מיד רואים

אנו נוטים לבצע שיפוטים מהירים ביחס לתכונותיהם של אחרים, וזאת על סמך הבעות הפנים שלהם. על אף שהרושם הראשוני הזה שלנו עלול להיות שטחי, מתברר כי יש בו כדי לחזות תוצאות הנוגעות לתחומי החוק, הפוליטיקה והכלכלה.

המחקרים מצביעים על כך שלעתים קרובות, הרושם הראשוני שלנו מבוסס על תפישה של אמינות, דומיננטיות ומשיכה של האדם שאותו אנחנו בוחנים.

למרות ההנחה הרווחת כי השיפוט החברתי שאנחנו מבצעים, בהתבסס על פניהם של אנשים, משקף את התכונות המאפיינות של אותו אדם, מחקרים מגלים כי ההתרשמויות השונות שלנו ממנו נבדלות, ועשויות להיות שונות אלה מאלה ממש כמו הרושם שמתקבל כשאנחנו מתבוננים בתמונות של בני אדם שונים.

מחקרים הבודקים את מידת השונות בהתרשמות שלנו מפניהם של אחרים, משתמשים לעתים קרובות בדימויים שמשדרים אווירה (למשל: צילומי פנים טבעיים). אלא שתמונות כאלה עשויות להיבדל זו מזו באופנים רבים, ובכלל זה הרגש הניכר בהבעת הפנים, זווית הצילום, הכיוון אליו מופנה המבט, התסרוקת, התאורה, צבע, רקע ועוד ועוד.

במאמר שראה אור לאחרונה בכתב העת British Journal of Psychology התמקדו החוקרים קלייר א. סאת'רלנד (Sutherland) מאוניברסיטת ווסטרן אוסטרליה, אנדרו ו. יאנג (Young) מאוניברסיטת יורק, ועמיתת המחקר ג'יליאן רודס (Rhodes) גם היא מאוניברסיטת ווסטרן אוסטרליה, בשני מקורות ספציפיים מתוך מגוון הבעות הפנים של כל אדם: הבעת רגש וזווית הצילום. הם ניסו להבין כיצד שני הגורמים הללו משפיעים על הרושם שמעוררים הפנים בכל הקשור לאמינות, דומיננטיות משיכה.

החוקרים השתמשו בתמונות פנים מתוך מאגר המידע Karolinska Directed Emotional Faces (KDEF) – המשמש חוקרים רבים במחקריהם. מאגר המידע הזה מכיל תמונות של אנשים במגוון הבעות פנים רגשיות, שצולמו מזוויות רבות ושונות. המשתתפים במחקר דירגו את רמת האמינות, הדומיננטיות והמשיכה של הפנים השונות, שהביעו רגשות שונים (למשל: שמחה, כעס, פחד, גועל, עצב ובחלק מהצילומים נראו פנים נטולות הבעה) וצולמו מזוויות שונות (מבט ישיר למצלמה, פנים המופנות חלקית הצדה, וצדודית מלאה).

החוקרים גילו שמידת השונות ברשמים שעוררו צילומיו של אדם אחד הייתה גדולה מן השונות ברשמים שעוררו תמונות פנים של אנשים שונים.

הבעות הרגש התגלו כמקור הגדול ביותר להבדלים אלה. על אף שהשפעת זווית הצילום על הרושם שעוררו פניו של אדם הייתה זעירה בלבד, התברר כי בשילוב על הבעות רגש שונות, הייתה לזווית הצילום תרומה לרשום שעוררו פניו של האדם. למשל, פנים שמחות נחשבו אמינות יותר, ופנים כעוסות או כאלה שהביעו גועל נחשבו ראויות פחות לאמון – אם המצולם הביט ישירות למצלמה, לעומת התמונות שבהם הוא נראה מפנה את פניו חלקית הצדה או כשצולם לגמרי מן הצד. פנים כעוסות נתפשו כדומיננטיות יותר, ופנים עצובות עוררו רושם פחות דומיננטי – בתמונות שבהן המצולם נראה מביט ישירות למצלמה, בהשוואה לתמונות שבהן נראה מביט הצידה. כך גם פנים שמחות נתפשו כמושכות יותר, והבעת גועל הפכה את האדם לפחות מושך – כשהמצולמים הביטו ישירות במצלמה, לעומת צילומים בהם צולמו מהצד.

מחברי המחקר משערים כי זווית הצילום של הפנים מרמזת על הכיוון אליו מופנה הרגש. כך, למשל, פנים המביטות ישירות קדימה מרמזות כי הרגש מופנה ישירות אל המתבונן. יתכן כי הרושם המתעורר נובע מהמערך ההישרדותי שלנו (למשל: אדם שכועס עלינו עשוי להוות איום ישיר, בניגוד לאדם שמח).

מחקר זה גם תרם למאגר המידע שבו נעשה שימוש. עד כה נרשמו במאגר דירוגי אמינות, דומיננטיות ומשיכה של תמונות שבהן נראו מצולמים חסרי הבעה, המביטים ישירות למצלמה בלבד, אך לא היו בו רישומי דירוגים דומים של פנים המביעות רגש והמצולמות ממגוון זוויות. מחברי המאמר העמידו את הנתונים שאספו לרשות חוקרים אחרים ברשת. תוצר לוואי זה של מחקרם עשוי לסייע לחוקרים אחרים המנסים להבין כיצד אנו מתרשמים מהבעות פנים, ולכאלה החוקרים תחומים משיקים דומים.

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

המאמר פורסם במקור ב-Association for Psychological Science. כל הזכויות שמורות לאלכסון.

מקור:

Sutherland, C. A., Young, A. W., & Rhodes, G. (2017). Facial first impressions from another angle: How social judgements are influenced by changeable and invariant facial properties. British Journal of Psychology, 108, 397–415.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי
תמונה ראשית: מבט. תצלום: קיילב בטס, unsplash.com

Caleb Betts

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי APS Observer.


תגובות פייסבוק