אבות ובנים, אימהות ובנות, אחים ואחיות - כל אלו הם מושגי יסוד עבורנו. אבל האם יתכן שהם יצרו כמה מהעיוותים הקשים ביותר בתולדות האדם והמחשבה?
X זמן קריאה משוער: 7 דקות
בשנת 1787 עיצבה האגודה לביטול הסחר בעבדים מדליון מקרמיקה. על המדליון נראה אדם שחור, נתון בשלשלות וכורע על ברכו, תחת המלים: "האם אינני אדם ואח?" המדליון נענד על סיכות, תליונים וסיכות לשיער, והעתקים שלו עיטרו חפצי חן גדולים יותר. והטענה בדבר אחווה לא הייתה מליצה רטורית בלבד.
קרבת משפחה משותפת, או מוצא משותף, הוא התשתית למושג האחווה. אך בשעתו, התאוריה בדבר מוצא אנושי מרובה – פוליגנזה – קנתה לה מקום. אכן, הרעיון לפיו מוצאם של בני-האדם הוא בזוגות מקוריים נפרדים, במקומות שונים על פני כדור הארץ, הייתה עתידה להפוך לתאוריה המדעית השלטת במחצית הראשונה של המאה ה-19, ולשמור על מקומה עד לעליית תורת האבולוציה בהמשך המאה. המדליון, לעומת זאת, הביע עמדה התומכת במורשת אנושית משותפת. הן המצדדים בפוליגנזה והן המצדדים במונוגנזה (מוצא ממקור אחד) תרמו לקבלה הגוברת של תאוריות אירופיות בנוגע לגזע, אשר סיווגו את בני האדם לקבוצות מורשת נפרדות. יתרה מכך, במובן רחב יותר, שתי הגישות נטלו חלק בדרך חשיבה חדשה בכל הנוגע למיון ולסיווג: כלומר, הן עשו שימוש במושגים גנאלוגיים כדי לארגן ידע וליצור קטגוריות. מנין באה השיטה הגנאלוגית הזאת?
תורת הגזע בהחלט לא הייתה התחום החדש שהיה תלוי במבנה גנאלוגי. השיטה הגנאלוגית – שבשעתו כונתה "השיטה ההשוואתית" – עלתה מתוך משמעות חדשה שיוחסה להיסטוריה בסוף המאה ה-18. אם ניקח כדוגמה את עולם היצורים החיים, הרי ששיטת הסיווג והמיון של הבוטניקאי השבדי קרל לינאוס מאמצע המאה ה-18 השתמשה בדמיון בתכונות באנטומיה ובפיזיולוגיה כדי לקבץ אורגניזמים לקטגוריות מובחנות שהוא עיצב, מהמין ועד לממלכה. השיטה עשתה סדר בריבוי הכאוטי של האורגניזמים, אך האובייקטים שלה נתפשו כסטטיים. בעוד שההנחה הייתה שהגבולות מסביב למינים ניתנו על ידי האל ולכן הם קיימים בטבע, רמות הסיווג הגבוהות יותר נתפשו כעניין של נוחות של האדם. אף שהוא נסמך על מערכת השמות והסיווגים של לינאוס, צ'רלס דרווין הפך את הנחותיה על פיהן. הוא קבע שהגבולות סביב מינים הם עניין של מוסכמה ונוחות של האדם, בעוד שקווי הדמיון שעל פיהם אפשר לקבץ יחד את המינים נוכחים בטבע, ונובעים מהיסטוריית התרבות של תורשה מאב משותף. המחשבה הזאת הייתה ההשראה לאיור המפורסם משנת 1837 שבו נראה עץ אבולוציוני שענפיו מתפצלים, עם הכיתוב החידתי "אני חושב".
בלשנים, היסטוריונים של הדתות, בעלי תאוריות גזע ובסופו של דבר ביולוגים, היו עתידים לפתח את המבנה שבו יש פיצול הנובע מיחס של ירושה כדי לתאר את התפתחות הגיוון בקרב מושאי מחקרם
באורח מפתיע למדי, התחומים שהיו הראשונים לפתח את החשיבה על יחסים גנאלוגיים במושגים של עצים לא היו קשורים כלל ליצורים חיים, אלא לחקר הלשונות וכתבי היד. במאה ה-17 הוגים החלו לכתוב על לשונות "אם" ולשונות "בת" שהתפתחו מהן, אם כי ללא מושג ברור כיצד להבחין בין יחס של הורשה ובין שאילות בתחום אוצר המלים. במאה ה-18, מלומדים בתחום הלימודים הקלאסיים ובתחום המקרא הוסיפו שיטתיות לתהליכים הללו, כשהם שחזרו ברוב מאמץ וקפידה את קורותיהם של כתבי-יד שהועתקו ביד, בתקווה לשחזר את המקורות המדויקים שלהם. כל אימת שמעתיק הכניס טעות, הטעות שולבה לאחר מכן בכל ההעתקים שנעשו ממנו – הבנות והנכדות של כתב היד שבו הוכנסה לראשונה הטעות – מה שסיפק סימן שאפשר למלומדים לארגן את כתבי היד לענפים בשושלות. כל טעות העתקה חדשה יצרה פיצול בשושלת של אותו עץ משפחה. בלשנים, היסטוריונים של הדתות, בעלי תאוריות גזע ובסופו של דבר ביולוגים, היו עתידים להתאים את המבנה הזה, שבו יש פיצול הנובע מיחס של ירושה כדי לתאר את התפתחות הגיוון בקרב מושאי מחקרם.
לחוקרים של כתבי יד היה יתרון על פני מי שפעלו בתחומים גנאלוגיים אחרים, כיוון שכתב-יד הוא ישות מובחנת עם גבולות ברורים, מה שאי-אפשר לומר על לשונות, על מינים, על גזעים או על דתות. ועם זאת, רק כשהשיטה הגנאלוגית הפכה לכלי המארגן של הישויות המורכבות יותר הללו, התגלה כוחו של העיקרון המארגן הזה, בין אם הוא נכון ובין אם הוא שגוי. על ידי הפיכת העולם הביולוגי והתרבותי למשפחות, השיטה הגנאלוגית עטתה רגש על הידע והפכה את המחקר, ברחבי המדעים השונים, מדעי החברה ומדעי הרוח, לפוליטיקה של זהויות. בסופו של דבר, כשהגנאלוגיה הוחלה על יצורים חיים ועל תופעות תרבותיות, היא הפכה לאישית. אתם עצמכם – כך נאמר – שייכים למשפחה של שפות, לגזע, לדת, לאומה, למין ביולוגי. ואחרים ברחבי העולם השתייכו לאותה משפחה כמוכם, או לא. לכן, המערכות לעולם לא היו ניטרליות. ובדיוק חוסר הניטרליות הזה גרם למערכות הללו להיות מוצלחות ביותר בכל הקשור לקידום אידאולוגיות חדשות של זהות אישית, של שייכות קבוצתית, של היררכיות חברתיות, ובמתן דחיפה גדלה לסמכות של המדע.
בעוד שמוצא והורשה היו עמוד השדרה של המערכות הגנאלוגיות, הקשר הצדדי – קשר האחווה של אחים ואחיות – הוא המצביע על מי מהחברים בני התקופה שייכים לאותה משפחה קרובה. למעשה, הקשר בין אחים הוא ששלט בשפת השייכות וההשתייכות במערכות הידע, וזאת במידה גוברת מסוף המאה ה-18. המושג התפשט לכדי אחווה ברמה הלאומית, לשפות-אחיות, לאחווה בין גזעים ולבסוף לאחווה בין מינים.
אך במבט קרוב יותר, יסוד האחווה חושף אי-יציבות בשורשיה של המערכת הגנאלוגית. אם האל ברא לשונות ומינים, או יצר גזעים כאות קין, כפי שבני-האדם האמינו פעם, הרי שאמורים להיות סוגים טבעיים. במערכות העוברות שינוי על פני ההיסטוריה, לעומת זאת, הכול זורם ומשתנה והקווים בין הדברים נזילים ומקריים. אך כדי לבנות סיווג ומיון, יש צורך בדברים לסווג. הדרך היחידה להגדיר "דבר" כזה הוא להפריד אותו מ"דבר" אחר, הדומה לו וקשור אליו. ועושים זאת, מגלים בסופו של דבר שאין ביד דבר אחד, אלא קבוצה של דברים – קבוצה של אחים. לכן שום מערכת גנאלוגית אינה יכולה להתקיים ללא אחים, ויחד עם זאת הקִרבה בין האחים היא כוח מפר-סדר, המצביע על מידה של שרירותיות הקובעת את זהותו של כל פריט בודד, כיוון שתמיד היה אפשר לצייר את הקו במקום מעט שונה.
האירופים חילקו את העולם לגזעים גנאלוגיים, והגיעו למסקנה שהגזע שלהם עצמם הוא המותאם ביותר לשלטון עצמי ולאינטליגנציה4
הצלחתה של השיטה הגנאלוגית לא תאמה את עקרונות הדיוק, ואכן רבים מהמדעים הגנאלוגיים היו בעייתיים ביותר. האירופים חילקו את העולם לגזעים גנאלוגיים, והגיעו למסקנה שהגזע שלהם עצמם הוא המותאם ביותר לשלטון עצמי ולאינטליגנציה: בלשנים אירופים טענו שקבוצה השפות שלהם – שהם כינו בשם "השפות האריות" – הן הגמישות ביותר מבחינה אינטלקטואלית, וטענו ששפות אחרות אינן מאפשרות חשיבה יצירתית, פילוסופית או פוליטית בדרגה דומה. באורח דומה, בתחום הדת המשווה, מלומדים אירופים בני המאה ה-19 השקיעו אנרגיה רבה בניסיון לקבוע קשר גנאלוגי בין הנצרות ובין המיתולוגיות של דוברי הלשונות ההודו-אירופיות. כך שתהיה אפשרות להחליף את הרעיון לפיו הנצרות היא בת או אחות של היהדות. במלים אחרות, המחקר הגנאלוגי לא יצר דווקא מערכת של זהות וקשר משפחתי אירופיים, אלא להפך: רעיונות אירופיים בדבר קרבה רצויה וקשר משפחתי רצוי יצרו הן את התחומים הגנאלוגיים והן את הגנאולוגיות שאותם תחומים פיתחו.
העץ אינו נתפש עוד כמבנה מתאים בתחומים שבהם הוא היה פרודוקטיבי ביותר, כמו באבולוציה, בבלשנות ובאנתרופולוגיה. בעיה אחת עם עצים היא שהם מקבלים רק ריבוי והתפשטות (ענפים בעץ מתפצלים, אך אינם מתמזגים), בעוד שההיסטוריה של לשונות ומינים כוללת גם צורות של התמזגות – מהעברת גנים לטרלית ועד לסימביוזה תורשתית, מקריאוליזציה של לשונות ועד להשפעות של מגע בין לשונות הגובלות זו בזו. תורת הגזע עצמה עלתה מתוך חרדה שנוצרה עקב התערבבות מינית – שהפכה לתופעה נפוצה מאוד במציאות של משטר הניצול של עבדים ובמערכת הקולוניאלית בכלל. ההיסטוריה הדתית השלימה עם המרות דת מסיביות כמו ההמרה של אירופאים לנצרות. העץ האבולוציוני אמנם הוכיח את עצמו כפורה ביותר, והבלשנות הצליחה, בסוף המאה ה-20, להרחיק את עצמה מרוח הרפאים הארית שהיא שחררה אל העולם – אך רוח הרפאים הזאת קיימת גם כיום. היא התאחדה עם תורת הגזע שהיא הייתה בת-ברית שלה מאז ומעולם. תורת הגזע התגלתה כעיקשת באורח מבהיל, והיא ממשיכה להבנות את הקיום החברתי למרות היותה שקרית.
סיווג הוא עדיין עניין דרוש לצורך הבנת העולם. אך נצא נשכרים מכך שנכיר באקראיות של מערכות סיווג, בהיותן פרי של צורך נסיבתי, ונכיר בהיותן נזילות על פני הזמן ככל שאנחנו מתאימים אותן למצבים חדשים ולמטרות חדשות. הטלת תהליכי המחשבה שלנו על הטבע, ולאחר מכן האמונה בכך שמצאנו אותם שם, היא תמיד סכנה שמולידה עוול.
בעוד שלתומכים בביטול העבדות היו מטרות ראויות לכל שבח, החלת ההיגיון בדבר משפחות על קבוצות אנושיות, כדרך להכיר בחובה אתית, הוא עניין ששכרו יוצא בהפסדו בהכרח. הכוח הרטורי של מושג האחווה תלוי באמונה שמשפחות מתאפיינות בקרבה מיוחדת. לכן, בכוחה של הגנאלוגיה ליצור קרבה בין בני-אדם רק על חשבונם של בני-אדם אחרים.
סטפני אנגלשטיין (Stefani Engelstein) היא פרופסור לשפות גרמאניות ולספרות באוניברסיטת דיוק בצפון קרוליינה. ספרה האחרון הוא "Sibling Action: The Genealogical Structure of Modernity", משנת 2017
AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter
תורגם במיוחד לאלכסון על ידי אדם הררי
תמונה: מתוך "חלום יום ראשון בשדרת העצים המרכזית", ציור קיר של דייגו ריברה, תצלום: Tanke67, ויקיפדיה
תגובות פייסבוק
סיפורים מתחלפים
ענבר ליבנתהתחלה ב"אנשי הנייר", ספר מאת ___ - להשלים כי אני לא זוכרת,...
X 3 דקות
עשה ותשתנה
APS Observerשינוי בהתנהגות יכול להביא לשינוי באישיות. | האם אתם מרגישים שאתם רוצים להיות...
X 2 דקות
טהורים וקטלניים
מרטין קובאןהבודהה לימד לא להרוג. ובכל זאת, חסידיו הפרו לא פעם את הציווי...
X 17 דקות