אלכסון קלאסיק תנו לדברים לקרות

כוח הוא האויב הגדול של האהבה.

אנחנו תמיד מנסים לגרום לדברים לקרות, נכון? ובכל זאת, עמוק בפנים, קול שאיננו מקשיבים לו מספיק אומר שסביר שלא טוב שכך אנחנו נוהגים.

אז הנה לכם כלל קטן לחיים.

תפסיקו לנסות לגרום לדברים לקרות. תנו להם לקרות. השימוש בכוח לעולם לא יאפשר לכם באמת למצוא את מה שאתם מחפשים. בלי כוח, מה שאתם מחפשים ימצא אתכם באופן טבעי.

אני לא מתכוון לומר לכם להפסיק לנסות, להיאבק, להשתדל. אבל אני בהחלט מתכוון שתפסיקו לאלץ דברים. אל תאלצו שום דבר. לעולם לא. תנו לכל הדברים להתרחש. כי זהו הדבר היחיד בכם שיכול להתרחש.

מה הכוונה שלי כשאני אומר "אל תאלצו שום דבר"? למשל, מישהו "לא אוהב אתכם בחזרה". אז אתם מנסים לשכנע, לפתות, לאיים, להלך אימים או לסחוט את האדם השני. אתם רוצים קידום, תוספת למשכורת. אז אתם מנסים לאיים או להלך אימים על סביבתכם, ללכת מאחורי הגב של חבריכם וכן הלאה. מישהו אינו מכבד אתכם, אז אתם מנסים לדחוק אותו בכוח, לאיים עליו, להעליב אותו. אולי בסופו של דבר אתם אפילו משיגים את שלכם. אבל ההישג לא יספק אתכם.

אסביר לכם מדוע.

כשאנחנו משתמשים בכוח, מה באמת קורה? אנחנו מנסים לגרום לאנשים לעשות דברים באמצעות הפעלת רגשות אשמה ובושה. האין זאת? אנחנו סומכים על הפחד והדחק שיגרמו להם לפעול. במצב כזה, הם לא יכולים לתת לנו כלום, נכון? הם לא חופשיים מלכתחילה. במצב כזה, כל דבר שניתן למעשה לא ניתן אלא נלקח על ידינו. ואנחנו פשוט נצמדים ללקיחה, במקום לחפש נתינה של ממש, נתינה אמיתית.

ואם משהו לא באמת ניתן, הרי שהוא לעולם לא באמת יהיה לנו, נכון? אם אתה מאלץ אדם, הוא לעולם לא באמת ייתן לך אהבה. אתה בסך-הכול משיג טינה. כשאתה מאלץ הצלחה, היא לא באמת בידיך, היא לא שלך. בסך הכול השגת חרדה ומועקה. כשאתה מאלץ אדם להפגין כלפיך כבוד, לא השגת ממנו כבוד אלא רק כעס.

ובמצב כזה, הפעולה הושחתה. כעת אין בה שום פרס, לא מופק ממנה דבר. עצם מעשה האילוץ שגורם לכל הדברים הללו לא להינתן באורח חופשי, מראה שהעצמי האמיתי שלך לא היה ראוי להם מלכתחילה, נכון? אם היה עליך לאלץ את הזולת לתת לך אותם, לא באמת הגיע לך מה ש"נתנו" לך. השימוש בכוח גרם לתחושה של חוסר ערך, של קטנוּת, של אי-התאמה.

במקום שבו יש כוח, לא יכולה להיות אהבה. יכולים להיות רק פחד, מועקה, כעס וטינה. כל אימת שאנחנו משתמשים בכוח, אנחנו יוצרים בתוכנו מתח. התחושה שאיננו יכולים לזכות במה שאנו זקוקים לו, לזכות בדבר באורח מכובד, צודק, טהור ואמיתי. נותרת התחושה שאף-אחד לא היה בוחר לתת לנו את הדבר. המתח הזה יגזול מאיתנו את כל האושר שלנו, את כל המשמעות והסיפוק שאנחנו מבקשים להשיג. מעשה כזה הרי לא יכול לכלול אהבה, כבוד ושייכות. אם כך, כיצד יכולה להיות בדבר איזושהי משמעות מבחינתנו?

לתת לדברים לקרות יוצר חירות. חירות יוצרת אהבה. כל דבר שאנחנו גורמים לו לקרות לא באמת יכול להכיל ערך עבורנו. הדבר ריק, מקולקל, לא טהור.

אז תנו לדברים להתגלגל.

העניקו חירות בכל מעשה שלכם, בכל כוונה שלכם. רק אז תוכלו באמת להיות נאהבים. כי באופן זה תתחילו במה שבא לפני אהבה: חירות.

כיצד אפשר להעניק חירות? מדובר במושג מופשט, אז בואו נהפוך אותו למוחשי. חמלה, הוקרה, אדיבות וענווה. יצירתיות, דמיון, מרדנות וחן. גלמו אותם, הפעילו אותם. בכל כוונה קטנה, בכל מעשה קטן. היו מלאי אור, קלילים, קבלו את הזולת ומחלו לו. במצב כזה, אינכם משתמשים בכוח. אם מישהו דוחה אתכם, מסרב לכם, בוחר שלא לבחור בכם, אין מתח. אתם פשוט יכולים לתת לו חירות, ולהניח לו. בדיוק כפי שאתם מניחים לעצמכם.

רק במצב כזה יכולים מעשיהם של כל המעורבים להכיל אהבה, כבוד והוקרה כלפיכם. כי הם נבחרו באורח חופשי.

בלי הפעלת כוח, כשמישהו מקבל אתכם, בוחר בכם, רוצה אתכם, זקוק לכם, הם עשו זאת מתוך חירות. מה משמעות הדבר? שכעת, ורק כעת, אתם ראויים. לא היה עליכם לאלץ דבר. לכן אתם, ה"אתם" האמיתי שלכם, יכול ליהנות מאהבה, מכבוד, משייכות וכן הלאה, ולא מהתחושות ההפוכות להם.

חירות היא הכוח להימצא. ללא שימוש בכוח, ורק ללא שימוש בכוח, אתם יכולים להיראות כפי שאתם באמת. כשאתם מנסים לגרום למישהו לאהוב אתכם, להזדקק לכם, לרצות אתכם, כל מה שהצד השני רואה הוא פחד, אשמה, ובושה, נכון? הם לא רואים אתכם. כעת אינכם מנסים לגרום למישהו לאהוב אתכם, אינכם נצמדים לאנשים, לדברים ולמקומות שאינם אוהבים אתכם. אתם פשוט שם, נראים במלוא הדרכם. כעת, ורק כעת, מישהו יכול באמת למצוא אתכם, לבחור בכם ולאהוב אתכם. רק כעת יכולה עבודה מספקת למצוא אתכם, רעיונות גדולים יכולים באמת לרגש אתכם וכבוד יכול באמת להגיע אליכם. כעת, מה שאתם מחפשים יכול למצוא אתכם.

באמצעות שימוש בכוח, לעולם לא תוכלו למצוא את מה שאתם מחפשים. ללא שימוש בכוח, מה שאתם מחפשים ימצא אתכם באורח טבעי.

במקום שבו אין שימוש בכוח, יש חירות. בחירות יש שלווה. בשלווה יש אמת. רק כשאתם נותנים חירות אתם יכולים באמת להיראות. רק כשאתם באמת נראים אפשר לבחור בכם באמת. רק אז אתם יכולים להרגיש שיש לכם משמעות של ממש. החירות היא המתנה האמיתית ביותר שאתם יכולים לתת. כי בחירוּת, תמצאו את דרככם הביתה.

תנו לכל הדברים לקרות כפי שהם אמורים לקרות. כי זאת הדרך היחידה שבה אתם יכולים לקרות.

 

עומייר חק הוא הוגה דעות, פרשן, בלוגר ודמות ציבורית, המרבה לכתוב על כלכלה, חברה, עסקים, חדשנות ותרבות עכשווית. הוא מחברם של ספרים אחדים ומחלק את זמנו בין לונדון וניו יורק.

תורגם במיוחד עבור אלכסון על ידי אדם הררי.

המחשבה מובאת לכם כחלק מיוזמה שלנו, "אלכסון קלאסיק", שמביאה מדי פעם דברים שפרסמנו בעבר, חשובים במיוחד, עבור עשרות אלפי קוראינו החדשים שאולי לא הכירו את האוצרות שצברנו ושלא נס ליחם.

המחשבה התפרסמה לראשונה ב"אלכסון" ב-12 ביוני 2016

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי עומייר חק.

תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

9 תגובות על תנו לדברים לקרות

03
שירלי

כמה כיף לקרוא כתבה שמבטאת במילים יפות כל כך את מה שאני מרגישה ומה שאני מנסה תמיד להגיד לסובבים לי. תודה

06
אייל רונן

מסכים עם כל מילה.
והייתי שמח אם "כוח קפלן" וכל מי שתומך בו, היה קורא את הטקסט הזה.
סביר שאם אכן יקרא, יטען שכמובן "זה לא אותו דבר.." 🤦

08
ד"ר פנינית צפורי-בקנשטיין

הונאה להציג חוסר הצבת גבולות כאוטופיה ואנרכיה כמשאת נפש. עמי המזרח דוגלים באותה פסיביות שלה מטיף המחבר ולא פלא שהם נחשלים ועניים. חצי התמונה כמוה כלא - תמונה בכלל.

09
ישראל

המושג אהבה הוא אחד החמקמקים ביותר בשפה, והמשמעויות הניתנות לו רבות כחול, או למצער רבות כמעט ככמות המשתמשים בו. הכותב מתייחס לאהבה מסוימת מאוד. סביר להניח שקהל המעריצים משוכנע שזה בדיוק המושג שהם תמיד התכוונו אליו. סביר להניח שרבים אחרים מכירים אהבה בנוכחות אסרטיביות, עוצמה, אפילו כוח כפשוטו, עד כמה שגם מושג זה טעון המשמעויות רבות.