מסמים ועד מסכים: אנחנו משתמשים במונח בקלות דעת, לגבי שלל דברים שונים, אבל במה מדובר, בעצם?
X זמן קריאה משוער: 7 דקות
מכורים והתמכרויות הם חלק מהנוף ומהלקסיקון התרבותיים שלנו. כולנו יודעים מי ומה הם – או חושבים שאנו יודעים. בחלק זה של הספר אבחן את הנושא מנקודת מבט מדעית, החל בהגדרות עבודה של התמכרות. כמו כן, נחוץ להפריך כמה תפיסות שגורות מוטעות.
למילה addiction בשפה האנגלית שתי משמעויות חופפות אך נבדלות. בימינו, פירושה על פי רוב תלות דיספונקציונלית בסמים או בהתנהגויות כמו הימורים, סקס או אכילה. למרבה הפליאה, המשמעות הזאת בת כמאה שנה בלבד. במשך מאות שנים קודם לכן, לפחות עד זמנו של שייקספיר, המילה addiction ציינה בפשטות פעילות המעוררת באדם התלהבות או מחויבות, שהוא להוט להקדיש מזמנו לה. "אדוני, לאילו מדעים התמכרת," שואל מישהו את האביר דון קישוט בתרגום אנגלי מן המאה ה-18 לקלאסיקה של סרוואנטס. ב"ווידויו של אוכל אופיום אנגלי מן המאה ה-19", תומס דה קווינסי אינו מתאר את הצריכה הנרקוטית שלו כהתמכרות ולו פעם אחת, אף שלפי ההגדרה הנוכחית שלנו, בהחלט מדובר בה. המובן הפתולוגי של המילה החל לצוץ בתחילת המאה העשרים.
השורש המקורי של המונח בא מהמילה הלטינית addicere, "לייחס/להקצות ל-". זה מניב את משמעותה המסורתית, הבלתי מזיקה של המילה: פעילות מורגלת או עניין שמטרתם לא פעם חיובית. הפוליטיקאי הבריטי בן התקופה הוויקטוריאנית ויליאם גלאדסטון כתב על "התמכרות לעיסוקים חקלאיים" בהתכוון למשלח יד נערץ בהחלט. אבל לרומאים היה שימוש נוסף ומבשר רעות יותר, שמתכתב עם הפרשנות בת זמננו: addictus היה אדם שלאחר שכשל להחזיר חוב, הוקצה כעבד לנושה – מכאן מובנה המודרני של addiction כהשתעבדות להרגל. דה קווינסי צפה את המשמעות הזאת כשהודה ש"שרשרת שעבוד מקוללת" עיצבה את תלותו הנרקוטית.
מהי אפוא התמכרות? במילותיה של הצהרה קונצנזואלית שניסחו מומחים לנושא ב-2001, התמכרות היא "מחלה נוירוביולוגית כרונית... המתאפיינת בהתנהגויות שכוללות אחד או יותר מהדברים הבאים: שליטה פגומה בשימוש בסם, שימוש כפייתי, שימוש מתמשך למרות נזק והשתוקקות." 1 גורמי המפתח בהתמכרות לחומרים הם השימוש בסמים או באלכוהול למרות השלכות שליליות, ותופעת ההישנות.** שמעתי אנשים מתנערים מנטיות ההתמכרות שלהם באמירות מסוג, "לא יכול להיות שאני אלכוהוליסט. אני לא שותה כל כך הרבה..." או "אני שותה רק ברגעים מסוימים". העניין אינו הכמות או אפילו התדירות, אלא ההשפעה. "מכור ממשיך להשתמש בסם, כשהראיות מדגימות בצורה חד-משמעית שהסם גורם נזק משמעותי... אם משתמשים מציגים דפוסי שימוש כפייתי החוזרים על עצמם לאורך זמן בלוויית הישנות, אזי אפשר לזהות התמכרות." 2
כל כמה שהגדרות כאלה עשויות להועיל, עלינו לנקוט הסתכלות רחבה יותר כדי להבין התמכרות במלואה. יש תהליך התמכרות בסיסי שעשוי להתבטא בדרכים רבות, באמצעות התנהגויות רבות ושונות. נטילת חומרים כמו הרואין, קוקאין, ניקוטין ואלכוהול היא רק הדוגמה הברורה מאליה, וזו הטומנת בחובה את מרב הסיכון להשלכות גופניות ורפואיות. התמכרויות התנהגותיות רבות שאינן ממוקדות בחומרים, עשויות גם הן להיות הרסניות מאוד בכל הקשור בבריאות גופנית, איזון פסיכולוגי ומערכות יחסים אישיות וחברתיות.
התמכרות היא כל התנהגות חוזרת ונשנית, קשורת חומרים או לא, שהאדם מרגיש אנוס להתמיד בה בלי קשר להשלכותיה השליליות על חייו ועל חיי אחרים. התמכרות כוללת:
- עיסוק טורדני בהתנהגות, שקיעה בה;
- שליטה לקויה בהתנהגות;
- התמדה או הישנות, חרף עדות לנזק;ְ
- מורת רוח, רגזנות או השתוקקות עזה [craving] כשהאובייקט – סם, פעילות או יעד אחר – אינו זמין באופן מיידי.
התנהגות כפייתית, שליטה לקויה, התמדה, רגזנות, הישנות והשתוקקות – אלה הם סימני ההיכר של התמכרות, כל התמכרות שהיא. אבל לא כל ההתנהגויות הכפייתיות המזיקות הן התמכרויות: גם אדם בעל הפרעה טורדנית כפייתית, למשל, מציג שליטה לקויה ומתמיד בהתנהגותו הריטואלית המתישה פסיכולוגית, כגון שטיפת ידיים חוזרת ונשנית. ההבדל הוא שאין לו שום השתוקקות אליה, ובניגוד למכוּר, הוא לא מפיק שום הנאה מההתנהגות הכפייתית.
לפי מה יודע המכור שהשליטה שלו לקויה? לפי זה שהוא אינו מפסיק את ההתנהגות למרות כל השלכותיה המזיקות. הוא מבטיח לעצמו ולאחרים להפסיק, אבל חרף כאב, סיכון והבטחות, הוא ממשיך מהישנוּת להישנוּת. יש יוצאים מן הכלל, כמובן. יש מכורים שלעולם אינם מזהים את הנזק שההתנהגויות שלהם גורמות, ולעולם אינם מגיעים להחלטה להביא אותן לקיצן. הם נשארים בהכחשה וברציונליזציה. אחרים משלימים בפתיחות עם הסיכון, מחליטים לחיות ולמות "בדרכי שלי".
כפי שנראה בקרוב, כל ההתמכרויות – אם לסמים ואם להתנהגויות אחרות – חולקות את אותם מעגלים וכימיקלים במוח. במישור הביוכימי, כל ההתמכרויות נועדו לייצר מצב פסיכולוגי שונה במוח. את זה אפשר להשיג בדרכים רבות, ונטילת סמים היא הישירה שבהן. התמכרות לעולם אינה "פסיכולוגית" טהורה אפוא; לכל ההתמכרויות יש ממד ביולוגי.
מילה על ממדים. כשאנו מתעמקים במחקר המדעי, עלינו להימנע מליפול בפח האמונה, שאפשר לעשות להתמכרות רדוקציה לפעולותיהם של כימיקלים במוח או מעגלים עצביים או כל סוג אחר של נתונים נוירוביולוגיים, פסיכולוגיים או סוציולוגיים. נדרשת חקירה במישורים רבים, כי אי -פשר להבין התמכרות במלואה מנקודת מבט יחידה, מדויקת ככל שתהיה. התמכרות היא התנהגות מורכבת, אינטראקציה מורכבת בין בני אדם וסביבתם. עלינו לבחון אותה בו בזמן מזוויות שונות רבות – או, לכל הפחות, בעודנו בוחנים אותה מזווית אחת, לזכור גם את השאר. להתמכרות יש יסודות ביולוגיים, כימיים, נוירולוגיים, פסיכולוגיים, רפואיים, רגשיים, חברתיים, פוליטיים, כלכליים ורוחניים – ואולי עוד כמה שלא חשבתי עליהם. כדי שיהיה לנו ולו סיכוי להתקרב לתמונה שלמה, עלינו להמשיך לנער את הקלידוסקופ ולראות אילו צורות מתגלות.
מאחר שתהליך ההתמכרות רב-פנים מכדי להבינו בתחומה של כל מסגרת מוגבלת שהיא, בהגדרה שלי להתמכרות אין שום אזכור ל"מחלה". אם רואים התמכרות כמחלה, נרכשת או מורשת, מצמצמים אותה לכדי סוגיה רפואית. אמנם יש לה תכונות אחדות של מחלה, ואלה התכונות הבולטות ביותר במכורים לסמים קשים מהסוג שאני עובד איתו בדאונטאון איסטסייד. אבל איני מתכוון לצדד ולו לרגע באמונה שמודל המחלה כשלעצמו מסביר התמכרות, או אפילו שהוא המפתח להבנה עמוקה של מה בדיוק מרכיב התמכרות. התמכרות "מורכבת" מדברים רבים.
יש לשים לב גם לכך, שלא הגדרות ספרי היסוד העוסקים בהתמכרות לסמים, ולא נקודת המבט הרחבה יותר שאנו נוקטים כאן, כוללות את המושגים תלות או סבילות גופנית כאמת מידה להתמכרות. סבילות היא מקרה של "תיתן סנטימטר, ניקח קילומטר". כלומר, המכור נזקק ליותר ויותר מאותו החומר, או לעיסוק גדל הולך באותה ההתנהגות, כדי להפיק את אותן השפעות מתגמלות. אף על פי שסבילות היא תופעה נפוצה של התמכרויות רבות, האדם אינו צריך לפתח סבילות כדי להיות מכור. באשר לתלות פיזית - לפי הגדרתה במונחים רפואיים, היא מתבטאת כשאדם מפסיק ליטול חומר, ובשל שינויים במוח ובגוף חווה תסמיני גמילה. שינויים זמניים אלה בהשפעת הסם הם שיוצרים את הבסיס לתלות פיזית. אף על פי שמדובר במאפיין של התמכרות לסמים, תלות גופנית של אדם בחומר אינה מורה בהכרח על היותו מכור לו.
תסמונת הגמילה שונה לכל קבוצה של סמים – אשר לאופיואידים כמו מורפין והרואין היא כוללת בחילה, שלשול, הזעה, כאבים שונים וחולשה, כמו גם חרדה קשה, סערת נפש ומצב רוח דיכאוני. 3 אבל לא מוכרחים להיות מכורים כדי לחוות גמילה – מספיק ליטול תרופה במשך פרק זמן ממושך. כפי שגילו רבים למגינת ליבם, הפסקה פתאומית של נטילת תרופות שאינן ממכרות בהחלט עשויה להוביל להופעתם של תסמיני גמילה בלתי נעימים ביותר. התרופות נוגדות הדיכאון פרוקסטין (פקסיל) וּוֶנלפקסין (אפקסור) הן רק שתי דוגמאות לכך. גמילה אין משמעה שהיית מכור; להתמכרות נחוצות גם השתוקקות והישנות.
למעשה, במקרה של סמים נרקוטיים, מתברר שהשפעתה של "ההרגשה הטובה" הממכרת שלהם פועלת בחלק אחר של המוח מההשפעות שמוליכות לתלות פיזית. כשמזריקים מורפין רק אל תוך מעגלי ה"גמול" במוח של חולדה, מתקבלת התנהגות דמוית-התמכרות, אך ללא תלות גופנית וללא גמילה. 4
אפשר להבין "תלות" גם כהיצמדות עזה להתנהגויות או לחומרים מזיקים, וההגדרה הזאת מספקת תמונה ברורה יותר של התמכרות. המכור מפתח תלות בחומר או בהתנהגות כדי לאפשר לעצמו להרגיש באופן זמני רגוע יותר או נלהב יותר או פחות לא מרוצה מחייו. זאת המשמעות שאליה אכוון להלן, להוציא מקרים של תיאור מפורש של תלות פיזית, התופעה הרפואית הצרה יותר. האב סאם פּוֹרטארוֹ, סופר וכומר אפיסקופלי לשעבר באוניברסיטת שיקגו, אמר זאת בצורה מעוררת השתאות בהרצאה שנשא לאחרונה: "לב לבה של ההתמכרות הוא תלות, תלות קיצונית, תלות לא בריאה – לא בריאה במובן לא שלמה, תלות שמפרקת והורסת." 5
מתוך "בממלכת הרוחות הרעבות: מפגשים קרובים עם התמכרות", מאת גאבור מאטה. תרגום מאנגלית: שאול לוין; עריכה מדעית: פרופ' שאולי לב-רן, שגית מזמר. הוצאת "אסיה".
תמונה ראשית: לאבד את עצמך? תצלום: מישאל אבראהים, unsplash.comPhoto by Mishal Ibrahim on Unsplash
תגובות פייסבוק
תגובה אחת על מהי התמכרות?
משונה כי לא מוזכרת התמכרות להימורים ועוד פעילויות מוכרות. לא ברור אם התמכרות היא התהליך/ים שבהם מתפתחת/קורית ההתמכרות שהיא המצב הסופי. ז״א יש תהליך ויש לו מצב סופי/תוצר/תוצאה.
האצבעות שנמלטו
סיגיזמונד קרז׳יז׳נובסקיI אלפיים אפרכסות אוזניים הסתובבו אל הפסנתרן היינריך דוֹרְן, שהבריג בשלווה באצבעות...
X 10 דקות
איך שואב אבק הופך לקדוש?
ברוס הודהגיע הזמן לשאול: האם החפצים שלנו הם שלנו, או שאנחנו שלהם? | בשנת...
X 7 דקות
מה קורה עם התשתיות?
המלה תשתית קנתה לה מקום מרכזי בעברית של ימינו. בתל אביב, מי יוכל לומר שהדבר נעלם מעיניו, עובדים על תשתית לרכבת התחתית. בחורף הקרוב, כשיהיו הצפות בדרום העיר, יזכירו לנו ש"מדובר בבעיה ארוכת שנים של תשתית לקויה".
המובן המקורי של המלה "תשתית" הוא שכבת יסוד, בין אם בקרקע חקלאית ובין אם בדרך סלולה. המלה קשורה לשורש שת"ה שעניינו הנחת דברים על מישור. במיוחד מוכר לנו הצירוף "שתי וערב" מעולם האריגה, כש"שתי" מציין את חוטי היסוד, חוטי האורך המונחים לקראת אריגת ה"ערב", חוטי הרוחב. אם נמשיך במבט לאחור, נוכל לציין את "שָת" המקראי, שהוא יסוד ובסיס, וככל הנראה קשור ל"שֵת" שמקורו אכדי ופירושו "אחוריים, עכוז או החלק התחתון, האחורי, בגוף" – כלומר האזור המשמש לישיבה, המסד שעליו מונח גופנו בשעה שאנו יושבים. אבן שושן מביא במילונו, לעניין הערך "שָת" את קטע הפסוק מספר תהלים (י"א, ג'): "כִּי הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן", כשההקשר הוא פעולתם של הרשעים בעולם, ההורסים את היסודות, את שכבות הבסיס לקיום התקין.
מבט אל המלה המודרנית "תשתית", הן מבחינת המשקל שלה והן מבחינת השימוש הנפוץ בה, מראה לנו כי יש נטייה לראות בה מכלול, אכן כפי שכותב אבן שושן: "כלל המתקנים הפיזיים המשמשים יסוד לחיי חברה ומדינה מודרניים, כגון מערכות כבישים ומסילות ברזל, מערכות מים וביוב". כלומר, יש מערך מורכב הכולל מערכות שונות שכולו יחד הוא התשתית לדבר מסוים.
והנה בכל זאת, רב השימוש בצורת הרבים "תשתיות", במעין הד חוזר לקטע הפסוק מספר תהלים. נראה שהמבט כפול: אל המכלול ככזה ואל החלקים המרכיבים אותו, כשכל מערכת היא תשתית, המכלול אף הוא תשתית, אך הוא גם "תשתיות", כשאנו זוכרים ומציבים לנגד עינינו את החלקים. יוצא מכך ש"תשתית" הוא שם קיבוצי וגם שם פרטני של דבר יחיד, והעניין תלוי בפרספקטיבה, בצרכיו של הדובר, בהקשר.
כאשר רוצים להיות ספציפיים, לדייק, מדברים על תשתית. וההקשר אומר לנו אם מדובר בתשתית חשמל, תשתית גז או תשתית חוקית. אך דומה שככל שהדוברים רוצים להיות מעורפלים, לא להתחייב, אולי אפילו לא ליטול אחריות על מערכת מסוימת או חלק מוגדר במכלול, גוברת הנטייה לדבר בלשון רבים: "תשתיות".
דוגמה ישראלית חוזרת לעניין זה מתגלה כל אימת שמערכת הביטחון מסבירה את פעולותיה נגד הצד השני, היריב, ובמיוחד בשעת מלחמה. "מטוסינו תקפו תשתיות טרור" אומר, ככל הנראה, שמצד אחד תקפו למשל מערכות תקשורת, עמדות מבוצרות, מבנים, רשתות חשמל ומנהרות מבוצרות – שכל אחד מהם יכול להיחשב "תשתית" על פי ההקשר או הצורך הרטורי או הענייני, ומצד אחר אין מתחייבים מה בדיוק תקפו ומה נפגע, עד כמה ומדוע.
דומה המצב בהקשר העירוני (זה המכונה גם "מוניציפלי"). כשהאחראים על תחזוקה של עיר מדברים על "תשתיות" יש להניח שהם אינם מתמקדים במערכת מסוימת או אולי אינם רוצים להפנות אליה את תשומת הלב, אלא מעדיפים לדבר על המכלול המורכב מחלקים רבים. במכלול כזה תמיד יהיה מה לתקן, תמיד יהיה על מה לעבוד, ותמיד יהיה אפשר לומר שתשתית ספציפית זאת או אחרת לא היה אפשר להספיק לתקן או לשדרג כנדרש.
יחיד ורבים מאפשרים פרספקטיבות שונות, מידות שונות של קירבה וריחוק (ולפי העניין, מידות שונות של אחריות או התנערות ממנה). אפשר לראות זאת כבר ב"כִּי הַשָּׁתוֹת יֵהָרֵסוּן" הקדום: הרשעים הורסים את התשתיות, את כולן, אחת אחת, ואחריותם בהתאם. יתכן מאוד שהדבר נכון לא רק ביחס לצמד-חמד "תשתית" ו"תשתיות" המעסיקות אותנו כאן, הפעם. בינתיים, מעניין לראות כיצד המובן המקורי, שהיה פיזי – שכבת קרקע, שכבת סלילה של דרך, חוטי בסיס לאריגה, על רקע זיכרון לשוני של אחוריים ואזור הישיבה – התפתח למובן מופשט. יש להניח שדוברי עברית של ימינו אינם קושרים "להשית" (כלומר "להניח" או "להטיל מלמעלה") עם "תשתית", והקשר נותר במילונים, ובשורש העברי הקדום, שקיים עוד מלפני העברית הקדומה. עברית, שפה שמית לעילא, ממשיכה להפעיל את מנגנוניה – שורשים, משקלים, בניינים – וגם לפתח מובנים מופשטים על יסוד משמעויות קונקרטיות, פיזיות מאוד.
ובינתיים, בתל אביב עובדים על התשתיות. גם על תשתית הרכבת התחתית, גם על תשתיות אחרות, מי יודע אילו.