פשוט, אין ברירה

דורות על דורות מלמדים אותנו הפילוסופים שהחיים הפשוטים הם יפים. מסתבר שהם גם חיוניים. הנה מדוע.
X זמן קריאה משוער: 5 דקות

החיים הטובים הם החיים הפשוטים. מבין הרעיונות הפילוסופיים המתארים את האופן שבו ראוי לחיות את חיינו, זהו אחד החוזרים ומופיעים שוב ושוב. מסוקרטס ועד תורו, מבודהא ועד וונדל ברי, כבר אלפיים שנה שהוגים שונים מנסים לשכנע אותנו בו. ויש לו עדיין מאמינים רבים. כתב עת כמו Real Simple קורץ לנו בתור לקופה בסופרמרקט; אופרה ווינפרי מראיינת בקביעות את שוחרי החיים הפשוטים כמו ג'ק קורנפילד, המלמד קשיבות בודהיסטית; לתנועת ההאטה, המטיפה לחזרה אל אורח החיים של טרום המהפכה התעשייתית, הצטרפו אנשים מכל העולם.

במהלך מרבית ההיסטוריה האנושית, פשטות חסכנית לא הייתה בחירה אלא הכרח – ומשום כך, היא גם נחשבה למעלה מוסרית. אבל עם בוא הקפיטליזם התעשייתי וחברת הצריכה, התפתחו מערכות שכולן מוקדשות לצמיחה בלתי פוסקת, ועמן גדלה האוכלוסייה (הידועה גם בשמה "השוּק") שהייתה מסוגלת – וגם עודדה לעשות זאת – לרכוש עוד ועוד פריטים, שבמונחים מסורתיים היו מיותרים ולא נחוצים. כתוצאה מכך, נוצר נתק בין ערכים מסורתיים שירשנו, ובין הציווי הצרכני שהתרבות של ימינו הטמיעה בנו.

בזמנים טרום-מודרניים, אי ההלימה בין עצת הפילוסופים ואורח החיים של האוכלוסייה בפועל לא היה עצום כל כך. העושר סיפק ביטחון, אבל אפילו עבור העשירים הוא לא היה אלא מגן רעוע כנגד אסונות כמו מלחמה, רעב, מגפות, אי צדק וכנגד היום שבו סר חינם בעיניי השליט העריץ. הפילוסוף הסטואי סנקה, שהיה מעשירי רומא, נידון למוות על ידי נרון, וזאת למרות עושרו. למרבית האוכלוסייה – עבדים, צמיתים, איכרים ופועלים – לא היה שום סיכוי לצבור אפילו רכוש צנוע.

אורח חיים פשוט הופך אותך לאדם טוב יותר, כי הוא בונה בך תכונות ראויות כמו חסכנות, עמידות ועצמאות – או לאדם מאושר יותר, משום שהוא מקדם שלוות נפש ובריאות טובה, ומאפשר קרבה לטבע

בימים שלפני החקלאות הממוכנת, הדמוקרטיה הייצוגית, זכויות האזרח, אנטיביוטיקה ואספירין, ההישרדות עצמה, ללא יותר מדיי סבל, נחשבה להישג לא רע. היום, לעומת זאת, בחברות הפחות משגשגות, אנשים רוצים ומצפים (ובדרך כלל מסוגלים) להשיג הרבה יותר מזה. חיים פשוטים נראים לרבים פשוט כחיים משעממים.

עם זאת, ישנו כנראה עניין גובר, בעיקר בקרב בני דור ה-Y, בגילוי המחודש של יתרונות החיים הפשוטים. חלק מזה אולי משקף סוג של נוסטלגיה לעולם טרום-תעשייתי וטרום-צרכני, וגם הזדהות עם הטיעון המוסרי לפיו אורח חיים פשוט הופך אותך לאדם טוב יותר, כי הוא בונה בך תכונות ראויות כמו חסכנות, עמידות ועצמאות – או לאדם מאושר יותר, משום שהוא מקדם שלוות נפש ובריאות טובה, ומאפשר קרבה לטבע.

אלה טיעונים סבירים. אלא שלמרות הכבוד הרשמי שתורותיהם מצוות, ההוגים השונים התגלו כבלתי משכנעים להפתיע. מיליונים מאתנו ממשיכים לבזבז בכל הזדמנות, לקנות כרטיסי לוטו, לעבוד שעות רבות, לצבור חובות ולנסות נואשות להתעשר. למה?

תשובה אחת ברורה היא פשוט צביעות. אנחנו מריעים לפילוסופיית ההסתפקות במעט, ובמקביל מתעלמים מיישומה בחיי היום יום שלנו. אנחנו מהללים את אורח החיים הפשוט של, למשל, האפיפיור פרנציסקוס ורואים בו אות למוסריותו, בעודנו מקווים ומעודדים צמיחה כלכלית, שברובה מוּנעת על ידי דרישה לבתים גדולים יותר, מכוניות מהודרות יותר ומוצרי יוקרה אחרים.

אבל הבעיה אינה רק שמעשינו מנוגדים לאמונות שלנו. המחשבה שלנו על פשטות ועל יוקרה, על חסכנות ועל ראוותנות, אינה עקבית במהותה. אנחנו מגנים ראוותנות בזבזנית או סרת טעם ועם זאת אנחנו מתפעלים מאוד משרידים של ראוותנות מן העבר, כמו העיר האסורה בבייג'ין או ארמון ורסאי. האמת היא שמרבית מה שאנו קוראים לו "תרבות" מונע בכוחן של צורות שונות של ראוותנות.

באורח פרדוקסלי למדי, הטענות בעד חיים פשוטים היו משכנעות ביותר כשלאנשים לא הייתה ממש ברירה והם נאלצו לחיות כך. למעשה, הטיעונים המסורתיים בעד חיים פשוטים רק מעניקים צידוק הגיוני להכרח. אבל לאותם טיעונים ישנה השפעה פחותה בהרבה כשחיים של פשטות חסכנית הם בחירה, צורת חיים אחת מרבות. במקרה כזה, קשה מאוד לשכנע בפילוסופיית החסכנות.

כל זה עשוי להשתנות, בהשפעתם של שני גורמים: כלכלה ושמירה על איכות הסביבה. בתקופה של מיתון, כמו זו שהתרחשה לאחרונה (וחשפה מגוון היבטים של אי-יציבות מהותיות במערכת הכלכלית המחויבת לצמיחה אינסופית) מיליוני בני אדם מוצאים את עצמם לפתע בנסיבות שבהן חסכנות הופכת שוב לצורך, וערכן של התכונות הקשורות בה מתגלה מחדש.

במקום להפגין עושר ולהגדיל פערים יש טעם רב בשימוש בעושר העודף כדי להבטיח שלכולם יהיו מזון, מחסה, שירותי בריאות, חינוך, שירותים ותחבורה ציבורית ברמה הבסיסית

בחברות כמו זו של ארצות הברית, אנחנו עדים כעת לכך שהקפיטליזם נוטה להגדיל את הפער שבין מי ש"יש לו הרבה" לבין מי ש"אין לו". אי השוויון ההולך וגדל מזמין ביקורת חדשה על ראוותנות ובזבוז. כשכל כך הרבה אנשים חיים מתחת לקו העוני, ישנו משהו שאינו הולם בהפגנות בוטות של שפע ומותרות. יותר מזה, החלוקה הלא שוויונית של העושר מייצגת גם הזדמנות שהוחמצה. על פי אפיקורוס וחכמים אחרים שהטיפו לפשטות, ניתן לחיות היטב, בתנאי שצרכים בסיסים מסוימים מסופקים – השקפה שבתקופה המודרנית אומצה על ידי פירמידת הצרכים של הפסיכולוג אברהם מאסלו. אם כך הדבר, זהו טיעון בעד שימוש בעושר העודף כדי להבטיח שלכולם יהיו מזון, מחסה, שירותי בריאות, חינוך, שירותים ותחבורה ציבורית ברמה הבסיסית – במחיר נמוך, במקום להרשות לעושר להגיע לכיסים פרטיים ספורים בלבד.

למרות חכמתם, לא עלה בדעתם של הוגים כמו סוקרטס או אפיקורוס להטיף לחיים פשוטים במושגים של שמירה על איכות הסביבה. מאתיים שנה של תיעוש, גידול אוכלוסין ופעילות כלכלית מואצת העניקו לנו ערפיח, אגמים, נהרות ואוקיאנוסים מזוהמים, פסולת גרעינית, שחיקת קרקעות, כריתת יערות, הכחדה של זני צמחים וחיות והתחממות של כדור הארץ. הפילוסופיה של הפשטות החסכנית מבטאת ערכים וקוראת לאורח חיים שעשוי להיות הסיכוי הטוב ביותר שלנו להפוך את המגמות הללו ולשמר את המערכות האקולוגיות השבריריות של הכוכב שלנו.

רבים עדיין לא השתכנעו. אבל אם הדרכים הנוכחיות שבהן אנחנו מיצרים, רוכשים, מבזבזים ומשליכים לאשפה יתגלו כשיטות שאינן בנות קיימא, יתכן שיגיע זמן – וזה עשוי לקרות בקרוב מאוד – שבו נאלץ לבחור בפשטות. במקרה כזה, יתברר כי המסורת הנכבדת מכילה בתוכה את הפילוסופיה המתאימה לעתיד.

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. כחלק מתפיסת עולמנו החלטנו לוותר על הכנסה מפרסומות וממקורות אחרים כדי לא להפריע את חווית הקריאה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

אמריס ווסטאקוט (Emrys Westacott) מלמד פילוסופיה באוניברסיטת אלפרד בניו יורק. ספרו האחרון The Wisdom of Frugality ראה אור ב-2012.

AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: כביש באיסלנד. תצלום: ג'רמי בישופ, unsplash.com

Photo by Jeremy Bishop on Unsplash

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי אמריס ווסטאקוט, AEON.


תגובות פייסבוק

2 תגובות על פשוט, אין ברירה

01
Bale

אנחנו לא יכולים לחיות את החיים בפשטות ולהגיע להישגים תרבותיים, כלכליים ותעשייתיים שאליהם הגענו עד כה.
אדם צריך שאיפות ומטרות וזה בדיוק מה שתרבות הצריכה מספקת- את הרצון לתהילה, את הרצון לעושר ואת הרצון לקידמה.
הסינתזה האוטופית שלי לשני אלה היא שהצרכנות צריכה להיות יותר חסכונית, והפשטות יותר מורכבת. (ובשום פנים ואופן לא לפסול את האחת בעזרת השניה ולהפך)

02
ענת

בשנים האחרונות התמזל מזלי לבקר מספר פעמים בחבל ארץ גרמני שנקרא Wendland חבל ארץ שבו למדתי על כבוד לסביבה, על חסכנות, על שימור, על כבוד לטבע, על מיחזור על ייצור אנרגיות אלטרנטיביות (שדות תירס, יצור גאז טבעי ועוד...) זה אפשרי. פשטות מורכבת אבל אפשרית.