שותות לשיוויון

כדי להתקדם חברתית, נשים שותות יותר ויותר אלכוהול
X זמן קריאה משוער: 3 דקות

אם בעונה הראשונה של "מד מן" צריכת האלכוהול המופרזת נראתה כמו עוד אביזר תקופתי, הרלוונטיות החברתית המתמשכת שלה נחשפה בעונות הבאות. ההדרה הרשמית שלה מחיי המשרד לא שינתה את המצב בפועל. פגי אולסון תפסה את מקומו של דון דרייפר, שהלך ושקע באלכוהוליזם לא פוטוגני, ויצרה דיוקן חדש של אישה שותה. ההתקדמות המקצועית שלה השתקפה במה, איך ומתי היא שותה: הכוח להחליט ולנהל הצריך גם יכולת להריק כוס ויסקי מבלי לעקם את הפרצוף. היא עשתה את זה בנוכחותם של אנשים אחרים וגם כשהיא לבדה במשרד, כחיקוי של טכניקת התמודדות שלמדה ממורה ורבה. ואולי הסיטואציה המעניינת ביותר מבחינה זו מתרחשת בעונה האחרונה, כשהיא וג'יין שותות כוסית לבדן בזמן שהמשרד קורס מסביבן – מצד אחד שתיהן נמצאות עכשיו בעמדות כוח, ומצד שני יש משהו שונה בשתייה שלהן בצוותא, כוחני ופטישיסטי פחות, מכוסות הוויסקי הרבות ששתו דרייפר ועמיתיו לאורך הסדרה.

האימוץ הנשי של אלכוהול הוא תהליך שממשיך להתרחש -  כאמצעי חשוב ביצירת קשרים חברתיים ועסקיים, יש מתאם בין השתתפותן של נשים בכוח העבודה ועלייתן בסולם הדרגות ובין צריכת אלכוהול. ככל שאישה משכילה ואמידה יותר, כך גדלים הסיכויים שהיא צורכת אלכוהול.

אנשי השיווק שארלוט ונסגארד ופיליפ לאו מ-ReD ערכו מחקר שבדק את דפוסי צריכת האלכוהול בקרב נשים עבור אחת מחברות האלכוהול הגדולות. הם ערכו ראיונות עם "נשים יזמיות ומומחיות בתחומי הבריאות, היופי והתרבות" וגם עקבו אחרי קבוצה נבחרת של נשים בערים עולות כמו לאגוס, מוסקבה, בנגקוק, שנחאי, סיאול וסאו פאולו. הנשים שהם שוחחו עמן סיפרו כי הן שותות כדי ליצור רושם עסקי מסוים. כך אחת המשתתפות סיפרה שהיא שותה רום נקי בכוס גדולה, ואילו אחרת פיתחה בקיאות בקוניאק, "משקה לנשים בעלות ניסיון וביטחון עצמי" לדבריה.

בעורכי המחקר אפשר בהחלט לחשוד במניעים נסתרים, אבל ברור שצריכת אלכוהול בקרב נשים עולה בהתמדה. ובניגוד לפגי אולסון, שתהתה אם היא היחידה שיכולה לעבוד ולשתות בו זמנית, הן לאו דווקא טובות בכך יותר מגברים. נשים רגישות יותר לאלכוהול - לא רק משום שהן קטנות יותר מגברים, בממוצע, אלא גם משום שגופן מכיל יותר שומן, שאוגר אלכוהול, ופחות מים, שמדללים אותו. לגברים יש גם כמות גדולה יותר של אנזים שמפרק את האלכוהול לפני שהוא מגיע למחזור הדם.  מכל הסיבות האלה, נזק לכבד ולמוח מתרחש מהר יותר אצל נשים שתייניות מאשר אצל גברים.

האימוץ של אלכוהול כמתווך חברתי, אם כך, היא בעייתית – הוא כולל למשל אימוץ של שתייה מרתונית (binge drinking). מסתבר כי דפוס שתייה כזה משפיע באופן חיובי על הסטטוס החברתי של נשים וגברים כאחד, והוא הפך למקובל לא רק אצל סטודנטיות וסטודנטים, אלא גם אצל נשים מבוגרות. מספר הנשים שנעצרו בעקבות נהיגה בשכרות בארצות הברית עלו בשלושים אחוזים בין 1998 ל-2007, בזמן ששיעור הגברים ירד בשבעה אחוזים; ומספר הנערות שהגיעו לחדר מיון בשל הרעלת אלכוהול עלה בחמישים ושניים אחוזים בין 1999 ו-2008, בהשוואה לעליה של תשעה אחוזים בלבד בקרב נערים.

אגב, בעוד נשים מצליחות מאמצות, שלא במפתיע, מותגים "גבריים" כדי להשתלב בסביבה בעלת רוב גברי, יין הפך למשקה המזוהה עם אמהות. גם כאן זה משתקף בסדרת טלוויזיה: הדמויות ב"עקרות בית נואשות" שותות כל כך הרבה יין עד שכמה מכוכבות הסדרה השיקו מותגים משלהן. בפייסבוק קיימות מספר קבוצות בעלות שמות כמו "אני חייבת כוס יין עכשיו או שאני מוכרת את הילדים".

השאלה שנותרת פתוחה היא למה בדיוק עמידות לאלכוהול, שמשתקפת בבחירת משקאות בעלי אחוזי אלכוהול גבוהים יותר או שתייה של משקאות רבים יותר, קשורה בכלל למעמד חברתי או לאמינות עסקית (אגב - גם השאלה למה אנחנו בכלל אוהבים אלכוהול לא לגמרי סגורה - חוקרים טוענים שכל סוג של התמסטלות הוא עניין נלמד תרבותית). אלכוהול זה ממש כיף, אבל מבחינת סמלי סטטוס אפשר אולי להסתפק בשעונים.

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב

תגובות פייסבוק

2 תגובות על שותות לשיוויון

02
ד.

פעם נשים ראו בעישון דרך להתקדמות בחברה. זה עבר להן.
אז מה חדש ברעיון השוויון דרך אלכוהול ? טיפשי מיותר ומזיק באותה מידה.

התקדמות בחברה יכולה להיעשות באמצעות שינוי סטטוס ממשי, ונשים יכולות למלא כל תפקיד חברתי כגברים. העובדה שבפועל זה איננו כך מזמינה אותן להשתתף בשינוי. "סמל סטטוס", לעומת זאת, הוא תחליף ריק מתוכן בין אם מדובר בגבר ובין אם מדובר באשה. לא צריכת אלכוהול ולא צריכת "מותגים יוקרתיים" תחולל שינוי זה.