אמנות עושה אותנו חכמים יותר

ב-2011 נפתח בבנטונוויל שבארקנסו מוזיאון חדש לאמנות, מוזיאון קריסטל ברידג'ס לאמנות אמריקאית. פתיחתו של מוזיאון בסדר גודל כזה - הוא משתרע על שטח של יותר מ-4,500 מ"ר - אינה אירוע של מה בכך: קריסטל ברידג'ס הוא מוזיאון האמנות הגדול הראשון שנפתח בארצות הברית מזה ארבעה עשורים. יתרה מזו, המוזיאון קם באזור שלא היו בו עד כה מוזיאונים לאמנות, וחלק מ-800 מיליון הדולר שהושקעו בו מוקדשים לכיסוי ההוצאות הנלוות לסיורי תלמידים, שחלק גדול מהם לא נחשף עד כה למוזיאונים. צירוף הנסיבות הנדיר הזה אפשר לשלושה חוקרים מאוניברסיטת ארקנסו, ג'יי פ. גרין, בריאן קיסידה ודניאל ה. באוון, לבדוק כיצד חשיפה לאמנות משפיעה על תלמידים.

בשני הסמסטרים הראשונים לפעילותה של תכנית הסיורים, קיבל המוזיאון 525 בקשות מקבוצות בית ספריות שכללו 38,347 תלמידים מגיל הגן ועד כיתה י"ב. לא רק שהכניסה למוזיאון היא ללא תשלום, המוזיאון מחזיר לבתי הספר את ההוצאות על אוטובוסים, מספק לתמידים ארוחות צהריים ואפילו משלם את שכרם של מורים מחליפים שימלאו את מקומם של המורים המתלווים לסיורים.

החוקרים החליטו להתמודד עם הביקוש באמצעות הגרלה – הם יצרו צמדים מתואמים מבחינת גיל וגורמים דמוגרפיים אחרים, ואז חילקו אותם באופן אקראי בין קבוצת המחקר, שהשתתפה בסיורים למוזיאון, וקבוצת הביקורת, שחיכתה לסיורים שיערכו במועד מאוחר יותר.
התלמידים שנכללו בקבוצת המחקר זכו לסיור מודרך במוזיאון שארך כשעה, ובמהלכו נחשפו לחמישה ציורים. חלקם המשיכו להסתובב אחר כך במוזיאון באופן עצמאי, אך בדרך כלל משך הסיור כולו לא עלה על חצי יום. הדיון סביב היצירות במוזיאון הובל בעיקר בידי התלמידים, והמדריכים במוזיאון כיוונו אותו רק במעט. למורים שהשתתפו בסיורים נשלחו חומרים, אך לרוב הם לא הקדישו לכך יותר מדיון של שעה בכיתה.
כשלושה שבועות לאחר הביקור במוזיאון, העבירו החוקרים שאלונים בקרב 10,912 תלמידים ו-489 מורים ב-123 בתי ספר שונים. לצד שאלות שהתייחסו לידע באמנות, כלל השאלונים שאלות שמטרתן להעריך חשיבה ביקורתית, יכולת הזדהות היסטורית, סובלנות ורמת עניין לגבי ביקור במוזיאונים.

מתשובות התלמידים עלה כי התלמידים שביקרו במוזיאון זכרו היטב את עבודות האמנות שראו ואת ההקשר ההיסטורי שלהן שבועות לאחר הסיור, למרות היעדרו של תמריץ כלשהו בדמות מבחן או מטלה.

בנוסף, התבקשו התלמידים לכתוב חיבור על ציור שלא ראו קודם לכן. החוקרים ניסו להעריך את החשיבה הביקורתית של התלמידים באמצעות מודל שפותח על-ידי חוקרים במוזיאון איזבלה סטוארט גרדנר בבוסטון, ומתייחס לשבעה מאפיינים: התבוננות, פרשנות, הערכה, יצירת קישורים, זיהוי בעיות, השוואה וחשיבה גמישה. 750 מהחיבורים הוערכו על-ידי שני אנשים שונים, וההערכות שהתקבלו היו דומות - מה שמוכיח ששיטת ההערכה אמינה. התוצאות של תלמידים בקבוצת המחקר היו גבוהות בתשעה אחוזים מתוצאותיהם של התלמידים שלא ביקרו במוזיאון, וההבדל היה משמעותי יותר אצל תלמידים שבאו מאזורים כפריים (שיפור של 33 אחוזים) ותלמידים מבתי ספר עניים או מקבוצות מיעוט (18 אחוזים). אחד הגורמים העיקריים לפער בתוצאות היה יכולתם של התלמידים להבחין בפרטים ולהתייחס אליהם.

יכולת הזדהות היסטורית היא היכולת להבין את אורח החיים של אנשים בתקופות ובמקומות שונים. התלמידים התבקשו לציין את רמת ההסכמה שלהם עם ההצהרות הבאות: 1. אני מבין איך המתיישבים האמריקאים החלוצים חשבו והרגישו 2. אני יכול לדמיין איך נראו חייהם של אנשים לפני מאה שנה 3. כשאני מסתכל על אנשים בציור, אני מנסה לדמיין מה האנשים האלה חושבים. תלמידים שהשתתפו בסיורים נטו בשישה אחוזם יותר להביע הזדהות, ושוב הפער היה גדול יותר אצל תלמידים מאזורים כפריים.

גם רמת הסובלנות של התלמידים הייתה גבוהה יותר. הפעם התבקשו התלמידים להתייחס להצהרות הבאות: 1. מפריע לי כשאנשים לא מסכימים עם דעתי 2. עבודתם של אמנים שמביעים ביקורת על ארצות הברית לא צריכה להיות מוצגת במוזיאונים .3 חשוב לי לשמוע דעות שונות מדעתי ו-4. אני חושב שלאנשים יכולים להיות דעות שונות על אותו דבר. התוצאות של המשתתפים בסיורים היו גבוהות בשבעה אחוזים.

לבסוף, בחנו החוקרים את רמת העניין של התלמידים לבקר שוב במוזיאונים בעתיד. לשם כך השתמשו הן בשאלות והן באמצעי התנהגותי. העניין שהביעו תלמידים בביקור במוזיאון היה גבוה בשמונה אחוזים בקרב אלה שהשתתפו בסיורים מאשר בקבוצת הביקורת. שבעים ושלושה אחוזים מן התלמידים מאזורים כפריים שהשתתפו בסיורים אמרו שימליצו לחבריהם לבקר במוזיאונים, לעומת ששים ושלושה אחוזים בקבוצת הביקורת. בנוסף, חולקו לכל התלמידים כרטיסים לכניסה חינם לתערוכה מיוחדת במוזיאון. החוקרים סימנו את הכרטיסים כך שיכלו לדעת מי מהתלמידים ניצל את הכרטיסים. למשפחות של תלמידים מקבוצת המבקרים הייתה הסתברות גבוהה בשמונה עשר אחוזים לבקר שוב במוזיאון.

לטענת החוקרים, זוהי פעם ראשונה שבה הודגם בהצלחה קשר סיבתי של ממש בין חשיפה לאמנות לבין שיפור בחשיבה ביקורתית. ההשפעה הושגה באמצעות התערבות קטנה ביותר – ביקור חד פעמי וקצר, והיא הייתה חזקה יותר, כפולה כמעט, אצל תלמידים שביקרו במוזיאון בפעם הראשונה, וכן ניכרה אצל ילדים ממשפחות מעוטות יכולת ואצל ילדים קטנים – מגיל גן עד כיתה ב'. על רקע הממצאים, הם קוראים להעריך מחדש את חשיבותם של הסיורים הבית ספריים בארצות הברית, שנמצאים בירידה חדה. סקר של האגודה האמריקאית למנהלי בית ספר גילתה שיותר מחצי מבתי הספר ביטלו סיורים מתוכננים ב-2010-2011. ביקורים במוזיאונים אינם צריכים להיתפס כמותרות, הם אומרים, אלא כמרכיב חיוני בחינוך.

מקורות:
ללמוד לחשוב באופן ביקורתי – ניסוי באמנות חזותית
עוד על המחקר ב-Education Next