ממזרח היער וממערב העצים

חשיבה אנליטית מול חשיבה הוליסטית? שתיהן זמינות ומציעות לנו הרבה, כל אחת בדרכה
X זמן קריאה משוער: 6 דקות

נתחיל בתרגיל מחשבתי. הביטו באחד הציורים או התמונות התלויים על קיר ביתכם, רצוי כזה המציג סיטואציה מורכבת המכילה מספר רב של פרטים. תארו בקצרה מה אתם רואים בציור. אם יש לכם אפשרות, כתבו את התיאור או אמרו אותו בקול רם לאדם אחר. כעת, שימו לב לסדר שבו תיארתם את הציור. האם התחלתם בתיאור הסביבה וההקשר של הציור, או שמא התחלתם בתיאור המרכיבים השונים שבציור? לדוגמה, אם אתם מתבוננים בציור של בית קפה ברחוב פריזאי, האם תיארתם בתחילה את הסיטואציה הכללית, כלומר את בית הקפה והרחוב ובו אנשים יושבים ומשוחחים, או שהתחלתם בתיאור ספציפי של האנשים, השולחנות והכיסאות? אם התחלתם בתיאור הסביבה, ייתכן שאתם נוטים לחשיבה הוליסטית. אם התחלתם בתיאור מרכיבי הציור ומאפייניהם, ייתכן שאתם בעלי דרך חשיבה אנליטית. בניסוי דומה ביקשו מאנשים לתאר ציור של דגים בשונית אלמוגים. הם מצאו שאנשים ממדינות המזרח הרחוק, כמו יפן, נטו לתאר בתחילה את הסביבה וההקשר של הציור, כלומר את שונית האלמוגים, בעוד שאנשים ממדינות מערביות, כמו ארצות הברית, התחילו לרוב בתיאור הפרטים הבודדים, כלומר הדגים השונים שבציור. תרגיל זה מדגים את ההבדל העיקרי בין התפישה האנליטית להוליסטית: התמקדות בפרט ותכונותיו לעומת התמקדות בהקשר הכללי ובאינטראקציה בין הפרטים בסביבה.

שלג, בולבאר דה קלישי, פול סיניאק

אפילו כאן העין מתמקדת בפרטים: "שלג: בולבאר דה קלישי" (1886), פול סיניאק. Minneapolis Institute of Art, תצלום: Google Art Project, ויקיפדיה

התפישה האנליטית מעמידה את האדם במרכז, על כל צרכיו, רצונותיו ומגבלותיו, לעיתים תוך התעלמות מההקשר, מהסביבה ומהחברה שבה הוא נמצא

על פי התפישה האנליטית, היחיד נמצא במרכז. תפישה זו צמחה ביוון העתיקה, אצל פילוסופים שהדגישו את הערכים הפנימיים, חופש הבחירה וסיפוק רצונותיו של היחיד (של אזרחי יוון בלבד, תוך התעלמות מנשים, עבדים או בני עמים אחרים). מאז התפשטה תפישה זו לחברה המערבית כולה. היא הצמיחה את תנועות השחרור, זכויות האדם וחופש הפרט שאנו מכירים ומוקירים כיום. תפישה זו מעמידה את האדם במרכז, על כל צרכיו, רצונותיו ומגבלותיו, לעיתים תוך התעלמות מההקשר, מהסביבה ומהחברה שבה הוא נמצא. תפישה זו גם מהווה את הבסיס לתהליך המדעי, שבו נעשה ניתוח אנליטי קפדני של נתונים כדי לסווג ולמיין אותם על פי תכונותיהם, תוך הפשטה וייצוג סימבולי של מרכיבי המערכת ומציאת חוקים לוגיים המשותפים לקבוצות השונות באופן דה-קונטקסטואלי – כל זאת כדי להסביר תופעות בעולם הטבע ולחזותן.

מנגד נמצאת התפישה ההוליסטית, שצמחה במזרח הרחוק, אשר שמה במרכז את הסביבה וההקשרים החברתיים-תרבותיים. היציבות והלכידות החברתית עומדות בבסיס תפישה זו, והן גוברות על צרכיו ורצונותיו של הפרט. חשיבות גדולה מיוחסת להרמוניה של הסביבה ולאינטראקציה ההרמונית בין האנשים. הפתגם ״צריך כפר שלם כדי לגדל ילד״ משקף היטב תפישה זו, הבאה לידי ביטוי ביצירת גוף ידע קולקטיבי-מסורתי של הקבוצה השלמה, תוך הסתמכות על אינטראקציות דיאלקטיות-אסוציאטיביות בין חבריה. במילים אחרות, על פי התפישה האנליטית, הסביבה צריכה להיות רגישה לאינדיבידואל – ואילו בתפישה ההוליסטית, האינדיבידואל צריך להיות רגיש לסביבה.

דרכי הפעולה והמטרות של שתי תפישות אלה שונות גם הן. על פי התפישה האנליטית, הידע מתפתח מתוך דיון ושיח על נקודות מחלוקת, סתירות ורעיונות מתחרים, כדי להחליט איזה רעיון, הסבר או תאוריה הם נכונים יותר. אם ישנן שתי תאוריות המסבירות את אותה תופעה בדרכים שונות, בעלי התפישה האנליטית ידונו, יוכיחו ויצדיקו את עמדותיהם עד שיגיעו להחלטה איזו תאוריה מתאימה יותר, תוך פסילת התאוריה המתחרה. בעלי התפישה ההוליסטית, לעומת זאת, יעשו ככל יכולתם כדי להימנע מקונפליקט או ויכוח. מבחינתם השמירה על הלכידות החברתית חשובה יותר, ויש לשאוף למצוא את עמק השווה בין שתי תאוריות, תוך הבנה שייתכן ששתיהן נכונות בהקשרים שונים. גישה זו נתפשת כפייסנית יותר, ומתחשבת בערך השמירה על מרקם היחסים העדין בין האנשים בחברה, בניגוד לתפישה האנליטית הנתפשת כדטרמיניסטית וקרה יותר.

האם שמעתם על ויכוח בין מטפל באבני-קריסטל לבין מטפל בגלי-תטא על יעילות הטיפולים שלהם? קרוב לוודאי שלא. ברוב המקרים הם יסכימו שכל אחת משיטות הטיפול מתאימה לאנשים שונים או למצבים שונים

ניתן להבדיל כך בין תאוריות מדעיות לתאוריות פסבדו-מדעיות, כמו הומאופתיה, אסטרולוגיה או שיטות ריפוי אלטרנטיביות. במדע, המייצג את התפישה האנליטית, מתקיים ללא הרף דיון נוקב בין מדענים בעלי תאוריות שונות, בניסיון להגיע להסכמה על התאוריה הנכונה והמדויקת ביותר. כמעט כל הזוכים בפרסי נובל בתחומים מדעיים מספרים על המאבקים הרבים שהיו להם בתחילת דרכם, כאשר הם גילו תגלית חדשה ומהפכנית העומדת בסתירה לתאוריות המדעיות המקובלות באותה תקופה. לעומת זאת, בתחומים פסבדו-מדעיים, המייצגים את התפישה ההוליסטית, כמעט לא ניתן למצוא התנצחויות ודיונים בין מחזיקי הגישות השונות. האם שמעתם על ויכוח בין מטפל באבני-קריסטל לבין מטפל בגלי-תטא על יעילות הטיפולים שלהם? קרוב לוודאי שלא. ברוב המקרים הם יסכימו שכל אחת משיטות הטיפול מתאימה לאנשים שונים או למצבים שונים.

דובדבן, פריחה, יפן

פריחת הדובדבן בנהר Meguro ביפן. תצלום: סורה סגאנו.

ההבדלים בין שתי התפישות מסבירים גם הרבה תופעות שבהן אנו נתקלים בחיי היומיום. צורת השלטון מבטאת במקרים רבים את התפישה החברתית-תרבותית הרווחת במדינה. לדוגמה, בארה"ב מייחסים חשיבות עליונה לדמוקרטיה, לקפיטליזם ולחופש הפרט, היכולים לבוא לידי ביטוי גם בהיבטים שליליים כמו תרבות הצריכה הבזבזנית, פערים כלכליים וחברתיים קיצוניים, והחופש לרכוש כלי נשק. לעומת זאת, בסין ניתן למצוא סוציאליזם קולקטיבי, שבא במקרים רבים על חשבון זכויות הפרט ומוביל לחיים בחשש מתמיד מעינו הפקוחה של השלטון. במדינות מערביות ניתן דגש רב לרווחתו של האדם הפרטי, לעומת מדינות במזרח הרחוק שבהן יש דגש על פעילויות שיתופיות.

כל אחת מתפישות אלה אינה חפה מהטיות קוגניטיביות, העלולות להשפיע על אופי קבלת ההחלטות ויכולת החשיבה הביקורתית. בתפישה האנליטית, אנשים נוטים לפעול לפי ״טעות הייחוס הבסיסית״, הנקראת גם ״הטיית ההתאמה״. לפי הטיה זו, אנשים מייחסים תכונות אופי או ערכים מוסריים לאנשים על פי התנהגותם, בלי להתייחס להשפעה סביבתית ולהקשר שבו האירוע התרחש. לדוגמה, כאשר מכונית עוקפת אותנו בפראות על הכביש, נחשוב מיד שמדובר בנהג אנוכי, עצבני, או טיפש, תוך התעלמות מנסיבות האירוע – יכול להיות שהאדם ממהר להגיע לבית חולים, או שעובר עליו יום קשה, או שפשוט דעתו הוסחה לרגע אחד מהנהיגה. לעומת זאת, אנשים בעלי תפישה הוליסטית נוטים להפגין את ״הטיית המבט לאחור״, כלומר לחשוב שהם ידעו מלכתחילה את התוצאה של האירועים שהתרחשו, מבלי להיות מודעים לכך שזו רק מסקנה בדיעבד, לאחר שהאירועים כבר התרחשו.

יש להבדלים בין התפישה האנליטית לתפישה ההוליסטית חשיבות רבה לגבי הדרך שבה אנו לומדים ומלמדים. כולנו נמצאים על הרצף שבין התפישות הללו, ומיקומנו משתנה בהתאם לסיטואציה ולהקשר, לזמן ולמקום

בתור חוקר בתחום החינוך המדעי, אני מאמין שיש להבדלים אלה בין התפישה האנליטית לתפישה ההוליסטית חשיבות רבה לגבי הדרך שבה אנו לומדים ומלמדים. כולנו נמצאים על הרצף שבין התפישות הללו, ומיקומנו משתנה בהתאם לסיטואציה ולהקשר, לזמן ולמקום. עלינו להיות מודעים להבדלים אלה ולהתאים את אופי ההוראה ומטרות הלמידה לסביבה שבה אנו פועלים. תלמידים בבתי ספר מערביים עלולים להרגיש צורך לקבל את התשובה הנכונה לכל בעיה, לעיתים תוך התעלמות מההקשר הסביבתי היכול להסביר את קיומן של שתי תשובות נכונות. תלמידים בבתי ספר במזרח הרחוק, לעומת זאת, עלולים לחוש אי נוחות בסיטואציות שבהן מוצגות להן תאוריות מנוגדות, ועלולה להיות להם נטייה להימנע מהטלת ספק ושאלת שאלות, כדי להימנע מהפרעה לסדר החברתי. גם כשאנו מכשירים את המורים להוראה בבתי הספר, או כשאנו מפתחים חומרי לימוד וסביבות למידה, עלינו לקחת בחשבון את ההבדלים בין התפישה האנליטית לזו ההוליסטית. על המורים להיות רגישים ופתוחים לשתי התפישות ולדעת כיצד לנצל את יתרונותיהן ולהתמודד עם חסרונותיהן. מערכת החינוך צריכה להיות גמישה מספיק על מנת לאפשר לתלמידים בעלי נטייה לכאן או לכאן להתפתח ולהתקדם בדרכם ובקצב האישי שלהם. אין זו משימה פשוטה, אך הצעד הראשון הוא פיתוח המודעות להבדלים בין שתי התפישות וביכולת לזהות ולהגיב להן בזמן ובמקום המתאימים.

תום ביאליק הוא חוקר בתחום החינוך המדעי באוניברסיטה החופשית של ברלין, ובוגר המחלקה להוראת מדעים במכון ויצמן למדע. הוא מתמחה בשילוב כלים דיגיטליים לקידום חשיבה מערכתית, ביקורתית וחישובית של תלמידים. האתר הפרטי שלו זמין כאן.

תמונה ראשית: שתי עונות שנה בעת ובעונה אחת. תצלום: מריו דובלמן, unsplash.com

Photo by Mario Dobelmann on Unsplash

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי תום ביאליק.


תגובות פייסבוק

3 תגובות על ממזרח היער וממערב העצים

01
רינת קליא-רך

ההנגדה בין חשיבה אנליטית לחשיבה הוליסטית היא הנגדה מצוצה מהאצבע. מהיכן היא לקוחה בדיוק? המאמר מציג רקונסטרוקציה של רעיונות שלא התפתחו במקביל, בהשלמה או בהמשכיות האחד עם האחר. חשיבה מערכתית (הוליסטית) נפוצה במדע, בעיקר במדעי החיים ובמדעי כדור הארץ. יש בלבול במאמר בין חשיבה אנליטית לחשיבה רדוקציוניסטית. אין המדובר הוא באותו הדבר. חשיבה אנליטית היא חשיבה שמנסה להגיע ולגעת בעצם העניין, לרוב אך לא תמיד ע''י הסקת מסקנות סיבתית. חשיבה אנליטית חותרת לענות על השאלות, מי, מתי, איך, למה, כמה, איפה. חשיבה רדוקציוניסטית היא אכן מה שהמאמר מתייחס אליו בטעות כאל חשיבה אנליטית, כלומר פירוק השלם לגורמיו.

    02
    תום

    רינת שלום,
    תודה על תגובתך. הטקסט התפרסם בטעות ללא הקישורים למאמרים מדעיים בהם השתמשתי- אני מקווה שזה יתוקן בקרוב. לדוגמא, סיכום טוב אפשר למצוא בספר-
    Nisbett, R. E., Peng, K., Choi, I., & Norenzayan, A. (2001). Culture and systems of thought: Holistic versus analytic cognition. Psychological Review, 108(2), 291–310
    אני מסכים איתך שיש חשיבה הוליסטית ומערכתית במדעי הסביבה ובחלק ממדעי החיים- לכן ציינתי שהכל נמצא היכנשהו על הרצף בין אנליטי להוליסטי. רוב המדע, ובעיקר המדע הנלמד בבתי הספר, נתפס כתהליך בחינת השערות של קשר בין משתנים בודדים, מה שמתאים בעיקר לחשיבה האנליטית.
    חשיבה רדוקציוניסטית אכן קשורה לחשיבה אנליטית ומקבילה לה בהרבה בחינות, אך אין זה סותר את השימוש במונח חשיבה אנליטית. כמובן שלכל אחד יש את ההגדרות שלו והמונחים בהם הוא משתמש- כדאי להקשיב, ללמוד ולהבין את התפישות השונות ולא לבוא ממקום של פסילה וביטול.