החיידקים שיאריכו את חיינו

התערבות מינימלית שהשיבה איזון למערכת חיידקי המעיים, בלמה תהליכי הזדקנות
X זמן קריאה משוער: 3 דקות

כאשר אנו חושבים על גוף האדם בתור מיקרוקוסמוס, אנחנו בעיקר מדמיינים את מגוון המערכות הביולוגיות שמרכיבות את גופינו, החל מהמערכות הגדולות (מוח, לב, ריאות, מעיים) לקטנות (תאים, גנים). החיידקים נחלקים בעינינו בין הפתוגנים (מחוללי המחלות) לבין הפרוביוטיקה (החיידקים הטובים המסייעים לגוף), אך בשנים האחרונות גוברת התובנה כי מדובר באקולוגיה לכידה שלא ממש ניתן להתייחס למיקרואורגניזמים שבתוכה בתור משהו נפרד משאר המערכות של הגוף. מדובר בכמה עשרות אלפי זני מיקרואורגניזמים, קוקטייל של כטריליון מיקרובים (רובם במעי) המהווים בסביבות שני אחוז מהמשקל שלנו.

כלומר, לא מדובר רק באורגניזם החי על חשבוננו, לעיתים מועיל ולעיתים מזיק, אלא במערכת שלא היינו יכולים להתקיים בלעדיה ולכן ניתן לומר שהיא חלק בלתי נפרד ממי שאנחנו. חיידקים שונים במעיים שולחים מסרים חשובים למוח, חיוניים לתפקוד יעיל של מערכת החיסון, שותפים פעילים במטבוליזם ובייצור ויטמינים, משפיעים על המערכת ההורמונלית ועל תהליכים נפשיים ועוד ועוד. מחקרים רבים הראו זה מכבר כי חוסר איזון באקולוגיה, אחראי לשורה של בעיות, כמו השמנת יתר, סוכרת, אסתמה, אוטיזם, סרטן ומחלות נפש. מחקרים אחדים הראו אפילו קשר בין אקולוגית הגוף-חיידקים לבין האופן בו אנו בוחרים בני או בנות זוג.

זו הסיבה שמושקעים מאמצים אדירים בשנים האחרונות לפצח את מאפייני המערכת הזו, הנקראת מיקרוביום. פרויקט המיקרוביום האנושי (HMP), למשל, שהוקם לפני שש שנים כפרויקט הדגל של המכון הלאומי לבריאות בארה"ב, הוא ניסיון שאפתני למפות את הספקטרום הנורמלי של מכלול האורגניזמים המתקיים בתוכנו. מדובר במהפכה בהתהוות שאף משרטטת כיווני טיפול חדשים. מחקר התקשורת החיידקית, למשל, מאפשר לחשוב על מלחמת "סייבר" בהפעלת מניפולציות שונות המשפיעות על שגשוג זני חיידקים מסוימים. וכיוון שהשאיפה היא להגיע לאיזון מיטיב ואי אפשר בלי החיידקים ה"רעים", תרופות מסוימות הנבחנות כיום כחלק מתחום שנקרא "אקוביוטיקה", הן למעשה קוקטייל של חיידקי צואה. במינון הנכון, חיידקי צואה הנחשבים מסוכנים בהקשרים מסוימים עשויים לפתור מגוון של בעיות רפואיות.

אך למרות הצטברות העדויות המצביעות על חשיבות אוכלוסיית החיידקים (בעיקר במעיים), אין עדיין הבנה מסודרת לגבי האופן שבו המערכת הזו מתקלקלת עם השנים; מה בדיוק קורה שם בדרך לזִקְנה, שפוגע באיזון האקולוגי שבתוכנו? מחקר חדש שהתפרסם ביום חמישי בכתב העת הנחשב Cell, מצליח לשפוך אור על הסוגיה ואף לסמן פריצת דרך טיפולית. מדענים במכון המחקר ההזדקנות בק (Buck Institute) הצליחו להאריך את חייהם ואת מצב בריאותם של זבובי פירות על ידי התערבות נקודתית שהשפיעה על אוכלוסיית החיידקים במעי. החוקרים התחקו אחר תופעה הנחשבת לנורמטיבית בתהליך ההזדקנות (של זבובים ושל בני אדם)- פעילות כרונית של גן מסוים (FOXO) המדכאת קבוצת מולקולות שמווסתות את התגובה החיסונית לבקטריות. האירוע הזה מצית תגובת שרשרת – החל בשגשוג בקטריאלי הגורם לדלקת כרונית, ועד פעילות יתר של רדיקליים חופשיים – ובסופו של תהליך הגוף מגיע למצב טרום סרטני.

פוטנציאל הריפוי שמצאו המדענים הוא פשוט אך מדהים: כאשר עוררו מחדש את קבוצת המולקולות המווסתות את התגובה החיסונית לבקטריות, השיבו את האיזון הבקטריאלי והאריכו את חייהם של הזבובים. "הבנת האופן בו תהליכי הזדקנות משפיעים על אוכלוסיית החיידקים החיים בגוף – קודם בזבובים ואחר כך בבני אדם – יחד עם נתוני הניסוי שלנו, מציעים שנוכל להשפיע על בריאותינו ואורך חיינו באופן משמעותי", אומר היינריך ג'ספר שהוביל את המחקר. "מפני שזהו ניהול אוכלוסיית החיידקים שהינו קריטי לבריאותו של האורגניזם".

נדמה כי המהפכה האמיתית הטמונה במחקרי המיקרוביום, איננה במציאת עוד דרך להתגבר על מחלות ולהאריך חיים, אלא בגישה הפוכה לגישה הרפואית המסורתית. הגישה המסורתית, באופן מופשט ומכליל, היא מלחמה: עלינו לזהות את האויב, להבין את ארסנל כלי הנשק שישפיעו עליו ואז במתקפה חזיתית או בתחבולות להיפטר ממנו וכך לחיות יותר שנים, יותר בריאים. חקר המיקרוביום מראה כי אויב וידיד הם תלויי הקשר ולכן, איזון המערכת האקולוגית והסימביוזה שבה, הם שם המשחק.

מקורות

שינוי קהילת בקטריות המעי מקדמת בריאות ומאריכה חיים- מידע באתר של מכון בק וכתבה ב- Science Daily
'גלולת צואה' כחלק מעתיד הטיפול האקוביוטי- כתבה בטלגרף
מידע על המיקרוביום- השלכות, התפתחויות מחקריות אחרונות ועתיד תחום המחקר בוויקיפדיה ובערוץ היוטיוב של אוניברסיטת תל אביב.

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב

תגובות פייסבוק

3 תגובות על החיידקים שיאריכו את חיינו

01
נחום

מרתק!

ההשערה שלי היא שברגע שנבין איך לאזן את עצמנו נצליח אולי גם להבין ולתקן את הנזק שאנחנו גורמים לטבע. הרי הטבע, כמונו (או יותר נכון, אנחנו כמוהו) הוא מערכת אקולוגית אחת, בה בידוד אלמנט והתעלמות מהשאר הינו מלאכותי וקורה רק בכדי שלנו, בני האדם, תהיה שפה משותפת. במציאות הכל קשור יחד במערכת אחת, אשר אנו רחוקים מלהבין את כל הקשרים בה.