קברניט הסייבר

כדי להבין איך נוצרה המילה 'סייבר' אנו צריכים לחזור 70 שנה אחורה בזמן ומשם לקפוץ לביקור אצל היוונים בשנת 400 לפני הספירה. נקודת ההתחלה שלנו נמצאת בשנת 1948, בזמן שבו העולם עדיין מלקק את פצעי מלחמת העולם השנייה, והסופר הבריטי ג'ורג' אורוול, מתאר לנו בספרו "1984" איך נראה עולם שבו בני האדם מנוהלים באמצעים של שליטה מוחלטת –  פיזית ומנטלית.

באותו הזמן ממש, נורברט וינר, מדען אמריקאי שהוא אחד הצאצאים הישירים של הרמב"ם, חיפש מילה חדשה לתורה המדעית שאותה פיתח. וינר שקיבל את הדוקטורט שלו בגיל 17 באוניברסיטת הרווארד ובהמשך עבד כפרופ' למתמטיקה ופילוסופיה ב- MIT, חקר את עולם האינטראקציות ופרסם ספר על אודות התקשורת, השליטה והפיקוח בקרב בני אדם, בעלי חיים ומכונות.

מכיוון שלא הייתה אז מילה מתאימה לתחום המדעי שזה עתה נולד, בחר וינר ב"קיברנטיקה", מילה שנגזרה מהמילה היוונית kubernetes או איש-ההגה, ששימשה לתיאור מקצוע הקברניטאות –  אומנות האחיזה בהגה.

איש ההגה של ספינה המפליגה בים צריך לדעת היכן הוא נמצא ולהיכן הוא רוצה להגיע, ובהתאם לכך לכוון את ההגה. הספינה כמובן נסחפת עם הזרמים והרוחות, ואיש ההגה צריך לחשב שוב את מקומו ולתקן את כיוון הספינה באמצעות סיבוב גלגל ההגה, לעיתים תוך חישוב הסטייה העתידית הצפויה.

תחום הקיברנטיקה, שאותו וינר פיתח, עוסק בהיגוי (חישה, חישוב, פעולה) כאמצעי הגעה ליעד. כל מערכת, ביולוגית או טכנולוגית, שנדרשת לביצוע משימה המשלבת אינטראקציות עם הסביבה, צריכה את המאפיינים הללו של יכולת תיקון וכיוון ביחס ליעד שלה, אחרת, המערכת לא תוכל לבצע את מה שהיא אמורה לעשות (למשל: הטייס האוטומטי במטוס).

הקיברנטיקה כתהליך קיימת בטבע מאז ומעולם, אך כמושג היא הוגדרה לראשונה בפילוסופיה היוונית. אפלטון השתמש במילה הזו בהקשר המטאפורי שלה – אמנות ההנהגה של האנשים בחברה (המילה governor - מוֹשֵל, נגזרת מאותה מילה יוונית).

לאחר שווינר פרסם את ספרו 'קיברנטיקה' ב 1948, התחום המדעי התפתח באופן איטי יחסית לתחום המחשוב, זאת מהסיבה שהבעיות שהוא מיועד לפתור הן מורכבות יותר. מכיוון שתחום זה נולד כדי לענות על הצורך של שליטה במידע והסקת מסקנות, נדמה על פניו, שאין הבדל בינו לבין תחום מערכות המידע (IT) שאנו מכירים. אך למעשה קיים  הבדל מהותי בין ה- IT לקיברנטיקה והוא נובע מהשוני באבני הבניין של השניים.

מערכות מחשוב ובינה מלאכותית מיועדות לענות על השאלה כיצד יוצרים מידע. המיקוד הוא בחקר האינטליגנציה של המכונות וביכולת יישום של "חשיבת" המכונה (הדמיה מלאכותית של חשיבת האדם), ולכן אבני הבניין של ה- IT הן ה"מידע", כלומר הסחורה הנשמרת ומעובדת במחשב או במערך מחשבים.

לעומת זאת, הקיברנטיקה באה לענות על השאלה כיצד נוצרת ידיעה (How do I know). אבני הבניין של המידע הקיברנטי הן ה"אינטראקציות התקשורתיות" (פעולת מערכת החושים והשפה). ומכיוון שמדובר בתקשורת לסוגיה, אין משמעות, לפי וינר, אם האינטראקציה מתרחשת בסביבה אורגנית (אדם, בעלי חיים, צמחים), בסביבה שאינה אורגנית (מערכות המבוססות על מכניקה, חומרה ותוכנה) או בסביבה משולבת.

וינר טוען בספרו שמטרת העל של הקיברנטיקה היא "להילחם בנטייתו של הטבע להשחית את המאורגן ולהרוס כל מה שהוא בעל-משמעות". לצורך זה הוא התבסס על המושג ההסתברותי "אנטרופיה", שפותח גם הוא בשנת 1948 בהקשר ל"מידע". את האנטרופיה ניתן לתאר בהפשטה כחוק טבע –  שאיפה של כל דבר בעולמנו להגדיל את כמות המיקרו מצבים שלו וכתוצאה מכך להגביר את רמת אי הודאות שבו (לדוגמה, כוס שבורה על הרצפה מכילה יותר מיקרו מצבים מכוס שלמה על השולחן). ומכיוון שאנו, בני האדם, שואפים לייצב את המערכות ואת הסביבה בה אנו חיים, גייס וינר את הקיברנטיקה כדי להילחם עבור האדם באנטרופיה שמקשה על חיינו.

כיום אפשר לראות תהליכים קיברנטיים כמעט בכל תחומי המדע ובמיוחד בתחומי מחקר ופיתוח של מערכות מורכבות. החל באקולוגיה וביולוגיה (כגון המערכות ששומרות על חום גופנו), דרך מערכות הנדסיות (רובוטים, הנחיית טילים, כלי רכב אוטונומיים) ועד לפסיכולוגיה וניהול בתחומים כגון חקר ההתנהגות והתפישה. גם הקפיטליזם העכשווי, שבמסגרתו אנו רואים את הגוף האנושי והמידע שאנו מייצרים כסחורה הניתנת לניוד, מוסבר היטב באמצעות הקיברנטיקה, באמצעות כלכלה התנהגותית וניהול סיכונים.

דוגמה מצוינת לתהליכים קיברנטיים, קיימת בסייברספייס –  המרחב הקיברנטי שהומר בשנות התשעים לכינוי World Wide Web. רשת האינטרנט מכילה פעילות קיברנטית עצומה. החל בפרוטוקולים שבהם אנו משתמשים לתקשורת באינטרנט (TCP/IP, Blockchain), דרך האינטראקציות שמתקיימות במרחב זה (כמו שיתוף מידע ורעיונות, פעילות חברתית, עסקית ופוליטית ותקיפות סייבר) ועד השימוש בשם סייברספייס. אותו סייבר שהתחיל בקברניט, ושנוצר מהצורך של האדם לשלוט בכל.

תמונה ראשית: חרטום של ספינה בים. תצלום: DLanor S, ב-unsplash.com

Photo by Dlanor S on Unsplash