ידיים קרות או לב חם

מה חשוב יותר בגיבוש דעתם של אנשים על אחרים: תכונות אופי או אישיות חמה?
X זמן קריאה משוער: 5 דקות

כיצד אנו מגבשים דעה על מישהו שאיננו מכירים? אם יש לנו מזל, הוא עשוי להציע נקודת אחיזה רופפת בכמה דברים שיאמר. בלעדיהם, מבנה פניו, שפת הגוף ובמקרים רבים גם דעותינו הקדומות ישמשו בערבוביה כדי לסייע לנו בקבלת התרשמות מהירה. אחת השאלות שמעסיקות את הפסיכולוגים מתחילת שנות הארבעים של המאה הקודמת היא אם הרושם שיוצר אצלנו אדם אחר נולד בעקבות תהליך סכימה של כמה מתכונותיו, או שניתן לאתר תכונה מסוימת אחת שמעצבת את הרושם שלנו יותר מהאחרות.

סולומון אש (1996-1907), מחלוצי הפסיכולוגיה החברתית, ערך ב-1946 סדרת ניסויים קלסיים שבהם ניסה להתחקות אחר הדרך שבה אנשים מגבשים את דעתם על אחרים. באחד הניסויים הציג אש בפני שתי קבוצות של משתתפים רשימות של תכונות אופי. ברשימה שקיבלה הקבוצה הראשונה הופיעו התכונות הבאות: אינטליגנטי, מיומן, שקדן, חם, נחוש, מעשי וזהיר. הרשימה של הקבוצה השנייה כללה את קווי האישיות האלה: אינטליגנטי, מיומן, שקדן, קר, נחוש, מעשי וזהיר. או בפשטות, ההבדל היחיד בין שתי הרשימות היה שבאחת נאמר שהאדם חם ובאחרת שהוא קר.

הנבדקים התבקשו לכתוב בקצרה מהו הרושם הכללי שלהם מהאדם שתואר ברשימת התכונות שנחשפו אליה. אש גילה כי להחלפת המילה קר בחם הייתה השפעה מכריעה על המשתתפים. הרושם של הקבוצה הראשונה מהאדם היה חיובי הרבה יותר מזה שהותירה רשימת התכונות בקבוצה השנייה.

אש גם הציג למשתתפים רשימות הכוללות תכונות מנוגדות נוספות, כמו "אמין"/"לא אמין" ו"עקבי/"לא יציב", וביקש לבדוק את השפעתם של צירופים אלה על דמותו המשוערת של האדם המצטיירת מהרשימות. התברר כי משמעותן של רבות מהתכונות האחרות שהוסיף אש משתנה לפתע בעקבות הימצאותן של המילים "חם" או "קר" בסביבתן. המשתתפים ייחסו לבעלי האישיות ה"חמה" גם נדיבות, אושר, דמיון, הומור ואפילו מראה טוב. "חם או "קר" השפיעו, אך לניגודים אחרים, כגון "בוטה" ו"אדיב", לא היה כל אפקט.

אנו מתייחסים בהערצה לאנשים חמים שהם גם בעלי יכולת, ברחמים לאנשים חמים חסרי יכולת, בקנאה לאנשים קרים בעלי יכולת ובבוז לאנשים קרים חסרי יכולת

במחקר ידוע אחר, שנערך ארבעים שנה מאוחר יותר, הופיע "מרצה מחליף" בפני 240 סטודנטים שזכו לקבל עליו תדריך מפורט מבעוד מועד. בדפי המידע המפורטים שחולקו לפני ההרצאה תואר הפרופסור האורח למחצית מהסטודנטים כ"אדם חם" ולמחציתם כ"אדם קר". לאחר השיעור נשאלו הסטודנטים לדעתם על המרצה. מהתיאור של הקבוצה הראשונה עולה המרצה כיותר אפקטיבי, יותר נעים וחברותי, פחות רגזן, בעל חוש הומור מפותח יותר, פחות פורמלי ובכלל, יותר אנושי מזה ששרטטו אנשי הקבוצה השנייה. ההרצאה שכל המשתתפים האזינו לה, מיותר לציין, הייתה זהה. מחקר קודם כבר גילה ששיעור ההשתתפות של סטודנטים בדיון שניהל מי שתואר כ"חם" היה גבוה יותר (56%) משיעור השתתפותם בדיון של המנחה ה"קר" (32%).

מאז ימי אש המשיכו חוקרים רבים במדעי ההתנהגות לנסות ולפתור את התעלומה האנושית כיצד בדיוק אנו קובעים מה דעתנו על הזולת ומכאן, ואולי חשוב יותר, כיצד אחרים קובעים מה דעתם עלינו. אחד מציוני הדרך במחקרים אלה פורסם בשנת 2007 ועל פיו, שתי התכונות המרכזיות בגיבוש דעתנו על אחרים הן חום (או קור) ויכולת (competence). אם כל שאנו בוחנים באחרים הוא שתי התכונות האלה, הרי שאנו מתייחסים בהערצה לאנשים חמים שהם גם בעלי יכולת, ברחמים לאנשים חמים חסרי יכולת, בקנאה לאנשים קרים בעלי יכולת ובבוז לאנשים קרים חסרי יכולת.

את הבציר האחרון בניסיונות המחקריים האלה הציגו ג'ופרי גודווין ועמיתיו מאוניברסיטת פנסילבניה במאמר שפרסמו בגיליון ינואר 2014 של כתב העת המכובד Journal of Personality and Social Psychology. מחקרם מסכם סדרת ניסויים שנועדו לבחון מחדש את השאלה הוותיקה והמטרידה - מה חשוב יותר בגיבוש דעתם של אנשים על אחרים: אופי, ובעיקר אותם צדדים שלו הקשורים להתנהגות מוסרית, או חום אנושי? במחקר האחרון מתוך שבעה שערכו, עזבו החוקרים את המעבדה לטובת העולם האמיתי כדי לברר מה סוג האינפורמציה שמופיע במודעות ההספד בעיתונות כמדד לאופן שבו היו מבקשים עורכי המדורים הללו להנציח את מי שנפטרו ועברו מן העולם. בנוסף, ביקשו החוקרים לבדוק כיצד משפיעה האינפורמציה שנכללת במודעות אלה על הדעה שמגבשים קוראים שלא הכירו את המנוח.

לא פחות מ-1,289 אנשים השתתפו בניסוי. אלה התבקשו לקרוא ולהתייחס ל-250 מודעות הספד לנכבדים שונים - מדור מיוחד שיוזמת מערכת העיתון כדי להנציח דמויות ידועות או בעלות תרומה חשובה לחברה - שפורסמו ב"ניו יורק טיימס" בשנים 2012-2009. אם בשל ההבדלים בתוחלת החיים בין המינים ואם מתוך אפליה חברתית ידועה, מנתה רשימת המיוחסים שסיימו את חייהם 193 גברים ורק 57 נשים. הרשימה נהנתה מגיוון אתני ולאומי רחב, שכן רק מי שהשיגו הכרה לאומית או בינלאומית מסוימת נכללו בה. החוקרים בחרו במודעות המדור המיוחד בגלל התוכן העשיר יחסית ועתיר תיאורי האופי של דברי ההספד בהם (בהשוואה למודעות המפורסמות בתשלום). בהספדי הנכבדים הופיעו לא פעם ציטוטים מפיהם של חברים ובני משפחה, נתונים על חייהם החברתיים, הישגיהם, תחביביהם וכיו"ב. ובסך הכול לא פחות מ-1,500 מילים בממוצע למודעה (לשם השוואה, במאמר זה יש מעט יותר מ- 1,000 מילים).

שני עוזרי מחקר, שלא ידעו דבר על מטרותיו, נשכרו כדי לקדד את המידע שבהספדים. הם קראו כל אחד מהם והעריכו את הנפטר על פי ארבעה ממדים: יכולת (או היעדר יכולת), אישיות מוסרית (או בלתי מוסרית), חום (או קור) חברתי בסולם של 1-9 והאחרון - הרושם הכללי מאישיותו/ה של רם-המעלה שהותיר בהם ההספד.

בשלב הבא של הניסוי הוקצו לכל אחד מהמשתתפים בניסוי שלושה הספדים לקריאה (אלה הארוכים במיוחד, של סטיב ג'ובס, אוסאמה בן-לאדן ומועמר קדאפי, נופו מהרשימה עם תריסר הספדים נוספים שהחוקרים הניחו כי למשתתפים דעה מגובשת עליהם עוד קודם). כל הספד דורג בממוצע על ידי 16 מהמשתתפים ואלה התבקשו גם לחלוק עם החוקרים את התרשמותם הכוללת מהדמויות שעל אישיותם וחייהם קראו.

מכאן ואילך עשו את העבודה מחשבים חמושים בכלים סטטיסטיים מתקדמים, שניתחו את המִתאמים השונים בתשובות. הממצאים אישרו את ההנחה שההספדים עצמם מדגישים את הממדים העוסקים באופי של הדמויות המתוארות בהם יותר מאשר את הממדים הנוגעים לחום ולחברתיות שלהן. אך חשוב יותר, המתאם בין הרושם הכללי שהותירו ההספדים אצל משתתפי המחקר ובין המידע על תכונות האופי המוסריות שתוארו בהם היה גבוה מהמתאם בין רושם כללי זה ובין המידע על החום החברתי של המכובדים.

החוקרים הזהירים הריצו את הנתונים פעם נוספת כדי לנטרל את העובדה כי ההספדים כללו מלכתחילה יותר אינפורמציה הנוגעת למוסריות של המתוארים בהם מאשר לחום ולחברתיות שלהם. התוצאה לא השתנתה והיא נוגדת את ממצאיו של אש ואחרים לפחות בכל מה שקשור לאופן שבו אנו מגבשים דעה על מי שאיננו עוד אתנו: לא זו בלבד שכותבי ההספדים מייחסים חשיבות רבה יותר לפרטי האינפורמציה המתארים את המוסריות של האישיות מאשר לחום או לחברותיות, אלא שהקוראים מגבשים את דעתם הכללית על נשואי ההספדים לפי אופיים יותר מאשר על פי החום המנשב מאישיותם המלבבת.

אז כיצד, באמת, אנו מחליטים מה דעתנו על אחרים (והם עלינו)? ואולי כולם צודקים: כאשר אנו פוגשים באדם פנים אל פנים קובע החום, וכאשר אנו קוראים על מישהו בעיתון קובעות תכונות האופי שלו.

מחשבה זו התפרסמה באלכסון ב
§ מחשבה | # כלכלה וחברה
- דימוי שערבתרבות המאורית, הכול בא ממקור אחד ומשתחזר שוב ושוב, מקודד בתוך עצמו: ראש שמגולף מדי שנה בקאנו מלחמה מאורי לציון מאורעות חשובים וימי זיכרון - כשהאבות הקדומים נוכחים תמיד. תצלום: ברנרד ספראג

תגובות פייסבוק

> הוספת תגובה

4 תגובות על ידיים קרות או לב חם

01
מרים פוזנר

ואולי: כאשר אנו פוגשים אדם שיש לו נגיעה לחיינו, אנו מייחסים חשיבות לחום/ קור בראש ובראשונה, אבל כשאנו מתייחסים לאנשים רמי מעלה, שאמורים להשפיע על חיינו במעגל רחוק יותר, אנו דנים אותו בכלים אחרים, של מוסריות ויכולת?

02
yuval aloni

לעניות דעתי יש הבדל מהתי אם אנו קוראים נרטיב מובנה על מישהו שאין לנו אליו דעה קדומה - אין לנו התנגדות לקבל את רוח המספר ,זה גם חוסך משאבי- מוח, שכידוע לא תאמץ לבזבז סתם ככה... לעומתו אדם שעומד מולנו ואנו צריכים לקרוא אותו , כדי לדעת איך להתייחס/ להגיב/לפעול .. אז לחום ולקור יש השפעה רבה יותר עלינו , המוח מפרש במהירות הכללה גסה...שכנראה עומד מולנו איש חם =טוב...או קר =רע...וכך מתפתח ריקוד ההתייחסות...עד שבאות העובדות ואומרות את דברן....

03
יוני מיכאלי

די משונה שהמחקרים המלומדים אינם מביאים בחשבון את נטייתם של בני-אדם לגבש דעה על זולתם גם (ולפעמים בעיקר) על פי חיצוניותם.

04
משה

אז בני האדם מושפעים מרכילות שהם שומעים .
לא ידענו זאת קודם ?
לייחס חשיבות לאיזו מפיסות הרכילות יש יוצר השפעה ,
טוב לערוץ 2 , או ליצרני הפירסומות .
אין בזה חשיבות אקדמאית אמיתית .
באמת הגיע הזמן לרסק את ערוץ 2 ורכלניו ,
ולחנך האנשים להתמקד במעשים ולא ברכילות .