מלפניי ומצדדיי

לשים את עצמך במקומו של הזולת, לשנות פרספקטיבה, להטיל ספק במסקנות המצוינות שהגעת אליהן: אתגרים חיוניים שתועלת עצומה בצדם, ויש דרך ללמוד לעשות את זה
X זמן קריאה משוער: 6 דקות

בחודש ינואר השנה, התחלתי לתת דרור לאובססיה שהיא עבורי טבעית: חשיבה מרחבית. שמתי לב, אולי מתוך התייחסות עצמית, שהעניין הזה מצוי בכל מקום. נתיבים לוקחים אותנו ממקום למקום בעולם, וממחשבה למחשבה בשכל, לאורך קווים שיכולים ללכת בכיוונים רבים. בסופו של דבר הגעתי לעניין הפרספקטיבה, והעמדתי ניגוד בין פרספקטיבה מתוך הנתיבים, הדרך שלוקחת אותך ממקום למקום ומרעיון לרעיון, ובין פרספקטיבה מלמעלה, מנקודת מבט של מפה, שמאפשרת לך לראות דרכים אפשריות רבות. ויש בעניין הזה צורך באזהרה: כדי לראות דרכים אפשריות רבות, אתם צריכים לדעת דברים על הנוף, וזה יכול להיות אתגר משמעותי.

נדידת המחשבות עשויה לשבור קיבעונות, לפתוח אותם, אך היא אינה מספקת דרכים טובות לחיפוש רעיונות חדשים

דעתי נדדה למחשבות על אימוץ פרספקטיבה, ובמיוחד על שינוי הפרספקטיבה. אבל לפני שנגיע לכך, לוו אותי בסטייה קטנה בדרך. ולא לדאוג: עוד נחזור למסלול העיקרי.

כפי שאתם יודעים, כל מה שמופיעה בו המלה "mind" לוכד את תשומת לבו של הציבור. בין אם מדובר בנדידה של המחשבות או ב-mindfulness, ומעטים רואים פה סתירה. מכאן ההתלהבות הכללית ממחקרים שמראים שנדידה של המחשבות מגדילה את היצירתיות. איזה פרס לחולמים בהקיץ! לקחת הפסקה, לתת למחשבות שלכם לנדוד, לצאת להליכה –  כל אלה נראים כמו דרכים המובילות אנשים למציאת יותר שימושים בלתי שגרתיים לחפץ שגרתי. במשימות כאלו, אנשים נוטים להיתקע ולחזור על עצמם, להסתובב סחור-סחור סביב אותם רעיונות. לבנה כמעצור לדלת; לבנה לתמיכה בספרים; לבנה כ... לבנה כ...

נראה כי נדידת המחשבות מפרה את המעגל הבלתי מועיל הזה, אולי על ידי שילוב אסוציאציות חדשות  או נקודות מוצא חדשות. אה, כן: לבנה כפטיש. נדידת המחשבות עשויה לשבור קיבעונות, לפתוח אותם, אך היא אינה מספקת דרכים טובות לחיפוש רעיונות חדשים. חשבנו שגישה אמפתית או כזאת, השמה את האדם במרכז, תוכל לספק אסטרטגיית חיפוש טובה.

לבני אדם יש מאגר גדול של מידע על אודות מקצועות. מגיל מוקדם, עלינו למצוא את התשובה לשאלה "מה תרצי להיות כשתהיי גדולה?" נתנו לקבוצה אחת הוראות המעודדות נדידת מחשבות כאסטרטגיה למציאת שימושים חדשניים לחפצים מוכרים, ואילו לקבוצה השנייה נתנו הוראות אמפתיות. הקבוצה האמפתית התבקשה לאמץ תפקיד של אמנית, או גנן או חשמלאי, ולחשוב כיצד כל אחד מהם עשוי להשתמש בחפץ בדרך אחרת. בעיקרו של דבר, הקבוצה האמפתית התבקשה לאמץ נקודות מבט שונות, כאלו שהיה להם די מידע כדי לאמץ אותן. והם הפיקו הרבה יותר שימושים חדשים מאשר אלו שפשוט נתנו למחשבותיהם לנדוד.

חזאי-על מאתגרים את הניתוח שלהם עצמם ושואלים: במה הוא עשוי להיות שגוי? הם מנסים להבין מה עשויות להיות נקודות המבט של אחרים, של אנשים חושבים שדעותיהם מנוגדות לשלהם

וכעת, נעשה קפיצה נוספת, לחזאי-על. מדובר בקבוצה של אנשים שהתחזיות הפוליטיות והכלכליות שלהן טובות משל אחרים (ומן האקראיות), באופן עקבי.. מה גורם להם להצליח? הם חולי חדשות. יש להם שיפוטים מעודנים באשר להסתברויות, ולא רק "בטח"/"אולי"/"בשום אופן לא". והם גם מעדכנים את השיפוטים שלהם כל העת לאור מידע חדש שמגיע אליהם. אך מעל לכל – אכן, ניחשתם – הם מאמצים פרספקטיבות רבות. הם מאתגרים את הניתוח שלהם עצמם ושואלים: במה הוא עשוי להיות שגוי? הם מנסים להבין מה עשויות להיות נקודות המבט של אחרים, של אנשים חושבים שדעותיהם מנוגדות לשלהם.

מצלמה, עינית, פרחים

צילום של פרחים? תלוי מאיזו זווית מסתכלים. תצלום: בנימין בלש

והנה לכם מקרה שלישי. במשך שנים, המטפורה השלטת בתחום מחלת הסרטן הייתה מטפורת המלחמה. הסרטן פלש לגוף, וצריך להכריע אותו. כתוצאה מכך, המאמץ שהרפואה התמקדה בו היה הריגת התאים הפולשים, אפילו אם הדבר גרם לנזק משני. ונזק כזה אכן נגרם. מטפורה חדשה, פרספקטיבה חדשה, אפשרה פיתוחן של גישות חדשות לטיפול בסרטן. נתיחות שלאחר המוות גילו שאנשים מתים כשבגופם יש גידולים סרטניים שלא פיתחו גרורות, לא התפשטו בגופם, אלא נותרו במקומם ולא גרמו לנזק כללי. התגלית הזאת הובילה לשינוי בפרספקטיבה, ולכך שהחלנו לראות בסרטן לא צבא פולש, אלא גרעין שזקוק לקרקע מתאימה. ואם אין לו קרקע מתאימה, הוא אינו מתפשט. הגישה החדשה: לקלקל את הקרקע, או להגביל אותה.

מה יש בשכל האנושי שמטה אותנו נגד מהלכים מסוימים שמסתברים כמהלכים מעולים?

דוגמה נוספת לתועלת שבשינוי הפרספקטיבה ודי. קשה להימלט מהפצת הפחד סביב נושא האינטליגנציה המלאכותית (AI). אומרים לנו שהיא תגזול מִשרות, תחליף אותנו, או גרוע מכך – שהיא תשעבד אותנו. כל זה מביא לעולם סרטי מדע-בדיוני נפלאים, אם כי מבהילים בתכלית. אך הנה דרך אחרות להביט ב-AI: אנחנו יכולים ללמוד ממנה. AlphaZero, המתוארת כ"אלגוריתם למידה המתחזק באופן כללי", לימדה את עצמה לשחק שחמט, שוג'י וגו, ועשתה זאת על ידי כך משחק נגד עצמה. כעת היא גוברת לא רק על השחקנים המעולים ביותר, אלא גם על כל התוכנות האחרות. היא אינה יכולה להסביר מה היא עושה – עדיין, אך הקבוצה שפיתחה את AlphaZero עובדת גם על כך. המהלכים שלה לא פעם מדהימים ומרתקים את המומחים, ולו רק כיוון שהם עצמם לא היו מעיזים לעשות מהלכים כאלו, מהלכים שהם אפילו לא היו חושבים עליהם. חלק מהמהלכים נראים כנוגדים את המסורות המקובלות במשחקים, והם אפילו נראים מופקרים. אבל הם פועלים! שחקני שחמט, שוג'י וגו לומדים מהמהלכים של AlphaZero, וכך גם אנו, החוקרים מתחום הפסיכולוגיה: מה יש בשכל האנושי שמטה אותנו נגד מהלכים מסוימים שמסתברים כמהלכים מעולים?

אני מקווה ששכנעתי אתכם שאימוץ פרספקטיבה ושינוי נקודות המבט יכולים לסייע באורח נהדר לפתרון בעיות. אימוץ פרספקטיבה הוא עניין שעולה לעתים קרובות בדיונים של יחסים בין בני-אדם. אין ספק שניהול יחסים בין-אישיים הוא צורה של פתרון בעיות, והיתרונות של אימוץ פרספקטיבה ביחסים בין-אישיים ידועים היטב. אך גם אם השתכנעתם בערך של אימוץ נקודת מבט שונה לא די בכך כדי לדעת כיצד לעשות זאת. לשם כך, אנו חוזרים לאימוץ הפרספקטיבה במרחבים, מבפנים ומלמעלה. מבפנים, אנחנו יכולים לדמיין את העמדה של אדם אחר ואת הדרכים שבהן האדם הזה עשוי לבחור. זהו בדיוק אחד התרגילים השגורים בקרב חזאי-העל: לשים את עצמם במקום של ניתוח מתנגד, וזהו גם יתרון המצוי במשחקי תפקידים, בין אם כדי להגביר את האמפתיה או כדי למצוא שימושים חדשים. מלמעלה, אנחנו נעשים מופשטים, אנחנו יכולים לראות את הנוף כולו, אנחנו יכולים לנסות לברר את המבנה של המרחב האמור. אנחנו יכולים למצוא קווי דמיון והבדלים בין דרכים ומשעולים שונים. אנחנו יכולים לסדר מחדש את המקומות ואת הדרכים, שהרי בסופו של דבר, הדבר כולו מתרחש בדמיון, ללא צורך בבטון.

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

מקורות

Baird, B., Smallwood, J., Mrazek, M. D., Kam, J. W., Franklin, M. S., & Schooler, J. W. (2012). Inspired by distraction: mind wandering facilitates creative incubation. Psychological Science, 23(10), 1117-1122.Chou, Y-Y J. (2016) Improvising Everyday Uses: Creative Mindsets and Design Heuristics on Idea Generation. PhD dissertation. Columbia Teachers College.Silver, D., Hubert, T., Schrittwieser, J., Antonoglou, I., Lai, M., Guez, A., … & Lillicrap, T. (2018). A general reinforcement learning algorithm that masters chess, shogi, and Go through self-play. Science, 362(6419), 1140-1144.https://deepmind.com/blog/alphazero-shedding-new-light-grand-games-chess-shogi-and-go/Mukherjee, S. (2017). Cancer’s invasion equation. New Yorker, September 11.Tetlock, P. E., & Gardner, D. (2016). Superforecasting: The art and science of prediction. Random House.

ברברה טברסקי (Barbara Tversky), נשיאת איגוד Association for Psychological Science היא פרופסור אמריטה לפסיכולוגיה באוניברסיטת סטנפורד ופרופסור לפסיכולוגיה וחינוך בקולג' למורים באוניברסיטת קולמביה. תחום מחקרה העיקרי הוא פסיכולוגיה קוגניטיבית, ועניינה בעיקר בקוגניציה שיתופית ובקשר בין ראייה, מרחב ותהליכי חשיבה.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי אדם הררי.

תמונה ראשית: בניין מצולם מזווית נמוכה, אן ארבור, ארה"ב. תצלום: ג'קסון ג'וסט, unsplash.com

Photo by Jackson Jost on Unsplash

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי ברברה טברסקי, APS Observer.


תגובות פייסבוק