צפיתי בטלוויזיה רוסית במשך יום שלם

רוצים לדעת איך רוסיה מסתכלת על העולם? הצטרפו ליום שידורים שגרתי
X זמן קריאה משוער: 5 דקות

שמעתם על הגנרל הפולני המרושע שהכריח את נפוליאון לפלוש לרוסיה? לא? אז כנראה שלא צפיתם בערוץ הטלוויזיה Rossia-1 ב-31 במרץ.

לפי הדוקומנטרי ששודר בערוץ הגדול ביותר ברוסיה שנמצא בשליטת המדינה, גנרל מיכאל סוקולניקי שאף לפרק את האימפריה הרוסית ולייסד פולין גדולה שתשתרע מהים הבלטי לים השחור, ותופרד משייריה של רוסיה על-ידי שורה של מדינות קסרקטין.

"מתוך הדיווח של גנרל סוקולניקי: 'רוסיה, שתצומצם בחזרה לגבולותיה הטבעיים, תנותק מחופיהם של הים הבלטי והים השחור, תופרד מהאימפריה הגדולה (צרפת של נפוליאון), תפוקח על-ידי מדינות חיץ ותימצא תחת עינו הפקוחה של צבא שיהיה נכון להגיב בהחלטיות על כל גילוי של תוקפנות, תיאלץ לוותר לנצח על כל תוכניותיה החמדניות ועל כל שאיפה להפיכה.'"

הטקסט הזה, שחוקרי הערוץ מצאו בארכיון צבאי ליד פריז, מופיע על רקע תמונות של אירופה בלהבות. הדוקומנטרי, שנקרא "מלחמת 1812: מלחמת המידע הראשונה", מציין שחלק מהתכנית הפולנית נגד האימפריה הרוסית הייתה לעורר קונפליקטים אתניים, כולל בקרב הטטאריים בחצי האי קרים ואצל עמי הקווקז.

ה-31 במרס היה יום רגוע למדי ב-Rossia-1. אף אחד מדובריה התוקפניים יותר של המדינה – דמיטרי קיסלוב, אלכסיי פושקוב, אלכסנדר דוגין, למשל – לא נראה על המסך. אפילו הנשיא ולדימיר פוטין חלף עליו רק לרגע. אך למרות זאת, היו נושאים ואווירה מסוימת ששלטו ביום כולו: רוסיה היא אואזיס של ממשל טוב ושלֵו בעולם כאוטי. הפשיזם משתלט על העולם, ועל רוסיה לשמור על ערנות. מוטיב "אירופה בלהבות" חזר לאורך היום כולו.

בשעות הערב המוקדמות משודרת תכנית אירוח לא חדשותית באורך שעה בשם "בשידור חי", שמוקדשת לאירועים באוקראינה. מגוון של אורחים שייצגו דעות שנעו בין עמדה אנטי-מיידנית קנאית לבין עמדה אנטי-מיידנית קנאית מאוד דיברו על "הערכים של האליטה האוקראינית החדשה", כשמאחוריהם הוקרנו בלופ תמונות של הצמיגים הבוערים מההפגנות בקייב בחודש הקודם.

אגב כך אנו לומדים "עובדות" שונות, למשל שראש הממשלה יוליה טימושנקו רוכשת לעצמה אויבים מבית ומחוץ "שאינם גרועים מאלה שרכש לעצמו סטלין". שהאקטיביסטים הלאומניים הקיצוניים של הפראבי סקטור הם "פלוגות הסער שלה". ש"מאות נהרגו, אלפים נפגעו ומרכז קייב נחרב" בהפגנות בכיכר מיידן.

בשלב מסוים אדם שהוצג כפסיכולוג מקשר בין טימושנקו לדמות המפתח ב"אחווה הלבנה", כת משונה שהתפתחה בדונטסק ופשטה במדינות שזכו לעצמאותן לאחר התמוטטות המשטר הסובייטי. הפסיכולוג אמר שהוא "הבחין" במחקר שלו שאנשים שהיו מעורבים בכת הזו הפכו אחר כך ל"נציונל סוציאליסטים".

לקראת סוף התוכנית , סרגיי קיזנייק, המוצג כראש העמותה "לעצור את מיידן", מספר כיצד נאלץ לברוח מבוריספיל, אחד מפרבריה של קייב, ואיך דירתו נשדדה כביכול. הנה קטע מהשיחה שלו עם מנחה התוכנית, בוריס קורצ'בניקוב:

קורצ'בניקוב: מה קרה לדירה שלך?

קיזנייק: באתי הנה, פיניתי משם את המשפחה שלי. השכנים התקשרו אליי ואמרו שאנשים נכנסו עם מסכות ורובים. הם פרצו את הדלת והדירה נבזזה לחלוטין. הם לקחו הכול.

קורצ'בניקוב: איך דבר כזה יכול לקרות בימינו באמצע אירופה?

בחלקה האחרון של התוכנית, כומר מגנה את תנועת פמן כ"שטנית" ואומר שתנועת מיידן בעצם התחילה ב-17 באוגוסט 2012, כשאינה שבצ'נקו, מנהיגת "פרמן" ניסרה צלב אורתודוקסי בחזה חשוף כדי לתמוך בקבוצת הפרפורמנס הרוסית פוסי ריוט.

__

משדר החדשות של השעה שמונה בערב מאגד במידה רבה את הנושאים השונים של אותו היום. הוא דוגמה מופתית להתייחסות לנושאים נתונים במחלוקת כאילו היו עובדות שאין עליהן עוררין. מה שלא נאמר חשוב כמו מה שנאמר: שר החוץ סרגיי לברוב ומזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי בילו ארבע שעות בדיון על "הפדרליזציה של אוקראינה" בפריז. הנשיא פוטין ביקר את ה"מצור הכלכלי" על אזור טרנסניסטריה במולדובה. ארה"ב "מספקת תמיכה איתנה לטרוריסטים" בסוריה.

לא נאמר שג'ון קרי אמר ללברוב שלא יתקיים כל דיון בענייניה הפנימיים של אוקראינה מבלי שזו תשתתף בו; שמולדובה, אוקראינה והאיחוד האירופי מכחישים את קיומם של בעיות או עיכובים כלשהם ביחס לגבולותיה של טרנסניסטריה; ושרוסיה מספקת תמיכה פוליטית וצבאית לממשלתו של הנשיא הסורי בשאר אל-אסד, שהרג עשרות אלפים מאזרחיו לאורך שלוש השנים האחרונות. פוטין וגרמן גרף, ראש סברבנק, נראים דנים ביצירת מערכת תשלומים אלקטרוניים חדשה במהלך ששת החודשים הקרובים. לא נאמר שהצורך במהלך התעורר בעקבות הסנקציות שהטילה ארה"ב על רוסיה בתגובה לאירועים בחצי האי קרים, אשר אוסרות על ויזה ועל מאסטרקארד לעבוד עם בנקים רוסיים.

כמובן שאוקראינה עומדת במרכז תשומת הלב, וקריין החדשות הפגין מצוקה ניכרת על-ידי הדגשת האופן הלא הוגן לכאורה שבו מיושם הצדק בדרום אוקראינה:

"שערורייה באודסה. תומכי הממשלה החדשה קיימו הפגנה במרכז העיר. מזכירת העיתונות של הסניף המקומי של מפלגת UDAR (של ויטלי קליטשקו) שרפה כמה סרטי ג'ורג' הקדוש באש הנצח. והיא לא נענשה על כך. בו בזמן דווחו באודסה, כמו גם בחרקוב ובדונטסק, מספר מאסרים וחקירות פליליות של תושבים ששחררו בניינים מקומיים מקבוצות נאציות ופירקו את הבנדריסטים מנשקם." מקורות רוסיים מרבים להתייחס לאקטיביסטים אוקראיניים כאל חסידים של הלאומן האוקראיני ממלחמת העולם השנייה, סטפן בנדרה.

וסטי אפילו נוגעת בנושאים עדינים שעלולים לעורר השוואות לא מחמיאות, אם הצופים הרוסים יעצרו לרגע לחשוב. איהור מסלוב, ראש עמותה בשם "כבוד בחרקוב", מתלונן על הטרדה מצד המשטרה וכוחות הביטחון, על דעות קדומות ותעמולה בתקשורת, ועל "זכותם" של אזרחים אוקראינים לקיים הפגנות ענק נגד השלטונות ללא אישור. "אנשים באו הנה כדי ללמוד את האמת ולהביע את דעתם", הוא אומר. "זאת זכותם לפי החוקה".

הכיסוי של וסטי לבחירות בצרפת חוזר למוטיב "אירופה בלהבות" ולאיום הפשיסטי על רוסיה. הסיקור מתמקד בחזית הלאומית ואומר שמפלגות הימין של אירופה צפויות להגיע להישגים בבחירות הקרובות לפרלמנט האירופי. הצלחותיהם של הכוחות הימניים ברחבי אירופה מיוחסת לסובלנות החברתית של הממשלות במערב, כולל התרתם של נישואים חד-מיניים.

הקטע הזה הוא מעבר מוצלח שמאפשר ליום להסתיים במקום שבו החל – באירופה של ימי נפוליאון. ה-31 במרס, אנו למדים, הוא יום השנה ה-200 לכניסתו של הצבא הרוסי כמנצח לפריז, אחרי שגירש את נפוליאון כל הדרך ממוסקבה.

"היום אנו מציינים ברוסיה 200 שנה לכניסת הצבא הרוסי לפריז. ב-31 במרס 1814 הביאה האימפריה הרוסית סוף לעידן העקוב מדם של המלחמות הנפוליאוניות, והפכה לכוח הצבאי והפוליטי המוביל ביבשת. האירועים שהתרחשו בבירתה של צרפת הניחו את היסודות לשנים רבות של פיתוח שלֵו באירופה."

אחר כך נשמעת המנגינה המרגיעה של "לילה טוב, קטנטנים", ובעקבותיה סיפור לילה טוב קצר מונפש. אחרי אלה משודרות סדרות רוסיות, פרק של "חוק וסדר" וסרט דוקומנטרי על המאמצים להארכת תוחלת החיים האנושית.

זה היה יום ארוך ומתיש. אבל הלהבות שמשתוללות בעולם שבחוץ לא הצליחו לפגום בעמידתה האיתנה של רוסיה. בעוד ששה חודשים, לפי Rossia-1, יהיה למולדת כרטיס אשראי משלה.

Copyright 2015 by The Atlantic Media Co., as first published in The Atlantic Magazine. Distributed by Tribune Content Agency

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי רוברט קואלסון.


תגובות פייסבוק

תגובה אחת על צפיתי בטלוויזיה רוסית במשך יום שלם

01
BULDOZER

״אם אין בזה חדש, אז זה לא חדשות.....״. ממש מעניין אותי היכן קיימת עיתונות אובייקטיבית. שהיא לא בבעלות איזה טייקון או תחת שילטון טוטליתרי.... כולם מוחרים לנו משהו וזה בטח לא אובייקטיביות.
בנוסף, היסטוריה נכתבת ע״י מנצחים ולא ע״י אובייקטיבים. מכאן, מומלץ להטיל ספק בכל דבר ועניין, בטח כשמדובר ב״עובדות״ היסטוריות!!!:-)