היא תלמידה בחטיבת הביניים בטקסס, וכאשר נדרשה לכתוב עבודה על היתרונות והחסרונות של אוכל אורגני, גילתה שיש עמדות שונות, מחקרים סותרים והמון מידע לא אמין בנושא שהיא צריכה לכתוב עליו. לכן עשתה את מה שכל ילדה היתה עושה בגיל הזה -- חיפשה מכון שיסכים לממן לה מחקר משלה.
ריה צ'אברה, היום בת 16, חשבה שהיא יודעת איך אפשר לבדוק אם אוכל אורגני הוא בריא או לא: אוספים זבובי פירות במעבדה בשתי קבוצות, קבוצה אחת תקבל גישה לבננות מהסופרמרקט, וקבוצה שנייה תקבל גישה לבננות מגידול אורגני. היא שלחה מייל עם הרעיון הבסיסי הזה לכל מעבדות הביולוגיה ברחבי טקסס, ולא התייאשה כאשר רובם לא טרחו לענות -- כי התשובה הראשונה היתה הסכמה נלהבת מפרופסור יוהנס בואוור, ממעבדת הביולוגיה של האוניברסיטה המתודיסטית בדאלאס.
למעשה, פרופ' בואוור התעקש ללוות את ריה במחקר, והוא גם התעקש שהיא תהיה חתומה ראשונה על פרסום התוצאות בז'ורנל מדעי בחודש שעבר, "אוכל מגידולים אורגניים מספק יתרונות בריאותיים לזבובי דרוזופילה".
התוצאות ברורות: זבובי הפירות שקיבלו גישה לבננות (וגם לתפוחי אדמה, בקבוצת הביקורת) מהחקלאות האורגנית חיו יותר זמן והיו פוריים יותר מהזבובים שקיבלו בננות ותפוחי אדמה מהחקלאות המסורתית.
ריה עדיין בתיכון, אבל חושבת להירשם ללימודים באוניברסיטת בראון. צפויה לה קריירה מזהירה באקדמיה, אם לשפוט לפי הראיון העיתונאי הראשון שלה, שאותו סיימה במשפט הקלאסי : "הממצאים מצביעים על פוטנציאל עצום לבריאות, אולם דרוש מימון למחקרים נוספים כדי לאשש זאת".
לספקנים בינינו: אכן, אין הוכחה שמה שבריא לזבובי הפירות בהכרח בריא גם לבני אדם. הרעיון של היום אינו עוסק באמת באוכל אורגני: הוא דן בהתלהבות נעורים.
תגובות פייסבוק
דרך הרוח הנה היא באה
דניאל אראלהמעשה החשוב ביותר שלנו הוא אי-מעשה: הוא כוונה נכונה, כל אחד מאיתנו...
X רבע שעה
ולמה שתרצה
ולמה שתרצה את נשמתי
במיטתך?
אמרתי מלים נוזליות, מלאות עונג, מחוספסות,
מגונות, כי כך אהבנו.
אך לא שיקרתי על עונג תענוג זימה
לא הסתרתי שהנשמה נמצאת מעבר, מחפשת
את אותו אחר. ואני חוזרת ואומרת לך: מדוע
שתרצה את נשמתי במיטתך?
עלוץ בזכרם של משגלים ודברים נכונים.
או נסה אותי שוב. הכרח אותי
תרגם מפורטוגזית: יורם מלצר
הילדה הילסט (Hilda Hilst) הייתה משוררת, סופרת ומחזאית ברזילאית (1930-2004)
זה היה סיפור של אוכל
הבן שלי קיבל עבודה חדשה ומיהר להתקשר לספר על תנאי ההעסקה שלו. שכר שעתי מתקבל על הדעת, עבודה שעיקרה יעשה מן הבית. ואז הוא הוסיף: "והם נותנים גם סיבוס, כמו בהייטק". מיהרתי לחשוף את בורותי ושאלתי אותו על מה הוא מדבר. "זה ואוצ'ר לאוכל, סידור שאתה מזמין לפי תקציב שנותנים לך".
"סיבוס?", שאלתי אותו ולאחר מכן גם את עצמי. "סיבוס", הוא אישר בסיפוק.
נפתחה הדלת לתרגיל. נניח שכמוני, אינכם יודעים מיד מהו "סיבוס". באופן טבעי, תחפשו באינטרנט. המילה נשמעת לועזית, בוודאי לא עברית, ולכן סביר לחפש את המילה sibus. חיפוש כזה אינו מעלה שום דבר מועיל ביותר, פרט אולי לחברה אמריקנית בשם זה, שמפתחת עסקים בתחום האירוח. לא מתגלה קשר לשוברי המזון של עובדים. הצלילים של "סיבוס" יכולים להוביל גם לחיפוש של רצף האותיות "cebus", שדווקא מניב תוצאה מסקרנת, כמעט מצחיקה. מדובר בסוג (בטקסונומיה בעולם החי והצומח) שכולל קופים ממינים רבים ושונים, שהבולט שבהם הוא קופי הקפוצ'ין. מקור המונח cebus הלטיני הוא במילה היוונית κῆβος, שפירושה פשוט "קוף ארוך זנב". קופי הקפוצי'ן, אגב, נקראים כך על שום מה שנראה על ראשם, צבע פרווה שונה, שנדמה כברדס, כמו של הנזירים הקפוצ'ינים, ששמם ניתן להם על שם הברדס שהם חובשים, שנקרא בלטינית cappa, ואכן זהו מקור ה"קפושון" המוכר לנו כיום בעברית.
אלא שבכך לא התקרבנו לשוברים להזמנת ארוחות הניתנים לעובדים במקומותינו. לכן לא נותר למי שמחפש את מקור המילה באמצעים הישירים באינטרנט אלא לחפש "cibus". ואכן, במאמץ קטן נוסף יתגלה שלל מסוים, אולי שלל רב, שכן "cibus" בלטינית הוא "מזון", "הזנה", "ארוחה". אילו המילה נהגתה בעברית על סמך הלטינית, היה אפשר לשקוע בוויכוח הישן על "קיקרו" או "ציצרו" (ובאיטלקית "צ'יצ'רו", במה שהוא הוויכוח העוד יותר עתיק) ולהיזכר באנקדוטה משנת 1951, מדברי ימי הכנסת. מנחם בגין ציטט את "ציצרו" ובתגובה, יושב ראש הכנסת יוסף שפרינצק תיקן אותו: "מר בגין, אומרים קיקרו", מה שגרם לג'נטלמן המפורסם להודות ליושב הראש: "תודה רבה, מר שפרינקק".
אך בעברית הוגים "סיבוס" על פי הקריאה האנגלית של המילה, קריאה שיכולה להטעות את מי שינסה לחקור את מקורה. בכל אופן, מרגע שהחיפוש הוביל לתחומי המזון, ההזנה והארוחות, יכולה דעתם של המחפשים לנוח לפחות למחצה. ובכל זאת, לא תם המסע.
המילה הלטינית "cibus", שנתנה לאיטלקית את "cibo", שפירושה "אוכל", מקורה מעט לא ברור. אחת ההשערות, שהיא בכל אופן המקובלת יותר, היא ש"cibus" בלטינית שאוּלה מיוונית, שבה κίβος, "קיבוס", פירושה קופסה או תיבה, ו"קיביסיס" הנגזרת ממנה פירושה "תיק קטן" או "נרתיק". והיא, לא פחות, ככל הנראה המקור ל"קופסה", מילה שמתועדת עוד בתלמוד. אגב, מילה עברית כמו "קופסה" מושכת תשומת-לב כיוון שאין שורש "ק.פ.ס." שמילים אחרות בנויות עליו, והדבר מחשיד מלכתחילה את "קופסה" שהיא ממקור זר, שככל הנראה אינו שמי, כפי שאכן מתגלה.
יוצא מכאן שהמילה הלטינית ל"ארוחה" או "מנת מזון, מנת הזנה" מציינת בסופו של דבר את הקופסה שבה המזון נשמר, במה שמכונה מטונימיה, כלומר מצב שבו מילה או ביטוי מייצגים או ממלאים את מקומם של מילה או ביטוי אחר שיש לו קשר קרוב למילה המקורית. במקרה שלנו מדובר בכלי הקיבול ובתוכנו, קשר קרוב בהחלט.
כל המסע הזה הוא גם תירוץ להזכיר שלא רק שמילים אינן מתקיימות בחלל ריק ואינן כלואות בהכרח בשפה אחת, אלא שאין שפה מתקיימת בבידוד מוחלט. כל אימת שאנו נתקלים בשפה "מבודדת", כלומר שנאמר עליה שהיא אינה קשורה לשום שפה אחרת (כמו הבאסקית, למשל), עלינו לזכור שהיא, דובריה ודוברותיה, התקיימו במציאות שבה היו גם אנשים אחרים ושפות אחרות, והיו מגעים שאיננו יודעים עליהם דבר ושאת שרידיהם בלשון אולי איננו מסוגלים לאתר. שפות מבודדות הן מקרים יוצאים מהכלל. הכלל הוא ששפות נוגעות זו בזו, והמגעים הללו מותירים סימנים. גלגולי הסימנים וההשפעות קשים מאוד לחיזוי ולא פעם יש להם כמו חיים משלהם, והשפעה מתגלגלת משפה לשפה לשפה ועוד ועוד. זו ככל הנראה הסיבה לכך שלא פעם יקשה עלינו מאוד להתחקות אחר השפעות או אכן אפילו לאתר אותן.
יש להניח שמי שבחרו במילה "cibus" עבור החברה הישראלית המספקת ארוחות והטבות אחרות לעובדים, ידעו שמדובר במילה לטינית, ובוודאי ראו בכך סימן לתחכום שהתאים לחברה שקמה עבור מרכזי ההייטק בהרצליה. אלא שהם קראו אותה משל הייתה מילה אנגלית, ואימצו את השם "סיבוס". לטינית שכנראה שאלה מיוונית, לשון חכמים ששאלה מיוונית והנחילה לעברית המודרנית, והלטינית שהנחילה לאיטלקית, ובימינו מעורבת בסיפור גם אנגלית אמריקנית המתהדרת בלטינית, ומי יודע אילו לשונות אחרות הושפעו, נטלו וגם תרמו - עקבות הגלגולים הלשוניים רבות ומפתיעות, ובדרך האוכל הופך לקופסה והוואוצ'ר הופך לטייק-אוויי. העיקר שהילד עובד ואוכל יפה.