שנת הצהרים האידיאלית

רבים עושים זאת לא נכון, למשל ישנים 30-40 דקות. מחקרים חדשים מנתחים את האמנות של שנת הצהרים הנכונה
X זמן קריאה משוער: 2 דקות

סנצ'ו פאנסה נהג לישון "ארבע-חמש שעות בצהרים בכל יום", למגינת ליבו של אדונו דון קיחוטה. שנת הצהרים בתודעה הישראלית נמשכת שעתיים, בהשפעת השלאף-שטונדה של הייקים וחוק שעות המנוחה, אשר קבע שהפעלת מקלט רדיו בין השעות שתיים לארבע אחה"צ היא עבירה פלילית. התשובה הספרדית הקלאסית, הסייסטה, יכולה להימשך בקלות שלוש שעות. אלה ואלה עושים זאת לא נכון, על-פי מחקרים חדשים המבקשים להגדיר מחדש את חשיבותה של שנת הצהרים.

פרופ' אילנה רוזן, מרצה בכירה במרכז לנוירוביולוגיה ולמחזורי שינה של אוניברסיטת פנסילבניה, היא בין החוקרים הראשונים אשר ביקשו לטלטל את המוסכמות סביב שנת הצהרים. כבר לפני שבע שנים ביקשה להגביל את שנת הצהרים למבוגר ל-20 דקות, והיום היא אף קיצונית יותר: "זה כמובן נתון בוויכוח", אמרה אתמול בראיון ל"וול סטריט ג'ורנל", "אבל מבחינתי, שנת צהרים של 10-20 דקות מקסימום היא ניצול הזמן היעיל ביותר לסייע למחזור השינה הטבעי שלך".

הרעיון של שנת צהרים קצרה ו"יעילה" (רמז לחוסר יעילות כלכלית בסייסטה האירופית) מצא לו אחיזה חזקה בוול סטריט, תחת הכינוי Power Nap, אבל הוא הוגדר מחקרית דווקא באוסטרליה. פרופ' לאון לאק, מרצה לפסיכולוגיה באוניברסיטת פלינדרס, ערך סדרת מחקרים אשר הוכיחו שהנבחנים אשר ישנו רק עשר דקות היו ערניים בהמשך היום באופן ברור יותר מאשר אלה שישנו 20 או 30 דקות. באשר לנבחנים אשר ישנו שעה-שעתיים, הם התעוררו מטושטשים וגרוע מכך, סבלו משינה לא סדירה בלילה שלאחר מכן.

חברות תעופה רבות כבר מאפשרות לטייסים לישון 10-15 דקות בתא הטייס, ולאור המחקרים החדשים הנוהל אושר על-ידי רשויות תעופה בכמה מדינות. אולם במקומות עבודה שאינם בין שמיים לארץ, המעסיקים לא ממהרים לאמץ את המגמה.

החוקרים סבורים שבגירסתה החדשה, שנת הצהרים צריכה לחזור לתודעה הציבורית, ולהיות חובה לא רק בגני ילדים. ההבחנה בין שנת גלים איטיים לשנת חלום, בין שלבי השינה ה"יעילים" לפחות יעילים, עדיין נתונה במחלוקת. אבל גם לאדם הישן, ולא רק לחוקרים אותו, יש אפשרות לבצע את ההבחנה: אם אתם חולמים בשנת הצהרים, סימן שאתם מעניקים לעצמכם שנת צהרים ארוכה מדי.

המרכז לחקר השינה של אוניברסיטת סטנדפורד עומד בראש החזית להסדרת שנת הצהרים, והחוקרים שלו מרבים לדון בנזקים של שנת צהרים ארוכה מדי. "אם מופיעים לך חלומות בשנת צהרים, זה סימן ודאי שיש לשנות משהו בסידורי השינה שלך, או שמא בסידורי העירנות שלך," כותב פרופ' רפאל פלאיו, המבקש לרפא הפרעות שינה באמצעות שנת צהרים קצרצרה.

האירופאים ממשיכים בשלהם, בינתיים. אבל גם שם קיימת הסכמה רחבה בדבר הצורך לשנות את המועד של שנת צהרים: הסייסטה הספרדית, הנמשכת לעיתים קרובות עד חמש, מתאימה אולי לאנשים העובדים עד מאוחר, אבל רוב בני האדם צריכים להקפיד לישון באחת או בשתיים אחר הצהרים, ובשום אופן לא לישון אחרי ארבע, מחשש להגברת הפרעות השינה הליליות.

כך נהוג היה, אגב, כבר ברומי העתיקה. אבל שם, מי שהרעיש בפורום בשעות הצהרים היה צפוי לעונש מוות.

מקורות:המחקרים של פרופ' אילנה רוזן, באתר אוניברסיטת פנסילווניה המחקרים של פרופ' ליאון לאק, באתר אוניברסיטת פלינדרסהדיווח ב"וול סטריט ג'ורנל" על המחקרים החדשיםריכוז המחקרים על שינה ושנת צהרים באתר אוניברסיטת סטנדפורדפודקאסט של פרופ' רפאל פלאיו אודות שנת הצהריםפרופ' ג'רום סגל, "מדוע אנחנו ישנים", בספריה של המרכז לטכנולוגיה חינוכית

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב


תגובות פייסבוק