הכל אישי, גם המחלה הארורה ההיא
X זמן קריאה משוער: 3 דקות
שיעורי התחלואה מסרטן, אחת המחלות הקטלניות בעולם ובישראל הקטלנית ביותר, רק עולים מדי שנה ולפי דו"ח שפרסמה לאחרונה הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי, 8.2 מיליון בני אדם מתו ב- 2012 ממחלה זו. מדובר בעליה של 8% לעומת 2008 ולהערכת הארגון זו עליה שצפויה להימשך גם בשנים הקרובות. אך למרות ההערכות הללו, חוקרים רבים תולים תקוות בשתי מגמות המשרטטות את קוויה של ההתמודדות עם מחלת הסרטן בעתיד.
סרטן מתפתח במשך שנים ורק בשלבים יחסית מאוחרים מופיעים הסימפטומים ששולחים את החולה לרופא. זהו כבר שלב מתקדם בו אחוז ההישרדות צונח דרמטית יחסית לשלבים המוקדמים של המחלה. במקרה של סרטן ריאות למשל, מדובר ב10% - 15% הישרדות. כאשר גידול סרטני (כמעט מכל סוג) מזוהה בשלב ההתחלתי, הוא צפוי להרוג רק 10% מהחולים. אלא שבדרך כלל זיהוי בשלב מוקדם כל כך מתרחש רק במקרה, מה שהופך את סוגיית האבחון לבעיה המרכזית במלחמה בסרטן. גם לאחר שמופיעים סימפטומים המעוררים חשד, בדיקת ביופסיה שבה חותכים רקמה מהאזור החשוד היא בדיקה יקרה, הטמונים בה פעמים רבות סיכונים בריאותיים, ושצריך להמתין זמן רב עד קבלת תוצאותיה. על כן, אחת המגמות שעשויות להוביל לפריצת דרך ממשית והפחתה דרמטית בשיעורי התמותה ממחלת הסרטן היא אבחון מהיר, זול וזמין, כך שאפשר יהיה לערוך אותו באופן תדיר בלי לחכות להופעת הסימפטומים.
השונות הגנטית העצומה בין הגידולים הסרטניים אינה מאפשרת תרופה אפקטיבית אחידה לסרטן, אולם מציאת מכנה משותף רחב ביותר לצורך זיהוי המחלה היא סיפור אחר לגמרי. כיום אין בדיקת דם לאבחון סרטן באופן כולל, אך ישנו ניסיון גובר לבודד את המרכיב שיאפשר זאת, אומר ראג' קרישנן, מייסד ומנכ"ל Biological Dynamics, אחת החברות במרוץ לפיתוח אבחון מהיר לסרטן באמצעות דגימת דם קטנה. האבחון מבוסס על איתור דנ"א חופשי בדם (cell-free DNA) וריצופו כדי להבין אם המקור לו הוא סרטן ואם כן, מאיזה סוג. לאחר קבלת דגימת דם פשוטה וללא סיכונים מיותרים, הבדיקה כולם אורכת כרבע שעה בלבד.
כיווני מחקר אחרים אינם מצריכים אפילו בדיקת דם, אלא שואפים להסתפק בנשיפת אוויר שאמורה לכלול חומרים אורגניים ספציפיים המגיעים ממחזור הדם לריאות. פרופ' חוסאם חאיק מהטכניון, למשל, הצליח יחד עם עמיתיו לפתח חיישנים ננומטריים שימירו את הכמויות המזעריות של חומרים אורגניים מסוימים למסרים חשמליים במטרה לאבחן סוגי סרטן שונים (ריאות, קיבה, כליות, שלפוחית השתן ועוד) בשלביהם המוקדמים.
המגמה השניה, אותה סקר מגזין הרווארד בגיליון דצמבר, היא לתפור טיפול מדויק יותר בגידולים. פרסונליזציה של טיפול במחלות איננה מגמה ייחודית לסרטן אך ביחס לשאר המחלות, בחקר הסרטן נרשמה כנראה ההתקדמות המרשימה ביותר. בניגוד לשיטות כמו כימותרפיה הקוטלות יחד עם תאי הסרטן גם תאים נורמליים, בעשור האחרון מתרבות התרופות המתבייתות על אנזים ספציפי המיוצר רק על ידי התאים הסרטניים בעלי מוטציה גנטית מסוימת. באופן מעניין, בסוגי סרטן הנחשבים שונים מאוד (למשל, לוקימיה מיאלואידית כרונית וסרטן המעיים) ישנן מוטציות זהות שניתן לטפל בהן על ידי תרופה דומה. כך נוצר מיון מפורט יותר של סוגי הסרטן השונים המאפשר פיתוח טיפול מדויק.
בעולם מושלם, מגמת הפרסונליזציה הזו היתה מתעצמת עד שבאופן אידיאלי נהיה אמורים לתפור לכל חולה תרופה אישית שתשים קץ לסרטן. חוקרים רבים מטילים ספק בפתרון גורף שכזה, כי מעבר לכך שהוא מאוד יקר, הבעיה המרכזית היא שסרטן הוא דינאמי ומשתנה ובאותו גידול, בעת ובעונה אחת, עשויים להימצא תאים בעלי מטען גנטי שונה המצריכים טיפול שונה. על כן הפשרה היא למצוא את המוטציות העיקריות בכל גידול ולטפל בהן. השילוב עם מגמת האבחון המוקדם עשוי להתברר כאסטרטגיה מנצחת שתפחית את שיעורי המחלה באופן דרמטי.
מקורות"התקווה כי טיפת דם אחת תאבחן את כל סוגי הסרטן"- כתבה ב- SingularityHUB"הטיפול בסרטן נעשה אישי יותר"- כתבה במגזין הרווארד.
תגובות פייסבוק
אל בשר ודם
יורם מלצרבכל שנה בחודש מאי נישאות עיני האנשים החיים באזורים הטרופיים לשמים. בסוף...
X 3 דקות
היינו שלושה
הסדרה החדשה מבית Serial כוללת שלושה פרקים בלבד, אבל הם מרשימים, עמוקים, מורכבים ומעוררי מחשבה לא פחות מכל מה שהגיע עד כה לאוזנינו מבית היוצר הזה.
למיני סדרה הזו קוראים We Were Three, ומגישה אותה ננסי אפדייק - המוכרת והאהובה על כל מי שאי פעם האזין לתוכניות של הרדיו הציבורי האמריקני. הפעם מדובר בשיתוף פועלה של צוות Serial עם הניו יורק טיימס - תחקיר שמתחיל כסיפור אישי עצוב, סיפורה של רייצ׳ל שאביה ואחריו אחיה מתו מקורונה. רייצ׳ל לא ידעה שהם חולים. למעשה, אחיה, שהתגורר עם אביהם בקצה האחר של ארצות הברית, הודיע לה על מות האב בהודעת טקסט. כך התברר לה ששניהם היו סרבני חיסונים, וגרוע מזה - שניהם האמינו במיני תאוריות שלפיהן מתחסנים ״משילים״ מעליהם וירוסים וכך הורגים את מי שאינם מחוסנים, סירבו לקבל טיפול ולבסוף הוכרעו על ידי הנגיף.
אלא שהסיפור האישי חושף מאחוריו עוד ועוד שכבות של נושאים מטרידים. אפדייק מלווה את רייצ׳ל המנסה לפענח מה קרה במשפחתה, וככל שהיא מעלה זיכרונות ולומדת להכיר את חייהם ואת צורת המחשבה של אביה, אחיה וקרובים נוספים, מתבררת האמת הטראגית: שכבות שלמות בחברה האמריקנית אינן מסוגלות לתת אמון במערכות הציבוריות, משוכנעות שהממשל, מערכת הבריאות, אמצעי התקשורת וכיו״ב חוברים כולם נגדם.
קריאת מחשבות, לא מה שחשבתם
תומר וינרכולנו קוראים את המחשבות של הזולת, גם אם איננו מודעים לכך. מה...
X 8 דקות