עשו אהבה, לא ילדים

הבעיה הגדולה ביותר, הסכנה הוודאית ביותר להמשך קיומו של המין האנושי היא הילודה. מדוע אנחנו מתעקשים להמשיך להתרבות בקצב מטורף?
X זמן קריאה משוער: 7 דקות

מהי הבעיה הקשה ביותר העומדת בפני האנושות כיום? רשימת הטוענות לתואר מבהילה: שינויי אקלים, מחסור במזון ובמים עבור מיליארדי בני האדם, עליית מפלס הימים וחומציותם, הידלדלות מאגרי אנרגיה, מלחמות אזוריות, טרור, הכחדת מינים רבים של בעלי חיים, עמידות של חיידקים בפני תרופות.

מאחורי כל אלה עומדת ברכה אחת גדולה. גדולה מדי.

ככל שתוחלת החיים גדלה, משתוללת עוד יותר הריבית דריבית האנושית

בראשי תמונה, נפלאה ונוראה. במרכזה יושבים, מחייכים, זוג קשישים מופלגים, וסביבם ילדיהם הרבים, נכדיהם, הרבים עוד יותר, ניניהם. תוך זמן לא רב, צמד אנשים הפכו לקהילה של מאות. האח לכוחה של הסדרה ההנדסית! בחברה שבה ממוצע הפריון הוא שבעה ילדים לזוג, שני בני אדם יהפכו תוך דור לתשעה, תוך שני דורות ל-58 (נכון, גם בזכות בני הזוג של שבעת הילדים), ובחלוף עוד דור, ליותר מ-400. ככל שתוחלת החיים גדלה, משתוללת עוד יותר הריבית דריבית האנושית.

עדר, כבשים

העדר מתרבה, ממלא את העולם. תצלום: מריו ביאנקטי

אל תרגישו זחוחים – ההבדל בדרך ל-400 בין זוג שמביא לעולם ½2 ילדים וזוג מוליד שבעה ילדים הוא רק שלושה דורות. והאנושות לא התחילה בכם. כל קורא וקוראת אינם אדם וחוה שבראש השבט, אלא הצאצאים מדור ה-400 איש, שלא לומר 400 מיליון איש, או, ליתר דיוק, קרוב לשמונה מיליארד.

בסיומו של ראיון טלוויזיה מקיף נשאל הדלאי למה מה הוא חושב שעל אנשים לעשות כדי לשפר את העולם. חתן פרס הנובל לשלום חייך את חיוכו השובב. תשובתו לא עסקה בשעות מדיטציה או במעשי חמלה וצדקה. "ללדת פחות ילדים", אמר.

צריך ללדת פחות ילדים. הנימה אינה מיזנתרופית, להיפך. כל אחד מניני-ניני-ניני הנינים שהם אנחנו, שהם האנשים המרכיבים היום את האנושות, הוא יצור חד-פעמי, עולם ומלואו, ופלא שהוא קיים. דווקא משום כך נכתבים הדברים. למען כל אחד ממיליארדי העולמות המלאים שממלאים את העולם. הן כל עולם ומלואו זקוק לעולם לחיות בו. ואם נמשיך כך, לא יהיה.

מצבו של כדור הארץ אינו מזהיר. יש הטוענים שכבר עברנו את נקודת האל-חזור ואנו שועטים לעבר קטסטרופה גלובלית. אם כך הדבר – ממילא מובן שהבאת אדם לעולם שלקראת-אפוקליפסה היא צעד אנוכי וחסר אחריות. ואם רואי השחורות שוגים ועדיין יש סיכוי להציל את האנושות  – כן, מדובר על לא פחות מכך – ברור שיש לעשות כל שביכולתנו לקידום סיכוי זה, אין דבר חשוב יותר. עשו אהבה, לא ילדים.

כל ילד שאינכם מביאים לעולם חוסך לפלנטה את כל הבגדים וכל כרטיסי הטיסה וכל הסטייקים, שהוא וילדיו ונכדיו וניניו וניני ניניו וכו' וכו' יצרכו

גם פעולות יומיומיות נפוצות מסבות פגיעה חמורה לסביבה. תעשיית הבשר, למשל, אחראית לרוב פליטות גזי החממה בעולם. תעשיית התיירות נמצאת לא הרחק מאחוריה. טיסה של ארבע שעות מביאה לפליטה של מעל טון פחמן לאטמוספרה, המקבילה לפתיחת החלון במטוס (אל תנסו את זה!) מדי שבע שניות והשלכת שקית זבל במשקל קילו. לאחרונה אף נמצא שתעשיית הבגדים מזהמת כמעט כמו תעשיות התיירות והבשר. אבל יש משהו מזהם יותר מלאכול, לטייל, להתלבש. הרבה הרבה יותר. טיסה, אפילו לניו זילנד, היא אקט מתחשב בסביבה, בהשוואה למעשה הכי לא סביבתי – הולדת ילד. כל ילד שאינכם מביאים לעולם חוסך לפלנטה את כל הבגדים וכל כרטיסי הטיסה וכל הסטייקים, שהוא וילדיו ונכדיו וניניו וניני ניניו וכו' וכו' יצרכו.

ליסבון, מזכרות, תיירים

מזכרות לתיירים, ליסבון. תצלום: סוניו

כולנו חברים בקאנטרי קלאב יוקרתי. המבנה מקסים, הנוף נהדר, האוכל – אליפות. בלילות נערכות מסיבות מטורפות. אבל מה, לאחרונה קצת פחות כיף. כי כולם מביאים את החברים שלהם. אז את השדות מסביב גילחו כדי להקים מגרשי חנייה, בארוחות אין די אוכל לכולם, והשירותים מצחינים, כי לא מספיקים לנקות אותם. הדבר המתבקש הוא פשוט לא לקבל חברים חדשים, אבל משום מה, ההצעה אפילו אינה עולה לדיון. וכל חבר חושב לעצמו (בממוצע(: "מתחשק לי להזמין עוד ½2 חברים, איזה הבדל זה כבר יעשה?"

עזבו את העובדה שיסודות המועדון טמונים באדמה טובענית, שהתקרה שלו עשויה פלקל מעורב באסבסט ושבמרתף גילו ראדון – כך שהזמנת חבר חדש אינה מעשה אלטרואיסטי כפי שהוא מצטייר. הנקודה היא, שכל אדם נוסף שמצרפים פוגע באלה שכבר נמצאים במועדון. נכון, התחזיות מנבאות שהמבנה יקרוס אחרי מותכם – אך הגבלת הילודה אינה למענכם. אם יש ולו ילד אחד בעולם שאתם אוהבים, תחשבו רגע עליו, לפני שאתם עושים את המעשה המזיק ביותר לעולם שבו הוא יחיה.

הכוונה אינה לגרום לרגשות אשמה. כל מי שחבר במועדון הוא יצור בעל זכויות מלאות ושוות לכל היתר. ערכה של כל נפש חיה הוא מוחלט, בלי קשר לגילה, או למספר קרוביה. כל מי שכאן – נפלא שכך.

הכוונה גם אינה שאנשים יפסיקו להוליד ילדים. התחדשות הדורות חשובה, מה גם שרבים ירגישו שחייהם אינם שלמים וראויים אם לא יהיו הורים. אך די בילד אחד. במצב הנוכחי של המועדון שלנו, יותר מזה הוא חמדנות פושעת.

ההנחיה המדויקת הייתה "פרו ורבו ומלאו את הארץ". מילאנו.

יש שיאמרו: אבל אלוהים ציווה. לא. ההנחיה המדויקת הייתה "פרו ורבו ומלאו את הארץ". מילאנו. מי שממשיך לצופף אותה משול למאמין אובססיבי, הנוטל ידיו כמצווה לפני הארוחה, שוב ושוב ושוב ושוב. הוא עוד ממשיך, ידיו מדממות, הוא אינו ער לכך שעכברושים חיסלו מזמן את המזון על השולחן.

יש שיאמרו: אבל משפחה קטנה מזיקה לילד. לא. ניתוח של מעל למאה מחקרים שבדקו את הנושא הראה שתפקודם של ילדים יחידים דומה לזה של ילדים שיש להם אחים, ואפילו טוב יותר. אף מחקר מעולם לא הראה שיש אמת כלשהי מאחורי הסטריאוטיפ שלפיו ילדים יחידים הם בודדים, אנוכיים ולא יציבים, או שיש הבדל כלשהו בין אישיותם של ילדים יחידים לזו של ילדים שגדלו בחברת אחים. ההבדל היחיד שנמצא הוא שילדים יחידים עולים על הממוצע באינטליגנציה ובהישגים אקדמיים.

יש שיאמרו: אבל משפחה קטנה אינה טובה לנו, ההורים. לא. מדובר בסך הכל בהתניה חברתית. בסין, מדינה שכידוע טיפחה במשך אלפי שנים משפחות ברוכות ילדים, ערכו ניסוי מרתק. ב-1979 נאסר שם על הולדת יותר מילד אחד. לפני שנתיים בוטלה מדיניות הילד היחיד, ואז נמצא כי רוב הסיניות אינן רוצות יותר. הן גילו שזה דווקא טוב להן.

סין, חומה, אישה, בת, אם

סין: אישה, אם ובת בחומה הגדולה. תצלום: וידאר נורדלי-מתיסן

יש שיאמרו: אבל אני משתוקק בכל מאודי למשפחה גדולה, ואני משוכנע שזה ביטוי למהותי האותנטית ולא רק התניה חברתית. אז מה. תעיפו מבט בעשרת הדברות, או בכל אסופה של כללי מוסר אוניברסליים – מה שכתוב שם, במילים פשוטות, הוא: "אם זה פוגע באחרים, אל תעשה את מה שמתחשק לך". להביא לעולם יותר מילד אחד, זהו מעשה שפוגע באחרים – באלה שכבר כאן. אז אל. עדיין מתעקשים? אמצו – ילד שזקוק לזה, לא פעוט צהוב פלומה עם תווית מחיר לצווארו.

גם אם יקרה נס וכל המדינות בעולם יאמצו כבר היום את מדיניות הילד האחד, מספר בני האדם על פני הכדור ימשיך לגדול בעשורים הבאים

יש שיאמרו: אבל אז האוכלוסייה תזדקן ולא יהיה מי שיעבוד, הרי לכן ביטלו בסין את המדיניות. ובכן – עדיף שהאנושות תזדקן מאשר שתיכחד. ובעניין העבודה, יותר מדאיג שמא גם לילד האחד הזה לא תהיה כזו.

יש שיאמרו: אבל אם כולם יולידו רק ילד אחד האנושות תצטמק. לא. גם אם יקרה נס וכל המדינות בעולם יאמצו כבר היום את מדיניות הילד האחד, לפי התחזיות מספר בני האדם על פני הכדור ימשיך לגדול בעשורים הבאים, ואפילו בשנת 2100 הוא לא יהיה קטן ממספרם כיום.

יש שיאמרו: אבל אם יהיה לי רק ילד אחד, עלול לקרות לו משהו. מה יש לומר למי שיוצרים חיים של אדם כתוכנית ביטוח? אולי כך: כל ילדיכם ימותו, וגם בני זוגכם, ואתם. תאהבו את עצמכם, תאהבו את בן זוגכם, תאהבו את ילדכם – הכי חזק שניתן, כל עוד אפשר. זה כל מה שיש. ותכאבו את האבדן ההכרחי, כי הוא שעושה אותנו אנושיים.

העובדה האחת המכריעה של קיומנו היא זמניותו. סביב הסוף הוודאי מאורגנים חיינו. הכמיהה האנושית האוניברסלית היא משום כך לחוויה מתמשכת, מתמידה. ארנסט בקר כתב על "השאיפה הבוערת של היצור הזה להותיר משהו אחריו, לתרום משהו שיישאר ויוכיח שהוא חי, עבד, סבל". מה שרוב בני אדם מותירים הוא צאצאים. אבל בין אם יולדים ילד אחד ובין אם יולדים תשעה עשר, לא ניתן ליצור המשכיות, ואין מנוס מהמוות. אם לא נלמד בקרוב לשלוט בשאיפה הבוערת, היא תשרוף את כולנו.

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. כחלק מתפיסת עולמנו החלטנו לוותר על הכנסה מפרסומות וממקורות אחרים כדי לא להפריע את חווית הקריאה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

תמונה ראשית: ילד על נדנדה. תצלום: ברנדון וונג, unsplash.com

Photo by Brandon Wong on Unsplash

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

17 תגובות על עשו אהבה, לא ילדים

01
משה

הקריאה לצמצום מספר הילדים כבר נשמעה בעולם ומדינות רבות ירדו מתחת לסף ההחלפה הבין דורית, או קרובים מאוד לשם. האו״ם בתחזיות האוכלוסייה שלו חוזה שב2050 קצב הגידול של האוכלוסייה העולמית ירד מאוד (https://en.wikipedia.org/wiki/File:World_population_growth_rate_1950%E2%80%932050.svg). אפשר למצוא נתונים נוספים בhttps://esa.un.org/unpd/wpp/Graphs/DemographicProfiles/ הגיע הזמן להפסיק לקרוא לצמצום ילודה.

בכדי להוכיח שאתה רציני, תעלה למגדלי עזריאלי ותכריז בקול גדול שאתה מפנה את העולם לטובת התינוק שעכשיו נולד במזל טוב. ותקפוץ.

אם באמת ילודה מרובת מזיקה (גם קין חשב ככה ולכן הרג את אחיו. הוא כבר חשב כך שהיו רק שני אחים בעולם ושני הורים), אז אולי עדיף לקצר את החיים לחצי. לא מספיק שלולים שנה ?! למה צריך לחיות מאה שנה ? רוב בעלי החיים חיים הרבה פחות מיזה. אז בוא נטיף מהיום לקצר את החיים ותנו לאחרים הזדמנות. אולי הם יהיו יותר טובים מאתנו.

עד כאן בציניות.

ובכן, כותב המאמר הנכבד לא הזכיר את הסיבה האולטימטיבית להולדה, והיא ליוצר חיים.

אין הטבה יותר נעלה מליצור חיים.

כל עשיית הטוב שתעלו על מחשבותיכם, לא מגיע לעצם יצירת חיים.
תחשבו אפי' על לחפש "תרופה לסרטן". עמלתם וחיפשתם ובסוף אפי' מצאתם תרופה לסרטן ?! בלי יצירת חיים לא עשיתם כלום. הרי תרופה לסרטן צריכים לחיים ובלי ליצור אותם אתה לא צריך את התרופה. (וקחו את הדוגמא הזו לכל עשיה טובה שתעלו על מחשבותיכם)
בוודאי שמציאת תרופה לסרטן זה תרומה גדולה וענקית לאנושות לדורי דורות. אבל אז אתם עבדי הדמיון. כלומר אתם תורמים למשהו שמחוץ לכם על חשבון האבדון האישי שלכם. זו היא אלטרואיזם שקרית ודמיונית. כל הרוע באנושות מגיע מאלטרואיזם שקרית ודמיונית.
התנאי לאלטרואיזם אמיתית היא יצירת חיים. כי אז אתה מוכיח שאתה פועל לטובת כל האנושות לדורי דורות, כי באנושות נמצאים גם נכדיך וניניך והבן.

הסיבה השניה ליצירת חיים היא כמובן האבולוציה.
כלומר ליצור חיים זה לא שכפול (על דרך הגדרת הנביא כלפי הולדה למען שכפול "בשר חמורים") רק כל דור קדימה אנו מתפתחים פיזית ובעיקר מוסרית וערכית והתפתחות החכמה הבינה והדעת. יוצא שכל דור יוצר חיים טובים יותר.

לסיכום:

יצירת החיים בא מ"חוק הטוב להיטיב". כמו האל בעצמו יצר חיים כמותו ממש (כלומר שיתף עם החיים את אחדות הבינה שלו פלוס היכולת ליוצר חיים ככה שיצר חיים לא תלותיים בו). ככה כל הורה יוצר חיים כמותו ממש. כלומר ההורים משתפים עם החיים את אחדות הבינה ככה שהחיים לא תלותיים בהורים. כלומר זאת יצירת חיים שבא מאלטרואיזם טהור. (תחשבו על יוצר חיים שהחיים תלויים ביוצר. אז כביכול היוצר ברא את החיים לטובתו. כלומר השתמם לו ולכן הוא יצר חיים בכדי שיכירו בו וימחאו לו כף. זה יוצר חזיר מנוול. יצירת חיים שאתה משתף עם החיים את אחדות הבינה שלך כולל את היכולת גם להטיב כלומר ליצור חיים. זה יצירת חיים אך ורק לטובת החיים עצמם בלי שום אינטרס אישי אנוכי)

האדם יותר נעלה מהאל בהטבה.
האל יצר חיים ושיתף עמם את שכלו כנ"ל וזהו.
האדם יוצר חיים, הוא בכל דור ודור, יוצר חיים יותר מפותחים. גם מצד הפיזי = אבולוציה, ובעיקר מצד המוסר והערכים. כלומר כל דור ודור החיים הם יותר טובים מוסרית וערכית.

כמובן שזה תלוי באיזה דור אנו חיים, יש דור של בשר חמורים (שהם רק שכפול ותו לא) כפי שנזעק הנביא. דור כזה באמת מזיק כי אין ביקום דינמי אפשרות לעמוד על המקום, באבולוציה יש או התקדמות או הליכה אחורה.
ולכן בדור כזה ההולדה הכרחית ביותר, כי כמה שנוליד יותר נציל גם את הרעים מאבדון. על דרך: "אולי יש עשרה צדיקים בסדום וגו'"

והנה יש לנו סיבות טובות מאוד למה ליצור חיים וכמה שיותר עדיף.

לקושיות של כותב המאמר הנכבד, נשיב רק זאת.
התברר לכולנו שהיקום היא אין סופית. כלומר יש מיליארדי כדורי ארץ ביקום.
כביכול האל אומר לנו שוב כמו שאמר לנח ולמשפחתו: צֵא מִן הַתֵּבָה אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ וּבָנֶיךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ: {יז} כָּל הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּךָ מִכָּל בָּשָׂר בָּעוֹף וּבַבְּהֵמָה וּבְכָל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ (הוצא) הַיְצֵא אִתָּךְ וְשָׁרְצוּ בָאָרֶץ וּפָרוּ וְרָבוּ עַל הָאָרֶץ:

כלומר חשבנו שאנו כולנו בתיבה יחיד והנה הכל יכול להתפוצץ אם נוליד הרבה = פיצוץ אוכלוסין. אבל לא ולא, האל דרך שיתוף שכלו עמנו מראה לנו שהנה יש עוד מיליארדי כדורי ארץ ביקום.

אז מה שצריך זה לא הפסקת הילודה רק להתחיל לחפש אמצעים שנוכל להתפשט לכל היקום כולה.
ההצעה של כותב המאמר היא עצה של ייאוש וחוסר אימון בהתפתחות תבונת וידיעת האדם.
אנו בדור שלא צריך לשכנע הרבה בעובדה שאין גבול לאן האדם והתבונה והידיעה האנושית יכולה להתפתח.

לסיום:

תולידו כמה שיותר אולי הדור שניצור יהיה דור יותר טוב בכל התחומים.

      מיכאל היקר

      בוודאי שני משיב, הרי אני טוען שצריך למצוא פתרון אחר מלהפסיק להוליד.
      איזה משמעות יש לחיים אם אין לנו את היכולות ליצור חיים ?
      אין חולק שהאושר של האדם היא נתינה. נתינה מביא אושר ומביא אהבה. אז מי מסוגל לחשוב על לקחת מאתנו את האושר מליצור חיים ?

      כותרת המאמר אומר "עשו אהבה, לא ילדים"
      אני אומר "עשו ילדים רק ככה תשיגו גם אהבה" כי רק בנתינה יש אהבה.
      מה עוד הילדים. הופכים את ההורים לאוהבים אמיתיים בקשר בל ינתק.

      בקיצור, לפתור את הבעיה בזה שאתה כורת את החיים עצמן. זה לא פתרון. זה ייאוש וחוסר אימון באדם ובתבונתו האלוהי כנ"ל

    אתה כל כך שקוף - מתחזה לא.ב. יהושע - עם השנאה שלך.
    שום מגזר לא חיי על חשבונך. אף אחד לא ביקש ממך לגזול מהמגזר הזה את ארצו בכוח החרב ולהביא את כל האומה היהודית לחיות על חרב לנצח = להביא סבל גם ליהודי וגם לערבי.
    תחזיר להם ולערבים את ארץ ירושתם ותהגר לצרפת שאתה כל כך מאוהב בה.

14
אורי ש

מאמר קצת מצחיק . מיועד לקוראים שבממוצע כבר עושים מעט ילדים. הסיכוי היחידי של כדור הארץ הוא דווקא חיזוק מספרי של אוכלוסיית הקוראים. נקרא להם "המערב". כי רק המערב יכול בעזרת נדיבות ומחשבה ליצור מערכות תמריצים - כך שהפריון הפרוע באוכלוסיית העולם השלישי תקטן . למשל ע"י עידוד השכלת נשים ,או עיור, או הקטנה למינימום של תמותת תינוקות. ואת כל המעשים המסובכים הללו יוכלו לעשות רק הילדים שאתה מטיף שעדיף שלא ייוולדו. מין פרדוקס שכזה .

15
איש מטומטם ומשתומם, המשוחח עם עצמו מחמת הבדידות

נדמה שהאתר הזה שונא חיים, ומקדם מדי פעם את האג'נדה הזאת, אם זה דיוויד בנאטר (מוטב בלי ילדים) אם זה גדעון לב. אני קורא את כותרת המשנה ומוחי מסרב להאמין: הסכנה הוודאית להמשך קיום המין היא ההולדה. ישמרני ה', אם כי כתבו רבותינו, שנים רבות קודם לעת הזאת, שהאמת תהא נעדרת, ואכן הגענו, ואכן האמת נעדרת. רק המולת מלים מטומטמת מאותם אנשים המשכילים מדי עבור האינטליגנציה של עצמם, הדומים לאלה המאביסים עצמם ביותר מדי מזון משובח.

לכותב את הדברים הללו חסר דבר אחד לפחות. פילוסופיה, במובן של תפישת עולם. ללא ספק למד האיש, ועיטר עצמו בתארים, הוא פסיכולוג קליני, הוא פילוסוף, חוקר תודעה, אל תשאלו, אשכולות שחבל על הזמן.

אין, ולא תהיה, התפתחות תודעתית ללא ריבוי (אגב, קצב הריבוי הנוכחי הוא אחוז אחד לשנה, אולי אחוז וחצי עשירית. זה לא קצב מטורף, כמו שכתוב באותה כותרת משנה). על מנת שנראה את השלב הבא באבולוציה, אנחנו זקוקים לעוד מספר רב של בני אדם, או למספר רב מאד של מוחות. ככל שיגדל מספר המוחות המתקיימים במקביל על פני הפלנטה, כך יגדל כוח העיבוד הכללי, ועם הגידול הזה יתחולל שינוי עמוק, סינגולרי, שאין לחזותו באופן מלא, אבל אפשר לשער כיצד הוא יראה. הנביעה (Emergence) של הכלל מתוך הפרטים אפשרית רק כאשר חוצים גבול מסויים. כך מיליון מולקולות מים הן שום כלום משמעותי, אבל מיליון טריליון מולקולות (עשר בחזקת 18) מתחילות לקבל צורה של אדים, ואלף פעמים המספר הזה יתחיל לגלות את תכונת הנוזליות. התכונה הזאת נובעת מן המספר ותו לא, והמולקולות מפסיקות להיות בחזקת נפרדות, אלא הופכות לישות אחת כללית, טיפה נוזלית. אלף טריליון טיפות כאלה, ויש לנו אגם, וטריליון טריליון טיפות כאלה יתנו לנו ים, והוא בתורו יביא חיים על גליו, חיים בתוך הים מרובים לאין שיעור, מעניינים, מוזרים, ואלה החיים, בתורם ימותו, ויהפכו לנפט, ואנו נפיק את הנפט הזה, ונוסיף עוד ועוד חיים, ונגדיל את טווח תודעתנו, ועם זה יבואו דברים רבים, טובים ורעים. כך, הריבוי הופך כמות כלשהי לאיכות, והיא בתורה משנה איכות אחת לאחרת, ומשפיעה הרבה מעבר ליכולתה של המולקולה הבודדת להשפיע.

הפילוסוף לא מבין את זה. מבחינתו האבולוציה נעצרה, הסתיימה, משום שהוא, הפילוסוף נולד כבר, והריהו נזר הבריאה, ולאחריו אין, ולא תתכן התפתחות כלשהי. הוא איננו מבין שהתהליך נמצא בעיצומו, והוא אינו רואה את העתיד המזהיר המצפה לאנושות בעקבות הנביעה שתבוא עם ריבוי הנפשות והמוחות. הוא מעוניין בנוחות. שלא יזהמו. הוא מוסרי. הוא דואג לסביבה.
והרי זו המחשה לאמירה הנהדרת של אורוול, שרעיון כה אווילי, (הגם ששחוק ולא מקורי), אפשר לו שיתקבל על ליבם של אינטלקטואלים בלבד (והלא הם אלה שתיארתי קודם, כאנשים משכילים מדי עבור כמות החכמה שניתנה להם).

אל תדאגו לכדור הארץ, הוא הסתדר יפה מאד לפנינו, והוא ימשיך ויסתדר איתנו, ואם נגזים, הוא יידע לעצור אותנו. הולידו. עוד ועוד ועוד. ואז הולידו עוד. זוהי הקריאה הנובעת מן החיים עצמם, והיא שתוביל אותנו לבניין עדי עד. הוסיפו עוד חיים ועוד חיים ועוד, ששם טמון הפלא, שם טמון הקסם, באהבה, בילדים, בריבוי, בשמחת החיים, בעתיד, ולא במחשבות הבל כאלה או אחרות, גם אם שהן באות מפיו של פסיכולוג קליני, פילוסוף, חוקר תודעה.

עוד על החזון לעתיד תוך סקירת העבר אפשר לקרוא במאמרי הנושא את השם:
על ימים רחוקים עד בלי די.

גגלו, אם מעניין אתכם.

17
קלרטה טרגר

מה שלדעתי מעניין בהצפת הרעיון הזה, הוא שהוא מזכיר הטיה אנושית מוכרת ומוכחת שנקראת Future discounting - מתן חשיבות גבוהה הרבה יותר להווה.

בנוסף, זה מעניין שבעוד תכנון ילודה הוא לא רעיון גס ברמת המיקרו (תחשיב של זוג אם הוא יכול לעמוד בנסיבות נתונות בהבאת [עוד] ילד לעולם), זה כן רעיון די פרובוקטיבי ואולי אף "גס" ברמת המאקרו.