אני מאמין שיורד גשם

אמונה שאינה מגובה בראיות פסולה מן הבחינה המוסרית. עמדה קיצונית? בעולמנו, נראה שהיא רלוונטית ונדרשת
X זמן קריאה משוער: 5 דקות

קרוב לוודאי שמעולם לא שמעתם על ויליאם קינגדון קליפורד. הוא אינו כלול בפנתיאון הפילוסופים הגדולים –  אולי משום שחייו נגדעו בגיל צעיר, כשהיה רק בן 33 –  אבל איני יכול לחשוב על מישהו שרעיונותיו רלוונטיים יותר בעידן זה של חיבוריות הדדית ובינה מלאכותית. זה עשוי להישמע מוזר, לדבר על בריטי מן התקופה הוויקטוריאנית, שיצירתו הפילוסופית הידועה ביותר היא מאמר שנכתב לפני כמעט 150 שנה. עם זאת, המציאות הנוכחית הפכה את קליפורד לרלוונטי. טענתו, שנראתה אי-אז מוגזמת, ולפיה "תמיד, בכל מקום ועבור כל אדם, טעות היא להאמין בכל מה שאין לו ראיות ראוּיות", כבר אינה נראית כמו הפרזה אלא מציאות טכנית.

ההתנהגות שלנו מעוצבת על ידי מה שנראה לנו כאמת על אודות העולם –  כלומר, על ידי אמונותינו

במאמרו משנת 1877, The Ethics of Belief, קליפורד מעלה שלושה טיעונים לכך שחלה עלינו חובה להפגין אחריות בבוחרנו במה להאמין, כלומר אנו חייבים להאמין רק במה שיש לגביו הוכחות מספיקות, ובמה שחקרנו ללא לאות. הטיעון הראשון שלו מתחיל בתצפית הפשוטה, לפיה האמונות שלנו משפיעות על מעשינו. כולם יסכימו כי ההתנהגות שלנו מעוצבת על ידי מה שנראה לנו כאמת על אודות העולם –  כלומר, על ידי אמונותינו. אם אני מאמין כי בחוץ יורד גשם, אקח אתי מטרייה. אם אני מאמין שבמוניות לא ניתן לשלם בכרטיסי אשראי, אדאג שיהיה בידי כסף מזומן לפני שאכנס למונית. ואם אני מאמין שלגנוב זה רע, אשלם תמורת הסחורה לפני שאצא מהחנות.

כלומר, ישנה חשיבות מעשית עצומה לאמונות שלנו. אמונות מוטעות בנוגע לעובדות גשמיות או חברתיות מובילות אותנו להרגלי מעשה לא מוצלחים, שבמקרים קיצוניים ביותר עלולים לאיים על הישרדותנו. לו הזמר אר. קלי היה מאמין באמת במילות שירו "אני מאמין שאני מסוגל לעוף"(1996), אני בטוח שהוא לא היה היום בין החיים.

אבל לא רק הישרדותנו שלנו עומדת כאן בסכנה. כחיות חברתיות, בחירת המעשים שלנו משפיעה על הסובבים אותנו, ואמונות שאינן ראויות מסכנות את בני האדם האחרים. כפי שמזהיר קליפורד: "כולנו סובלים לא מעט משימור ותמיכה באמונות כוזבות, ומן הפעולות הקטלניות שהן מובילות אותנו לעשות..." בקצרה, מעשים המבוססים ברשלנות על אמונות הם מוטעים מבחינה מוסרית משום שכיצורים חברתיים, האמונות שלנו עלולות לגבות מחיר גבוה מאוד.

בעולם שבו כל אחד כמעט יכול לחלוק כל דבר שהוא מאמין בו מיד, ובעלות מינימלית, עם קהל כלל עולמי, כל אמונה בודדת מסוגלת להוביל לאסון כללי

ההתנגדות הטבעית ביותר לטיעון הראשון הזה היא שאמנם יתכן כי חלק מהאמונות שלנו אכן מובילות למעשים שעלולים להיות הרי אסון לאחרים, אבל במציאות למרבית אמונותינו אין השלכות הנוגעות לבני אדם אחרים. משום כך, טענה כמו זו שהשמיע קליפורד לפיה אמונות שאינן מבוססות על ראיות הן רעות בכל מקרה נדמית מוגזמת. אני סבור כי בכך מבקריו צדקו –  צדקו בלשון עבר בלבד. בעולם שבו כל אחד כמעט יכול לחלוק כל דבר שהוא מאמין בו מיד, ובעלות מינימלית, עם קהל כלל עולמי, כל אמונה בודדת מסוגלת לגרור השלכות בדיוק כמו אלה שקליפורד העלה בדעתו. אם אתם עדיין חושבים שמדובר בהגזמה, חשבו על האופן שבו אמונות המעוצבות במערה באפגניסטן מובילות למעשים שקוטלים חיים בניו יורק, פריז ולונדון. או חשבו כיצד הלהג המחלחל בפיד שלכם ברשתות החברתיות משפיע על התנהלותכם היומיומית. בכפר הדיגיטלי הגלובלי שבו אנו חיים, אמונות שקריות משפיעות בקלות רבה יותר על קהל רחב בהרבה, ולכן הטיעון של קליפורד, שהיה מוגזם כשהגה אותו לראשונה, כלל אינו מוגזם כיום.

הטיעון השני שקליפורד מספק להגנה על הטענה לפיה תמיד לא נכון להאמין ללא בסיס ראייתי מוצק, הוא שפעולות הנסמכות על אמונות שאינן מוכחות הופכות אותנו למאמינים פותים וקלי דעת. קליפורד מנסח זאת יפה: "שום אמונה אמיתית, סתמית ומקוטעת ככל שתהיה, אינה באמת חסרת משמעות. היא מכינה אותנו לקבל אמונות נוספות כמותה, מאששת את האמונות שדבקנו בהן קודם לה, ומחלישה את האחרות. וכך, בהדרגה, היא טומנת זרע דומם במחשבתנו הכמוסות ביותר, שעלול יום אחד לפרוץ בדמות מעשה, והיא מותירה חותם על אופיינו". בתרגום לתקופה המחוברת כל כך שלנו, קליפורד אומר לנו כי אמונה קלת דעת הופכת אותנו לטרף קל למפיצי חדשות-שקריות (Fake News) ותיאוריות קונספירציה ולשרלטנים. קבלה קלת דעת כזו של אמונות שקריות היא רע מוסרי, משום שכפי שראינו, היא עלולה לגבות מן החברה מחיר נורא. ערנות אפיסטמית היא כיום תכונה חשובה בהרבה מכפי שהייתה אי פעם, בגלל הצורך לברור כמויות עצומות של מידע מתנגש, ובגלל שאנו עלולים לשמש כלי שניתן לתמרן אותו בקלות באמצעות הסמרטפון.

יותר ויותר, מעשינו בעולם האמיתי מתועדים ומעובדים דיגיטלית, כך שאלגוריתמים מסוגלים בקלות להסיק במה אנו מאמינים, עוד לפני שהבענו את דעותינו

הטיעון השלישי והאחרון של קליפורד בנוגע לרע המוסרי שבאמונה ללא ראיות הוא כי מעצם יכולתנו, כיצורים תקשורתיים, להאמין, חלה עלינו האחריות לא לזהם את באר הידע השיתופית שלנו. בתקופתו של קליפורד, האופן שבו האמונות שלנו היו ארוגות אל תוך "המאגר היקר" של הידע המשותף היה בעיקר באמצעות דיבור וכתיבה. בשל אותה יכולת לתקשר "המילים שלנו, המשפטים שלנו, הצורות שלנו, וכן תהליכי המחשבה וצורותיה" הופכים ל"רכוש הכלל". חבלה ב"נכס" הזה, כפי שהוא כינה זאת, על ידי תוספת אמונות שקריות היא מעשה בלתי מוסרי, משום שחיי כולם תלויים בסופו של דבר במשאב המשותף החיוני הזה.

הטיעון האחרון הזה של קליפורד אמנם נשמע אמיתי, אבל שוב נדמה שמוגזם לטעון כי כל אמונה שקרית קטנה שאנו אוחזים בה היא עלבון מוסרי לידע המשותף. אולם המציאות, שוב, עומדת לצדו של קליפורד, ונדמה כי דבריו היו נבואיים. היום באמת יש לנו מאגר כלל עולמי של אמונות, אשר לתוכו מתווספות אט אט כל המחויבויות של כולנו: קוראים לזה ביג דאטה. אין אפילו צורך להיות פעיל ברשת שמצייץ בטוויטר או מקשקש בפייסבוק: יותר ויותר, מעשינו בעולם האמיתי מתועדים ומעובדים דיגיטלית, כך שאלגוריתמים מסוגלים בקלות להסיק במה אנו מאמינים, עוד לפני שהבענו את דעותינו. מאגר האמונות הממוין הזה בתורו משמש אלגוריתמים כדי לקבל החלטות עבורנו ועל אודותינו. ומאותו מאגר שואבים מנועי החיפוש כשאנחנו מחפשים תושבות לשאלות ומאמינים בדברים חדשים. אם תוסיפו את המרכיבים הלא נכונים למתכון הביג-דאטה, תקבלו תוצר שעשוי להיות רעיל. מעולם לא הייתה תקופה שבה מחשבה ביקורתית הייתה צו מוסרי, וקלות דעת הייתה חטא ממיט אסון, יותר מאשר בימינו שלנו.

 

פרנסיסקו מחיה אוריבה (Francisco Mejía Uribe) הוא ממנהלי חברת "גולדמן זקס" בהונג קונג. הוא בעל תואר בפילוסופיה וכלכלה מאוניברסיטת לוס אנדס בבוגוטה, קולומביה. הוא מפרסם רשימות בבלוג שלו The Philosopher Blog.

AEON Magazine. Published on Alaxon by special permission. For more articles by AEON, follow us on Twitter.

תורגם במיוחד לאלכסון על ידי דפנה לוי

תמונה ראשית: מטרייה. תצלום: קרייג ווייטהד, unsplash.com

Photo by Craig Whitehead on Unsplash

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב על־ידי פרנסיסקו מחיה אוריבה, AEON.

תגובות פייסבוק

3 תגובות על אני מאמין שיורד גשם

02
Rvc1

אני חושב שכותב המאמר נתפס קצת לטכנולוגיה גם כששרפו מכשפות ויצאו למלחמות על אלים דמיוניים ורעב ומגיפות היו נחלת הכלל כי רב האנשים האמינו באמונה דתית שטענה שחידושים הם או לא אפשריים או לא מוסריים אמונות לא מבוססות היו מאוד לא מוסריות ומזיקות. ואני חושב שעדיין למרות כל השיפורים הטכנולוגיים אמונות לא מבוססות שגוררות אלימות כלפי יצרנים ומחדשים או פשוט אלימות כלפי קבוצות שונות ללא כל סיבה היא הסכנה הגדולה ביותר שלהם

אני חושב שיש כאן קצת ערבוב בין אמיתי ליעיל. לפעמים אמונה שאינה אמיתית עשויה להיות יעילה יותר מאמונה אמיתית. הסיבה לכך שיש לחקור מהי האמת אינה מפני שהאמת מועילה לחברה אלא מפני שהיא האמת.