נשמת השלג והקרח

להציל שפה שיש בה 318 מלים לשלג? כן, למען דובריה, למען האנושות ולטובת כדור-הארץ
X זמן קריאה משוער: 8 דקות

כשהבלשנית האמריקנית לנור גרנובל (Grenoble) הייתה בראשית הקריירה שלה, היא ידעה שהיא רוצה להשתמש בידע שלה כדי לעשות משהו שיש לו ערך חברתי. אבל מה? כינוס של בלשנים בוועידה בינלאומית בשנת 1992 סיפק את התשובה: תמיכה בקהילות הדוברות שפות נכחדות. גרנובל החלה ללמוד אבנקית (שפה המדוברת על ידי התושבים הילידים של סיביר) ובסופו של דבר עברה לגרינלנדית.  בעת שהותה במדינה הקפואה, חברה סיפרה לה על סימפוזיון המתקיים בטרומסו, נורבגיה. היא ידעה מעט מאוד על מה שעתיד לעלות שם לדיון, אבל החברה הבטיחה לה שאלה יהיו נושאים חשובים. אז גרנובל נסעה. מה שלמדה שם שינה לחלוטין את הקריירה שלה.

"אימא שלי ואני נהגנו לצאת ביחד לקטוף פטל בר וכך למדתי ממנה את כל הידע המקומי והשפה", סיפרה גוּן-בריט רֶטֶר (Retter) לקהל השומעים באולם הכנסים בטרומסו, נורבגיה. "היא נהגה לדבר בלי הפסקה ולספר על מקומות שעל פניהם חלפנו, ומה עלינו לזכור כדי למצוא את הדרך. היא חזרה על זה בכול פעם שהיינו עוברות בדרך הזו, כי היא ידעה שקשה לזכור את הכול בבת אחת ושאני לא תמיד שמה לב למה שהיא מספרת לי".

רטר המשיכה והסבירה את הדרכים שבהם שפתה, שפת הסאמי, משמשת לתיאור פרטי הפרטים של הסביבה. השפה, לדבריה, אינה צריכה להיות חלק נפרד ממערך הידע שאליה היא שייכת – זה שכולל את המידע המדויקת על הסביבה הארקטית. למעשה, היא הגיעה לסימפוזיון שהוקדש לשפות הארקטיות בשנת 2008 כדי להמשיך לעורר מודעות לקשר שבין שימור שפות לבין שימור מגוון המינים באזור הארקטי.

הבלשנית האמריקנית לנור גרנובל מצאה את עצמה מאותן סיבות בקהל של הכינוס, בפורום שהתגבש על מנת לטפל בנושאים שעמם מתמודדים תושבי האזור הארקטי. "זאת הייתה הפגישה הראשונה אי פעם שהמשתתפות הקבועות [במועצה הארקטית] כינסו ביוזמתן", אמרה גרנובל בכנס אחר, שנים לאחר מכן. "למרות השינויים האדירים באקלים של האזור הארקטי – הם רצו להקדיש את תשומת הלב לשפות".

נוכח כל שאר האיומים על בתיהם ומקור פרנסתם, כמעט בלתי אפשרי להאמין ששש קבוצות של ילידים מהאזור הארקטי (המועצה הבינלאומית של האלואטים, מועצת האתבסקה הארקטית, המועצה הבינלאומית של גוויצ'ין, מועצת האינואיטים של חוג הקוטב, האגודה הרוסית של עמי הצפון הנכחדים ומועצת הסאמי) בחרו להתגייס לטובת השפות הנכחדות. אבל בעיני מי שנלחמו על הישרדות שפותיהם זה נראה הגיוני לחלוטין. ובעיני גרנובל, שבנתה קריירה שלמה על לימוד שפות ארקטיות ילידיות, זו הייתה הזדמנות להפוך את המחקר האקדמי שלה לאקטיביזם חברתי.

סאמי, נורבגיה

משפחה של בני סאמי, נורבגיה, בסביבות שנת 1900. תצלום: tonynetone

מה שנולד מהכינוס ההוא, בשנת 2008, של חוקרים, אקטיביסטים ופוליטיקאים, היה מאמץ מתמשך לתעד, לשמר ולהקים לתחייה את השפות הארקטיות הנכחדות. המטרה הסופית הייתה לא רק לאפשר לילידי האזור לחזור ולהשתמש בשפותיהם, אלא גם ליצור מצב שבו הסביבה כולה תרוויח מהתנהלותם בה. באזור המתחמם בקצב מהיר יותר מכל מקום אחר על פני כדור הארץ, מאמצים כאלה יכולים להכריע בין תנאים המתאימים למחייה לבין הגירה המונית.

**

עד להגעתן של מדינות הלאום האימפריאליות האירופאיות, האזור הארקטי היה מיושב בקבוצות בני אדם קטנות, ששרדו כנגד כל הסיכויים. היום, מספר התושבים הלא-ילידיים גדול בהרבה ממספר התושבים המקוריים, ויזמים המתעניינים במשאבי הטבע הרבים של האזור מעצבים את העתיד. כשהמתיישבים הזרים הראשים הגיעו – הדנים, השוודים, הרוסים או האמריקנים – השפות הילידיות נעלמו לרוב באמצעות תכניות חינוך מחדש שהכריחו את הילדים לדבר בשפת הכוח הקולוניאליסטי. אט אט, השפות הארקטיות הילידיות הלכו ונעלמו. מאז המאה ה-19, 21 שפות נכחדו, ו-28 שפות נוספות נמצאות בסכנת הכחדה קרובה.

"כשהתחלתי לעבוד עם שפות ילידיות באלסקה באמצע ובשלהי שנות התשעים, המצב היה די נורא", אומר הבלשן-המתעד גארי הולטון (Holton). "אנשים היו מדוכאים, ולא הייתה התלהבות רבה. ואז שמתי לב שיש מי שמעלים סרטוני וידיאו ליוטיוב ופותחים עמודי פייסבוק, בניסיון לתקשר מעט".

הולטון סבור שהדור הצעיר הצליח להשתחרר מהמטען ההיסטורי שהכביד על אבותיו. במקום להרגיש מדוכאים ומנושלים, הם נוקטים בצעדים מעשיים כדי להשתמש בשפה בחייהם. וחלק גדול מהחיים שלהם הוא הסביבה המשתנה במהירות. קרח ים ארקטי המשפיע על החיות שהילידים צדים. השטחים המכוסים שלג ועומק השלג משתנים, ומכריחים את הרועים של אילי הצפון, כמו אנשי הסאמי, לשנות את מסלוליהם. הילידים באזור הארקטי מוקפים בשינויים, שאינם בשליטתם.

"הילידים שאני מכירה באזור הארקטי, הם מרגישים שהם סופגים את תוצאות השינוי באקלים שלא הם גרמו לו", אומרת גרנובל. "לעומת זאת, בכול הנוגע לשפות, הם מרגישים שהם יכולים להפגין בעלות – כך אני מפרשת את זה – זה  משהו שהם מרגישים שנלקח מהם באמצעות קולוניאליזם".

אין ספק, שניכוס מחדש של שפה היא דרך להתחבר למסורת ולהיסטוריה, וגרנובל מבחינה בהרבה מאוד מעורבות רגשית במאבק לשימור השפות שעל סף הכחדה.  אם השפה דוכאה על ידי הכוחות הקולוניאליסטים, ניכוסה מחדש גם הוא צעד פוליטי. אבל המשמעות של אובדן שפות עבור העולם כולו הרבה פחות ברורה.

"זה סיפור הרבה יותר מורכב מהדרמה של מות השפות. מישהו אמר שאחת לשבועיים אובדת שפה נוספת. איש לא מאמין שזאת האמת, אין שום נתונים בנושא", אומרת גרנובל.

הקושי בהגדרת ערכה של שפה עבור אנשים שאינם דובריה הטבעיים מבוטא על ידי היפותזת ספיר-וורף. ההיפותזה, הידועה גם כיחסיות בלשנית, קובעת כי המבנה ואוצר המילים של שפה משפיע ישירות על תמונת העולם של דובריה. במילים אחרות: השפה שלכם מעצבת את המציאות שלכם. חוקרים מתווכחים על הנושא הזה כבר עשרות שנים. חלקם טוענים כי משום שלא ניתן לתרגם בקלות מילה משפה אחת לשנייה, אין פירושו שהמושג אינו קיים בשפה האחרת, בצורה שונה. אחרים טוענים כי השפות הן לא סתם כלי תקשורת פשוטים. כפי שכתב אחד החוקרים, "השפות הן זוויות ראייה, ו... זוויות ראיה משפיעות את האופן שבו אנחנו רואים, וחשוב יותר, את האופן שבו אנחנו מסבירים את העולם".

לשפות הארקטיות ישנו קשר מיוחד לסביבה. כפי שגון-בריט רטר אמרה, ישנה סיבה לכך שבאחד הניבים של שפת הסאמי ישנן 318 מילים לשלג. ההבדלים הזעירים האלה דרושים על מנת לנהל את חיי היומיום. הם דרושים גם אם רוצים למדוד, להבין ולהסתגל לשינויים מהירים באקלים.

"ישנן שכבות רבות כל כך של ידע מסורתי", אמרה רטר בראיון. "תצפיות ומעורבות מקומית שנועדו לגלות מהם תנאי הסביבה, אבל גם ידע עמוק יותר שמשוקע בטרמינולוגיה".

שפת הסאמי היא דוגמה לשיתוף פעולה מוצלח בין ילידים לבין חוקרים מן המערב. אנשי סאמי, רועים של אילי צפון, שעבדו ביחד עם נאס"א, הצליחו לספק מידע מתצפיות על שינויים בשלג. חלק חשוב מהתצפיות האלה קשור לסטרטיגרפיה (תיאור מבנה ועומק השכבות) של השלג, שלא קל למדוד ממרחק, אפילו בעזרת טכנולוגיה מתקדמת. הסאמי עקבו אחרי השינויים האלה במשך דורות, משום שהם משפיעים על הצמחייה הזמינה לאילי הצפון. מחקרים אחרים תומכים בנתונים שסיפקו הרועים משבטי הסאמי וילידים אחרים, וחוקרים הגיעו למסקנה שהתצפיות של אלה תואמות כמעט תמיד את הנתונים שהתקבלו מתצפיות בעזרת מכשירים.

אנשי הסאמי אינם הילידים היחידים המשתפים פעולה עם מדענים כדי לתעד טוב יותר את השפעת שינויים האקלים. מספר ציידים מקהילות ילידיות באלסקה החיות בסמוך לצפון ים ברינג וים צ'וקצ'י סיפקו מידע על שינויים בדפוסי קרח-ים והתנהגות של דובי קוטב. המדענים הגיעו למסקנה כי: "הציידים סיפקו גם מידע על מגוון תופעות מקומיות בהיקף גדול, שאי אפשר היה לאסוף בדרכים אחרות".  מתברר כי בזכות הקשר שלהם לסביבה, הציידים ראו וידעו דברים שמדענים לא הבחינו בהם.

"זה לא שאי אפשר לתרגם דברים", אומר הולטון, איש התיעוד והבלשנות, בהתייחסו לשפות נכחדות. הוא עובד עם קהילות ילידיות באלסקה על מנת לתעד שמות מקומות בשפותיהם, ודוגמאות מן השפות, בתקווה שאלה לא ייעלמו או יישכחו. "אבל מאבדים את הדקויות בראיית העולם. אי אפשר לשחזר את תחושת האינטימיות, את היכולת להביע דברים באופן מסוים, שלא ניתן ללכוד באמצעות שפות אחרות".

ויתכן שבדיוק בגלל זה שש החברות הקבועות במועצה הארקטית בחרו למקד את מאמציהן בהחייאת השפות. בכך הם עשויים להגן על בתיהם ועל אורח החיים שלהם, או לפחות להפגין עמידות בפני שינוי אדיר.

"לא ניתן לשמר לנצח את הטבע או את השפה. ניתן רק לתעד את התקופה. שפה חיה וסביבה חיה ישתנו תמיד", אומרת רטר. "האתגר שלנו כעת הוא קצב השינוי המהיר. כשלא משתמשים במילים, אוצר המילים שלך נרדם. כשהטבע משתנה, יתכן שאוצר המילים שהיה לך כדי לתאר אותו נרדם גם הוא".

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

מקורות:

An Interdisciplinary Approach to Documenting Knowledge: Plants and Their Uses in Southern GreenlandSimone S. Whitecloud and Lenore A. Grenoble, Arctic, Vol. 67, No. 1 (2014), pp. 57-70, Arctic Institute of North AmericaWhich IR Do You Speak? Languages as Perspectives in the Discipline of IRHéléne Pellerin, Perspectives, Vol. 20, No. 1 (2012), pp. 59-82, Institute of International Relations, NGOThe Changing Face of Arctic Snow Cover: A Synthesis of Observed and Projected ChangesTerry V. Callaghan, Margareta Johansson, Ross D. Brown, Pavel Ya. Groisman, Niklas Labba, Vladimir Radionov, Roger G. Barry, Olga N. Bulygina, Richard L. H. Essery, D. M. Frolov, Vladimir N. Golubev, Thomas C. Grenfell, Marina N. Petrushina, Vyacheslav N. Razuvaev, David A. Robinson, Peter Romanov, Drew Shindell, Andrey B. Shmakin, Sergey A. Sokratov, Stephen Warren and Daquing Yang, Amibo, Vol. 40, Supplement 1. Special Report: Arctic Cryosphere - Changes and Impacts (2011), pp. 17-31, Springer on behalf of Royal Swedish Academy of SciencesLinking Indigenous and Scientific Knowledge of Climate ChangeClarence Alexander, Nora Bynum, Elizabeth Johnson, Ursula King, Tero Mustonen, Peter Neofotis, Noel Oettlé, Cynthia Rosenzweig, Chie Sakakibara, Vyacheslav Shadrin, Marta Vicarelli, Jon Waterhouse and Brian Weeks, BioScience, Vol. 61, No. 6 (2011), pp. 477-484, Oxford University Press on behalf of the American Institute of Biological SciencesTraditional Knowledge about Polar Bears (Ursus maritimus) in Northwestern AlaskaHannah Voorhees, Rhonda Sparks, Henry P. Huntington, and Karyn D. Rode, Arctic, Vol. 67, No. 4 (2014), pp. 523-536, Arctic Institute of North America

לורן  בואסונו היא טיילת וכותבת, בעלת תואר שני בלימודי תקשורת מאוניברסיטת קולומביה. היא למדה וערכה מחקרים בסין, מרוקו, ניקרגואה וקוסטה ריקה ואוהבת במיוחד את ברטאן, בצרפת, שם בילתה שנה בנעוריה. מאמריה על תרבות ויחסי חוץ פורסמו במבחר כתבי עת ואתרים ובהם PassBlue ו-Weather.com. בקרוב יראה אור ספרה הראשון, המספר את סיפורם של 23 צעירים ששחזרו את מסעו של לה סאל בקנו, במורד המיסיספי. 

הקטע המקורי הופיע באתר JSTOR Daily, כאן.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי לורן בואסונו, JSTOR Daily.


תגובות פייסבוק