תורת הבולשיט

מה ההבדל בין שקר ובולשיט? כיצד אפשר לגלות שמשפטים הנאמרים לנו הם חסרי שחר? מה בנו מכשיל אותנו בדרך לסינון הבולשיט?
X זמן קריאה משוער: 6 דקות

אנחנו חיים בעידן המידע, ולכן אנחנו חיים גם בעידן המידע-המוטעה. קרוב לוודאי שהשבוע כבר נתקלתם בכמויות בולשיט גדולות יותר מכפי שאדם נורמלי, שחי לפני אלף שנה, היה פוגש בחייו. אם נספור את כל המילים, בכל המאמרים המדעיים שהתפרסמו טרם עידן הנאורות, המספר עדיין יחוויר בהשוואה למספר המילים בהצהרות שכולן פתפותי ביצים באינטרנט, במאה ה-21 לבדה.

בולשיט הוא משהו שנוצר בהתעלמות מוחלטת מן האמת. זה שונה לגמרי משקר, המרמז על ייחוס חשיבות גדולה לאמת

אם אתם מהנהנים כעת, כדאי שתעברו להניד את ראשכם בשלילה. אני מקשקש לכם במוח.

איך אני אמור לדעת בכמה בולשיט נתקלתם השבוע? ומה אם אתם קוראים את זה ביום ראשון? ומיהו אדם 'נורמלי' שחי לפני אלף שנה? ומאיפה אני יודע עם כמה בולשיט הוא נאלץ להתמודד?

קל מאוד לייצר קשקשת כמו זו שכתבתי כאן. ברגע שהחלטתי להרשים במקום למסור מידע, העול הוסר מעליי והונח על כתפיכם. משפט הפתיחה שלי עשוי להיות אמיתי לגמרי, אבל אין לנו אפשרות לדעת. אמתותו או שקריותו אינם רלוונטיים לי, המְבַלְשֵט.

לדברי הפילוסוף הרי פרנקפורט, פרופסור בדימוס מאוניברסיטת פרינסטון, בולשיט הוא משהו שנוצר בהתעלמות מוחלטת מן האמת. זה שונה לגמרי משקר, המרמז על ייחוס חשיבות גדולה לאמת (כלומר, לחתירה תחתיה). בולשיט הוא זדוני במיוחד, משום שהוא מאמץ את העמדה הידענית, המאפשרת לו גמישות רבה. בעיניי המבלשט, זה לא ממש משנה אם הוא צודק או טועה. מה שחשוב זה שאתם מקשיבים לו.

איך ניתן לחקור בצורה אמפירית את הבולשיט? בואו ניקח כדוגמה את דיפאק צ'ופרה, הגורו הרוחני והתומך הידוע של הרפואה האלטרנטיבית.  הנה דוגמאות מתוך מה הציוצים שלו בטוויטר:

מכניקה של התגשמות: כוונה, ריחוק, מיקוד באפשרות להניח לאפשרויות מנוגדות להיפרש. #מודעותקוסמית

כיצורים של אור, אנחנו מקומיים ולא-מקומיים, זמניים ואל-זמניים, ממשות ואפשרות #מודעותקוסמית

 

בלי לדעת מהן כוונותיו של צ'ופרה, קשה למדי להחליט האם הציוצים האלה הם בולשיט. המילים שצ'ופרה בחר אינן דווקא מורכבות, והכוונה אינה ממש ברורה. אולי הציוצים האלה נועדו להרשים יותר מללמד. יתכן שצ'ופרה משתמש בלשון מעורפלת ככלי להפקת משמעות עמוקה.

דיפאק צ'ופרה

דיפאק צ'ופרה: ברצינות או שטויות? תצלום: לוקאס פטינאטי.

זאת, כמובן, דעתי שלי. ישנם ודאי מי שבעיניהם ההצהרות הללו עמוקות. מי אני שאומר שמדובר בבולשיט? ובכן, אני ערכתי מחקר אמפירי על בולשיט, והתוצאות ברורות. עמיתי למחקר ואני פרסמנו לאחרונה מאמר העוסק במה שאנו מכנים 'בולשיט פסבדו-עמוק'. כדי להבין איך חקרנו בולשיט בצורה אמפירית, חשבו על הדוגמאות הבאות:

"הבלתי נראה הוא מעבר לאל-זמניות"

"כשאתם מגשימים את עצמכם, אתם נכנסים לאמפטיה אינסופית שהיא מעל ומעבר לכל הבנה".

ההצהרות הללו הן בולשיט מוחלט. אני יכול לומר את זה במילים ברורות כל כך, כי הן נוצרו על ידי שני אתרים: wisdomofchopra.com ו- New Age Bullshit Generator. שני האתרים בוחרים באקראי במילים אופנתיות ומשתמשים בהן ליצירת משפטים. אין מאחורי המשפטים האלה כל כוונה והריקנות שלהם מוסווית באמצעות נוסח מעורפל. כלומר: בולשיט.

בארבעה מחקרים שבהם לקחו חלק יותר משמונה מאות משתתפים, מצאנו שאנשים מדרגים בולשיט מוחלט כזה שוב ושוב כאמירות שיש בהן לפחות קמצוץ של עומק. יותר מזה, הנטייה הזו – שאנחנו מכנים "נכונות לקלוט בולשיט" – נפוצה יותר בקרב אנשים שהשיגו תוצאות גרועות יותר במבחנים שבדקו יכולות קוגניטיביות והצריכו מחשבה, אנשים בעלי אמונה דתית ואמונה בעל-טבעי. במילים אחרות, אנשים לוגיים, אנליטיים וספקנים יותר נטו פחות לדרג את הבולשיט כאמירות מעמיקות. כצפוי.

ההגיגים הפואטיים של צ'ופרה בטוויטר אולי אינם בעיתיים מדי, להיעדר כל קשר לאמת, המאפיין את הבולשיט, יש השלכות חמורות

חשוב לציין שכללנו גם משפטי השראה בעלי משמעות ברורה, שנכתבו באנגלית פשוטה (למשל: "נהר חוצב את הסלע, לא בכוחו אלא בזכות ההתמדה"). למרבה ההפתעה, למעלה מ-20 אחוז מהמשתתפים דירגו את המשפטים שכללו מילים אופנתיות אקראיות כיותר מעמיקים מהמשפטים בעלי המשמעות הברורה. לאנשים כאלה יש גלאי בולשיט מקולקלים. הם גם דורגו במקום נמוך יותר במבחנים שבחנו צורות חשיבה, מה שמעיד על כך שהם נוטים לקבל החלטות בהסתמך על האינטואיציה בלבד ולא על מחשבה.

ומה בנוגע לצ'ופרה? אחד האתרים שבהם השתמשנו (wisdomofchopra.com) ממש שולף מילים מתוך הטוויטר של צ'ופרה, ולכן אך טבעי היה שניקח את הציוצים האמתיים של צ'ופרה ונציג אותם לנבדקים, לצד המשפטים שנוצרו באתר, בלי לציין שהם קשורים לצ'ופרה. ברור, לא כל משפט שצ'ופרה הוציא מפיו אי פעם הוא בולשיט, אבל הציוצים האלה בהחלט כן. תחליטו אתם אם אלה משפטים מייצגים או לא.

על אף שרוב האנשים דירגו את הציוצים של צ'ופרה כמעט יותר עמוקים מהמשפטים האקראיים, נמצאה התאמה עמוקה בכל הקשור לעומק בין שני סוגי המשפטים. בסולם של 0-1, כשהאפס מייצג היעדר כל קשר ו-1 מייצג התאמה מושלמת, הם נמצאו מתאימים ברמה של 0.88. ויותר מזה, שני סוגי המשפטים התאימו לאותם גורמים פסיכולוגים. במילים אחרות, מבחינה פסיכולוגית, לא ניתן להבחין בין הציוצים של צ'ופרה לבין בולשיט.

ככל הידוע לי, זהו המחקר האמפירי הראשון של בולשיט. אבל זה רק קצה הקרחון. מדי יום אנחנו נתקלים בהררי בולשיט. פרסומות, פוליטיקה, צהובונים, טלוויזיה  – מרגע שמתחילים לחפש אותו, נדמה שהבולשיט נמצא בכול מקום. הממצאים שלנו משעשעים, אבל בולשיט זה לא עניין מצחיק. ההגיגים הפואטיים של צ'ופרה בטוויטר אולי אינם בעיתיים מדי, להיעדר כל קשר לאמת, המאפיין את הבולשיט, יש השלכות חמורות.

פרארי

מכונית פרארי: יד שנייה מנזיר? תצלום: דארן פרייס

הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא להכיר במגבלות ההכרה שלנו. אנחנו חייבים לגלות ענווה בכל הקשור ליכולת שלנו להצדיק את האמונות שלנו

חשבו על תפקיד הבולשיט בתחומים מורכבים מאוד כמו בריאות. ד"ר מחמט אוז, המומחה לניתוחי חזה ולב שהוא גם כוכב טלוויזיה אמריקני, השתמש במעמדו כדי לקדם "טיפולים מפוקפקים... לצורך רווח כספי אישי". מחקר שפורסם בכתב העת הבריטי היוקרתי לרפואה (BMJ) גילה שפחות ממחצית מן העצות בתכנית של אוז, The Dr Oz Show, מבוססות על ראיות אמינות. כשוועדת חקירה של הסנאט באמריקני ביקשה ממנו בשנת 2014 להצדיק את טענותיו, לפיהן רפואות שרובן כלל לא נבדקו הן "תרופות פלא", אוז ענה: "אני מרגיש שעבודתי בתוכנית היא לעודד את הקהל". הוא עצמו מודה שהתוכנית שלו מכילה בולשיט. הגדלת מספר הצופים חשובה לו יותר ממסירת מידע מהימן. אלא שהצופים שלו לוקחים אותו ברצינות ורוצים לשפר את בריאותם. בכל הקשור לבריאות, האמת צריכה להיות העיקרון המנחה.

חסידים רבים של הרפואה האלטרנטיבית נוהגים היום להדגיש "פתיחות מחשבה". לרוע המזל, פתיחות כזו עלולה להיות כרוכה בהתעלמות מראיות אמפיריות. למשל, רבים מהמתנגדים לחיסונים מתעלמים לחלוטין מהעובדה שמאמרו הנודע לשמצה של אנדרו וייקפילד, שפורסם בכתב העת Lancet בשנת 1998, והקושר בין החיסון המשולש לאוטיזם נפסל כבר מזמן והוכרז כשקרי. הסברים ברורים, מסתבר, אינם משכנעים את מי שנפלט קורבן לבולשיט של מתנגדי החיסונים. מחלות כמו חצבת וחזרת מופיעות שוב בארצות הברית, ועל פי אתר אחד לפחות, ניתן היה למנוע כתשעת אלפים מקרים שבהם מתו בני אדם שלא קיבלו חיסונים מאז 2007.  בולשיט זה עניין לגמרי לא מצחיק.

בספרו On Bullshit (2005), פרנקפורט מצין כי "מרבית בני האדם די בטוחים ביכולת שלהם לזהות בולשיט ולהימנע מלהאמין לו". אבל למעלה מ-98 אחוז ממשתתפי המחקר שלנו דירגו לפחות משפט אחד בסולם הנכונות לקליטת בולשיט שלנו, כעמוק ולו במידת מה. אנחנו לא מוצלחים בזיהוי בולשיט כמו שנדמה לנו.

אז איך אתם, הקוראים, יכולים להתחסן נגד בולשיט? למי שאינו 'רוחני', קל יחסית לראות שצ'ופרה ואוז להוטים יותר למכור ספרים או לשעשע את הצופים שלהם מלמצוא את האמת. אבל חשבו על פסקת הפתיחה של המאמר הזה. קשה יותר לזהות בולשיט כשאנחנו מעוניינים להסכים עם מה שנאמר. הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא להכיר במגבלות ההכרה שלנו. אנחנו חייבים לגלות ענווה בכל הקשור ליכולת שלנו להצדיק את האמונות שלנו. זה המפתח לאימוץ חשיבה ביקורתית – שהיא התקווה היחידה שלנו בעולם מלא בולשיט.

 

גורדון פניקוק (Pennycook) כותב עבודת דוקטורט באוניבריסטת ווטרלו באונטריו, קנדה. הוא מתעניין בתיאוריות על תהליכים מקבילים (dual-process theories) בקבלת החלטות והסקת מסקנות.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter.

תמונה ראשית: "נכון", תצלום: ג'רוד פיצג'רלד, unsplash.com

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי גורדון פניקוק, AEON.

תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

15 תגובות על תורת הבולשיט

05
ל ג

נקודה שחסרה פה, היא למה בעצם הכותב מנגיד עומק למסרים שאינם לוגיים. הרי מי שמצא עומק מסוים במשפטים האקראיים, הבין מהם משהו שאולי לא נגזר לוגית מהניסוח המדוייק, אבל מתקשר לנושאים שקשה בדרך כלל להתייחס אליהם ולהרגיש אותם באותה מידה כשמתייחסים אליהם בצורה אנליטית, בהגדרות מדוייקות. נושאים כמו אהבה ומשמעות. בעיני בעצם הניסיון לכפוף הכל לחשיבה הלוגית, נעדרת הענווה האינטלקטואלית וההכרה בגבולות הכרתנו. (ומובן שאין בזה כדי לבטל את הישגי המחשבה הלוגית או להתעלם מתוצאות חקר לוגי, אבל צורות חשיבה שונות משלימות זו את זו ואף אחד לדוגמא לא בחן אם אלו שדירגו משפטים כעמוקים וקיבלו ציון נמוך בחשיבה רציונלית, לא קיבלו ציון גבוה יותר בחשיבה אינטואיטיבית או יצירתית מאשר הסקפטיים)

    06
    אלימלך

    והנקודות הנכונות שהעלת מראות לצערנו שגם מי שמנסה להראות ולהשמיע רציונלי והגיוני נופל למלכודות המוטות של עצמו, עם הרבה יהירות. בקיצור לא מעורר השראה.

    07
    אריאל

    יפה מאד אמרת!!
    מכל הבולשיט שבעולם, הוא נטפל דווקא לצ'ופרה...נשמע כמו אותו כאב ישן נושן של האנשים ההגיוניים הצודקים אך האומללים על פני השוטים המאושרים....
    הי! הם אומרים לעצמם... לפחות ההגיון לצידנו!

08
איזמרלדה

קצת מוזר שכותבים על מה זה בולשיט אבל שוכחים שמה שאולי נראה בולשיט לאחד לא יהיה כך לאחר. הכל יחסי. אז המלצת הכותב לחשיבה ביקורתית כדאי שיתחיל הוא עצמו לעשות זאת ולא סתם להשמיץ אחרים. בקיצור, בולשיט ביקורתי.

    09
    זיגי

    איזמרלדה (וגם אלימלך) - אתם מוכנים להדגים את עמדתכם בעזרת משפט שעל פניו נראה בולשיט (לפי הסטנדרטים של הכותב, למשל), ולא יראה ככזה לאדם סביר אחר?

10
פלביוס

לא נראה שכותב המאמר מצליח להשתמש במושג בולשיט באופן אחיד, אולי כי הוא לא ניסה להעמיק ולהבין את המושג עצמו ואולי כי הוא חדור תחושת עליונות שלו שהוא בין 2% שיודעים מה זה בולשיט (באופן סטטיסטי סביר להניח שהוא לא). בכל מקרה, מה שיוצא מכל הסיפור הזה זה בולשיטינג של מושג הבולשיט. כך לא רק שלא ברור מה הקשר בין הניתוח של פרנקפורט ולאופן שבו נעשתה האופרציה של אימרות הבולשיט, אלא שגם השימוש לאחר מכן המזהה בין בולשיט ובין תפיסות רוחניות שונות הוא חסר כל שחר, ובולשיט בפני עצמו. ולמרות זאת, אין לשלול את האפשרות שהכת של המדע הפוזיביסטי מבוססת על בולשיט (אולי מחקר נוסף בתחום יסיע).

11
דני

מעניין, למרות שלא חדש. מציק לי המשפט האחרון - אנו חייבים לגלות ענווה בכל הקשור ליכולתנו להצדיק את אמונותינו. לאילו אמונות כוונתו? אם מדובר באמונות כוללות (באלהים למשל) - אלה בדיוק האמונות שאי אפשר להצדיקן, וזה אינו מפריע למאמינים כלל, או שהם מוצאים הצדקות שבעינינו ייראו מגוחכות. אם מדובר באמונה שמחר תזרח השמש, זה ניתן להצדקה כמובן אבל לא מעניין. רוב המשפטים שלנו אכן נעים בפער שבין בולשיט לטריביאלי.

    12
    זיגי

    מאמינים שמנסים להצדיק את אמונתם אכן נראים לרוב מגוחכים. אמונה (להבדיל מידיעה) אכן לא ניתנת להוכחה. מאידך, יש מאמינים רבים (ליבוביץ, כדוגמא שאכן אינה טיפוסית ונפוצה, לצערנו) שאינם מנסים להצדיק את אמונתם. הם מאמינים כי הם מאמינים. אני חושב שלזה התכוון הכותב ב"אנחנו חייבים לגלות ענווה בכל הקשור ליכולת שלנו להצדיק את האמונות שלנו".

13
חיים

יש כאן בלבול בין "מידע" - כמו המשפטים הראשונים, שהוא יכול להיות נכון או לא נכון, לבין צירוף מילים חסר כל משמעות, שזה מה שיש במשפטים של צ'ופרה או של המחשב. הקביעה לגבי "אדם נורמלי שחי לפני אלף שנה" היא קביעה שאפשר להבין את המשמעות שלה. "הבלתי נראה הוא מעבר לעל זמניות" הוא קשקוש. ג'יבריש של מילים. (לעיתים קרובות השימוש במילים "אנרגיה", "רוחניות", "עומק", הוא הציר שסביבו נטווה טקסט כזה).

14
חיים

במחשבה שניה: ההתבטאויות שקראתי להן "ג'בריש", אותם משפטים שאין בהם אינפורמציה ממשית, שהם חסרי משמעות, שייכים לקטגוריה נפרדת, הקטגוריה "האסתטית". הם יכולים להיות יפים. יש לבני אדם נטייה אסתטית. כאשר הם צופים (או מקשיבים) לפעמים הם חווים "חוויה אסתטית". מין סוג של ריגוש. בהרחבה, ניתן לכלול בקטגוריה הזאת חבילה שלמה של רגשות שהם לא רציונליים. זה כולל למשל את החוויה הדתית, ואת חווית האהבה.
בתחילה המאה ה20, אומנות הציור הפסיקה לתאר מציאות, וציירים גילו שלא מעניין אותם "העולם", "מה נכון". אלא "היפה" וציירו ציורים אבסטרקטיים. מי שניחן בחוש ליופי מבדיל בין אבסטרקט יפה, מרגש, ואבסטרקט ריק, קשקוש.
אני חוזר בי מתגובתי הראשונה. מה שהכותב מכנה "בולשיט", ואני כיניתי "ג'יבריש של מילים" - תיקון: "טקסט אבסטרקטי".
כאשר עושים את הסוויצ' המחשבתי, את הריפריימינג, גם צורת הבדיקה משתנה. לא שואלים את הנבדקים "עד כמה כל משפט הוא נכון?" "עד כמה יש לו משמעות?" אלא, למשל, "כמה זה מרגש אותך?"
מעניין אם אפשר יהיה להבחין בין צירופי מילים "יפים", "שתופסים את הנשמה", לבין ג'יבריש אמיתי שמיוצר באופן אקראי במחשב.
(רמז אפשרי לתשובה: ישנם מבלשטים שזוכים להצלחה, וכאלה שלא. וגם יש כאלה שיש להם הצלחה בקהל מסויים, ולא בקהל אחר).

15
אריאל

זיגי - בבירור המשפטים של צ'ופרה הם כאלו. לא סתם עשרות ספריו נמכרים במיליוני עותקים בכל העולם. חלקם אפילו נקנו ונקראו על ידי אנשים סבירים...

ועוד משהו - העובדה שמשפטים נוצרים על ידי מחולל לא אומרת שלא יכול להיות בהם הגיון. הרי גם כשתוכנת המחולל הוזנו בו הרכבי משפטים שלפחות חלקם עשויים להיות בעלי משמעות.
אפילו מוצרט הכין פעם מחולל מוזיקלי. האם העובדה שקטע מוסיקלי הוכן על ידי זריקת קוביות והזנת התוצאות למחולל - הופכת את המוסיקה הזו לפחות יפה או בעלת משמעות?