ממלכה עירומה

הממלכה אינה רק המלך, והעיסוק בבגדי המלך הוא הסחת דעת ועידוד של תרבות העדר. מדרש על אגדה שלא נס ליחה.
X זמן קריאה משוער: 7 דקות

"המלך עירום!", צועק הילד למראה המלך הצועד בכיכר העיר כשהוא נטול מלבושיו. רגע קל לאחר מכן מתעשתים כל אנשי הממלכה ומצטרפים למקהלה הקוראת "המלך עירום". חיש-קל המלך המופתע מתעשת, קולט את מצבו המביך ונעלם במהירות מהבמה. כך מעביר הסיפור מסר חינוכי חשוב, בדמות מלך טיפש המאמין לצמד חייטים שרלטנים התופרים עבורו בגדים מבד מיוחד שרק אדם חכם כמותו יכול לראות. בזהירות ובבטחה מצטרפים לראיית הבגדים "המיוחדים" יועצי המלך ואנשי הממלכה. כל זה מתרחש כאמור עד לצעקתו של הילד, המביאה באופן דרמטי להתפוגגות השקר ולהיעלמו. הסופר הדני הנס כריסטיאן אנדרסן ביקש בסיפור מפורסם זה להראות את הסכנה הטמונה בלחץ חברתי ובנורמות חברתיות.

בחיים האמתיים, זה המבקש להתריע כי "המלך עירום" מקבל סטירת לחי מצלצלת, וננזף על טיפשותו המוחלטת וחוסר הבנתו בבגדים

אבל האופן שבו מסתיים סיפור הילדים הפופולארי אינו משקף את המציאות. לו היה האירוע מתרחש היום, הילד לא יכול היה לגרום להמון לשנות את דעתו. בחיים האמתיים, זה המבקש להתריע כי "המלך עירום" מקבל סטירת לחי מצלצלת, וננזף על טיפשותו המוחלטת וחוסר הבנתו בבגדים. "כשתגדל תבין" יאמר אחד, "חסר חינוך" יוסיף שני, "בושה להורים" יאמר שלישי ורביעי יאמר בבוז "פרי באושים של אידיאולוגיה אנטי-ממלכתית". יהיה מי שיזדעק ויקרא להשלכת ה"בוגד" לכלא. הילד יאחז בלחיו הכואבת ויבקש להיבלע במהירות בתוך ההמון הזועם. בינתיים, ההמון המריע למלך יגביר את קריאות העידוד "יחי המלך ובגדיו המופלאים". כך לצערנו מתנהל הסיפור האמיתי. שקר אינו נעלם במהירות וקונפורמיות אינה מתפוגגת בקלות.

באגדה של אנדרסן יש מלך טיפש וזוג חייטים נוכלים. אכן, ישנם מצבים שבהם מלך לוקח לו יועץ שרלטן, שמפיל אותו ואת הממלכה בפח השקר. האם זה מסיר מאחריותו של המלך? ממש לא, רק מקל קצת. אחריותו של המלך כלפי המונהגים מתבטאת גם בבחירת האנשים האמינים ביותר לתפקידי מפתח בממלכתו. הבעיה היא שבחלק גדול מהמקרים במציאות חיינו המלך הוא הנוכל והנתינים הם הטיפשים.

בגדי המלך החדשים מסמלים את האפשרויות הבלתי מוגבלות לרמות את הממלכה. "מי שמסוגל לראות את הבגדים הוא חכם" – זו סיסמה מתוחכמת שלוכדת אותנו רגשית. זו יצירת דיכוטומיה טוטאלית בין החכם לטיפש, בין האמת לשקר ובין הישרים למנוולים. אין גוונים בסיפור, רק שחור ולבן – אמת מוחלטת או שקר מוחלט. מי מאתנו אינו רוצה להיות חכם או לפחות להיחשב כזה? מפה ההתדרדרות לחלוקה טוטאלית בין אנשים ערכיים אל מול בוגדים מתרחשת בקלות מטרידה.

הנרי השמיני, שריון

איפה המלך? חליפת השריון של הנרי השמיני (1544), מוזיאון המטרופוליטן, ניו יורק. תצלום: ויקיפדיה

חלוקת הממלכה בין חכמים לטיפשים מעלה מיד את ערכו של היחיד המצטרף לקבוצת החכמים בעיני עצמו.  דימויו העצמי יתפח עוד ככל שיפחית בערכם של הטיפשים ויתרגם את העמדה הזו לאמירה ולעשייה הפוגעות בקבוצה האחרת. זלזול בערכם של חברי הקבוצה האחרת תעלה את ערכה של קבוצתי שלי, ובד בבד את ערכי כחבר בקבוצה.

הסיסמה "מי שחכם מסוגל לראות את הבגדים" מפשטת מציאות המורכבת. בסיפורו של אנדרסן החוכמה הוצבה במרכז. בכל קמפיין מנהיגותי-מניפולטיבי ישנו בדרך כלל רק נושא מרכזי אחד. כל מלך מתמקד בנושא שהוא מרגיש שיוכל לתפעל וליצור סביבו משבר. נושא שניתן בקלות להפוך אותו לנושא הכי חשוב בממלכה, באופן המדגיש את יתרונותיו של המנהיג. למלך יש כוח רב בכל הנוגע להעלאת נושאים לסדר היום הציבורי, שכן הוא מחזיק במושכות השלטון ויכול לתפעל את המונהגים בקלות.

המשבר שיוצר המלך זורע את זרעי הכאוס, באופן שמפחית את הצורך במידע מורכב לטובת סיסמאות קליטות. ככל שהמצב יותר מורכב – כך הנתינים רוצים תשובות פשוטות יותר. הם רוצים שהמנהיג יפשט עבורם את המציאות המורכבת וייתן להם פתרונות פשוטים. מה אנחנו יודעים על הממלכה בסיפור בגדי המלך החדשים? מה היה מצבה הכלכלי? מה כלל הביטוח הרפואי של נתיניה? איך התנהלה התחבורה בממלכה? איננו יודעים דבר. אנחנו רק יודעים שהמלך הפך את בגדיו לנושא המרכזי. ממלכה שלמה התעסקה בסוגיית בגדי המלך החדשים, וכל כישלונותיו היו כלא היו. המלך שלנו לא בהכרח נולד שקרן, אולי אפילו להפך. ייתכן שבצעירותו היה לוחם צדק, אבל איכשהו חלחל השקר למהותו של המלך והפך אותו לשקרן ממש. זה אולי אפילו לא התחיל כשקר, אולי כשקר לבן, שאט אט לשקר אפרפר, אפור ואז לשקר מוחלט. זה היה תהליך איטי והדרגתי, שלא ברור בכלל מתי חצה את הגבול. לאט ובזהירות למד המלך לחיות בצלו ההולך וגדל של השקר, בלי לשים לב שהוא השתלט עליו לחלוטין.

המשיכה הקיצונית של המלך לבגדים חדשים ומפוארים מסמלת את החולשה האנושית בכללותה. לכל אדם יש חולשה אחת לפחות שעליו לרסנה. ריסון הדחפים הבסיסיים ועידונם הוא אחד מאתגרי חיינו

המשיכה הקיצונית של המלך לבגדים חדשים ומפוארים מסמלת את החולשה האנושית בכללותה. לכל אדם יש חולשה אחת לפחות שעליו לרסנה. ריסון הדחפים הבסיסיים ועידונם הוא אחד מאתגרי חיינו. הוא הופך אותנו לבוגרים מנטלית, כשאנו מגלים יכולת לבחור במטרות חיים גבוהות הדורשות דחיית סיפוקים. לצערנו, המלך שלנו לא הצליח לרסן את דחפיו. כשהיה נסיך צעיר הוא הצליח להסתיר את חולשתו, אבל הקלות שבלקיחה מקופת הממלכה לסיפוק צרכיו כמלך הייתה מפתה מדיי וכך התעצמה תאוותו עשרת מונים. כישרונותיו הרבים של המלך נעלמו מול אותה תאווה שאינה יודעת שובע. היכולות והכישורים של המלך, שהפכו לשם דבר, תועלו במהרה לטובת מאמצי התירוץ וההגנה על דחפיו הבלתי נשלטים.

למה לא התעוררו אנשי הממלכה למראה מערומי המלך?

הודאה בשקר היא פגיעה בדימוי העצמי של כל נתין בממלכה. ההודאה "טעיתי" היא פגיעה באגו. קשה להודות בטעות, בעיקר אם זו נמשכה ימים, חודשים ושנים. הדימוי העצמי שלנו אינו מניח לנו להודות, למשל, בחלקנו שלנו בשחיתות של המלך, ובהנאה העקיפה שלנו מהשקר שעליו מבוססת הממלכה. גם זה לא קרה בבת אחת, אלא בהדרגה. וכשאנו שומעים את הקריאה "המלך עירום", אנו רואים בעיני רוחנו את הדין והחשבון שאיננו מוכנים לתת. לכן על המלך המפיץ שקרים לדאוג לפירמידה של אנשים הנהנים מהשחיתות, אנשים שיש להם מה להפסיד ולא ירצו לוותר עליו, על התרנגולת שמטילה ביצי זהב.

שחמט, חייל

לפעמים לא המלך קובע. תצלום: רנדי פאת'

בנוסף קיים גם הפחד מענישה. ישנה ענישה שבה אתם מוזהרים מפני הרחקה מהקבוצה, אולי אף בתוספת טקסי השפלה ולעיתים גם סנקציות כלכליות. הפחד ימנע מכם להגיד את אשר על ליבכם. מסיבה זו על המלך מפיץ השקר ויועציו להכפיש ולהעניש קשות את הילד – למען יראו וייראו ובכדי למנוע קריאת על המלך ויועציו בעתיד.

האגדה מתרחשת בממלכה, אבל במציאות, התרחשויות כאלה אפשריות בכל מקום. קונפורמיות, או "אפקט העדר", מתרחשים כאשר קבוצה של אנשים מיישרת קו עם עמדה הנראית להם כעמדת הרוב. היחידים בקבוצה משעבדים את חשיבתם ועמדתם האישית למען עמדתה האחידה של הקבוצה, והתוצאה היא לעתים קרובות שחיתות והסתאבות. קונפורמיות מתרחשת בקלות בקבוצות קטנות ובארגונים גדולים, בתאגידים ובממלכות. מרתק לגלות שלעיתים יחידים יוצאים נגד קונפורמיות של קבוצה דומיננטית ומגבשים בתגובה קבוצה אלטרנטיבית – שגם בה, בתוך פרק זמן קצר, מתפתחים תהליכי קונפורמיות.

ומה ימנע את הקונפורמיות?

התמדת הנונקונפורמיסטים והסיכון האישי שהם נוטלים נמצאו לאורך ההיסטוריה כגורמים המעוררים לאט-לאט סימני שאלה ובקיעים בעמדת הרוב

ראשית יש לעודד אינדיבידואליות בכל הרמות – האישית, הארגונית או ברמת המדינה. מי שאינו זקוק למחיאות הכפיים מן הסביבה, והוא בעל מצפן ערכי פנימי וחשיבה ביקורתית הוא האדם שיעצור את הסחף. אנחנו זקוקים לחברה של אנשים המעיזים להביע את דעתם ולקרוא "המלך עירום" כשזה המצב. כשמדובר בהגנה מפני קונפורמיות לא די בחינוך לאינדיבידואליות, ויש ליצור חברה שמעודדת דיונים בנושאי ליבה. קונפליקט עניני מונע מנבג הקונפורמיות לפרוח. חברה המעודדת שיח ופתיחות תאפשר בחינה של עמדות ותמנע מניפולציות על הציבור. מעבר לזה חשוב לזכור כי מנהיגים הם בני אדם בשר ודם ואינם כל יכולים. עלינו לבחור במנהלים ומנהיגים הפתוחים לביקורת. באירגונים ובמדינה יש ליצור ולהגן על מנגנונים אתיים ומשפטיים המווסתים ומאזנים את כוחם של מנהיגים. למנגנונים כאלו יהיה את הכוח לקרוא למנהיגים לסדר ואף להדיחם כשזה מתבקש.

אך בסופו של דבר הכול תלוי בעקביות ובאומץ ליבם של היחידים המוכנים להסתכן אישית. עובד המתריע על נוהל עבודה פסול המסכן חיי אדם או אזרחים המצביעים על שחיתות שלטונית. נקיטת עמדה נגד הקונפורמיות מעוררת תמיהה ולעיתים תוקפנות. אסור ל"נער" לצעוק "אתם טיפשים, המלך עירום" משום שפגיעה ישירה בדימוי העצמי של הקהל רק יחזק את קשר הקונפורמיות. על הנונקונפורמיסטים לתת אשראי למונהגים על טעותם ולומר שאף הם רק אתמול האמינו כמותם בשקר או כמעט נפלו לתוכו. עליהם לחשוף את המניפולציות שבהם משתמשים המנהיגים ולהדגיש את הערכים המרכזיים המשותפים להם ולקהל היעד, אלה שהם מעל ומעבר למנהיגים ומהווים את התשתית הערכית קיומית של הקבוצה. התמדת הנונקונפורמיסטים והסיכון האישי שהם נוטלים נמצאו לאורך ההיסטוריה כגורמים המעוררים לאט-לאט סימני שאלה ובקיעים בעמדת הרוב. כך יחלו האמיצים יותר מקבוצת הרוב להצטרף, ואולי בסופו של דבר תיפול חומת הקונפורמיות והמלך העירום יחד איתה.

 

[ support]

המחבר מודה לעדי באריל, סיוון בן חורין, יורם מלצר ומתן פוזננסקי על הערותיהם המועילות

תצלום ראשי: קולב. תצלום: ייבגן רומננקו, אימג'בנק / גטי ישראל

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

7 תגובות על ממלכה עירומה

04
קובי נ

לרגל שנת העשרים ללכתו של האקליפטוס הענק:

המלך העירום רוכב שנית בלחץ ההמון.
המלך העירום רוכב שנית בלחץ ההמון.
מבליט את הכתף הימנית
מוציא את הלשון.

כורסה שלי נפתחת לאחור אל מול פני המרקע.
כורסה שלי נפתחת לאחור אל מול פני המרקע.
היה לי יום אפור אם לא שחור
אני מול המרקע.

מה יהיה עם ההיומן רייס...

05
מייק אלדר

את "אגדה על מל עירום" כתבתי לפני שנים. אין מדובר בה על ראש ממשלה, אלא על מחדל וטיוח ארוך שנים.

אגדה על מלך עירום

אגדת אנדרסן, נכתבה אך אתמול
על מלך עירום, שטען שהוא "כל יכול";
המלך לבוש, יילל הסריס
את שלו לא תראו, מקנה ועד חריץ;
הוא לבוש - בפקודה! שלטון שאג בקול
את מבושיו לא תראו, הוא מכוסה מכל וכל;
ונער חייך, כי ראייתו חדה
ועיניו ומוחו, לא צייתו לפקודה;
וגם חוש ריחו, סירב לקבל
שניחוח חריץ, הוא בושם שאנל;
הוא ידע את האמת, לפניו מלך הערמה
שתחת מדיו, מסתתר אדם מפוחד, איש מזימה;
אתה עירום - צעק בלי חשש, הקנה שלך מדולדל
ובאור השמש היוקדת, אחשוף את המחדל!
שנים חלפו, ומסך הכזב נקרע
אך הציבור, לא ראה, לא דיבר ולא שמע....