פתרון חד וחלק

האם עטיפות חלקות הן השלב הבא גם בתעשיית המזון המהיר, או שזה עוד ספין של תעשיית הטבק?
X זמן קריאה משוער: 4 דקות

מתנגדי עישון מחכים בקוצר רוח להצבעה לגבי עטיפות אחידות לסיגריות בבריטניה. חיזוק לציפייה שאלה יתרמו להפחתת העישון, במיוחד בקרב צעירים, אפשר למצוא בהתנגדות הנרחבת של תעשיית הטבק להצעה הממשלתית הזו, ובראיות חיוביות מאוסטרליה, המדינה הראשונה שאימצה אותן.

לצד שימוש בלוביסטים ובפניות לארגון הסחר העולמי, תעשיית הטבק מתמודדת עם התקפות ממין אלה בעזרת טיעונים שחוקים על המדינה-האומנת, החירות האישית, היעדר הוכחות מדעיות ואובדן משרות והכנסות ממסים.

אז כדי להעיר את הקמפיין העייף וחסר הביסוס שלהם, אנשי הטבק הוסיפו טיעון חדש. הדרישה לעטיפות חלקות על סיגריות, הם אומרים, היא מדרון חלקלק: אחריהן יבואו האלכוהול, משקאות ממותקים ומזון מהיר. הטיעון הזה מעלה מיד שאלות. האם הוא רציני או סתם הטעיה? האם על אנשי בריאות הציבור לקדם עטיפות חלקות כדי לעודד את הציבור לבחור במזון בריא יותר, או לפטור אותן כעוד אמצעי הפחדה מצד חברות הטבק?

ראשית עליי להצהיר שאי אפשר לדרוש אותה מידה של רגולציה לגבי מזון כמו לגבי סיגריות. המטרה של מדיניות הבריאות הציבורית לגבי הטבק היא להפסיק את השימוש בו, ולכן יש היגיון רב בשימוש בעטיפות חלקות. לוגואים, תמונות אטרקטיביות , תיאורים, אריזות צבעוניות ומילות מפתח מעודדים כולם צריכה. עטיפות חלקות, לעומת זאת, מצמצמות קנייה, במיוחד לצד אמצעים אחרים כמו איסור על פרסום, מדיניות נגד עישון, מיסים ואזהרות בריאותיות.

החוק החלוצי באוסטרליה קבע בפרטי פרטים את עיצוב החפיסות ואילו תמונות ואזהרות יופיעו עליהן. התוצאה: כל מותגי הסיגריות נראים פחות או יותר אותו דבר. רוב הדיווחים אומרים שעטיפות חלקות מעודדות תפיסה שלילית של סיגריות בקרב מעשנים ומגבירות את הרצון שלהם להיגמל. הציפייה באוסטרליה היא שהן יגרמו לירידה נוספת בשיעור המעשנים, שעומד כרגע על 12.8 והוא הנמוך בעולם. גם ניו זילנד ואירלנד בדרכן להוסיף עטיפות חלקות לארסנל שלהן בלחימה בעישון, ומדינות נוספות שוקלות זאת.

אלה חדשות רעות לתעשיית הטבק. אז היא מפמפמת את טיעון המדרון החלקלק בתקווה שתעשיית המזון תתמוך בה. היא מזכירה דוגמאות כמו הרגולציה על פורמולה לתינוקות בדרום אפריקה, שאוסרת על הצגת תמונות של תינוקות על גבי האריזות; זו בעיה גדולה עבור חברת גרבר, שהלוגו שלה הוא תינוק מחייך.

אבל אלה שמקדמים את טיעון המדרון החלקלק מתעלמים מהעובדה שהמסר הבריאותי לגבי טבק הוא פשוט: תפסיקו לעשן. המסר לגבי אלכוהול כבר מורכב יותר: שתו במתינות, אם בכלל. והוא מורכב עוד יותר לגבי מזון. מזון הוא לא עניין אופציונלי: אנחנו חייבים לאכול כדי לחיות. איכותם התזונתית של מזונות משתנה מאוד. הם נמצאים על סקלה שבין בריא ללא בריא, בין משקאות קלים (לא מזינים בכלל) לגזרים או דגים (מזינים מאוד). רובם נמצאים איפשהו באמצע. בנוסף, זה בסדר לשתות משקה קל מפעם לפעם, אבל לא לגמוע כמויות של משקאות קלים מדי יום. ולכן העצה היא לבחור בבריא ולהימנע מאוכל זבל או לאכול פחות ממנו, מבחינת הצריכה וההוצאה הקלורית גם יחד.

האם יש הוכחות לכך שעטיפות חלקות יפחיתו את צריכתם של מזונות לא בריאים? המחקר התמקד עד כה בהעדפות ובדרישות הקולינריות של ילדים. מותגים ואריזות מוכרים אוכל ומשקאות, ואפילו ילדים קטנים מאוד מזהים מותגים פופולריים וחושקים בהם. כשמדענים משווים את תגובתם של ילדים לאותם מאכלים שעטופים בנייר פשוט או בעטיפות עם לוגואים, צבעים עזים או דמויות מאוירות, ילדים מעדיפים תמיד את האריזות המושכות יותר.

אבל הבעיה היא להחליט אילו מאכלים ומשקאות דורשים עטיפות חלקות, ונראה שזו החלטה בעייתית מדי ברגע שאנו חורגים מתחום המשקאות הקלים והממתקים. ומקדמי בריאות מעדיפים להתמקד בהתערבויות שקל יותר להצדיק – מבחינה מדעית ופוליטית – מאשר להתמודד עם הקשיים האלה.

אנו יודעים שיש צורך בהתערבויות וברגולציה מסוימות – מקבילות לאלה המכוונות נגד העישון, גם אם לא זהות להם – כדי להפחית את הנזק שבמוצרים מזיקים. אז אם לא עטיפות חלקות, מה כן? מן המחקרים עולה שיש רשימה ארוכה של אמצעים בעלי השפעה קטנה – מסים, הגבלות על גודל המנה, התוויות בולטות בחזית החפיסה, סטנדרטים תזונתיים לארוחות בבתי הספר, הגבלות על פרסום ואיסור על צעצועים במנות מזון מהיר ועל דמויות מצוירות על האריזות. במקום להתמודד עם הפוליטיקה הבלתי אפשרית של עטיפות חלקות למזון, אנשי בריאות הציבור מעדיפים תוויות אזהרה.

אלה הופיעו לראשונה על חפיסות סיגריות בשנות השישים, והשימוש בהן על אריזות מזון נשקל מאז שנות התשעים. חוקרי מחלות לב הציעו שמאכלים בעלי תכולת קלוריות ושומן גבוהה יסומנו בתוויות כמו: "תכולת השומן של המזון הזה עשויה לתרום למחלות לב". בקליפורניה ובניו יורק הציעו לא מזמן להוסיף אזהרות על משקאות ממותקים. האיחוד הרפואי של אונטריו אוחז בדעה דומה: "כדי לעצור את משבר השמנת היתר, על ממשלות ליישם את הלקחים שנלמדו בקמפיינים מוצלחים נגד עישון". הם יצרו הדמיות לאזהרות אפשריות שיופיעו על מזון.

אמנם אף חוק שמחייב תוויות אזהרה על מזון לא עבר עד כה, אבל זהו השלב המתבקש הבא כדי לעודד בחירות מזון בריאות, כמו שעטיפות חלקות הן השלב המתבקש הבא בחפיסות סיגריות. טיעון המדרון החלקלק אינו אלא עוד תרגיל טיפוסי של תעשיית הטבק.

מריון נסטלר חיברה את "Food Politics and What to Eat" והיא מרצה לתזונה, ללימודי מזון ולבריאות הציבור באוניברסיטת ניו יורק.

@2015 New Scientist Magazine, Reed Business Information Ltd. All rights reserved. Distributed by Tribune Media Services, Inc.

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי מריון נסטלר, New Scientist.


תגובות פייסבוק

2 תגובות על פתרון חד וחלק