ציוצי לילה עצבניים

הצייצן הראשי אינו לבד. עכשיו המדע יודע: ישנן שעות שבהן אנחנו פשוט מאבדים את זה
X זמן קריאה משוער: 3 דקות

אתם מכירים את הרגעים האלה: אמצע הלילה, מול מסך כלשהו, ופתאום אתם הופכים לשלולית רגשית או מתמלאים בתובנות מפוצצות, ובטוחים שאם רק מישהו יקשיב לכם עכשיו, תוכלו לשנות את העולם. ובכן, עכשיו מתברר שהתופעה הזו נפוצה כל כך, עד שאין למדענים ברירה אלא לחשוב שהיא חלק מהשעון הביולוגי שלנו: יש שעות שבהן אין לנו סיכוי לחשוב בהיגיון.

בשעות הקטנות של הלילה, אנחנו רגשניים יותר, נתונים להתפרצויות והיסחפויות, אימפולסיביים ותוקפניים

איך הם יודעים? מחקר של אוניברסיטת בריסטול שהתפרסם לאחרונה ליקט במשך ארבע שנים 800 מיליון ציוצים בטוויטר, שהועלו על ידי משתמשים ב-54 ערים ברחבי בריטניה. על ניתוח התוצאות הופקדה תוכנה, כלומר בינה מלאכותית, שספרה ומיינה וקטלגה וכשכבר החל לצאת מבין מעגליה האלקטרוניים עשן, שלפה את המסקנה: דפוסי החשיבה שלנו משתנים לאורך היממה, ויוצרים מעגל שראשיתו בחשיבה ממוקדת והגיונית למדי בבוקר, אבל בערב ובלילה, ובעיקר בשעות הקטנות של הלילה, אנחנו רגשניים יותר, נתונים להתפרצויות והיסחפויות, אימפולסיביים ותוקפניים.

במחקר הזה שיתפו פעולה חוקרים מתחום הבינה המלאכותית והרפואה, שניתחו את צבר הציוצים בלי לדעת מי כתב מה. התוכן, שלדברי החוקרים נדגם מטוויטר אחת לשעה במהלך ארבע שנות המחקר נותח בהתאם ל-73 סמנים פסיכומטריים שהוגדרו מראש, כלומר התוכנה חיפשה מילים ומבני משפטים המתאימים לחשיבה אנליטית לוגית, בדקה מתי משתמשים ביותר שמות עצם, כינויי גוף ומילות יחס (דפוסים שמחקרים אחרים קשרו לאינטליגנציה גבוהה), מתי מופיעים מונחים הקשורים להישגים ולכוח, מתי השפה הופכת לרגשית, כמה ביטויי דאגה וחרדה מופיעים בכל חלק של היום וכדומה. התוצאות מראות בבירור כי שפת הציוצים משתנה באורח דרמטי לאורך היממה, מה שמעיד על שינויים בתהליכים קוגניטיביים ורגשיים, אולי גם הורמונליים ואולי אולי גם קשורים למקצב הצירקדי, השעון הביולוגי המנהל מערכות ותהליכים רבים בגוף (שלנו ושל בעלי חיים, פטריות ואפילו חיידקים) במחזוריות של כ-24 שעות.

הערנות, יכולת הניתוח והריכוז שהבריטים הפגינו בטוויטר מיד עם קומם מהשינה מפתיעה. יתכן שיש משהו בטענות שלהם על כך שהממרח הלאומי "מרמייט" עוד טוב למוח, ואולי המנומנמים שבהם לא ממהרים לשלוח יד אל הנייד. החלק המדאיג בנתונים הללו הוא זה המעיד על כך שבשעות הלילה האוכלוסייה ברשתות החברתיות נוטה לדאגות קיומיות, סערות רגש שרובן אינן חיוביות, התלהמות ואפילו הפגנות שנאה – מצד המצייצים ומצד הקוראים-משתפים שלהם.

האמת היא שלתופעה הזו יש שם, שניתן לה הרבה לפני ימי הביג-דאטה. קוראים לה Sleep Texting והיא מופיעה ברשימת הדברים שממש לא כדאי לעשות אם רוצים לשמור על יחסים תקינים עם הסביבה. ה-Sleep Texting היא אחותה הצעירה והטכנולוגית של שיחת הטלפון הרגשנית, היבבנית, המעורפלת במככבת באלפי סרטים רומנטיים, שיחה שהגיבור לעולם אינו זוכר שהתקיימה, אבל הסביבה שלו מתקשה לשכוח. אלא שברשתות החברתיות, השיחה הזו מתבצעת ברמקול, שמשדר הכרזות לאומה. לעולם. והיא מדאיגה לא משום שהיא מביכה כל כך, אלא משום שיכולות להיות לה השלכות מרחיקות לכת.

תוצאות של מחקר כזה אמנם יכולות ללמד אותנו הרבה על עצמנו, אבל הן גם יכולות לשמש בסיס למניפולציות חדשות (או בשמן המנומס: אסטרטגיות שיווק)

הצייצן הנודע ביותר לשמצה, טראמפ, דווקא נוהג לחלוק את הגיגיו עם העולם בשעות סבירות: מרבית הטוויטים שלו עולים בשעות הערב של החוף המזרחי, אחרי שהתעורר משנת היופי שלו. ההתנסחויות של טראמפ תמיד בעיתיות, בלשון המעטה, אבל אם בוחנים את המסרים שהעלה בשעות המסוכנות, כלומר בין חצות לחמש לפנות בוקר, מגלים את ההשמצות, ההשתלחויות, השפה התוקפנית והמסקנות המוזרות. ציוץ ה- covfefe הנודע שלו, אגב, עלה לרשת שמונה דקות אחרי חצות (ב-31 במאי 2017). טראמפ, במקרה הזה, הוא רק אנקדוטה. אבל מאחורי התנהגותו, והתנהגותנו, מסתתרת סיבה לדאגה: תוצאות של מחקר כזה אמנם יכולות ללמד אותנו הרבה על עצמנו (כמקובל בעולם הביג-דאטה), אבל הן גם יכולות לשמש בסיס למניפולציות חדשות (או בשמן המנומס: אסטרטגיות שיווק) מצד אנשי ממון וכוח. מי מהם יוכל להתאפק, עכשיו כשברור שיש שעות שבהן אנחנו פשוט לא מסוגלים לקרוא בין השורות או לקרוא בכלל?

יכול להיות שיש טעם להתייחס ברצינות להצעה שעלתה בתוכנית הרדיו הבריטית The Manifesto  – תוכנית המלקטת ממאזינים הצעות שיפור להתנהלות החברה האנושית: לחייב יצרני סמרטפונים ומחשבים להתקין במכשירים סוגי מבחנים (למשל, מכשיר המודד את רמת האלכוהול בדם, או מטלות המחייבות שליטה במוטוריקה) הבודקים את צלילות מחשבתם של המשתמשים ואינם מאפשרים לשלוח טקסטים, מיילים או פוסטים לרשתות חברתיות, להשתתף בדיונים בפורמים ואפילו לקרוא אתרי חדשות, אלא הוכחתם למכשיר שלכם במאה צורות ואחת שאתם פיכחים, מיושבים בדעתם ואוחזים בכוס תה.

 

אם הגעת עד לכאן....

...יש לנו בקשה קטנה. קוראים רבים נהנים מהתכנים האיכותיים ש'אלכסון' מציע ללא כל תמורה. כחלק מתפיסת עולמנו החלטנו לוותר על הכנסה מפרסומות וממקורות אחרים כדי לא להפריע את חווית הקריאה. הפקת כתב העת ברמה כזאת כרוכה בהשקעה רבה של עבודה וכסף: עריכה, תרגום ורכישת זכויות פרסום בחו'ל. אם הערכים והרעיונות ש'אלכסון' מקדם קרובים לליבך ואם יש בך הערכה לעבודתנו אנו מבקשים את תמיכתך כדי להבטיח את הקיימות ארוכת הטווח של כתב העת.

לתמוך באלכסון

תמונה ראשית: אדום זועם. תצלום: סבסטיאן סטאם, unsplash.com

Photo by sebastiaan stam on Unsplash

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק