מילון הבלגאן

כבר מזמן עלה בלבי החשד כלפי קבוצה של מילים עבריות המשמשות בחיי היומיום שלנו. החשד שלי הוא שככל שמתרבות בעברית הישראלית מלים המציינות סדר, אחריות, נהלים תקינים והליכים מאורגנים, כך הן מסתירות אי-סדר ובלבול ומטשטשות את המציאות. גרוע מכך, אני חושד בהן שהן לא עושות זאת במקרה, אלא שהן באו לעולם והפכו לשגורות בדיוק כיוון שהן משמשות כשכבת ערפול למה שדווקא יש לו מלה ישראלית ותיקה ומדויקת: בלגאן.

לכן, אני מציע פה דגימות אחדות, עמוד או שניים בלבד של מה שאני מכנה "מילון הבלגאן". כראוי למילון, כל מונח מלווה בהסבר קצר, לפעמים בדוגמה, הכול במטרה לשפוך אור על הבלגאן הישראלי המסתתר לו עיקש, מושרש ומשגשג, צופה באופטימיות בעתיד שעוד נכון לו.

להוביל – תחליף למונח הישן "לעשות". למשל: "ראש העיר מוביל שינויים בשעות פתיחת העסקים". אלא ש"לעשות" מסגיר בהכרח מי עושה ומטיל עליו אחריות על מעשיו. "להוביל" מותיר מרחב נוח של אי-בהירות. אולי הוא לא ממש עושה משהו, אלא רק גורם – לא ברור כיצד – לדברים לקרות. לפעמים "להוביל" משהו אינו כרוך בשום עשייה, אלא פשוט נועד להביע כוונה. מי צריך לעשות, כשהכול כבר יודעים שראש העיר מוביל?

להוביל מהלך – (ע"ע "להוביל"). פה כבר נוספת עוד דרגה של טשטוש. לרוב, "להוביל מהלך" מציין כוונה, התכוונות, ניסיון (כן או שקרי, ממשי או מדומה) לחולל איזה דבר במציאות. אלא שבניגוד ל"להוביל" שאחריו יש מושא, פה המושא הוא כללי – "מהלך" – ואין לדעת מה הקשר בינו ובין תוצאה, אם בכלל. למשל: "שר הפנים מוביל מהלך של מעבר לתעודות הזהות החדשות". תחת מעטה של אשליית תכנון ורצינות, המגולמת במלה "מהלך", יוצר הביטוי מצג לפי בין תעודות הזהות החדשות ובין השר יש אכן איזשהו קשר, אבל לא בהכרח שרשרת של סיבתיות, של יוזמה (ע"ע), צעדים ממשיים שנועדו להניב תוצאה, ולבסוף גם תוצאה.

להנְחות – בניגוד להוראה המקורית של הפועל, "להנחות" בשימוש השגור כיום הוא פועל המביע ערפול בדבר שרשרת העברת ההוראות או הפקודות. למשל: "המפקדים הבכירים הנחו את הקצינים בשטח לא להתאמן בחום הכבד". הם "הנחו", לא הורו, לא פקדו, לא ציוו. האם הנחיות יש לקיים? כמו פקודות? תמיד? עניין לא ברור. ומובן מאליו, שכשמתרחשת תקלה, הקשר בין מי ש"הנחה" ובין האירועים אינו הדוק במיוחד. ובכלל, דומה שכל אחד יכול להנחות, גם כשהוא אינו מוסמך להורות, לפקד או לצוות.

לעבוד מול – מונח חמקמק במיוחד. למשל, מדובר על הקמת מחלקה חדשה לאונקולוגיה לילדים ב"הדסה" הר הצופים שתעבוד "מול" משרד הבריאות. כלומר, לא "מול" בית החולים האב בעין כרם, ובוודאי לא בכפיפות אליו, אבל מה יהיו הקשרים בין מחלקה כזאת ובין משרד הבריאות? מי יהיה אחראי על מה? מי יורה למי לעשות מה? כפיפות היא עניין ברור. אך כשמישהו עובד "מול" מישהו אחר, מי בדיוק אחראי על מה? מי נותן הוראות? מי "מנחה"? נראה שיש להוביל מהלך להבהרת העניין. לא פעם אפשר לשמוע שיחות של דוברי עברית שבהן צד אחד אומר לאחר: "תעבוד מולי" או שהוא שואל: "אז מי יעבוד מולי?", ונראה שבמקרים רבים מדובר בקיצור דרך כדי לעקוף בלגאן של סמכויות, כפיפויות, תחומי אחריות לא ברורים או סירוב של דרגים גבוהים לדבר עם מקביליהם בארגון האחר.

מנחה מקצועי – המונח, הנפוץ מאוד בצה"ל, מציין לרוב אדם בעל ידע, ותק וניסיון בתחום מסוים, אשר... ובכן, פה מתחילה הבעיה. "מנחה מקצועי" עשוי לפקח על אחרים, לייעץ להם, לתת להם פידבק, לבקר את פעולתם, אבל גם להורות להם, או אולי רק להנחות אותם. נראה שבכל מקרה "מנחה מקצועי" עובד מול... כל מיני גורמים.

מנטור – יבוא ישיר מאנגלית אמריקנית, ומהתרבות האמריקנית בכלל. הכוונה ליועץ מנוסה שאפשר לתת בו אמון, יועץ המעורב רגשית במה שאתם עושים ובתהליך הלמידה שלכם, אדם שיש לו עליכם השפעה חיובית ומדריכה, כזה שהוא גם ידיד אישי, עד גבול מסוים. מקור המלה בדמות Mentor, באודיסאה של הומרוס, אשר גידל את טלמכוס בנו של אודיסאוס בעשרים השנים שבהן אביו היה במסעות ובמלחמות. בשימוש בעברית, לא ברור האם מדובר בתפקיד פורמלי או שמא בהסדר פרטי בין מדריך ומודרך, כפי שלא ברור עד כמה המעורבות הרגשית קיימת, והאם היא עניין רצוני או שהיא נכפתה במסגרת ארגון. כמו מלים רבות המיובאות מאמריקנית, השימוש בה בעברית מעורפל, גם בגלל הפער בין שתי התרבויות. באנגלית האמריקנית מדובר לא פעם במדריך רוחני, אפילו כמעט כמו "גורו" בתרבות ההודית.

מְתאם – (ע"ע "רכז"). אין ספק: מתאם אינו אדם בעל סמכות מוחלטת, אחריות גורפת או עמדה בכירה באורח ברור. "מתאם" ככל הנראה "עובד מול" גורמים שונים כדי "להוביל" איזה עניין. לא מן הנמנע שהוא "מנחה" אי-אלו אנשים, אולי מדי פעם אפילו "מוביל מהלך". בכל אופן, ברור שעבודתו מערבת לא רק את עצמו, אלא גם אנשים אחרים, שמידת הסמכות והאחריות שלו עליהם אינה מובהרת. לעתים קרובות, הוא הכבאי של השריפות שעתידות לפרוץ, בהכרח.

פרויקטור – (ע"ע "מתאם"; ע"ע "רכז"). לא רק במילון תקוע "פרויקטור" בין "מתאם" מזה ו"רכז" מזה. גם מעט מן ה"מנטור" ומן ה"מנחה המקצועי" דבק בו. עיקרו של דבר הוא שאם יש "פרויקט", יתכן מאוד שיש "פרויקטור" (אם כי גם ההפך נכון). אין פירוש הדבר שה"פרויקטור" אחראי ל"פרויקט". יתכן שהוא "מתאם" שלו, אולי משמש כ"רכז" שלו או של חלק ממנו. לפעמים המונח מציין עמדה בכירה יחסית, אך מחוץ לפירמידה הארגונית. ולפעמים המונח מציין עמדה זוטרה ביותר, גם היא, אולי, מחוץ לפירמידה הארגונית, או לא. בדבר אחד דומה שאין ספק: "פרויקטור" אינו בעל סמכות מוחלטת או אחריות עליונה. בדרך-כלל, ככל הנראה.

רַכז – (ע"ע "מתאם"). אין ספק: מתאם אינו אדם בעל סמכות מוחלטת, אחריות גורפת או עמדה בכירה באורח ברור. אכן, אפשר לומר על ה"רכז" את כל מה שאמרנו על ה"מתאם", אולי בהבדל קטן. "רכז", כפי שהשורש מרמז, נמצא בעמדה קצת יותר מרכזית בענן הבלגאן, ונראה שדרכו אמורים הדברים לעבור, בין אם הוא "מוביל" אותם ובין אם הוא "עובד מול" אנשים שמובילים אותם, או אולי מובילים עניינים אחרים. יש לציין שבשב"כ, "רכזים" הם לרוב עובדי שטח, מה שמכונה באנגלית "agents", כלומר סוכנים, אלא שבעברית העכשווית "סוכנים" (ודרוש מילון למונחי העולם החשאי) שמור לאנשים מהצד השני (קרי האויב) שעובדים עבור הצד "שלנו", כלומר מופעלים על ידי ה"רכז". הלה, מן הסתם "עובד מול" גורמים נוספים, אולי יש לו "מתאם", בוודאי יש לו "מנחה מקצועי", אפילו "מנטור" ש"מנחה" אותו. ויש שרכז הוא פקיד, מזכיר, לא יותר, אך כזה שהמעביד רוצה לנפח מעט את חשיבות תפקידו, ויטמין לשוני לאגו.

לא שכחתי שמילון נועד להבהיר מונחים, להגדירם ולברר את משמעותם המדויקת. במקרה של הדוגמאות הקטנות שהבאנו, ברור שאף אחת מהן אינה מבהירה דבר, אך כולן יחד מבהירות גם מבהירות: הבלגאן כאן, חי, בועט, מתרבה ומותיר את עקבותיו השמנוניות בכל אשר נביט.

הקוראים, כמובן, מוזמנים להציע מונחים נוספים. אנחנו נעבוד מולם.

אם הגעת עד לכאן....

"אלכסון" הוא כתב עת לא פוליטי המחויב להפצת ידע וערכים הומניסטיים. בחמש שנות קיומו הפך כתב העת לנווה מדבר לגולשי הרשת היגעים: מקום להתרווח בו לאחר שצלחתם את הערימה המתעדכנת של חדשות, פיתויי הרשתות החברתיות ומיזמים מסחריים אחרים המבקשים לחטוף את תשומת ליבכם.

החזון שלנו הוא לקיים מקום של קריאה שקטה ובלתי מופרעת ולעודד חשיבה רצינית בעידן של קיצורי דרך, תיוג אוטומטי וטוקבקים של מילה אחת.

לא תמצאו כאן כל פרסומות, מודעות חסות או קליקים של הסחת דעת, רק רעיונות מעוררי מחשבה של מיטב הכותבים בעולם ובארץ. התכנים חופשיים לכולם, אבל לא נוכל לעשות זאת בלעדיכם: 

לתמוך באלכסון

תמונה ראשית: כלי עבודה. תצלום: ויקטור אובסיאניקוב, unsplash.com

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

6 תגובות על מילון הבלגאן

01
יואל הופמן

גם:
"נדרש\ת" - למשל "נדרשת עבודה מקיפה כדי להבין את הנושא" - כלומר באמת צריך! נדרשת עבודה! אבל... מי עובד? ומי אחראי שתתבצע?
"הלקחים ילמדו" - למשל, "כיצד מונעים מקרה נוסף של קריסת רשת החשמל?" - "הלקחים ילמדו". ברור שבשום אופן אין לציין באופן ברור מה הם הלקחים, או להתחייב שהבננו מה קרה ואת זה לא נעשה שוב.
"לקחתי אחריות" - "אמנם הגורם היה הש.ג. אך לקחתי אחריות כוללת ואדע להפיק את הלקחים" - כלומר, אני לא לוקח אחריות, חס ושלום; הש.ג. אשם! אבל מכיוון שאני גדל נפש ויודע לגבות, אני אפ... לא, לא אפיק לקחים, אדע להפיק לקחים. בעתיד. אולי.

02
חיים

אין פלא שישראל אימצה באשר לפצצות האטום שלה את ה"עמימות". כל כך מתאים לה.
"לקח אחריות". האם מי ש"לקח אחריות" הודה באשמה?

פרק נוסף נכבד בספר על הערפל מוקדש לתוספת מילים שכמעט איננה מוסיפה אינפורמציה. לדוגמא:

"מְתאם – (ע"ע "רכז"). מתאם אינו אדם בעל סמכות , אחריות או עמדה בכירה באורח ברור. "מתאם" "עובד מול" גורמים שונים כדי "להוביל" איזה עניין. לא מן הנמנע שהוא "מנחה", אולי מדי פעם אפילו "מוביל מהלך". בעבודתו מעורבים אחרים, שמידת הסמכות והאחריות שלו עליהם אינה מובהרת. הוא הכבאי של השריפות שעתידות לפרוץ. בהכרח."

לעומת הטקסט לפני הצמצום:

"מְתאם – (ע"ע "רכז"). אין ספק: מתאם אינו אדם בעל סמכות מוחלטת, אחריות גורפת או עמדה בכירה באורח ברור. "מתאם" ככל הנראה "עובד מול" גורמים שונים כדי "להוביל" איזה עניין. לא מן הנמנע שהוא "מנחה" אי-אלו אנשים, אולי מדי פעם אפילו "מוביל מהלך". בכל אופן, ברור שעבודתו מערבת לא רק את עצמו, אלא גם אנשים אחרים, שמידת הסמכות והאחריות שלו עליהם אינה מובהרת. לעתים קרובות, הוא הכבאי של השריפות שעתידות לפרוץ, בהכרח."

לא ככה?

03
ארי סטון

ממונה - ממונה הוא מי שנמצא בעמדה בכירה מעט יותר מהרכז או המתאם (שלעיתים עובדים תחתיו, אך לפעמים רק "עובדים מולו"). בעוד שלממונה יש אחריות כמעט מלאה על נושאים עליהם הם מופקדים או "מובילים", הם עדיין אינם בעלי הסמכות, ואינם יכולים "להוביל מהלכים" על דעת עצמם, עניין ששמור לאנשים בכירים יותר מהם.

04
אבי

ולא רק בלאגן הן מסתירות, אלא חוסר אונים וחוסר מעש.
כאשר ישנם מעשים גדולים ומורכבים, נצטרך לבטא אותם בהתאם, בצירופי מילים מורכבים. הרי לא סביר שיהיה לנו בשפה ביטוי קצר ולא מורכב לניסוי במאיץ חלקיקים שיבדוק את הקווארק הזה והזה, למשל.
באופן וורפיאני, ניתן להפוך את התלות הזאת, ולהשתמש בביטוי מורכב כדי לתאר פעולה פשוטה, או אפילו חסור פעילות. מעצם המורכבות המילולית נקנה ל(חוסר-)הפעילות המתוארת מורכבות מקבילה בעולם האמיתי - למרות שזאת איינה בנמצא.
אז אחרי עוד אירוע בטחוני באים השרים, והקצינים ואלה ואלה - ולא יודעים מה לעשות. ושר א' אומר לשר ב' "נו תעשו משהו!". והשר ב' אומר "נו שמישהו יעשה משהו!" ואז סגן השר ג' בוחר איזה קצין ואומר "נו, תבדוק מה מי מו".
אז מה קרה פה? מבחינה מעשית שום דבר, חוסר אונים, חוסר מעש.

מבחינה לשונית אבל הייתה פה "ישיבה בטחונית דחופה שבה הדרג הממשלתי הנחה את הדרג הבטחוני להקים ועדה מקצועית שתבחן הובלת מהלכים מול הגורמים הרלוונטיים לפתרון המשבר."
ובאמת כמו שאומר הכותב, רוב המילים ברשימה מבטאות תיווך ושלבי ביניים בין החלטה למעשה. בדיוק בתחום שבו לא צריך להחליט ולא צריך לעשות, אבל יש צורך להציג באופן מורכב את ה(לא)-נעשה, כדי ליצור אשליה של פעילות.

    06
    יורם

    תודה, דני. אני חושב שהמלה "גורם" מצדיקה מקום של כבוד ב"מילון הבלגאן". וגם הפועל "מזהה", שהוא בערך "לראות" אבל בפסיביות שאינה כוללת נטילת אחריות, ללא אמפתיה או הבנה מעבר ל"התרעה" לצורך שימור-עצמי של מי ש"מזהה", לבל יאשימו אותו לאחר מעשה.