סודות המוח של איינשטיין

צילומים שהתגלו עכשיו מחדש חושפים את הקישוריות המיוחדת במוחו של הגאון
X זמן קריאה משוער: 2 דקות

מאז מותו של אלברט איינשטיין, ניסו מחקרים רבים לפענח את מקור גאוניותו של הפיזיקאי הנודע. מחקר חדש טוען שהתשובה עשויה להיות טמונה בכפיס המוח שלו, החלק המחבר בין ההמיספרה הימנית והשמאלית.

אלברט איינשטיין מת ב-1955 בגיל 76. כמעט מיד לאחר מותו, שימר הפתולוג תומאס הארווי את מוחו למטרות מחקר. הארווי שקל את המוח, צילם אותו ואז חתך אותו ל-240 חלקים. אחדים מהם שלח בשנים הבאות לחוקרים מרחבי העולם. במהלך השנים התפרסמו מספר מחקרים שניתחו את מאפייניו של מוחו של איינשטיין, ומצאו למשל ריכוז גבוה של נוירונים באזורים מסוימים במוח וגם מספר גדול של תאי גלייה, תאים התומכים בנוירונים ומספקים להם הזנה וחמצן. בנוסף, נמצא שהאונה הקודקודית של איינשטיין הייתה רחבה ב-15% מהרגיל ובעלת תבנית יוצאת דופן של חריצים ומסילות, שעשויה להיות קשורה ביכולתו להמחיש בעיות בפיזיקה. איינשטיין טען לעתים קרובות שהוא חושב בתמונות ותחושות יותר מאשר במילים.

ב-2010 הסכימו יורשיו של הפתולוג הארווי, שמת ב-2007, להעביר את כל החומרים שהיו ברשותו. בעקבות זאת, מתפרסם במגזין Brain מחקר חדש המתבסס על ארבע-עשרה תמונות של מוחו של איינשטיין שלא פורסמו בעבר. החוקרים השוו את התמונות עם שיקופי fMRI של אנשים "רגילים", חלקם בני גילו (בין 70 ל-80, וימניים, כמוהו), וחלקם גברים בני 24-30. איינשטיין היה בן 25 ב-1905, "שנת הפלאות" שלו, שבה פרסם ארבעה מחקרים פורצי דרך.

לפי הממצאים, היה כפיס המוח של איינשטיין עבה באזורים רבים מזה של נבדקים בני גילו, ובמקומות אחדים אף עבה מזה של הנבדקים הצעירים. בכפיס המוח נמצא הריכוז הגדול ביותר של סיבים עצביים שמקשר בין קליפת המוח בשתי ההמיספרות, וכך מאפשר להן להעביר ביניהן מידע. השפעתו של גודל כפיס המוח על התפקוד אמנם לא הוכחה לחלוטין, אך נמצא שהוא גדול יותר אצל שמאליים ואצל מוזיקאים. ייתכן שעוביו של חלק זה במוחו של איינשטיין מעיד על כך שהקישוריות בין חלקי מוחו הייתה גדולה מהרגיל. אצל איינשטיין, מספר רב של מוליכים עצביים קישרו בין שני צדדיו של הקורטקס הפּרֶה-פרונטלי, האחראי לגמישות מחשבתית, אסטרטגיות והבנה של יחסי סיבתיות.

 החוקרים מציינים שאיכות הסריקות היום יכולה לגרום לכך שהמוחות הנסרקים נראים עבים מכפי שהם, ומכיוון שיש סבירות שגם רקמת המוח של איינשטיין התכווצה עם השנים, ההבדלים יכולים להיות אף גדולים יותר.

השאלה שנותרה פתוחה היא האם איינשטיין נולד עם מוח מיוחד שבשלו הפך לפיזיקאי יוצא דופן, או שהעיסוק בפיזיקה גרם לחלקים ממוחו לגדול. החוקרים משערים שבמקרה של איינשטיין למבנה המולד הייתה השפעה, אך גם לסביבתו – לחינוך שקיבל ובמיוחד לחינוך המוזיקלי.

 מקורות:

המאמר המקורי בכתב העת המדעי Brain.הסוד של איינשטיין? מוח מקושר היטב, ידיעה על המחקר החדש ב-Science.מה הפך את איינשטיין לגאון, מאמר מ-2012 ב"הארץ" על ממצאים ראשונים של תמונות המוח.מאמר נוסף ב-Science  אודות מחקרים קודמים על המוח של איינשטיין.

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק