מעשה בשניים מהכלכלנים המכובדים ביותר באקדמיה, קן רוגוף וכרמן ריינהרט. הם פרופסורים באוניברסיטת הרוורד ושניהם שימשו בעבר בתפקיד הכלכלן הראשי של קרן המטבע העולמי. המחקר שלהם מ-2010 אודות הסכנה שבגירעון ממשלתי, שהשווה את תוצאות החוב ב-20 מדינות שונות, נחשב לאבן-דרך במחשבה השמרנית ומצוטט תדיר בישראל ובעולם. רוגוף הוא גם המומחה המצוטט ביותר בדו"חות האיחוד האירופי אודות הצורך במשמעת ברזל כלפי החוב החיצוני של יוון ושל פורטוגל.
והנה מעשה בסטודנט לכלכלה, תומאס הרנדון מאוניברסיטת מסצ'וסטס. כאשר הרנדון בן ה-28 ביקש להתמקד בהשפעתם של קיצוצים תקציביים על חוסנה של מדינה, הוא נאלץ כמו רבים לפניו לצטט בהרחבה את המחקר של רוגוף-ריינהרט. ואז הוא גילה משהו מוזר.
"הסתכלתי בטופס האקסל שוב ושוב, ולא האמנתי למראה עיני", שיחזר הרנדון בראיון לסוכנות "רויטרס". "אז קראתי לחברה שלי, אמרתי לה, קיילה, אני טועה במשהו? והיא אמרה, תומאס, אני חושבת שלא אתה טועה".
הרנדון בסך הכל עשה משהו פשוט, כמעט אינפנטילי: הוא סיכם את המספרים בטורי האקסל של רוגוף-ריינהרט בחישוב מהיר בראשו. התוצאה לא תאמה את מה שתוכנת האקסל סיכמה לכאורה בשורה התחתונה של אותם טורים.
כפי שלמדו מיליוני רואי חשבון על בשרם, תוכנת אקסל לא טועה; בני אדם טועים. הרנדון הלך בהיסוס למנחה שלו באוניברסיטה, פרופסור מייקל האש, וכצפוי המרצה זרק אותו מכל המדרגות. "אמרתי לו, באמת תומאס, תעשה את החישוב שוב ושוב עד שתגיע לתוצאה," סיפר פרופ' האש אתמול לבי-בי-סי, "אין לנו זמן להתעכב על שטות כזאת בשיעורי הבית".
אבל אחרי חודש של נידנודים לקח פרופ' האש את הנתונים לביתו, ומצא שהסטודנט שלו צודק: הממצאים המפורסמים של רוגוף-ריינהרט שגויים. התוצאה הממוצעת של 20 המדינות אינה התרסקות דרמטית של הצמיחה לנתון שלילי, אלא ירידה מתונה של 2%.
הרנדון פנה איפוא בינואר לשני הכלכלנים הבכירים וביקש לקבל מהם את האקסל המקורי של המחקר, בטענה (בסך הכל לא שקרית) שהוא זקוק לנתונים לעבודה שהוא עושה באוניברסיטה. ממרום הקתדרה שלהם בהרוורד, לקח לרוגוף שלושה חודשים לענות למייל, אבל הוא צירף את קובץ האקסל המפורסם ואיחל לסטודנט בהצלחה בלימודיו.
לא לקח להרנדון יותר משעתיים לגלות שנוסחת הסיכום באקסל אינה כוללת את 20 המדינות, אלא רק את 15 השדות הראשונים. מכיוון שהשדות סודרו מהתוצאה הגרועה ביותר עד הטובה ביותר, המסקנה שלהם היתה שגויה באופן דרמטי.
פרופ' האש התעמק בנתונים וגילה טעות נוספת: בנתונים על ניו זילנד, נוסחת הסיכום שגויה וכוללת לפיכך רק את השדה הראשון, התוצאות של שנת 1957, במקרה או לא השנה הגרועה ביותר של הכלכלה הניו זילנדית: כל שנות הצמיחה הועלמו מהאקסל. שני הכלכלנים המכובדים ייחסו בעצם את אותו המשקל בסיכום לגרעון של ניו זילנד באותה השנה ולעשרים שנות צמיחה בכלכלה הבריטית.
פרסום הפרשה שלשום מאיים באופן טבעי על מעמדם של רוגוף-ריינהרט, והם פרסמו הבוקר הודעה לפיה "אף כי מצער שטעות קידוד בתוכנה שבה השתמשנו השפיעה על התוצאות של המחקר, אנחנו מאמינים שהמסר הכללי שלנו נותר מהימן ומדוייק, ואנו מקווים שאינטרסנטים לא ישתמשו בטעות המצערת הזאת כדי לפגוע בעבודת מחקר מהימנה של עשרות שנים".
היוונים לא צפויים לקבל את הטעות הזאת באותה הקלות שבה מקבלים אותה שני המחברים. גם אוניברסיטת מסצ'וסטס לא מתכוונת לתת להישג של הסטודנט שלה לחמוק מאחיזתה, ואחד המרצים שלה כבר פרסם ניתוח מקיף של המחקר מ-2010 עם התוצאות האמיתיות. המסקנה שלו: קיצוצי תקציב במדינות בעלות גירעון רק העמיקו את הגירעון באותן מדינות. וכן, בהחלט, הוא בדק פעמיים את האקסל שלו לפני הפרסום.
תגובות פייסבוק
7 תגובות על טעות אקסל אכן יכולה לעלות ביוקר
וואו!
מדהים...
למה בדיוק האקסל לא סכם?
אוהד, תוכנת האקסל זקוקה לנוסחת סיכום כדי לחבר את המספרים. בדרך כלל, הנוסחה היא פשוטה, לסכם את כל השדות באותו טור. משום מה, שני החוקרים טעו בנוסחה והגדירו את הסיכום אחרת, פעם אחת רק את 15 השדות הראשונים, ופעם שנייה, במקרה של ניו זילנד, רק השדה הראשון.
קורה שטועים.. בני אדם במיוחק כשעובדים בלילה ואולי לא מתמצאים באקסל.
בליקשר לאקסל כאשר מתפרסמות הודעות כאלה בעליה שליטה העולמיים נותים לבדוק תענות כדוגמת זו.
אחת הבדיקות שבצעו בעבר המפורסמת ביותר זה מודל CAPM, אחר כך בדקו בועות בנדלן, אינפלציה, דפלציה, דלריזציה, במדינות חלשות שעדיין סובלות ממה שהייה, אחר כך בדקו בועות באשראי.
אחרי שבדקו בועות אשראי, לא מזמן שיחקו בענק על האשראי בארצות הברית.
כל פעם שיש מחקר כזה מיד אחד מבעלי ההון העתק העולמי בודק אם הוא נכון, ומה שקרה בכפריסין לא אתפלא שזו עוד בדיקה כזו.
לפי דעתי כעת בארצות הברית מריצים טריק של רווחיות של מונופול. לפי מודל של נגיד רווח של 10% שמונופול שיש לו עלויות נמוכות בגלל שהוא קונה בכמויות גדולות -מקבל הנחה של 2% . ונגיד בעלוית עסק של 15% אם מונופול מוריד מחירים ב15% הוא עדיין נשאר עם 2% רווח. ואז המתחרים יפשטו רגל. ובגלל זה ארצות הברית מדפיסים המון כסף. זו שאלה מי יעשה את זה ראשון יקבל את נתח השוק.
אני חושב שזה החנת המצע לעוד דולריזציה בהמשך.
*דולריזציה זה חלוקת הלוואות ומתנות למדינה בדולרים באחוזים נמוכים עש שהם נחנקים מאשראי זול ומתחילים לפשוט רגל אחד אחד. ואז באה ארצות הברית וקונה נכסים במדינה הזו בזול בדולר חזק במטבע זר חלש. זה קרה כבר עשרות פעמים בעבר וסיפק רווחיות וצמיחה גבוהה למשך שנים לחברות בארצות הברית.
לפי הבדיקה בכפריסין ובעוד כמה מדינות המחקר שלהם כנראה נכון. בלי קשר לאקסל.
*10% לא 15%
מה המסקנה עבור מר לפיד? לצמצם או לא?
ללפיד:
לפי הבדיקה בכפריסין ובעוד כמה מדינות המחקר שלהם כנראה נכון. בלי קשר לאקסל. - בטח לצמצם שלא נפשוט רגל. זה אסון למדינה.
איפה אני יכול למצוא גם אני את האקסל המדובר?
כל החיים
כשיגיע הבוקר ואת תשובי
עם ריחו העז של אוויר הים
שאת נוהגת להותיר בכל מקום
שאת חולפת בו, שירה טהורה,
או זיכרון אבוד של המבטים
שהחלפנו בהפתעה באחד הימים,
אצמיד אותך לחזי כך
שתישארי לצדי כל החיים.
טורְקְוָואטו דָה לוּז (Torquato da Luz) היה משורר ועיתונאי פורטוגזי, שנולד ב-1943 והלך לעולמו ב-2013.
האדם מת, יחי העל-אדם!
כרמל וייסמןהיינו כה עסוקים במלחמות פוליטיות וחברתיות, שלא שמנו לב להפיכתנו לסייבורגים ולעומק...
X 6 דקות
די להזכיר מעשי רשע!
בימים עברו, על אודות מנהיגים שהפרו בריתות שלום מקודשות,
אנשים מקוללים שנשבו בתאוות השלטון,
על אודות רציחות רבות, מלחמות מלכים אכזריות,
על קווי לחימה קרובים ומגינים בוהקים
מוכתמים בדם נכבדים, פרסים שנלקחו מלא-אויב,
על ניצחונות עקובים מדם שתהילתם דיברה בעדם,
על ערים שנגזלו מהן אינספור תושבים לעתים כה קרובות,
אני מודה, על כל אלו כתבתי: די להזכיר מעשי רשע!
פָלְטוניה בֶּטיטיָה פְּרובָּה (Faltonia Betitia Proba) הייתה משוררת ילידת רומא בת המאה הרביעית לספירה. היא נולדה למשפחה פטריצית קדומה ומכובדת. אביה היה קונסול ברומא, כמו סבה ואחיה. פלטוניה נולדה פגאנית, ובבגרותה התנצרה והשפיעה על בעלה וילדיה להתנצר אף הם. מיוחסות לה שתי יצירות, שרק אחת מהן שרדה, ה-Cento Vergilianus de laudibus Christi. השיר המובא כאן הוא הפתיחה ליצירה. Cento הוא שיר ארוך שבנוי משורות הלקוחות מתוך יצירות ידועות, בסדר אחר ובשינויים קלים, כאבני בניין ביצירה חדשה. כך כתבה פלטוניה בטיטיה פרובה "cento בדרכו של וירגיליוס על אודות תהילת ישו המשיח".