מתחסנים ברצון

בניגוד לרעש העולה מהתקשורת ומהרשתות החברתיות, אנחנו נוטים להתחסן, ויש גם דרכים עדינות לעזור למתקשים בכך
X זמן קריאה משוער: 4 דקות

נוכח התפרצויות של שפעת ומחלות אחרות שאפשר למנוע אותן באמצעות חיסונים, הורים, מחנכים ואנשי מערכת הבריאות, וגם קובעי מדיניות ברחבי העולם רוצים לא פעם לדעת מהי הדרך הטובה לשכנע אנשים להתחסן. אלא שסקירה מקיפה של ממצאים מדעיים ממחקרים העוסקים בהתנהגות בהקשר של חיסון מגלה שההתערבויות היעילות ביותר מתמקדות באורח ישיר בעיצוב ההתנהגות של המטופלים ושל הורים לילדים, במקום בניסיונות לשנות את דעתם.

מתי הייתה הפעם האחרונה ששמעתם עובדה פעם אחת בלבד ובעקבות זאת החלטתם, למשל, להתחיל לעסוק בפעילות גופנית באורח סדיר, לרדת במשקל או להפסיק לעשן? כך קורה גם בכל הקשור לחיסונים

"מיתוס נפוץ הוא שקל לשכנע אנשים להתחסן", אומר החוקר נואל ט. ברואר (Brewer) מאוניברסיטת צפון קרוליינה, אחד ממחברי הדו"ח. "אבל מתי הייתה הפעם האחרונה ששמעתם עובדה פעם אחת בלבד ובעקבות זאת החלטתם, למשל, להתחיל לעסוק בפעילות גופנית באורח סדיר, לרדת במשקל או להפסיק לעשן? כך קורה גם בכל הקשור לחיסונים".

הממצאים, שהתפרסמו בכתב העת Psychological Science in the Public Interest, כתב עת של האיגוד למדע הפסיכולוגיה (APS), מראים שעל אף שקמפיינים לעידוד ההתחסנות מתמקדים על פי רוב בשינוי תפישותיהם וגישותיהם של אנשים ביחס לחיסונים, יש סימנים מעטים בלבד ליעילות הקמפיינים.

כדי להבין את הגורמים העומדים ביסוד ההתנהגות ביחס לחיסונים, ברואר ועמיתיו בחנו את הממצאים האחרונים במספר תחומים, ובהם מדע הפסיכולוגיה, בריאות הציבור, רפואה, סיעוד, סוציולוגיה וכלכלה התנהגותית. לדו"ח של צוות החוקרים מתלווה הסבר מאת ויקטור ג'יי. דזאו (Dzau), נשיא האקדמיה הלאומית האמריקנית לרפואה.

דזאו כותב כך: "כפי שברואר ועמיתיו מציינים, מדע הפסיכולוגיה מציע תובנות לסיבות להתנהגויות השונות של בני האדם בתחום הבריאות, ובכלל זאת גם שאלת החיסונים – ובפרסום הדו"ח הזה יש משום שרות לחברה בשילוב בין תאוריות פסיכולוגיות ושאלת החיסונים, באורח שיכול להועיל להתערבויות מעשיות במטרה להתמודד עם האתגרים בתחום החיסון".

אכן, אחד האתגרים הנוגעים לחיסון הוא העובדה שהנכונות להתחסן שונה ביחס לחיסונים שונים. חיסון בילדוּת זוכה לתמיכה משמעותית מצד הציבור, ורוב הפעוטות ברוב המדינות מקבלים את החיסונים המומלצים. לעומת זאת, מבוגרים רבים מוותרים על חיסונים, כמו למשל על החיסון העונתי נגד שפעת.

"חיסונים הם אחד ההישגים הגדולים בתחום בריאות הציבור במאה השנים האחרונות. יחד עם זאת, בחיסונים מסוימים, שיעור ההתחסנות נמוך מהרצוי, ואנשי מערכת הבריאות עומדים לא פעם  מול הורים וחולים שמהססים האם לקבל חיסונים", כך מסבירה גרטשן צ'פמן (Chapman), אחת השותפות למחקר. "האפשרות לזכות במלוא התועלת שבהתחסנות דורשת התנהגות מאפשרת, והתובנה המובילה לכך עולה מתוך המחקר הפסיכולוגי".

הנתונים הזמינים הטובים ביותר מורים על כך שאחוז האנשים שמסרבים באורח פעיל לכל החיסונים קטן ביותר, ושלא הסירוב להתחסן וגם לא העיכוב בקבלת חיסונים נמצאים במגמת עלייה. הממצאים הללו סותרים את הנרטיב הניזון מאמצעי התקשורת, אשר לפיו מספר גדל והולך של אנשים מסרבים להתחסן.

רוב האנשים מקבלים את רוב החיסונים על פי המלצות הרופאים. רבים אחרים מגלים יחס חיובי כלפי ההתחסנות אבל לא תמיד נענים להמלצה לקבל את מלוא החיסונים ובמועד

למעשה, רוב האנשים מקבלים את רוב החיסונים על פי המלצות הרופאים. רבים אחרים מגלים יחס חיובי כלפי ההתחסנות אבל לא תמיד נענים להמלצה לקבל את מלוא החיסונים ובמועד. החוקרים גילו שההתערבויות היעילות ביותר בתחום החיסונים נשענות על הכוונות החיוביות הללו, תוך שהן משתמשות באסטרטגיות התנהגותיות כדי:

  • לאפשר פעולה, על ידי תזכורות וצעדים מעודדים כלפי המטופלים
  • להקטין מחסומים, על ידי קביעת הוראות ותורים כברירות מחדל
  • לעצב התנהגות, על ידי פיתוח גורמים מעודדים, צעדי ענישה ודרישות ברורות

"המסר העיקרי שלנו לקובעי מדיניות ולאנשי מערכת הבריאות הוא שבאורח מפתיע, מיטב הראיות מורות על כך שהדרך הטובה ביותר לשפר את רמת ההתחסנות היא על ידי הסתמכות על מה שאנשים חושבים ומרגישים, אך בלי לנסות לשנות את דעתם או רגשותיהם", אומרת צ'פמן.

במקרים מסוימים, אנשים נתקלים במידע שקרי או מטעה בנוגע לחיסונים. המחקר מראה שהדרך הטובה ביותר לתקן את המידע השגוי הזה הוא לחזור בבהירות על העובדות, ולעשות זאת באורח התואם את האמונות האינטואיטיביות של האנשים.

המחקרים מראים שהנטייה לקבל חיסונים גבוהה, שהחשש להתחסן קיים ברחבי העולם, ושהגורמים שמניעים את הציבור להסכים להתחסן דומים בארצות שונות

המסקנות הללו נתמכות על ידי ראיות ממקורות רבים, אך החוקרים מציינים שחלק גדול מן המחקרים הזמינים בנושא ההתנהגות הנוגעת לחיסונים מוגבלים בכמות ובאיכות. נדירים המחקרים הבודקים את היחס לחיסונים ואת ההתנהגות כלפיהם על פני זמן, ומעטים המחקרים שבודקים מנגנונים ספציפיים או רכיבים מוגדרים המשפרים את יעילות ההתערבויות.

למרות המגבלות הללו, מחקרים על פני יבשות שונות מתלכדים והולכים לשורה של ממצאים משותפים. בדרך כלל, המחקרים הללו מראים שהנטייה לקבל חיסונים גבוהה, שהחשש להתחסן קיים ברחבי העולם, ושהגורמים שמניעים את הציבור להסכים להתחסן דומים בארצות שונות.

חיסונים הם סוגיה של בריאות הציבור. המחקר הפסיכולוגי מציע עדשה שמבעדה אפשר להבין את הגורמים המניעים בני-אדם להתחסן. ההתערבויות שיש להן סיכוי להשפיע ביעילות רבה הן אלו המבוססות על תאוריות פסיכולוגיות ועל ממצאים התנהגותיים.

המחקר השלם זמין לציבור כאן.

המאמר פורסם במקור ב-Association for Psychological Science. כל הזכויות שמורות לאלכסון.

תרגם במיוחד לאלכסון: אדם הררי

תמונה ראשית: מתחסנים: בזה אחר זה, בלי בעיה. תצלום: Westend61, אימג'בנק / גטי ישראל

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי APS Observer.


תגובות פייסבוק

2 תגובות על מתחסנים ברצון

02
יובב הופפנברג

שורש כל התופעות בעולם

קיימות מספר השערות בנוגע לוירוס הקורנה: שוק פירות הים בסין, עטלפים, או ניסוי שיצא מכלל שליטה.
מה יתחדש לנו במאה ה 21 ?
אכן, הוירוס אינו ניסוי שיצא מכלל שליטה. אך מקורו גם אינו בבעל חי כזה או אחר.
אלא בכוונות שלנו
הכוונות שלנו שיוצרים ביטוש עם אותם השורשים העליונים שלהם.
אנחנו מדברים על תוצאות בעולם הזה כביכול הם שורשים או מקורות למה שקורה.
אם ניתן לשים את האצבע על הפספוס הגדול, הרי שהוא כאן.
במציאת הסיבה לאותה התופעה, שהיא טמונה בטבע.
חוקי הטבע האבסולוטיים אל מול הטבע האגואיסטי של האדם.