סכנה בטיחות!

המכונית שלי מתרברבת בבטיחותה. כאשר אני מציץ בלוח המחוונים מקבץ של אורות כתומים זוהרים מזכירים לי את כל הטכנולוגיה החכמה שנועדה להציל אותי מהטעויות הטיפשיות שלי. כריות אויר, יש. מנגנון למניעת נעילת גלגלים, יש. מערכת בקרת אחיזה, יש. מערכת להתראת התנגשות, יש.

המראה הזה מנחם. אך הוא עלול להיות גם מראה מסוכן. למעשה אם אתה עוקב אחר ההתפתחויות המדעיות, כל תזכורות הבטיחות הללו עלולות להפוך אותי לנהג מסוכן. התופעה ידועה בשם אפקט הפיצוי והיא מתייחסת לעובדה שאנשים נוטים לקחת סיכונים מוגברים כאשר ברשותם ציוד מגן. התופעה נצפתה בקרב רוכבי אופניים – אנשים רוכבים מהר יותר כאשר הם חובשים קסדות. התופעה נצפתה גם בקרב נהגי מוניות, ואצל ילדים שטסים במסלול מכשולים – ציוד הבטיחות מוביל את הילדים לרוץ "בפזיזות" רבה יותר. ככל הנראה זו הסיבה ששחקני פוטבול מכים חזק יותר כאשר הם חובשים קסדות וששיעור התמותה בקרב הצונחים צניחה חופשית נותר בעינו על אף השיפור המשמעותי שחל בציוד הבטיחות. בעקבות השיפור בטכנולוגיית המצנחים אנשים נוטים לפתוח את המצנח בנקודה קרובה יותר לקרקע עובדה שהובילה לעליה חדה במקרי הנחיתה המסתמים במוות. זו הסיבה לכך שטיפולי HIV משופרים עלולים להוביל להתנהגות מינית מסוכנת יותר. זאת גם הסיבה לכך שמכסי הבטיחות של בבקבוקי תרופות אינם מפחיתים את שיעור מקרי ההרעלות בקרב ילדים, שכן בעקבות כך הורים נוטים יותר להשאיר את הבקבוקים פתוחים, ולכך שבמדינות שבהן יש חוק המחייב חגירת חגורות בטיחות במכונית, הסיכון עובר מהנהגים להולכי רגל ולרוכבי אופניים. ג'ון אדמס פרופסור לגאוגרפיה בקולג' האוניברסיטאי של לונדון מציין, "הגנה על נוסעי המכונית מפני ההשלכות של נהיגה פרועה מעודדת נהיגה פרועה".

יחד עם זאת, על אף שפע הנתונים מהשטח, המנגנונים הפסיכולוגיים המדויקים של פיצוי מול סיכון עדיין לוטים בערפל. אחת התעלומות הממושכות היא האפקט הצר של התופעה. לדוגמא כאשר אנשים נוהגים במכונית מאובזרת כולה בציוד בטיחות ברור שלעיתים קרובות הם ייסעו מהר יותר, אך האם גם תעלה הסבירות לכך שהם לא יצייתו להוראות החניה? באותו אופן שחקן פוטבול החובש קסדה חדשנית יטה לנגוח נגיחות מסוכנות אך האם הוא יהיה מוכן לבצע גם עברות רבות יותר? ציוד בטיחות גורם לנו לקחת סיכונים - אך באיזה סוג של סיכונים מדובר?

כדי לבדוק את התעלומה תכננו הפסיכולוגים טים גמבל ואיאן ווקר מאוניברסיטת באת' ניסוי מתוחכם מאוד. הם גייסו 80 סטודנטים לשחק במשחק מחשב שבו היה עליהם לנפח בלון מצויר עד שהוא יתפוצץ. ככל שהבלון יהיה גדול יותר כך יגדל התשלום עבור השתתפות בניסוי. אך כל נשיפה מעלה את הסיכון שהבלון יתפוצץ ואז הנבדק אינו מקבל דבר.

והנה הטוויסט: לפני שהנבדקים התחילו לשחק נתנו להם שני סוגי כיסויי ראש. חלק קיבלו קסדת אופניים וחלק קיבלו כובע בייסבול. נאמר להם שכיסוי הראש הוא חלק חשוב מהניסוי שכן על החוקרים לעקוב אחר תנועות העיניים של הנבדקים.

בפועל כיסויי הראש בחנו את מידת הפיצוי מול סיכון. גמבל וווקר רצו לדעת כיצד תשפיע חבישת קסדת אופניים לעומת חבישת כובע בייסבול על לקיחת הסיכונים במטלה שלחלוטין אינה קשורה. הרי ברור שקסדת אופניים לא תגן עליך מפני בלון שמתפוצץ על מסך מחשב. ואכן הנבדקים שחבשו את קסדת האופניים ניפחו את הבלון הרבה יותר וקיבלו ציוני לקיחת סיכונים גבוהים יותר בקרוב ל-30%. כמו כן הם נטו לייחס לעצמם צורות שונות של "חיפוש ריגושים" ואמרו משפטים כמו "הלוואי שיכלו להיות מטפס הרים" או שהם "נהנים מחברתם של 'בליינים' אמיתיים". בקיצור, עצם חבישת הקסדה שלא סיפקה כל הגנה ממשית עדיין הובילה אנשים להתנהג כאילו הם מוגנים מפני כל מיני סיכונים.

למחקר המעבדה שתואר יש השלכות מעשיות. אם השימוש בציוד בטיחות גורם לעלייה בהתנהגות מסוכנת – ולא רק התנהגות הקשורה ישירות בציוד – אז הוא עשוי גם להוביל לסכנה בלתי צפויה שאיננו מוכנים אליה כראוי. "אין זה אומר שהתועלת הספציפית של ציוד הבטיחות מבוטלת" טוענים גמבל וווקר, "אלא שהשינוי בהתנהגות עשוי להיות רחב יותר ממה שצפינו קודם לכן". אם מנגנון למניעת נעילת גלגלים מוביל אותנו לנהוג מהר יותר בגשם – חבל מאוד, אך לפחות מדובר בסכנה שהטכנולוגיה נועדה לצמצם. אך אם הימצאותו של ציוד בטיחות עשוי לגרום לנו לכתוב מסרון בטלפון אז הוא עלול להיות אחראי לירידה נטו בבטיחות הכללית, לפחות בחלק מהמקרים. מנגנון למניעת נעילת גלגלים לא יביא תועלת רבה לנהג שדעתו מוסחת.

אין משמעות הדבר שעדיף לנו לנהוג בפורד פינטו או ללא כריות אויר. אך יתכן שעלינו להקטין את החשיבות המובלטת של ציוד הבטיחות שלנו. לכל הפחות עלינו להיפטר מכל האיתותים הללו על לוח המחוונים. בהתחשב בהשפעה של אפקט הפיצוי מול הסיכון, המכונית הבטיחותית ביותר עשויה להיות זו שאף פעם לא תאמר לך עד כמה היא באמת בטוחה.

 מקור:
Gamble, Tim and Walker, Ian. “Wearing a Bicycle Helmet Can Increase Risk Taking and Sensation Seeking in Adults,” Psychological Science, 2016.

ג'ונה לרר הוא עיתונאי ובלוגר הכותב על פסיכולוגיה, מדעי המוח ועל הקשר בין מדעי הטבע ומדעי הרוח. הבלוג של ג'ונה לרר הוא  http://www.jonahlehrer.com