פרויקט המחילה מחילה אינה מעשה גבורה

מוּאָלִימוּ ג'ונסון בילה את נעוריו המוקדמים במכירה ושימוש בסמים בלתי חוקיים ברחובות ניו אורלינס. ב-1958 הוא נדון ל-15 שנות מאסר לאחר שהודה בשוד בנק. ב-1967 הוא שוחרר ולאחר מכן ב-1975 הוא נורה על ידי סוכני ה-FBI שטענו שהיה מעורב בעוד שוד בנק – טענה שהם נסוגו ממנה מאוחר יותר. כתוצאה מהירי מואלימו נותר מרותק לכיסא גלגלים. הוא נעצר ונידון לשבע שנות מאסר בגין תקיפה ו-50 שנה בגין שוד מזוין אחר. ב-1990, בעזרת הפרקליט הבריטי קְלַייב סְטַאפורד-סמית', זכה מאלימו להפחתה בעונשו. מואלימו שוחרר ב-1997, ועתה הוא משמש כמזכיר הראשי בפרויקט המסייע בייצוג משפטי התנדבותי של אסירים נידונים למוות בלואיזיאנה.

על אף שאיני גאה במעשים רבים שביצעתי בחיי, איני יכול לשנות את העבר. כל שאני יכול לעשות הוא להשתמש בו כמדריך שיעזור לי לייצר עתיד טוב יותר. גדלתי במשפחה נוצרית, אולם בנעוריי הסתבכתי עם סמים. איני רוצץ לתרץ את מעשיי, אבל לעיתים עוני דוחף אותך לעולם הפשע: הבחירה היא לרעוב או לעבור על החוק.

בחרתי בסגנון חיים במקום בחיים. אתה מבין, הרגשתי לא נוח ללא נעלי עור התנין שלי או חפתי היהלומים שלי. הייתי במצב נפשי איום ותרמתי להרס חייהם של אנשים רבים.

במהלך תקופת מאסרי הראשונה נחשפתי ליוגה. אני משוכנע שזה הציל אותי ממוות מדלקת ריאות בעת שהותי ב"תא התערטלות" (תא חשוף עם חור במרכזו שבו משכנים אסירים בעירום). נאלצתי לשכב שם עירום לגמרי, התא מוצף במים, ונאחזתי בשארית כוחותיי הרוחניים, הנפשיים והפיזיים כדי לשרוד.

שוחררתי מהכלא ב-1967, אולם העימותים שלי עם החוק לא הסתיימו שם. כיום אני מרותק לכיסא גלגלים, כשקליע נעוץ בחלקו התחתון של עמוד השדרה שלי, בעקבות ירי של סוכני FBI לעברי כתגובה לקריאת שוד בנק. היה זה שוד בנק שלא היה לי כל קשר אליו. בעקבות המעצר הזה, נידונתי לשבע שנות מאסר בגין תקיפת הסוכנים שירו בי, ו-50 שנות מאסר בגין שוד מזוין אחר.

ב-1977 הועברתי לאנגולה, בית הכלא של מדינת פנסילבניה, שם שהיתי עד 1992. התנאים באנגולה היו לא פחות מברבריים. ניהלתי רישום של מקרי התעללות שביצעו הסוהרים, ובסופו של דבר הבאתי לחשיפתם של 62 מקרים מתועדים, שחלקם הסתיימו במוות.

ניסיתי שוב ושוב להביא לביטול או שינוי בגזר דיני, אך הערעורים שלי לא צלחו. ואז ב-1990 הפרקליט הבריטי קלייב סטאפורד-סמית' גילה עניין במקרה שלי והבין שנכלאתי שלא כדין. הוא הצליח להביא את בית המשפט להפחית את גזר דיני ל-26 שנים. שוחררתי סופית מהכלא ביום שני, 8 בספטמבר 1997.

מעניין שהאדם אשר הודה בהשתתפות בשוד שבגינו הוטלו עלי 50 שנות מאסר, נדון לחמש שנות מאסר בלבד בתמורה לסיוע בהרשעתי. אף שאיני מאושר מכך שהוא תרם לשליחתי לכלא, ואף שאני לא הייתי נוהג כך כלפיו ולא כלפי אף אחד אחר, איני מאשים אותו, כיוון שאני מבין את המשמעות של להיות מנותק מהמשפחה. אני מבין גם כיצד האנשים האוכפים את החוק מתמרנים רגשית אנשים כדי להשיג את מטרתם, בלי להתחשב באי-הצדק שהדבר עשוי לגרום.

בתחילה לא הייתי מסוגל להעלות על דעתי מחשבות על מחילה, אך לאט לאט הבנתי שמרירות מולידה רק מרירות. חוויות שליליות הן כמו סרטן, והבחירה שלי כאדם היא או לעודד את התפשטות הסרטן או לעצור אותה ולמצוא פתרון. אני בוחר להיות חלק מהפתרון, חלק מהריפוי. מחילה אינה מעשה גבורה או מעשה יוצא דופן, זהו המעשה הטבעי והנכון.

© The Forgiveness Project

״פרויקט המחילה״ הוא ארגון עטור פרסים ללא מטרות רווח שאוסף סיפורים אמיתיים על סליחה ומחילה כדי לעודד הבנה והתבוננות ולאפשר לאנשים להשלים עם כאב ולהתגבר על טראומות בחייהם.

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי The Forgiveness Project.
§ מחשבה | # השראה
- דימוי שערמואלימו ג'ונסון. תצלום: אלן פוג, The Forgiveness Project


תגובות פייסבוק

תגובה אחת על מחילה אינה מעשה גבורה