צריך מנהיגים קטנים

מדי סוף שבוע, אני קורא אינספור וריאציות על אותו הנושא: "אילו רק יכולנו להרחיק אותו מהשלטון... הדברים היו משתנים."

אני מכנה זאת "תאוריית המנהיגים הגדולים של ההיסטוריה". אני מתכוון לתאוריה שטוענת שמנהיגים גדולים עושים את כל ההבדל, שהם כל מה שחשוב בחברה, ולכן מה שצריך הוא לסלק את הגרועים ולפנות מקום לטובים.

התאוריה שגויה. למעשה, ההפך הוא הנכון.

בואו נחשוב לרגע על החברה, על מנהיגות ועל השגשוג האנושי, בואו נחשוב על כל אלו בצלילות ובאופן אנליטי.

מנהיגים גדולים נבנים, הם נוצרים בהדרגה. הם אינם מופיעים כבדרך קסם. הם נוצרים מתוך תנאים מבניים ומוסדיים. מנהיגים גרועים הם תוצאה ולא סיבה – תוצאה של אנשים ושל עם המוכנים להחריב את עצמם. מנהיגים כאלו אינם צומחים מתוך חלל ריק. היטלר לא עלה לשלטון מלא-כלום, מתוך רִיק – וכך גם טראמפ. בדיוק כפי שעלייתו של דמגוג בגרמניה הקורסת, גרמניה של ההיפר-אינפלציה, הייתה צפויה וכתובה בקלפים, כך גם עלייתו של טראמפ הייתה בלתי-נמנעת.

מדוע? כי האמנה החברתית האמריקנית שבורה. אמנה חברתית אינה דומה לחוזה בעל תוקף משפטי, וההבדל העיקרי הוא החשוב ביותר. אמנה חברתית אפשר לקרוע לגזרים. מאיזו בחינה האמנה החברתית האמריקנית שבורה? מהבחינה הממשית ביותר: האזרח האמריקני אינו מצפה עוד לזכות לכל הפחות בחיים טובים, והוא גם אינו זוכה להם. תוחלת החיים, ההכנסה, החסכונות וכו' של האזרח האמריקני, וגם כל מדד אחר  מוּכר לרווחה, נמצאים במגמת ירידה.

מה עושים אנשים שחייהם הולכים ונעשים גרועים? הם קורעים את האמנות החברתיות שאינן מקיימות את מה שהן הבטיחו להם. זוהי התנהגות רציונלית. זהו המעשה המביא לתפוקה מרבית של התועלת (הצונחת) שלהם, תמורות שהפכו לעונשים. לכן זוהי אמת מובנת מאליה של ההיסטוריה. זה מה שאנחנו נוהגים לכנות בשם "מהפכה". בדיוק כפי שהצרפתים עשו ב-1789, וכפי שעשו הבולשביקים וחסידי מאו – וזה בדיוק מה שעשו כעת תומכי טראמפ. הם קרעו את האמנה החברתית שלא קיימה את מה שהיא הבטיחה להם. טראמפ הוא בסך הכול היד הזעירה הקורעת את הנייר.

רבים התקוממו עד כדי כך שהם הפכו לקיצוניים של העולם העשיר, וכעת הם דוחים את עצם הרעיון בדבר חברה אנושית. כמו המפלגה הרפובליקנית העכשווית, הם אינם "מאמינים" ברעיון של ממשל בכלל. אלא שבמורד הדרך הזאת ממתינה קריסה לאנרכיה בסגנון של סומליה – או קריסה יחסית לשלטון אוטוקרטי כמו תורכיה. כתבתי "מאמינים", במירכאות, כיוון שממשל אינו באמת אמונה, אלא תהליך.

כשאנו משתמשים בתאוריית המנהיגים הגדולים של ההיסטוריה, איננו יכולים לראות את מה שאמרתי הרגע. אנחנו מתעלמים מהאמת הגדולה והפשוטה שהמנהיגים ההיסטוריים של חברה נוצרים על ידי התנאים המבניים והמוסדיים שלה. ובכך שאנו מתעלמים מן האמת, ופשוט כמהים למנהיגים גדולים שיצילו אותנו, אנחנו נותרים משותקים ועיוורים – וחושפים את עצמנו לפגיעתם של כל מיני קיסרים, בין אם הם מכונים יוליוס ובין אם הם מכונים ולדימיר.

אנשים כועסים ולא מאושרים דורשים מנהיגים גרועים, כאלו שקורעים לגזרים אמנות חברתיות. אנשים מאושרים, בריאים ושפויים אינם עושים זאת. לכן, אם אנחנו מעוניינים במנהיגים טובים יותר מחר עלינו ליצור מונהגים טובים יותר. מהם"מונהגים טובים יותר"? הכוונה היא לאנשים שאינם מוכנים להחריב את עצמם. כאלו המוכנים לחשוב מעבר לאינטרס הצר הסופר-רציונלי שלהם, מעבר לפוליטיקה המפלגתית, אנשים שאינם נשלטים על ידי רדיפת בצע, כעס ושנאה, שחייהם אינם סדרה ארוכה של מידע שגוי, כאב ותגובה. קשה להאשים אנשים שחייהם נראים כך כשהם הופכים לחסידי טראמפ – ולהאשים אותם ותו-לא זה פשוט לא רלוונטי ולא מועיל.

כיצד נוכל ליצור מונהגים טובים יותר? העניין פשוט למדי, בעצם. החברה חייבת לתת לכולם את האפשרות לחיות חיים טובים באמת. בין אם מדובר בראשי ערים, במנכ"לים של חברות או במשקיעים, או פשוט באחים ובבני-דודים, בשכנים ובחברים. ואז פחות סביר שארגונים, בין אם מדובר בערים, בעיירות, בתאגידים, במשפחות וכו', יקרעו לגזרים את האמנה החברתית, ידחו את רעיון החברה ויהפכו למוקדים של דמגוגיה. אך אם חברה אינה מסוגלת ליצור אנשים שמחים, בריאים ושפויים, מובן מאליו שהתוצאה תהיה מעגל קסמים של אנשים כעוסים הדורשים מנהיגים גרועים.

הנה התובנה עבורכם. כל מה שאמרתי עד כה הוא דרך לומר שמה שחברות מתפקדות באמת צריכות הוא אלפי מנהיגים קטנים ובאמת טובים. מה שצריך הוא לא "מנהיג גדול" אחד. מנהיג טוב הוא בסך הכול אדם עם סדר יום חיובי וחזק וחזון להתארגנות האנושית – בין אם חזון גדול לחברה כולה או חזון קטן יותר, אפילו כזה שנועד לממדיה של משפחה. אם אנחנו ראשי ערים ומנכ"לים או משקיעים ושכנים וכן הלאה, שיכולים לנהוג כך בקנה מידה קטן, הרי שאנחנו מנהיגים טובים בקנה מידה קטן, ואנחנו עושים יותר ממספיק.

{אם אתם רוצים לנסח זאת במלים פורמליות יותר: מנהיגים טובים יוצרים מונהגים טובים יותר, שמונעים מן החברה לדרוש מנהיגים גדולים מהסוג הלא נכון. אם תרצו, הנה יש לכם משוואה).

מנהיג טוב, ולא חשוב עד כמה הוא קטן, שווה הרבה יותר ממנהיג גדול. מדוע? כי הראשון חייב לבוא לפני האחרון. בלי אלפי מנהיגים זעירים טובים, חברות לא באמת מגיעות לשום מקום, ולא חשוב כמה מנהיגים גדולים ובומבסטיים יש להן.

מנהיגים גדולים אינם עושים היסטוריה. הם עושים כותרות. ההיסטוריה נעשית על ידי אלפי מנהיגים קטנים ובלתי-נראים. אנשים המשנים ארגונים, בין אם אלו משפחות, ערים או תאגידים, ועושים זאת בדרכים שלא פעם אינן בולטות כלל. כשהמנהיגים הבלתי נראים הללו טובים, אנשים מתגלים כשפויים וחכמים דיים כדי ללכת בדרכים המובילות אותם אל האפשרות האנושית. כשהמנהיגים הללו גרועים, אנשים נדחפים ללכת בדרך הטירוף והטיפשות האנושית.

בידינו להיות מנהיגים קטנים וטובים, ולהיות כאלו היום. ובידינו לשכוח את תאוריית המנהיגים הגדולים של ההיסטוריה. התאוריה המפגרת הזאת היא כיום לא יותר מעוד ערך בקטלוג הארוך של הכישלונות האינטלקטואליים של אמריקה, מנאו-ליברליזם ועד להפרדה בין הגזעים. זוהי לא יותר מעוד דרך לומר: "הם אשמים". כלומר האנשים הרעים. אבל זה לא כך, זה לא נכון. הם לא עשו את הנזק לבד. אנחנו עשינו את זה. אנחנו אשמים במחסור באלף מנהיגים קטנים וטובים.

ורק אנחנו יכולים לשנות את המצב.

אם הגעת עד לכאן....

יש לנו בקשה. "אלכסון" ניתן לכם חינם. כתב העת הוא מקום של קריאה שקטה וטיפוח של אנושיות, מפלט מן החום והרעש. לכן החלטנו שלא יהיו ב"אלכסון" פרסומות או הודעות חסות, ובכך ויתרנו על הכנסה שכתבי עת נסמכים עליה לקיומם. אכן, הפקת כתב עת כזה דורשת השקעה רבה של עבודה וכסף. לכן אנו זקוקים לכם: בואו, תמכו באלכסון והבטיחו את הקיימות של כתב העת.

לתמוך באלכסון

עומייר חק הוא הוגה דעות, פרשן, בלוגר ודמות ציבורית, המרבה לכתוב על כלכלה, חברה, עסקים, חדשנות ותרבות עכשווית. הוא מחברם של ספרים אחדים ומחלק את זמנו בין לונדון וניו יורק.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי אדם הררי

תמונה ראשית: המפקד הגאלי Vercingetorix נכנע ליוליוס קיסר לאחר קרב אלזיה (52 לפנה"ס). ציור של Lionel Royer משנת 1899. מוזיאון Musée Crozatier du Puy-en-Velay, תצלום: ויקיפדיה

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי עומייר חק.


תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

4 תגובות על צריך מנהיגים קטנים

01
יובל אלוני

אמת ויציב....
כל הייתר הוא עוד מאותה תופעה אנושית לחפש אשמים כדי להתרחק מהאחריות האישית לתוצאות..מה יותר קל מאשר להתנקות על ידי הצבעה על אשמתו ,אשמתם , של האחר. הנסיבות , הגורל וכו'
זאת אמת שידועה לכל בוגר רציונאלי..

03
Mosheshy

יפה מאוד.
רק השגה אחת.רבים חיים כיום בכאוס.רבים חיים בעולם קפיטליסטי ניאו ליברלי כאוטי.
בסומליה יש כאוס. (בסומליה ישנו הקפיטליזם הכאוטי הטהור ביותר .בסומליה יש שוק חופשי אמיתי. בלי רגולציות והגבלים.למעשה, השוק החופשי ביותר בעולם.) לא אנרכיה.
על ההבדל בין כאוס, לאנרכיה.

http://struggle.ws/anarchism/writers/anarcho/anarchism/orchaos.html