרכים זולות ויעילות לקידום התנהגויות המובילות למגוון של תוצאות חשובות. בניגוד להתערבויות מסורתיות, שנועדו להשפיע על חישובי העלות-תועלת של קהל היעד, דחיפות קלות רותמות את תהליכי קבלת ההחלטות שאלה מבצעים אוטומטית. בצורה כזו, דחיפות קלות יכולות להיות יעילות במיוחד בניתוב החלטות שאנשים מקבלים בתנאים הרחוקים מלהיות אידיאלים, כמו למשל כשהם עסוקים, עייפים או אינם מסוגלים להתרכז לגמרי באפשרויות העומדות בפניהם.

ממצאי המחקר מדגישים גם את החשיבות הרבה של שיתוף במידע וידע על אודות היעילות של התערבויות מסוגים שונים בכדי לתאם מאמצים ליישום מדיניות בין חוקרים, אנשי שטח וקובעי מדיניות.

"מעקב אחר כישלונות חשוב לא פחות לגיבוש הידע ממעקב אחר ההצלחות", מסיקים החוקרים.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

המאמר פורסם במקור ב-Association for Psychological Science. כל הזכויות שמורות לאלכסון.

את המאמר עם ממצאי המחקר כולם ניתן להוריד כאן

תמונה ראשית: שלט רחוב. תצלום: push