פריצת דרך בטיפול בהתקרחות

במחקר שהתפרסם אתמול ב- Proceedings of the National Academy of Sciences, הצליחו חוקרים לגרום לשיער אנושי חדש לצמוח על עורלה שהושתלה בעכברים. אחרי הפקפוקים הראשונים,  מדענים מתחילים לאשר בזהירות את האפשרות שמדובר בפריצת דרך בטיפול בהקרחה.

זקיקי שיער מתפתחים בעובר ברחם, כאשר תאים שממוקמים בשתי השכבות העליונות של העור ונקראים dermal papilla, או בעברית "השכבה הפפילרית", גורמים לתאים הסובבים אותם לייצר אותם. אחת הסיבות לאיבוד שיער היא הפסקת פעילותה של השכבה הפפילרית. לפני למעלה מארבעים שנה, הצליחו מדענים  לחקות את תהליך צמיחת השיער בעכברושים על-ידי בידוד תאים מהשכבה הפפילרית מזקיק שיער, גידולם בתרבית והשבתם אל העור. אולם עד הניסוי הנוכחי, לא הצליחו לשחזר את ההצלחה בבני אדם.

ד"ר אנג'לה קריסטיאנו, החוקרת הבכירה בניסוי, התחילה לעסוק באיבוד שיער בעקבות תסמונת של התקרחות מקומית בשם אפלופציה אראטה שעוברת במשפחתה. במהלך המחקר הנוכחי שיתפה פעולה עם חוקרים מאוניברסיטת דורהאם בבריטניה. אחד החוקרים בצוות של כריסטיאנו, קולין ג'הודה, שם לב לכך שתאי השכבה הפפילרית במכרסמים יצרו גושים בתרבית, דבר שלא קרה בתאים האנושיים. בעקבות זאת, החליף את השימוש בשכבה שטוחה חד-תאית בצלחת פטרי, לשיטה ישנה יותר בשם "hanging drop culture", תרבית בטיפות תלויות. המדענים הכניסו כ-3000 תאים פפילריים לטיפה של תרבית על מכסה של צלחת, ואז הפכו את המכסה כך שהטיפות נתלו. הטיפות לא היו כבדות מספיק כדי ליפול, אך המגע התלת מימדי בין התאים ככל הנראה אפשר את התקשורת הבין-תאית הדרושה ליצירתו של שיער חדש. ג'הודה הסביר שתאי הרקמה הפפילרית מתפקדים כקבוצה, ולכן השימוש בתלת מימד היה מכריע.

המדענים השתמשו בדוגמיות של רקמת עור משבעה גברים שעברו השתלות שיער, שמהן בודדו תאים פפילריים בריאים. לאחר שהרבו את התאים בשיטת הטיפות התלויות, הזריקו בין 10 ל-15 טיפות לעורלת תינוק שהושתלה בעכבר. הם בחרו להשתמש בעור עורלה שהוא חסר שיער לרוב, כלומר התאים נדרשו לתכנת מחדש את תאי העור כך שיצרו זקיקים.

לאחר ששה שבועות, בחמש מתוך שבע רקמות העור נוצרו זקיקים חדשים שהצמיחו שיער.

כיום עומדות בפני המתקרחים שתי אפשרויות: טיפול הורמונאלי שמאט את קצב איבוד השיער, או השתלת שיער. השתלת שיער היא בעצם ארגון מחדש של זקיקי השיער הקיימים, והיא מאפשרת ליצור מראה שיער מלא יותר, אך לא משנה את מספרם של זקיקי השיער הפעילים. התהליך יכול לקחת שמונה שעות, ומשאיר צלקת נראית לעין בצדו האחורי של הראש.

בין הטיפולים ההורמונאליים הנפוצים, שימוש בפינסטריד מגביל את יעילותו של האנזים שהופך טסטוסטרון ל-DHT, הורמון שגורם לשלב גדילת השיער להתקצר משמעותית ובאופן זה להתקרחות. אולם לטיפול זה יש תופעות לוואי רציניות כמו אימפוטנציה וסיכון מוגדל לפיתוח סוג אלים של סרטן הערמונית. טיפול במינוקסידיל, תרופה שפותחה במקור לטיפול בלחץ דם גבוה, יכול להאט את קצב איבוד השיער ולפעמים גם להפוך את המגמה, אך לא לגמרי ברור כיצד הוא פועל.

צוות המדענים מקווה שבסופו של דבר יוביל זיהוי הגנים האחראים לפעולת התאים לייתור השימוש בהשתלות. במקום זאת, ניתן יהיה לגרום ל"שיבוט שיער" באמצעות תרופות, שיפעילו מחדש את הרקמה הפפילרית שאינה פעילה אך עדיין קיימת בעור, אולי אפילו באמצעות קרמים.

קריסטל אדולף מאוניברסיטת קווינסלנד אומרת שאם פעילות התאים תשוקם במלואה ותשפיע גם על ייצור טפולות עור כמו בלוטות זיעה, זו תהיה בשורה חשובה לאנשים הזקוקים להשתלות שיער בעקבות כוויות או צלקות. ניתן יהיה לשחזר את התפקוד של העור, ולא רק את מראהו.

עם זאת, ג'הודה אומר שיש צורך בניסויים נוספים כדי לבדוק אם אותן תוצאות מתקבלות גם בעור ששיער נשר ממנו באופן טבעי. המדענים יצטרכו גם לשפר את הטכניקה שלהם, כי בניסוי הנוכחי חלק מהשיער צמח בזויות משונות או ללא פיגמנט.

מקורות:המחקר באתר Proceedings of the National Academy of Sciencesדיווח ראשוני על הממצאים ב-New Scientistדיווחים בניו יורק טיימס, בוול סטריט ג'ורנל וברשת הרדיו NPR

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק

תגובה אחת על פריצת דרך בטיפול בהתקרחות