העובדה שאנשים מסוימים טובים יותר בקריאת רגשותיו של הזולת לאו דווקא הופכת אותם לאנשים טובים יותר
X זמן קריאה משוער: 2 דקות
אנחנו כמעט תמיד מניחים ש"להיות טוב עם אנשים" זה דבר חיובי. התבוננו במודעות דרושים ותגלו שהתכונה הזו נמצאת ברשימת הדרישות למגוון עצום של תפקידים: מארח במסעדה, מומחה להרזיה, מנכ"לית, מוכרת נעליים ואפילו (ברצינות) עוזר וטרינר. הרעיון שהבנה טובה של אנשים יכולה לעזור לכם להצליח קיבל דחיפה לפני כרבע מאה, עם התקבלותו של המושג "אינטליגנציה רגשית". המונח, שהומצא לראשונה במחקר ב-1990, הפך לפופולרי בעקבות ספרו של דניאל גולמן מ-1995. מאז הראו עשרות חוקרים את היתרונות שבחיבור לרגשות – שלכם ושל אנשים אחרים: אנשים עם אינטליגנציה רגשית גבוהה יותר מצליחים יותר בעבודה, יש להם פחות בעיות בריאותיות והם מדווחים על שביעות רצון גבוהה יותר מהחיים.
אבל יש כאן מלכוד: חוקרים אחרים שבדקו לאחרונה את מה שהם מכנים "הצד האפל" של האינטליגנציה הרגשית מצאו כי קיים קשר מטריד בין יכולת להבין בני אדם לבין ניצול שלהם. קבוצה של פסיכולוגים אוסטרים דיווחו בשנה שעברה על מתאם בין אינטליגנציה רגשית ונרקיסיזם, והעלו את האפשרות כי נרקיסיסטים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה עלולים להשתמש ביכולתם "להקסים, לעניין ואפילו לפתות" ל"מטרות שליליות", למשל כדי להוליך אחרים שולל. באופן דומה, מחקר מ-2014 קישר בין "נצלנות נרקיסיסטית" לבין "זיהוי רגשות" – אנשים בעלי נטייה לנצל אחרים היו טובים יותר ב"קריאה" שלהם.
מחקר נוסף מצא סיכוי גבוה יותר ש"מקיאווליסטים" (מחקרים שקיבלו ציון גבוה בסולם ה"מקיאווליזם" – או במניפולטיביות) בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה הביכו מישהו בפומבי למטרות קידום עצמי. כל השאר ישמחו לגלות שנראה שאין הרבה מקיוואליסטים בעלי אינטליגנציה רגשית בנמצא – חוקרים סקוטים מצאו מתאם הפוך בין שתי התכונות.
אולם מחזיקי המשרות בינינו ישמחו פחות לגלות שנראה שמקום העבודה מציע שפע הזדמנויות לאנשים בעלי אינטליגנציה רגשית גבוהה – בין אם הם נרקיסיסטים, מקיוואליסטים או סתם שאפתנים – להתנהגות נכלולית. כתבה שהתפרסמה ב-2010 בחנה שימושים "תועלתניים" של אינטליגנציה רגשית בסביבה המשרדית, כמו "התמקדות במטרות חשובות מבחינה אסטרטגית" (כפופים, מתחרים, בוסים) וניסיון "לעוות, למדר או להעצים שמועות, רכילות וצורות אחרות של מידע טעון רגשית".
לבסוף, אזהרה למי שמקווה שאינטליגנציה רגשית גבוהה תעזור לו או לה להתקדם: לא תמיד מדובר ביתרון. במסגרת מחקר שנערך ב-2013 הוצג לסטודנטים תיעוד חדשותי של אנשים שמתחננים לחזרתו של בן משפחה – כאשר חצי מהם היו האחראים האמיתיים להיעלמותו של אותו אדם. הצופים התבקשו לדרג את כנות התחינות, והסתבר כי לבעלי האינטליגנציה הרגשית הגבוהה היה סיכוי גבוה יותר לטעות, אולי בגלל ביטחון יתר ביכולתם לקרוא אחרים. אם כך, אין לזלזל במיומנויות אנושיות – אבל גם אין להפריז בערכן. קריאת רגשות איננה קריאת מחשבות.
Copyright 2015 by The Atlantic Media Co., as first published in The Atlantic Magazine. Distributed by Tribune Content Agency.
תגובות פייסבוק
3 תגובות על הצד האפל של האינטילגנציה הרגשית
כדאי להבדיל בין יכולת לבין שימוש ביכולת.
כאשר יש למישהו יכולת שאיתה נולד או אותה פיתח - אין זה דבר טוב ואין זה דבר רע.
במקרה שלנו: היכולת לקרוא את רגשות הזולת ולצפות את תגובותיו יכולה לשמש לעזרה לזולת להתגבר על מגבלותיו וקשייו אבל יכולה לשמש גם לניצול חולשות הזולת וטעויותיו הקוגניטיביות והרגשיות.
רק השימוש ביכולת הוא בעל משמעות מוסרית. בכל פעם שאנו מבצעים פעולה אנו עושים שימוש ביכולותינו, בכיוון מוסרי מסוים. אז אפשר לומר שעשינו טוב או רע, לא רגע לפני כן.
מהי "אינטליגנציה רגשית"? מה מאפיין אותה ואיך מכמתים אותה?
נשמע דווקא שחוץ מהדוגמה האחרונה שהעלית, אנטליגנציה רגשית היא כן יתרון חברתי. הבעיה האמיתית היא שאנחנו חיים בחברה קפיטליסטית שמעודדת נרקיסיזם , מקיווליזם וסתם אגואיזם ומניאקיות לכשעצמם..
חרדת הישראליוּת
יצחק בנימינימסע עם פרויד, לאקאן ואחרים בין הדמיון והממשות, בין משאלות הלב והמציאות,...
X חצי שעה
קובֶּה, הוראות אכילה
משה סקאלמסע אישי ומשפחתי במטבח הוא סיפור של זהות, של זיכרון, של שינוי...
X רבע שעה
ברצינות
סדרת הפודקאסטים של הבי בי סי Seriously... עוסקת אמנם בנושאים רציניים מאוד - ההימור הגרעיני של אוקראינה, התלות ההדדית של ציפורים ובני אדם, מה קרה לאנשים שהיו קורבנות של פורנו deep fake, השפעת השנים שבהן חי באירופה על יצירתו של ג׳ויס או מתי ואיך סמלים משנים את משמעותם. אבל גם לשלוש הנקודות שבקצה הכותרת יש משמעות, כי על אף הרצינות והעומק, כל נושא מוצג בצורה בהירה, פשוטה ונגישה.
הפרק שכותרתו The Dolittle Machine, תוהה אם אנחנו יכולים לבנות טכנולוגיה שתאפשר לנו לשוחח עם בעלי חיים. סופר המדע הבדיוני מאת׳יו דה אבאיטוּאה (Matthew De Abaitua) בודק חידושים אחרונים בתחום הבינה המלאכותית, כדי לברר אם חלום השיחה עם חיות הולך ונודד מתחום הפנטזיה אל תחום האפשרויות שלנו. כמו בסרטי טבע מפתים, גם דה אבאיטו יוצא אל גינת ביתו כדי לפטפט עם שני חתוליו וכעבור דקה הוא כבר משוטט בין ציפורי ענק ביער טרופי, פוגש דגים רובוטיים ובוחן תוכנות שמתרגמות ציוצי עטלפים לתמונות. מלבדו משתתפים בפרק מאמנת דולפינים, מרצה לפסיכולוגיה, מומחית לרובוטיקה, זואולוג ואפילו הפילוסופית-משפטנית מרתה נוסבאום.