עיין ערך: אלוהים

הדבר קורה מדי פעם, ואין אפשרות להימנע ממנו. אני מחפש את אלוהים. לא משום סיבה פנימית עמוקה הקשורה בקיומי הרוחני או במצבי בקוסמוס ולא נוכח סופיותי האנושית והצורך למצוא נחמה או משענת בעולם של ספק וחרדה. לא.

מדובר בעניין של צורך ישיר, אפילו דרישה מכורח התפקיד, עניין ממש טכני. כעורך של כתב עת, אני נדרש לא פעם לחפש את אלוהים. הדבר קורה כשאנחנו עומדים לפרסם טקסט שעוסק "בו", שמזכיר "אותו" כנושא מרכזי, שעיקר עניינו הוא... ובכן: אלוהים. אין צורך לשחק פה משחקים וגם לא להתחנחן ולומר שאני ניגש למשימה בחרדת קודש או תוך השלת נעליי מעל רגליי. מדובר במשימה מעשית בתכלית: למצוא תמונה טובה, שתשמש לאיור הטקסט שעניינו אלוהים. שבע, שמונה ותשע פעמים בשבוע אני מחפש תמונה ראשית, ושלושים או ארבעים פעמים בשבוע אני מחפש תמונות לגופם של מאמרים ומחשבות ב"אלכסון". ומדי שבועות אחדים, אלוהים צץ לו ומתעקש להטיל אותי, שוב, אל הקושי והמבוכה.

איך מוצאים תמונה של אלוהים?

אלוהים, כמו בעיות הורים וילדים, כמו אסטרופיזיקה, כמו רשתות חברתיות, נושא ככל הנושאים. במובן הזה, אין סיבה מיוחדת לתת קדימות לאלוהים או לייחס לו מעמד אחר מכל נושא אחר של טקסט לפרסום. בוודאי כאשר נדרשת תמונה למאמר. לכן, צריך לגשת למאגרי התמונות ולהכניס לשורת החיפוש את מלת המפתח הרלוונטית. כמו כמעט ביחס לכל נושא של כל מאמר, מלת המפתח תהיה באנגלית, כלומר "God".

שני מאגרים עיקריים עומדים לרשותנו לצורך הניסיון למצוא תמונה של אלוהים. האחד הוא מאגר Flickr, אוסף עצום של תצלומים שאנשים מעלים לרשת ולעתים מתירים לעשות בהם שימוש לא מסחרי. מי שיחפש שם לפי "God" יקבל תמונות של אתרים רבים בעולם שבהם סוגדים לאלוהים, בעיקר במזרח הרחוק ובדרומה של הודו, שני אזורים עתירי מקדשים מרשימים, שמבקרים ממהרים לצלמם. בנוסף לכך, יקבל המחפש גם שפע של צלבים וצלובים, בין אם באתרים מפורסמים, כמו הפסל הצופה על ריו דה ז'ניירו, ובין אם במסלולי עלייה לרגל או במקומות סתמיים בארצות הנצרות. סוג אחר של תצלומים שיתגלה בשפע הוא תמונות המראות פסלים של בודהה ברחבי אסיה או ביצירות אמנות המתארות את דמותו, בעיקר יצירות בנות זמננו. לרוב הצרכים של עורך כתב-עת בעל אופי הומניסטי רחב וכולל, התמונות הללו אינן מתאימות. במובן המדויק של המלה, אין בהן תיאור של אלוהים. נגלה מיד גם שפע של תמונות ובהן התייחסות מילולית לאלוהים, לטוב ולרע, בבקשה או במחאה, בהתרסה או בהכנעה. מדברים עליו, השפה החזותית דלה ואין מתייחסים לדמותו. סוג אחר של תמונות שמתגלה ב-Flickr הוא תמונות המתייחסות לרגעים של ריגוש נוכח האל, או מתוך אמונה או חוויה דתית. פרח בודד על פני המים, מבט אל המרחקים, ידיים במחווה של בקשה או תפילה. ויותר מכך, תמונות נוף, בעיקר משני סוגים: שמיים בשעת זריחה או שקיעה, או עם עננים, או נוף של שלווה, חיק הטבע במובנו השקט והיפה, כגון נהר זורם, עמק פורח, הרים מושלגים. אם חושבים על קהל קוראים עברי, הבעיה ברורה. מושג האל יכול להיות מודגם כמעט רק באמצעות שמיים ובהם תבנית של עננים.

אם מאגר של תמונות לשימוש בחינם אינו מניב את דמותו של אלוהים, פונה העורך למאגר בתשלום העומד לרשותו, Getty Images. שוב, מלת החיפוש היא "God", והתוצאות ממהרות למלא את המסך. מסוגננות, מצולמות לעילא, מאוזנות מבחינת הצבעים וכללי הקומפוזיציה, התמונות מציעות מגוון מסוים של אפשרויות. ידיים שלוחות לשמיים, מקדשים ביוון, האל גאנש ההודי – פיל ורוד, רב זרועות, שנח לו במשמניו – מקדשים במזרח הרחוק, מסגדים בשקיעה, נהר הגנגס, ואינספור – ככל הנראה אלפים – של תצלומים של שמיים ועננים, שמיים שנחצות על ידי קרני אור עזות, שמש בוקעת בין עננים וכו'. ומשום מה, גם תצלומים נהדרים של ארטישוק, גבעולי טימין, בצל ירוק, עלי בזיליקום וגם מכתש ועלי עם גרגרי פלפל. אולי הכנה לסעודה אחרונה? אולי נחמה למאמין הנכזב?

אלוהים, אלוהים, ואין אלוהים. מה טבעי מכך? הרי לא דמות לו ולא צורה, "כי לא יראני האדם וחי".

בחיפוש הקטן הזה, החוזר מדי פעם, אנו לומדים מעט על האל כפי שהוא נתפס במערב הנוצרי בגרסתו התקינה פוליטית, שכן בנוסף לכל אלו מחזירים החיפושים באתרי התצלומים תמונות רבות של איש בעל זקן לבן, מוקף באור זוהר, על רקע שמיים או נוף פסטורלי. לפי אותם אתרים, האל באסלאם מיוצג על ידי מסגדים ומעט כתובות המציינות את שמו – "אללה" – בעיקר על החול בשפת הים או בדלתות בצפון אפריקה. מעבר לכך, מציעים לנו טעימה מאיזשהו "אלוהים" מזרחי, בדמותו של בודהה, וגם רמיזות לכך שהאל הכללי המשותף לכולנו קשור, איכשהו, לטבע. כל אלו אינם נותנים אפשרויות רבות לעורך.

בסופו של דבר, כמה פעמים אפשר להראות את תמונת בריאת האדם של מיכאלאנג'לו, בקפלה הסיסטינית בוותיקן? ואם אינך רוצה אל מוּאנש, שרירי, גברי לתלפיות, לבוש כותונת לבנה, בעל רעמת שיער וזקן המזכירים את קריס קריסטופרסון, השולח אצבע לאצבעו של בחור צעיר, עירום ושרירי, שהוא אדם הראשון, אין לך ברירה אלא לחזור לשמיים ולעננים, ולהתפלל שיחלוף זמן עד ששוב תיאלץ לחפש תמונה של אלוהים.