דרושים: רעיונות חדשים

יש משהו די דפוק בחיים הציבוריים שלנו. אני מדבר על התגובה שלנו לרעיונות חדשים. אילו היינו חיים בחברות שניצבות בפני אתגרים מעטים וחשות בנוח עם זהותן, חברות שהשלווה שורה בתוכן וביחסיהן זו עם זו, היה אפשר להבין זאת. אבל בהתחשב בגודל האתגרים הפוליטיים, החברתיים, הכלכליים והסביבתיים העומדים בפנינו, אנחנו זקוקים כיום ליצירתיות יותר מאי פעם. לעתים היצירתיות הזו יכולה להיראות כמו שיגעון, ומדי פעם היא עשויה אפילו לסכן אותנו. אבל אנחנו חייבים למצוא דרך להכניס יצירתיות לתהליכים הדמוקרטיים שלנו – במצב הנוכחי אנחנו אפילו לא יודעים את כל התשובות האפשריות.

שתי התפתחויות הן מרתקות במיוחד, בהקשר הזה – אחת שיש לה משמעות בינלאומית, ואחת מקומית יותר. הראשונה היא ניצחונה של סיריזה בבחירות ביוון. הדעה המקובלת גורסת כי מדובר באסון גמור. וזו בהחלט אפשרות. מנגד, ברור שתכנית החילוץ של האיחוד האירופי (או של הטרויקה) הצליחה ליצור תכנית לניהול חוב, אבל נכשלה בכינונה של תכנית התאוששות כלכלית. כרגע יש לנו כלכלה בדפלציה עם חוב עצום. לא צריך להיות גאון מתמטי כדי להבין שזה לא יכול להימשך.
ממשלת יוון אמורה להיות השנה בעודף תקציבי. נעשו מאמצים רבים לעמוד בתנאי החילוץ. אולם קשה מאוד להניח שיהיה די בכך כדי להחזיר את יוון למסלול הכלכלי האיתן שהיא זקוקה לו כדי לעמוד בחובותיה. לכן, יש צורך בתכנית חדשה.

השאלה אם התמהיל שמציעה סיריזה – שילוב בין הסדרי חוב, קישור תשלומי החוב לצמיחה, מידה כלשהי של השקעה כלכלית ציבורית, צמצום ההתחמקות מתשלום מסים והשחיתות, והגנות חברתיות רחבות יותר – הוא התכנית הנכונה או לא, ואם שאר האיחוד האירופי יכול בכלל לקבל תכנית כזו, נותרת פתוחה. אך אל לנו לפסול אותו מראש. יוון אחרי רפורמה, בדרך לשיקום כלכלי, תהיה עדיפה עשרות מונים על יוון מוכת דפלציה שעלולה לפלג את האיחוד. ככה לפחות הייתם חושבים. אם כך, מפלגת השמאל המטורפת הזו עשויה להבטיח את גיבושה של תוכנית כלכלית ריאליסטית לגבי יוון.
אפשרות אחרת היא שהמפלגה תקרוס בגלל חוסר יכולת להכיל פרגמטיזם. במקרה זה העם היווני יתנער ממנה באותה מהירות שבה אימץ אותה אל חיקו. אנחנו לא יודעים. הנקודה היא שאנחנו זקוקים לדרכי מחשבה חדשות. ולשם כך יש צורך ביצירתיות פוליטית.

גם בזירה הפוליטית בבריטניה ישנם קולות וכוחות חדשים. אתמול הופיעה מנהיגת המפלגה הירוקה הסוג-של-מהפכנית, נטלי בנט, ב-Sunday Politics של ה-BBC. הירוקים תומכים בהכנסת אזרח. חייבים להודות שהיא לא הצטיינה בהסברת התכנית, ובמיוחד בהסברת דרכי המימון שלה. למעשה, היא די פשוטה למימון, ולאו דווקא תעלה יותר מהשיטה הנוכחית. האתגרים העיקריים מתחלקים לשניים: ההשלכות החלוקתיות (חלק מהמפסידים, בהשוואה לשיטה הקיימת, הם בדיוק אלה שאתם לא רוצים שיהיו המפסידים) וההשלכות הפוליטיות-מוסריות (אנחנו פשוט מתקשים להבין שיטת מיסוי שונה באופן כה קיצוני). מדיניות הכנסה אזרחית שתתוכנן כהלכה יכולה ליצור תמריצים גדולים יותר לעבודה ולספק לאנשים משענת יציבה בהרבה לחיים מאשר המערכת הנוכחית, המסובכת להפליא.

העובדה הפשוטה היא שאנשים חיים כיום חיים מורכבים ביותר, ובמקרים רבים לא יציבים כלל. אני ממליץ לכם לקרוא את ספרו של ג'ון הילס, Good times, Bad times, אם אתם רוצים להבין זאת. פיתחנו מערכת רווחה מסובכת להפליא כדי להתמודד עם זה. היא בירוקרטית, יוצרת כל מיני עיוותים, לא באמת מצליחה לעזור לאנשים לייצב את חייהם, ובואו נודה על האמת – נקמנית ואפילו אכזרית. אם המשטרה או השירותים החשאיים היו פולשים לחייהם של אנשים כמו שמדינת הרווחה עושה זאת, אנשים כבר היו יוצאים לרחובות.

מטרת הפרויקט הנוכחי שלנו בנושא הכנסה בסיסית ב-RSA היא להשתמש במשאבים קיימים באופן שיהפוך את מדינת הרווחה לבסיס ליצירת חיים טובים יותר, במקום לכלוא אנשים בתוך מעגל-חיים רעוע ביותר. האי-תמריצים לעבודה בשיטה המבוססת על הכנסה בסיסית מתוכננת היטב קטנים לפחות במחצית מאשר בשיטה של מס הכנסה שלילי וצמצום חד בהרחבה הכמותית כמו שיטת ה-Universal Credit שאמורה להיכנס לשימוש. אבל בתגובה לראיון עם בנט פטרו את הרעיון הזה בתור קשקושים של איזו כת שוליים. הריאיון היה גרוע, אבל כך גם התגובה אליו. וזה אומר משהו על יכולתנו להתמודד עם יצירתיות בפוליטיקה.

יש משהו שונה באופן מהותי ברעיונות חדשים שמנסים למצוא פתרונות טובים יותר לבעיות בהשוואה לחלק מהפוליטיקה של השנים האחרונות. מדיניות כמו "גבולות סגורים" היא לא רעיון יצירתי. רעיונות מהסוג הזה הם בחירות פוליטיות מיושנות מאוד. הרעיונות החשובים הם רעיונות חדשים לבעיות של תקופתנו – ישנם גם "רעיונות" רבים שאינם אלא בריחה מהבעיות שלנו, ויש לחשוף אותם בתור מה שהם.

לבסוף, יכול להיות שסיריזה תקרוס בגלל הרעיונות שלה וחוסר יכולת ביצוע. יכול להיות שיסתבר שהכנסת בסיס היא רפורמה קשה מדי לתפיסה או שהיא מחייבת בחירות ופשרות שאנו לא מוכנים אליהן. אבל בואו נגיע למסקנות האלה אחרי שנתנו צ'אנס לחשיבה יצירתית. בואו נפסול אפשרויות רק לאחר שהקדשנו להן מחשבה וניתוח ראויים. אין הכוונה שעלינו לרדוף אחרי חדשנות למען החדשנות. עלינו להיות פתוחים, הידברותיים ואנליטיים. יכול להיות שכך נוכל לזהות פתרונות יצירתיים למצב מאתגר מאוד. לפעמים רעיונות שנשמעים מטורפים יכולים להתגלות כפתרונות אלגנטיים.

אנת'וני פיינטר ואדם לנט בוחנים את רעיון ההכנסה הבסיסית כחלק מניסוח מחדש של מערכת היחסים בין האזרח למדינה.