מי צריך סלפי על מאדים?

מדוע אנחנו משקיעים מיליארדים בחקר החלל? את מי משרתים הממצאים?
X זמן קריאה משוער: 6 דקות

חקר החלל מסעיר את הדמיון והמחשבה, מותח את גבולות היכולת האנושית וחושף את סודות היקום. אולם בפועל, ואולי אף באופן צפוי, תחום זה אינו תופס מקום מרכזי בשוק הרעיונות והמידע שאנו עוסקים בו בשגרת היום יום.

מדי פעם, סביב אירוע גדול בקהילת המדע, אנו נחשפים להישג כזה או אחר התופס, באופן חריג, מעט זמן מסך. כזה היה אירוע הנחיתה של רכב החלל Perseverance על מאדים.

בדיוק בזמן, הגיע לכדור הארץ האות שבישר שהכול כשורה ורכב החלל מתפקד במלואו

Perseverance הוא רכב משוכלל, מעבדה ניידת על גלגלים. הוא בוחן את הקרקע על ידי קרני לייזר, קידוח ואיסוף דגימות. הוא עמוס חיישנים, מצלמות, מיקרופונים ומערכות תקשורת. לראשונה, הוא מצויד גם במסוק קטן שתוכנן לעוף באטמוספרה הדלילה של מאדים. הוא שוקל בערך טון והוא נחת באופן אוטונומי בדיוק ביעד, לאחר מסע של שבעה חודשים ומאות מיליוני קילומטרים בחלל. את קצה האטמוספירה של מאדים הוא פגש במהירות של כ- 20 אלף קמ"ש, והחיכוך (שגרם לו להיעטף בכדור אש לוהט) האט את מהירותו לכ-1500 קמ"ש. מצנח ענק נפתח כדי להאט אותו עוד יותר, ובערך בגובה של קילומטר, רכב החלל ניתק את המצנח והפעיל רקטות שהביאו אותו לגובה של כ-20 מטרים מהקרקע. כבלים הורידו אותו משם אל הקרקע בבטחה, והמעטפת עם הרקטות התרסקה באותה עת במרחק בטוח. ובדיוק לפי התוכנית, בדיוק בזמן, הגיע לכדור הארץ האות שבישר שהכול כשורה ורכב החלל מתפקד במלואו. לא פחות ממדהים.

באולפני הטלוויזיה שבכדור הארץ, לאחר מספר שאלות מנומסות למדענים ולמהנדסים שבתורם הציגו בצורה יבשה וחידתית את ההישג, נשאלה השאלה: "ובכן, מדוע זה חשוב?".

התשובה נוגעת לרוב בנושא שאמור להצית את דמיון הקהל הרחב, ולו לשניות ספורות: יאמרו לנו שהמשימה תגלה אם ישנם חיים בפלנטה אחרת, או אם בני אדם יוכלו בעצמם לשרוד על גרם שמימי מרוחק.

על גבי המסך, מה שפופולארי, מהיר ושוצף דוחק לפינה את ההסברים המפורטים, והמטרות המדויקות של משימות כאלה יישארו נחלתם של העוסקים במלאכה, שכן לרובנו הן נשמעות משעממות ולא ברורות.

ההתרחשויות הללו קורות במרחק מיליוני קילומטרים מכאן, ואילו הדברים שאנחנו יכולים לגלות וללמוד נמצאים כאן, ביננו, בקרב תושבי כדור הארץ

ובכל זאת, ישנה זווית הסתכלות שונה. ההתרחשויות הללו קורות במרחק מיליוני קילומטרים מכאן, ואילו הדברים שאנחנו יכולים לגלות וללמוד נמצאים כאן, ביננו, בקרב תושבי כדור הארץ.

ראשית, היעדים של משימות בתחום חקר החלל הם כל כך שאפתניים, שעצם העבודה עליהם, ובוודאי הצלחת המשימה, דוחפת את המין האנושי קדימה יותר מכל תחום אחר. האתגרים מחייבים המצאה של טכנולוגיות חדשות ואף מדע חדש. כך למשל, הידע והיכולת להציב לוויינים במסלול סביב כדור הארץ שינו את פני החברה האנושית, שכן לוויינים מאפשרים לנו בין היתר, תקשורת, אינטרנט, ניווט, חיזוי מזג אוויר והבנה טובה יותר של תהליכים ארציים. כך גם פיתוח טכנולוגיות מחשבים והפיכתם לקומפקטיים (כדי להתקינם בקפסולות חלל), חידושים והתקדמות בתחום הרפואה והטיפול במחלות, פיתוח חומרים קלים וחזקים, טיהור מים ואוויר, ייצור ואחסון חשמל, מחזור וניהול פסולת – כל התחומים האלה קיבלו דחיפה משמעותית (אם לא "נולדו") בזכות חקר החלל.

יתרה מכך, ההתמודדות וההצלחה מחייבות שיתוף פעולה בין אנשים, ומלמדות אותנו על היתרונות שבהתגברות על חוצצים של מגדר, לאום או גזע. התהליך מלמד אותנו על היכולות שלנו, שכן שהוא מחייב הצבת רף גבוה, שלעיתים נראה בלתי אפשרי – כדי שנוכל לעבוד יחד ולאחר שנים מספר גם להוכיח שהדבר דווקא אפשרי בהחלט.

יריבות בין מעצמות היא שהציתה את מרוץ החלל, אולם כבר שנים רבות שהתחרות הפכה לשותפות. לא במקרה תחנת החלל נקראת "בינלאומית", ושותפות לה מדינות רבות אשר תורמות את חלקן למחקר. נראה גם שלעבודה משותפת של אמריקנים ורוסים, בגובה 330 ק"מ מעל הארץ, ישנה יכולת להשקיט את המתחים המתקיימים בין שתי המדינות כאן, על פני האדמה. כך גם, הליכת חלל (אחת מהפעולות הקשות, המורכבות והמאתגרות ביותר) של אסטרונאוטיות הפכה לעניין שבשגרה, ובעוד כארבע שנים עתידה אסטרונאוטית ראשונה לנחות על פני הירח, בזמן שאנשים עם רגליים על הקרקע עדיין מתקשים להשלים עם רעיון בדבר שילוב הנשים בצבא. בחזית המשימה האחרונה למאדים עומדות מנהלות צוותים רבות, ומגוון מאפיין את כלל העוסקים במלאכה. נאס"א, שהייתה במשך שנים רבות מעוזם של גברים לבנים, גם הציבה כמטרה את העלאת המודעות לתרומה של אפרו-אמריקנים לתכנית החלל.

האסטרונאוטים של ראשית תוכנית החלל האמריקנית זכו להיות האנשים הראשונים שצפו בביתם מהחלל – והתובנות שלהם לגבי אחדות, שוויון ושלום לא איחרו לבוא

מתברר, כי כאשר נקודת הייחוס היא יתר היקום – קל יותר להשתחרר מדפוסים ודעות קדומות. זו כמובן אינה השערה בלבד, וניתן למצוא לה תימוכין רבים במסרים ובחזון של הגופים העוסקים בחקר החלל. הראשונים לתאר זאת היו האסטרונאוטים של ראשית תוכנית החלל האמריקנית, ששוגרו לראשונה לחלל בשנות השישים. הם זכו להיות האנשים הראשונים שצפו בביתם מהחלל – והתובנות שלהם לגבי אחדות, שוויון ושלום לא איחרו לבוא.

אפולו 11, נחיתה על הירח, כדור הארץ, ירח

פרספקטיבה על העולם: רכב הנחיתה של אפולו 11 נוסק לעבר חללית האם. תצלום: מייקל קולינס, נאס"א, ויקיפדיה

בין הפיתוחים שחדרו לחיי היומיום שלנו ניתן למנות על קצה המזלג: את הפאנלים הסולאריים, עכבר המחשב, המצלמה הקומפקטית, צמיגי מכוניות ואף מכשירי עבודה נטענים (מהמקדחה ועד לשואב האבק) וכן חומרים מזינים באבקות מזון לתינוקות, וגם לא מעט מהטכנולוגיה בסמארטפונים שלנו

לא פחות מעניין וחשוב הוא ההיבט הכלכלי. הידע והטכנולוגיות האלה ממומנים מכספי הציבור, אבל משנוצר הידע, הוא לא נשאר סגור בחדרי הפיתוח והבקרה, אלה משותף עם כולנו. כך יכולים גופים מסחריים ליהנות מפרי העמל הרב של עובדי המדינה ולהשתמש בו לצרכים מסחריים. בין הפיתוחים שחדרו לחיי היומיום שלנו ניתן למנות על קצה המזלג: את הפאנלים הסולאריים, עכבר המחשב, המצלמה הקומפקטית, צמיגי מכוניות ואף מכשירי עבודה נטענים (מהמקדחה ועד לשואב האבק) וכן חומרים מזינים באבקות מזון לתינוקות. בכל פעם שאנו אוחזים את מכשיר הטלפון הסלולארי שלנו, משתמשים בו כדי לצלם ולשלוח תמונה או לנווט בדרך למקום מרוחק – אנחנו עושים זאת על גבי ידע וטכנולוגיה שמקורם בחקר החלל.

יתכן שחשובה מכל היא ההבנה שאותם אנשים שבוחרים להקדיש את חייהם למשימות בתחום המדע, עושים זאת בשל האתגרים וכשטובת הכלל לעיניהם. כשגשושית נוחתת בהצלחה על מאדים, אנשי הצוות בכדור הארץ, שעמלו לשם כך במשך שנים על גבי שנים, אינם מתעשרים. הם אינם מקבלים בונוסים, משכורות גדולות יותר, או חללי עבודה מעוצבים ומפנקים. בתנאי העסקתם אין פיתויים חומריים מהסוג הנפוץ בהייטק, בוודאי לא ביצי זהב התלויות בהצלחה של הנפקה. כולנו נהנים ומרוויחים – האנושות הופכת לטובה יותר בזכות מאמצים והישגים אלה, והכסף הוא רק אמצעי (שמלכתחילה ניתן לפרויקטים כאלה במשורה) ולעולם לא המטרה.

האנשים הללו מאתגרים את אחת התפישות המקובלות ביותר כיום – שלפיה כסף הוא המטרה. דווקא האנשים החיים מחוץ למודל הזה, הם שלוקחים אותנו קדימה

האנשים הללו, כמו השוטרים, המורים, הרופאים ומשרתי ציבור רבים שעושים את מלאכתם הקשה הרחק מן הכותרות, הפרסום והעושר מאתגרים את אחת התפישות המקובלות ביותר כיום – שלפיה  כסף הוא המטרה, התעשרות היא התמריץ ומי שעשיר הוא המוצלח. דווקא האנשים החיים מחוץ למודל הזה, הם שלוקחים אותנו קדימה. חשוב לזכור זאת כשמביטים בתמונות המגיעות מן הכוכב האדום. הרובוט הזה, שנמצא במרחק של עשרות מיליוני קילומטרים מאיתנו, תוכנת לחפש שם סימני חיים, אבל השאלה האמיתית נותרה וממשיכה להדהד: אילו חיים אנחנו רוצים למצוא כאן?

דותן אלנתן הוא אב לשניים, עורך דין במקצועו וקורא ותיק של אלכסון

תמונה ראשית: סלפי על מאדים (2020): גשושית Perseverance מצלמת את עצמה ואת המסוק הזעיר Ingenuity. תצלום: נאס"א, ויקיפדיה

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי דותן אלנתן.


תגובות פייסבוק