מתי כבר תפשוט את הרגל?

משחק המונופול הומצא כדי להדגים את מוראות הקפיטליזם חסר הרסן ולעורר דיון בחלופות לטובת הכלל. המציאה אותו אישה דעתנית. מה קרה מאז?
X זמן קריאה משוער: 5 דקות

"קנו אדמה – הייצור שלה הופסק," התבדח מרק טוויין. זהו עיקרון מועיל מאוד במשחק מונופול, משחק הלוח הנמכר ביותר שלימד דורות של ילדים לרכוש נדל"ן, להעמיס עליו מלונות ולדרוש משחקנים אחרים דמי שכירות מופקעים תמורת הזכות לעצור שם במקרה.

בנוסף למחאה נגד הפוליטיקה המגדרית, מאגי החליטה להתעמת עם המערכת הקפיטליסטית של הבעלות על הרכוש – והפעם לא באמצעות תרגיל פרסומי אלא באמצעות משחק לוח

ממציאתו הלא מאוד מוכרת של המשחק, אליזבת מאגי (Magie) הייתה ללא ספק שולחת את עצמה ישירות אל בית הסוהר לו הייתה עדיין בחיים ומגלה איזו השפעה יש כיום לגרסה המעוותת של המשחק שלה. למה? כי הוא מעודד את השחקנים לסגוד לערכים הפוכים בדיוק מאלה שהיא התכוונה לקדם.

מאגי נולדה בשנת 1866 והתבטאה בחריפות נגד המוסכמות והפוליטיקה של תקופתה. היא נשארה רווקה עד שנות הארבעים לחייה, עצמאית וגאה, ואפילו הדגישה זאת באמצעות תרגיל פרסומי. היא רכשה מודעה בעיתון, שבה הציעה את עצמה כ"אישה צעירה, שפחה אמריקנית" למכירה למרבה במחיר. מטרתה, כך אמרה לקוראים הנדהמים, הייתה להדגיש את מעמדן הנחות של הנשים בחברה. "אנחנו לא מכונות", היא אמרה. "לבחורות יש שכל, תשוקות, תקוות ושאיפות".

בנוסף למחאה נגד הפוליטיקה המגדרית, מאגי החליטה להתעמת עם המערכת הקפיטליסטית של הבעלות על הרכוש – והפעם לא באמצעות תרגיל פרסומי אלא באמצעות משחק לוח. ההשראה נולדה מספר שאביה, הפוליטיקאי האנטי-מונופוליסטי ג'יימס מאגי, נתן לה. בין עמודי ספרו הקלאסי של הנרי ג'ורג' Progress and Poverty (משנת 1879), היא נתקלה בהצהרה שלו כי "זכותם של כל בני האדם להשתמש באופן שווה באדמה, ברורה כמו זכותם לנשום את האוויר – זו זכות הנובעת מעצם קיומם".

חלק גדול מערך הקרקע נובע לא ממה שנבנה על חלקת האדמה הספציפית, אלא ממתנות הטבע: מים או מינרלים שאולי טמונים בקרקע, או מן הערך שנוצר סביבה על ידי הקהילה כולה

במסעותיו ברחבי אמריקה בשנות השבעים של המאה ה-19, ג'ורג' היה עד לעוני הולך ומחריף למרות העושר הגדל בחברה, והיה משוכנע כי האשמה נעוצה ברובה בחוסר השוויון בבעלות על האדמה, הקושרת את שני הכוחות האלה – עוני וקדמה – זה לזה. אז במקום ללכת בעקבות טוויין ולעודד את חבריו האזרחים לרכוש אדמה, הוא קרא למדינה למסות אותה. מאילו טעמים? משום שחלק גדול מערך הקרקע נובע לא ממה שנבנה על חלקת האדמה הספציפית, אלא ממתנות הטבע: מים או מינרלים שאולי טמונים בקרקע, או מן הערך שנוצר סביבה על ידי הקהילה כולה: כבישים ומסילות רכבת סמוכים, כלכלה משגשגת ושכונות בטוחות, בתי ספר מקומיים טובים ובתי חולים משובחים. והוא טען כי המס שייגבה צריך להיות מושקע לתועלת הכלל.

מונופול, מס מותרות

מס מותרות במונופול. תצלום: פיליפ טיילור

נחושה להוכיח את יתרונות ההצעה של ג'ורג', מאגי המציאה את מה שהיא כינתה "משחק בעלי הבתים", ובשנת 1904 רשמה פטנט. המשחק נפרש סביב הלוח (בזמנו הדבר היה חידוש) והיה מורכב מרחובות ואתרים מיוחדים למכירה. אולם החידוש המרכזי במשחק שלה היה בשתי מערכות החוקים שהיא חיברה עבורו.

רשימת חוקי ה"שגשוג" קבעה כי כל שחקן מרוויח בכל פעם שמישהו מן השחקנים רוכש נכס חדש, והניצחון (של כולם!) במשחק מושג כששחקן שיצא לדרך עם הכי פחות כסף הצליח להכפיל את הסכום שברשותו

רשימת חוקי ה"שגשוג" קבעה כי כל שחקן מרוויח בכל פעם שמישהו מן השחקנים רוכש נכס חדש (חוק שנועד לשקף את המדיניות שהציע ג'ורג', לפיה נגבה מס על ערך הנכס), והניצחון (של כולם!) במשחק מושג כששחקן שיצא לדרך עם הכי פחות כסף הצליח להכפיל את הסכום שברשותו. רשימת החוקים שזכתה לכותרת "מונופוליסט", לעומת זאת, קבעה כי השחקנים מתקדמים על ידי רכישת נכסים וגביית דמי שכירות מכל מי שאתרע מזלם לעצור בחלקות שלהם – ומי שהצליח לגרום לכל האחרים לפשוט את הרגל הוא המנצח היחיד (נשמע מוכר?).

מטרת מערכת החוקים הכפולה, לדברי מאגי, הייתה לאפשר למשחקים לחוות "הדגמה מעשית של המערכת הנוכחית שבה ישנה תחרות על רכישת אדמות על כל השלכותיה" וכך להבין איך גישות אחרות לבעלות על רכוש עשויות להוביל לתוצאות שונות לגמרי מבחינה חברתית. "אפשר היה לקרוא למשחק 'משחק החיים'", ציינה מאגי, "משום שהוא מכיל את כל מרכיבי ההצלחה והכישלון המצויים בעולם האמיתי, ומטרת המשחק זהה למטרה שיש, כנראה, למרוץ האנושי, כלומר צבירת הון".

המשחק הפך עד מהרה ללהיט בקרב אינטלקטואלים שמאלנים, בקמפוסים אקדמיים ובכלל זה וורטון, הרוורד וקולמביה, וגם בקהילות הקווייקרים, שחלקם שינו את הכללים וציירו מחדש את הלוח כדי שיכלול שמות של רחובות מאטלנטיק סיטי. בין המשחקים בגרסה הקווייקרית היה גבר מובטל בשם צ'רלס דארו (Darrow), שמאוחר יותר מכר גרסה של המשחק לחברת האחים פארקר כאילו הוא המציא את המשחק.

ברגע שהתגלה מקורו האמיתי של המשחק, האחים פארקר קנו את הפטנט של מאגי, אבל אז הם החלו להפיץ את המשחק תחת השם "מונופול", וסיפקו לקהל הנלהב רק מערכת חוקים אחת: אלה המהללים את ניצחון היחיד על הכלל. גרוע מכך, כששיווקו את המשחק הם טענו כי ממציאו היה דארו, ואמרו שהוא הגה אותו בשנות השלושים, מכר להם אותו והפך למיליונר. זה היה סיפור סינדרלה בדוי, שנועד להציג את הערכים המשוקעים במשחק: רדפו אחר העושר ומחצו את יריביכם כדי לנצח.

אז בפעם הבאה שבה מישהו מזמין אתכם להצטרף למשחק מונופול, חשבו על זה. כשאתם עורמים את הקלפים בערמות ה"הפתעה" וה"פקודה", צרו ערמה שלישית עבור "מס קרקעות", שלה בעלי נכסים צריכים לתרום בכל פעם שהם גובים דמי שכירות משחקנים אחרים. מה אמור להיות גובה המס? ואיך יש לחלק את ההכנסות מן המס? שאלות כאלה יובילו, ללא ספק, לוויכוחים לוהטים סביב לוח המונופול – וזה הרי בדיוק מה שמאגי קיוותה שיקרה.

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

קייט רוורת' (Raworth) היא חוקרת אורחת בכירה במכון לשינוי סביבתי של אוניברסיטת אוקספורד, ועמיתה בכירה במכון להנהגת קיימות בקיימברידג'. ספרה Doughnut Economics: Seven Ways to Think Like a 21st-Century Economist ראה אור ב-2017.

AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: משחק המונופול. תצלום: מרק סטרוזייר

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי קייט רוורת', AEON.


תגובות פייסבוק