נקמתו של הפרוזן יוגורט

למה לא כדאי לשריין זמן לדייטים
X זמן קריאה משוער: 3 דקות

בחיינו עמוסי המטלות והעיסוקים, זמן פנאי להנאה והפוגה הוא לעיתים מצרך די נדיר. אבל אם אתם מאלה שמכניסים את פעילויות הפנאי שלכם אל תוך היומן כדי לדאוג לקיומם, כדאי שתחשבו שנית. במחקר שמתנהל על ידי סלין מלקוק וגבריאלה טונייטו מאוניברסיטת וושינגטון בסיינט לואיס ותוצאותיו הראשוניות הוצגו לאחרונה בכנס Marketing in Israel , התגלה שהכנסת פעילויות פנאי אל תוך הלוח השבועי, משפיעות על ההנאה הנשקפת מביצוע פעילויות אלו.

לוחות שנה אמורים לשמש להורדת המתח היומיומי על ידי סידור המידע אודות פגישותינו ואילוצינו במקום אחד מרכזי. שימוש תכוף בו נועד כדי למקסם את כמות העבודה ולמנוע שכחה. סקר מ-2012 הראה כי 22% מהמבוגרים בארה"ב מנהלים בסלולרי שלהם לוח שנה פעיל הכולל פעולות עבודה ופנאי אך מעטים מודעים להשפעות השליליות האפשריות של שימוש שכזה.

בניסוי שערכו החוקרות, הן ביקשו מקבוצה של סטודנטים לתואר ראשון להשתמש בלוח שנה עמוס בפעילויות ולתאם באופן היפותטי זמן עם חבר שביקש ללכת לאכול פרוזן יוגורט, בעוד שקבוצה שניה של סטודנטים התבקשה לתאר את תחושתה לגבי יציאה מיידית לשם אכילת פרוזן יוגורט. הקבוצה שתיאמה את אירוע הפנאי בלוח השנה דיווחה על תחושות שדומות יותר למשימת עבודה מאשר הקבוצה שהתבקשה לצאת מיידית לפעילות הפנאי. תוצאות הניסוי חזרו על עצמן גם כאשר לוח השנה היה ריק מפעילויות וגם כאשר היה מלא בפעילויות פנאי בלבד, כאשר הפעילות הייתה ניתנת-לביטול, כאשר הפעילות הייתה לבד מול עם עוד אנשים, כאשר הפעילות הייתה מיוחדת וחד פעמית (פרימיירה לסרט חדש ונחשק במקום היוגורט). כאשר הפעילות הייתה ברמה שבועית וגם כאשר הפעילות נוצרה ביוזמת המשתתף.

כדי להתמודד עם הטיית ההיפותטיות – אותה שגיאה בתוצאות הנובעת מכך שהמשתתפים נשאלים בדבר אירוע עתידי ודמיוני שלאו דווקא קשור למציאות, ביקשו החוקרות בניסוי אחר להיזכר בשתי פעילויות פנאי שהתרחשו בעברם של המשתתפים: אחת שהייתה קבועה בלו"ז והשניה שלא הייתה מתוזמנת. ההנאה שדיווחו המשתתפים בדיעבד מהפעולות הלא מתוזמנות הייתה גבוהה באופן מובהק מאלו שסומנו בלו"ז. כדי להפריך שמדובר פשוט בהנאה שמקורה בתחושת הספונטניות והכיף שבפעולה המיידית, ביקשו החוקרות להכניס מקרה נוסף ובו נעשות תוכניות ראשוניות בדבר הפעילות העתידית. כלומרהמשתתפים ביקשו לבצע קביעה ראשונית ולא סופית לפעילות פנאי שתהיה בשעה לא ברורה אך ביום ספציפי ("נראה ש-לך ולחבר שלך יתאים להפגש ביום ראשון, אבל אתם תדברו שוב קרוב יותר לאירוע ותראו אם עדיין ניתן ואם כן, באיזו שעה..."). החוקרות מדדו לאחר מכן את מידת הרצון להשתתפות וגילו שקביעה טנטיבית אף היא נתפשת כחיובית יותר ומעודדת רצון להשתתף יותר מקביעה החלטית ביומן.

בניסוי נוסף אבחנו החוקרות בעזרת שאלון מי מהמשתתפים בניסוי הינו שייך לקבוצת "צרכנים רחקי ראיה" – מושג חדש מתחום השיווק המאפיין צרכנים שיש להם יכולת גבוהה להבחין בין נחיצות למותרות. מסתבר שעבור משתתפים שאובחנו כצרכנים כאלו, לא נצפה הבדל בין אם סימנו את הפעילות ביומן ובין אם מדובר בספונטניות, בשני המקרים נראה שהפעילות נתפשת עבורם כמותרות. לעומת זאת צרכנים שאין להם את יכולת ההבחנה הזו, חשו באופן מובהק שסימון ביומן משמעו הפיכת הפנאי לפעילות עבודה.

לבסוף, החוקרות ניסו לבדוק האם האפקט ניתן לתיקון ובניסוי נוסף ביקשו מהמשתתפים לפני סימון היומן להסתכל על רשימות פעילויות (פגישות עבודה, ביקור בחוף הים..) ולסווגן לעבודה ופנאי. משתתפים שעברו "כיוונון" מסוג זה – התייחסו מאותו רגע לסימון ביומן של פעילות פנאי כפנאי.

מתוצאותיו הראשוניות של המחקר עדיין לא ברור אם גם במהלך פעילות הפנאי ולאחריה, מרגיש המשתתף עדיין שמדובר ב"מטלה" או שמא הסימון משפיע רק על הציפייה לביצוע הפעולה ואופיה. כך או כך, ממצאי הניסוי הנ"ל חשובים בעידן בו חיי הפנאי והמשפחה מתערבבים באופן תדיר, עידן בו ספונטניות נחשבת למותרות ולזוגות רק נותר לסמן "ערבי דייט (Date nights)" כדי להבטיח זמן איכות אינטימי. רק בפעם הבאה שאתם נכנעים לסימון ביומן, נסו להזכיר לעצמכם לפני – "זו פעילות פנאי מהנה, זו פעילות פנאי מהנה".

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק

תגובה אחת על נקמתו של הפרוזן יוגורט